מתוך כתבה של עקיבא ציצרמן בעיתון הצופה
חזנים גדולי תורה
באחד ממאמריו ב"הצופה" כתב מנחם צינוביץ על "חזנים גדולי תורה". היו חזנים שמלבד היותם שליחי ציבור היו תלמידי חכמים. ראשוני הפייטנים היו גם הם חזנים ואת פיוטיהם אנו אומרים עד היום. כיום מעטים החזנים מסוגו של הרב יהושע לרר שנפטר בי"א מרחשון תשס"ה. עם היותו חזן ממדרגה ראשונה ובקי בנוסח התפילה לכל גווניו היה גם גדול בתורה. רבה של אנטוורפן הרב ד"ר הלל מדליה זצ"ל סיפר לי כי בעת כהונתו של יהושע לרר באנטוורפן, לא אחת היו יושבים ומתעמקים באהלה של תורה ויהושע לרר היה משמיע מחידושיו. לאחרונה הופיע הספר "חזון יהושע" הכולל "חידושים וביאורים בסוגיות הש"ס" מאת "החזן נעים זמירות ישראל הרב יהושע העשיל לרר זצ"ל". הכין והביא לדפוס בתוספת ביאור ומראי מקומות בן המחבר, הרב יגאל לרר, דיין בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע ור"מ בישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו". כמי ששמע את יהושע לרר הן בתל אביב והן באנטוורפן, אוכל להעיד כי צדק הבן בהגדרתו את אביו.
את לימוד החזנות ספג יהושע הצעיר בבית אביו בעל התפילה הנודע רבי יוסף לייב לרר. יחד עם עיסוקו בה שקד על תלמוד תורה בישיבות בירושלים. בגיל שמונה שנים התקרב לרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומדי שבת בשבתו, עד פטירת הרב, השתתף בסעודה שלישית בבית הרב. לאחר בר מצוה החל לומד בישיבה הקטנה של ישיבת "מרכז הרב" בראיון עמו אמר יהושע לרר "אני הייתי ממש מאוהב ברב זצ"ל עוד מימי ילדותי, כשהרב נפטר הייתי בן חמש עשרה וחצי ולקחתי את פטירתו של מרן הרב זצ"ל אל ליבי באופן קשה במיוחד". לאחר פטירת הרב קוק עבר יהושע לרר ללמוד בישיבת חברון, ויחד עם זאת המשיך גם להשתלם בחזנות ושר במקהלות עם גדולי החזנים. ראשי הישיבה לא ראו בעין יפה כאשר לעתים היה יהושע נעדר מהתפילה בישיבה והעירו לו על כך. הוא השיב "אני נולדתי ונועדתי להיות חזן, ובעזרת השם יתברך אהיה חזן גדול אבל אני רוצה להיות תלמיד חכם גדול, עכשיו תחליטו אתם" ואכן ראשי הישיבה לא העירו לו יותר על כך. הוא למד גם בישיבת הרב עמיאל בת"א יחד עם לימודיו בישיבת חברון, ולאחר נישואיו למד בישיבת "תורת חיים". הוא החל להופיע כחזן בחיפה, לאחר מכן בת"א, רמת גן ובארצות הברית. חמש עשרה שנים כיהן כחזן באנטוורפן ומשם שב לירושלים וכיהן כחזן ראשי בביהכ"נ הגדול בת"א.
בספר שלפנינו חידושי תורה שכתב בהיותו בן שמונה עשרה וכן "קונטרס דברי תורה מאת בן המחבר". בראש הספר הסכמה של הרב הראשי וראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא הכותב כי הספר שלפנינו "מהווה זכרון מפואר לדמותו היקרה של אחד מנכבדי גידולי ירושלים, שעם היותו מפורסם מאוד כנעים זמירות ישראל שעורר לבותם של ישראל בתפילותיו, היה עוסק בתורה ובגמילות חסדים ובשאר צרכי ציבור". כך שיהושע לרר זכה שאוהבי חזנות זוכרים אותו בזכות שירתו ותפילותיו ונהנים מהקלטותיו ולומדי תורה יהנו מחידושי התורה המובאים בספר שלפנינו.
_________________
בעזרת השם
 |
|
|
