|
|
| נשלח ב-20/10/2010 20:48 |
 |
| |
אענה מדעתי במקום עצכ"ח - עד שהלה יתפנה לענות בעצמו:
"
"...וזה יכול לנבוע מכך שבני אדם צמאים לשעשועי דמיון עם הסברים כביכול מעמיקים לגבי תכלית העולם, כפי שטען בשעתו ישעיהו ליבוביץ')"
ממתי ישעיהו ליבוביץ הוא סמכות לפסול או לאשר את תורת החסידות המבוססת כידוע על הקבלה? האם אנחנו מצויים עתה בשלהי המאה התשע עשרה ?כלל לא ברורה לי שאלתך. "
מאימתי סמכותו של אדם כלשהו משנה פה בפורום? האם על י"ל להיות "סמכות" כדי שנקבל את דעתו, אם היא נראית לנו?
מאידך, אני מבין מאיפה אתה בא:
מאחר ואתה, כפי שהתברר באשכול הסמוך, סבור שיש חבורת אנשים נבחרים יודעי כל - להם אתה קורא "אנחנו" - ואילו "כל ההוכחות והטענות ע"פ השכל לבדו הן שקר וכזב. העניין הוא לעורר דרך הטענות השכליות את אותה תורה פנימית שנעלמה בו. " כפי שכתבת שם [http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=11&topic_id=2835683&forum_id=1364] אז הסמכות היא הדבר היחדי המשנה לשיטתך: האם אותו אדם משתייך ל"אנחנו" אם לאו...
[ואגב, - איזה הבדל מיוחד אתה רואה לענינינו בין ימינו לבין המאה ה-19? ההבדל היחיד שאני רואה הוא שהיום הראציונאליות היא קצת פחות אפנתית מאז. אבל אופנה היא גלגל לעולם חוזר...]
"אם משווים טעם של אנשים לגלידת וניל או שוקולד האם יש בכך פחיתות ערך לנושא המדובר?"
בוודאי - כי תורת הקבלה מתיימרת לספק אמת אובייקטיבית - לא סתם בדיונות המתאימים לטעמים מסויימים ולא לאחרים
רדף
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:01 |
|
| |
שותף
כמדומני שנפגעת ואיני מבין מדוע.
נסיתי להציג את הקבלה, באו אנשים וטענו שאינה מדעית אליבא דפופר, מה רע בכך?
אנשים הקשו על המבנים שהצעת ועל מקורות הסמכות.
אלו כללי המשחק כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:04 |
|
| |
רדף-
אתה צריך לישון קצת. מה קורה אתך ? צענע מגיבה ואתה מערבב אותה עם מה שאני כתבתי באשכול אחר. מתי כבר יתעורר הפסיכולוג העממי של האשכול ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:06 |
|
| |
לשותף: צודק - לא שמתי לב שזו צענע. אז הקושיות מופנות לצענע מינוס הציטוט ממך מהאשכול הסמוך..
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:21 |
|
| |
בעל-
למה שאפגע ? אני פשוט לומד את הכללים תוך כדי תנועה...
ודאי שכ"א יכול לבחון כל דבר בכללים שלו לפני שהוא מכניס את זה הביתה (או לשיטתי מרשה לעצמו להיזכר בכך), אבל הוא (רדף) לא יכול להעמיס עלי את קושיותיו על מה שהוא החליט שאני התכוונתי להגיד, ואילו הוא (אברום) לא יכול לנזוף בי על עולם הדימויים המגושם שלי. עניתי לך על שניהם כי אני לא יודע איפה החלטת שנעלבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 00:15 |
|
| |
לילה טוב
ראשית, השלמה. מי שכתב בשם עצכח הייתי אני. זאת בגלל שמחקתי כמה הודעות סרק (ועם הכותבים הסליחה, אבל זה היה ממש ביטול זמן).
לצענערענע
רדף והשיג ענה קצת עבורי. אפרט יותר.
א. הביקורת היתה על כך שיש מקום לטעון שהקבלה היא אוסף דמיונות, וכל החוקיות שמוצאים בהם היא חוקיות דומה לכל עלילה בדיונית, או משחק. לעומת זאת, לימוד מדעי דורש מאמץ. ובני אדם נמשכים לדמיון יותר מאשר למציאות. זה לא אומר שהתיאור הזה קולע לעובדות, אבל יש מי שחושב כך, וגם אני בין אלו. הזכרתי את לייבוביץ בגלל שאת האבחנה הזו מצאתי אצלו, רויתי נחת, ואני משתמש בה. אלא שאני רוצה להזכיר דבר בשם אומרו. לא מפני שהוא מקור, אלא מפני שהוא לימדני, דרך ספרו, דבר זה.
ב. התפלאתי על השוואתך את היחס לקבלה ליחס לסוגי גלידה. בגלידה זה ענין של טעם. עד כמה שידוע לי, אין מקום לעיון, למחקר, לשימוש בכלי עבודה קוגניטיביים כדי להצדיק את בחירת הגלידה החביבה עלי. כל אחד מאיתנו יכול רק לספר מה הוא אוהב ומה טעים לחכו וזהו זה. לעומת זאת, הטענה בזכות הקבלה, או הפילוסופיה, או נגד הקבלה, אמורה להסתמך על שיקולים מסוג אחר, על כלי עבודה קוגניטיביים. לכן ההשואה היתה תמוהה בעיני וכמדומה שרדף השיג בא להסביר זאת.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 00:18 |
|
| |
שותף סוד
אני מקוה שאינך צודק וכי שני החברים החדשים לא נסו מכאן בבהלה בגלל שראו תגובות שנועדו להיות מצחיקות על שאלה שכאבה להם.
בכל אופן, זו פניה לכל המגיבים. חשבו היטב. האם לא יתכן שהשואל פנה לפורום שלנו מפני שהוא יחיד או כמעט יחיד בשלבו נסיון להשלים בין תורה ומדע, אמונה ופילוסופיה? האם זה מועיל לכתוב בדיחה (אם לא כמשל שיש לבארו) במקום לענות לשאלה של מי שאין לו עדיין רקע?
צר לי מאד שאיבדנו, אם איבדנו, שני חברים חדשים. ואני סבור שעל כולנו לחשוב איך אפשר לתקן זאת.
זה לא אומר שאני מסכים עם שותף סוד שאנו חוטאים בחשדותינו כלפי הקבלה. אבל יש אופנים שונים לבטא ספק.
ולשותף סוד, אני בין השאר מחכה שתבאר מה זה "לעורר את האורות". כתבתי הסבר מהמעט שידוע לי, אבל אני מחכה לידיעותיך הרבות משלי.
ולמי שאינו ממהר לאמץ את הקבלה, האם לא כדאי לתת לשותף סוד לבאר את משנתו ואז לשאול עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 01:12 |
|
| |
מיימוני-
אני יכול רק להרגיע אותך שמשה יצר אתי קשר באופן אישי, קבל תשובות ששימחו אותו ונפרדנו בשירה אדירה. אני מקווה, וכמעט בטוח, שהוא ימצא מקום לא וירטואלי כדי להמשיך את היכרותו עם המגיע לו.
המזל שלו שהיה כל היום בעבודה אמיתית, ולכן דלג על כל השטויות בהתהוותן. הקב"ה מנהל את העולם.
במילים שאמרתי לעיל- להכיר את מה שמגיע לו- נמצאת התשובה לשאלתך. אמרת לו דברים נכונים ואמיתיים, אלא שאני הקטן רוצה להוסיף עליהם מעט:
א. הידע שהוא יכול לרכוש מבחוץ הוא לא ידע כללי וסתמי. לכל פרט יש אור פנימי ואור מקיף השייך אליו בדווקא. זאת אותה תורה ועלייה המיועדת לו מאת בורא עולם, ע"פ ההיקף הרחב של התוכנית ושילובו בתוכה.
ב. ההבדל בין אור פנימי למקיף הוא לא רק זמני, ומי שאתמול היה מקיף היום נהיה פנימי. ההבדל הוא בעצם. אור פנימי נקרא המהלך הטבעי ואור מקיף נקרא האור הנסי. הכוונה היא שאור פנימי זורם עם הגוף ופועל באמצעותו, ואפשר לראותו כמלאך האומר לו גדל אשר הופך שתיל קטן לאילן גדול כדרך "הטבע". האור המקיף לעומת זאת אין עניינו לפעול במסגרת הגוף אלא למשוך וזכך את הגוף לקראת דברים שאינם מונחים בו עדיין. זה שורש הנסים הגלויים וכל הכבשי דרחמנא שבעולם.
ג. משתי הנקודות הקודמות יוצא שההתייחסות אל האור המקיף ששייך לי היא דווקא שלא בדרכים הטבעיות, במקרה שלנו זה הבנת הלימוד הפנמתו וכו', אלא דווקא ע"י מערכות שבנו שמסוגלות לפעול ביחס לאור הנסי (זה נקרא בלשון רבותינו חיצוניות הכלי). ולכן יש מקום לפעולות מצידנו שיעוררו את המקיפים דווקא וזה הנושא שבו נתקל משה.
כמובן שהצעה פרקטית היא לא להתעסק עם האופנים הללו, בודאי לא לפני שגמרנו עם האורות הפנימיים הטבעיים.
מקווה שההבהרות יהיו לתועלת.
|
|
|
|
|
|
