חסדים וגבורות - מבט אחר על העולם (+++)

כבר התפרסם ברבים האופן שבו מגדירים חכמים את שלושת האבות הקדושים כ"מרכבה" לשלושת קוי ההנהגה של הבורא בעולמו- חסד, דין ורחמים (חד"ר). אברהם איש ההשפעה והחסד (הכנסת אורחים, גיור וכו'), יצחק איש ההתכנסות והביטול (עקידה, ארץ ישראל וכו'), יעקב איש המיצוע והשילוב בין שני האבות (וצ"ב מה זה רחמים ואיפה זה ניכר בחייו). גם מקובל להתייחס לקוים אלה כימין (מקרבת), שמאל (דוחה) ואמצע (מאחד).

הקבלה מתייחסת לשלושת האבות בצורה שונה לכאורה. כאן ההגדרות הן חסד, גבורה ותפארת. הטענה היא שקוי ימין ושמאל אינם רק השפעה וצמצום אלא הם בעיקר הקיום והשינוי. עניין החסד הוא קיום הדבר כשלעצמו, ועניין הגבורה (התגברות) הוא כוחות הפעולה שלו. לפ"ז עניין הקו האמצעי הוא לאפשר מציאות קיימת וגם משתנה בו זמנית בלי סתירה ביניהם. זו מידת התפארת (או האמת בניסוח אחר).

רבותינו מבארים שבניין אב בעולמנו לקיום ופעולה הם המים והאש. המים בבחינת המנוחה הגמורה בקיום שאינו זקוק לשינוי (וכל שינוי הוא מחזיר מיד ובכח למקומו), ואילו האש היא כח הפעולה המתמדת אשר תמשיך להתגלגל ולפרק ולהוציא לפועל כל שינוי אפשרי. כל אחד מהם לחוד מביא את העולם למצב סופי (קפאון או חדלון) ושניהם יחד לבדם סותרים זה את זה. הקו השלישי, שהוא האויר (וצ"ב), אמור להחזיק ביו הקצוות (מכח מה?) ולדאוג למהלך מתקיים ומתפתח כאחד (לאן?).

למעשה הרב (האריז"ל) מרחיב שיש חמישה חסדים (ה"ח) וחמש גבורות (ה"ג). מקום ריכוזם הוא במוח הדעת, ומשם הם מתפשטים בקוי ימין ושמאל, שהם הידיים המסתיימות בחמש אצבעות כל אחת. הגאון מסביר עוד שהקו האמצעי ביניהם הוא הלשון הלשה את הדיבור ובכך מאזנת בין קיום ופעולה כנ"ל, וכ"ז צ"ב.  

הזוגיות הזו שבין החסדים והגבורות (החו"ג) היא מפתח להבנת כל נושא הזוגות זכר ונקבה בעולם, כך שההשלכות של ההבנות האלו הן ללא גבול ומידה בכיוונים רבים ומעניינים. השילוב שבין קיום ופעולה, והשימוש הנכון בגבורות, הוא הבסיס לסוגיות כמו צדיק ורשע, שכר ועונש, עוה"ז ועוה"ב, עשה ולא תעשה, ישמעאל ועשיו ועוד ועוד.

כבר התבאר באשכול הקבלה שאנחנו לא מחפשים הוכחות לחכמת הקבלה, אלא יישומים והשלכות של עקרונותיה, והאמת תהיה עד לעצמה. כל שאלות והרחבות בנושאים הנ"ל תתקבלנה בשמחה.    

_________________

למען שמו באהבה