בס"ד
ועל כך נאמר בקצרה:כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ כי-קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה:
פירוש מתוך מדרש רבה :
[כתפוח בעצי היער]
(א) ג כתפוח בעצי היער
ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא:
מה התפוח הזה, הכל בורחין ממנו בשעת השרב.
ולמה כן?
לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם, משבת בצל הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה.
יכול אף ישראל כן?
תלמוד לומר: בצלו חמדתי וישבתי.
חמדתי אותו, וישבתי.
אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות.
אמר רבי סימון:
דיפרוספין (דו פרצופין), היה הדיבור יוצא. סם חיים לישראל וסם המות לאומות העולם.
סם חיים לישראל, (שם ד') כאשר שמעת אתה ויחי - שמעת וחיית.
וסם המות לאומות העולם, שמעו ומתו.
לפיכך, הוא אומר: תחת התפוח עוררתיך - מאהל מועד.
תני רבי חייא:
שמשם היה קול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל.
אמר רבי יצחק:
עד שלא עמד אהל מועד, הייתה נבואה מצויה באומות העולם.
משעמד אהל מועד, פסקה נבואה מהם משם, אחזתיו ולא ארפנו.
ואם תאמר: והלא בלעם בן בעור נתנבא?!
אמור: לטובתן של ישראל נתנבא, שנאמר: (במדבר כ"ד) מה טבו אהליך יעקב.
(שם כ"ג) לא הביט און ביעקב, כי לא נחש ביעקב. מי מנה עפר יעקב דרך כוכב מיעקב.
(שם כ"ד) וירד מיעקב.
מכאן הפירוש לפסוק השני:
[יונתי בחגוי הסלע]
(א) יד יונתי בחגוי הסלע
מהו יונתיבחגוי הסלע?
אמר ר' יוחנן:
אמר הקדוש ברוך הוא: קורא אני לישראל יונה, דכתיב: (הושע ז') ויהי אפרים כיונה פותה אין לב. אצלי הם כיונה, אבל אצל אומות העולם כמין חיות.
דכתיב: (בראשית מ"ט)
גור אריה יהודה.
נפתלי אילה שלוחה.
יהי דן נחש עלי דרך.
בנימין זאב יטרף.
וכל י"ב שבטים משולים כחיות, לפי שהאומות נלחמים לישראל ואומרים לישראל:
מה אתם רוצים מן השבת ומן המילה?
והקדוש ברוך הוא מגבירן לישראל ונעשין בפני האומות כחיות, להכניען לפני הקדוש ברוך הוא ולפני ישראל. אבל אצל הקדוש ברוך הוא, נעשים כיונה תמה ושומעין לו.
הדא הוא דכתיב: (שמות ד') ויאמן העם וישמעו כי פקד ה'. אמר הקדוש ברוך הוא למשה: משה! את עומד וצועק, כבר שמעתי ישראל וצעקתם.
הדא הוא דכתיב: (שם י"ד) מה תצעק אלי. אין בני ישראל צריכין לך, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא: יונתי בחגוי הסלע.
אמר רבי יהודה ברבי סימון:
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אצלי הם תמימים כיונים, אבל באומות העולם, הם ערומים כנחשים.
תני דבי ר' ישמעאל:
בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין?
ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, ונכנסה לפנים ולא הייתה יכולה להיכנס, שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה, לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ.
מה עשתה היונה?
התחילה צווחת ומטפחת באגפיה, כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה.
כך היו ישראל דומים על הים.
לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב.
מה עשו?
וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'. מיד, (שמות י"ד) ויושע ה' ביום ההוא.
רבי יוסי הגלילי פתר קרייה במלכיות
יונתי בחגוי הסלע
שחבויין בסתרן של מלכיות.
הראיני את מראיך
זה התלמוד.
השמיעני את קולך
זה מעשה הטוב.
וכבר נמנו פעם אחת בבית עליית ערים בלוד. ואמרו:
מי גדול התלמוד או המעשה?
ר' טרפון אומר:
גדול הוא המעשה.
ר' עקיבא אומר:
גדול הוא התלמוד.
נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד, שמביא לידי מעשה.
כי קולך ערב
זה התלמוד.
ומראך נאוה
זה מעשה הטוב.
בינ"ו ...
שבוע טוב ומבורך :)
 |
|
|
