|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:00 |
|
| |
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 22/10/2010 15:03:34
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:08 |
|
| |
תוקן על ידי - riv - 22/10/2010 15:13:04
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:17 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: |  | צענערענע כתבת:
"מבחינה מוסרית האם מי שמחלל שבת בפרהסיה פוגע בזולת?
הרי מוסר הנביאים בדיוק מדבר על כך.
אנשים שמדקדקים במצוות בין אדם למקום ופוגעים נפשית בנערים תמימים הם גרועים הרבה יותר מחילוניים המבצעים עברות כאלה כי יש כאן,בנוסף לעברה,גם חילול השם"
אז ככה: א- מבחינה מוסרית מי שמחלל שבת לא פוגע בזולת. וזה גם לא מבחינה מוסרית. התכוונת לומר: שמי שפוגע בזולת הוא יותר גרוע מבחינה מוסרית ממי שמחלל שבת. יש צדק מסוים בדברייך, אבל זה לא רלוונטי לגוף הטענה. טענתי שמי שיש לו מה למכור בתחום הלימודי, לא בהכרח יש לו מה לתרום בתחום המוסרי.
ב- תלמדי קצת על הלכות חילול השם ותראי שכל עבירה בפרהסיא (בפני עשרה אנשים) נכנסת לקטגוריה של חילול השם. ונפקא מינה הלכתית- שיש על כך דין יהרג ואל יעבור.
ג- שוב, אני מסכים שבעבירות בין אדם לחבירו במובן מסוים יש מימד חמור שאין בבין אדם למקום. אבל מכאן ועד לקביעה הגורפת שמי שמדקדק במצוות ופוגע רגשית בנערים הרבה יותר גרוע ממי שעובר על עבירות חמורות שעונשם כריתות ומיתות ב"ד ?? האם את מתכוונת שבעיני אלוקים הוא יותר גרוע או בעיני עצמך על פי אמות המידה שקבעת?
נ.ב.
אולי מישהו יואיל בטובו ללמדני איך עושים ציטוט ממוסגר מתגובה אחרת?
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 22/10/2010 14:49:14
|
|
לאברהם העברי
הנה כך עשיתי ציטוט ממוסגר להודעתך:
מעל ההודעה יש בצד שמאל גרשיים כאלה "
תלחץ על הגרשיים ותופיע מסגרת.
בתוך המסגרת אתה יכול לכתוב הודעה ,כמו שאני כותבת עכשו או אתה יכול לענות ,ברווחים שאתה עושה בין השורות.
בתקווה שעזרתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:20 |
|
| |
ריב, מסכים עם כל מילה. דברי לא כוונו לגבי קטגוריה זו של תנוקות שנשבו (ואפי' אם בגדרם ההלכתי חילונים מלידה הם אינם נחשבים כן, במובן הרעיוני בוודאי ובוודאי).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:28 |
|
| |
ראיה לדבריך מר' מאיר שלמד תורה מ'אחר'- אלישע בן אבויה שחילל שבת בפרהסיא [דבר חמור בהרבה ממה שחושדים לכא' בר' אלון].
אברהם העברי,
יש לזכור שאלישע בן אבויה היה רבו המובהק של רבי מאיר, ולכאורה היתה לו התנגשות בין הכבוד שראוי לחלוק לרבו המובהק ממנו למד תורתו, כלומר, המחוייבות ההלכתית הנדרשת מתלמיד לרבו המובהק כשלצידה הרצון העז שלו להחזירו למוטב- ואין לשכוח שרבי מאיר היה בדרגת חכם המבין מדעתו בה יכול היה לאכול תוכו ולזרוק קליפתו - ואם כבר ההשואות מה גרוע ממה, אז מה לגבי רבי מאיר ? האם היחס לאשתו ברוריה לא היה גרוע מזה שלמד תורה מ'אחר' - איך בכלל ניתן למדוד דברים אלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:43 |
|
| |
אברהם העברי,
כמדומני שצענע התכוונה לחילונים שאינם מודעים למחויבותם לקיום המצוות, ואולי אני טועה - האם 'חילול השם' איננו מושג המשוייך רק למי שמודע למחוייבות ליהדותו ולמצוות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 22:14 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | מחשבה נוגה לאור פרשת הרב אלון......חושבני שזו הזדמנות לבחון מה הדרך הראויה בה אדם נעשה לרב פוסק הלכה שכח אדיר בידיו להשפיע על צבור. יש יתרון בשיטה הקלאסית, שבה רב נמדד בתורתו, בש"ס ופוסקים, לא במדרשים, מחשבה ואגדה. ב"מקצועיות". ידיעה והבנה, כח חדשנות וכיו"ב בהלכה ובש"ס. כמו שהיה פעם. נכון, יר"ש חשובה מאוד, אבל את זו קשה למדוד. טענתי היא כי היות והחומר התורני כה רב וכה מסובך וכדי לשלוט בחלק משמעותי ממנו ברמה גבוהה נדרשות עשרות שנים. כוונתי להקדשת כמעט כל הזמן ללימוד החומר ולא לרעיית קהילה... לכן השיטה המסורתית טובה יותר להערכת רבנים.
|
|
לפי זה כדאי לבחור רבנים שהם בעלי הלכה וגם דוקטורים או פרופסורים לפיזיקה ולמתמטיקה. שהרי ההלכה משעממת וקשה והפיזיקה והמתמטיקה משעממת עוד יותר וגם קשה עוד יותר.
ולכן - קראו את ההודעה הבאה:
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/10/2010 22:18:36
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 22:16 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | מי שמסוגל לעשות כן, בדר"כ הוא יר"ש, כי כמעט ואין סיבה אחרת לעשות כך (החומר אינו חומר מושך).
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 22:56 |
|
| |
לדעתי, לאחר שהתסריט של רב שהוא כמלאך השם צבאות מתברר כלא כ"כ מציאותי בדור הזה, צריך לקחת בערבון מוגבל את מוסד הרבנות, ופחות להתלות בו, ויותר ללמוד להיות בר הכי בפני עצמך, לכל הפחות בענינים שנוגעים לחיים השוטפים שלך, לשאול פעם רב ו/או לשמוע שיעורים כדי להרחיב דעת כמובן צריך ראוי וכדאי, ואם גם זכית לרב שנראה בעיניך כמלאך השם צבאות אשריך (בתנאי שאתה לא עוצם עינים ומשלה את עצמך) אבל העיקר צריך להיות בנייה שלך עצמך כיהודי ירא שמים ויודע ושומר תורה ומצוות . למעשה זו התכלית המקווה לעתיד לבוא , שבו התורה תיכתב על לבנו מאת הקב"ה כפי שמובא בספר ירמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 22:58 |
|
| |
ואם בכל זאת אני זקוק לרב מדי פעם, האם לא כדאי שהרב יהיה גם פיזיקאי או מתמטקאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:04 |
|
| |
מה רע במומחה לפדר"א?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:07 |
|
| |
עד כמה שידיעתי מגעת המומחה לפדר"א אינו רב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:13 |
|
| |
התכוונתי: אחר שיהיה רב (בעז"ה במהרה בימינו בקרוב ממש אכי"ר), ממילא יהיה גם רב וגם דאקטאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:21 |
|
| |
מכיוון שאנו מתארחים כאן אצל אשכולו של תלמיד טועה הריני מציע את משנתו בתמצית ותראה שלא ירדת לסוף דעתו:
אז כך הם הדברים:
העיסוק באגדה הוא למעוטי כשרון. ואילו העיסוק בהלכה המשעממת (כך ע"פ הגדרת תלמיד טועה) מביא את האדם ליראת שמים. ומכיון שפדר"א נחשב כאגדה, כי אז מי שעוסק בו יכול מקסימום להיות 'רבנון'.
שמועה גונבה לאזניי ששניים מאריות עצכ"ח הם גם תלמידי חכמים של ממש וגם בעלי תואר ד"ר לפיזיקה. איני מכיר אותם אישית. אבל מתוך ההיכרות הוירטואלית אני סמוך ובטוח שהם אנשים הגונים ורציונלים והם היו מתחלחלים לשמע הרעיון שמחבר האשכול מציע.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/10/2010 23:24:07
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/10/2010 23:30:32
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 06:59 |
|
| |
אליעזרט,
בדבריך האחרונים כתבת - "העיסוק בהלכה המשעממת (כך ע"פ הגדרת תלמיד טועה) מביא את האדם ליראת שמים".
אבל אם איני טועה, לא לכך כיוון תלמידטועה בפתיחת האשכול (ריב - תודה לך על לימוד הזכות ועל הפרשנות החומלת, אבל נדמה לי שגם את טועה בהבנת דבריו). את כוונתו זו אפשר לצטט מתוך דבריו ממש, כפי שעשית קודם - "מי שמסוגל לעשות כן, בדר"כ הוא יר"ש". כלומר, הכוח בלימוד ההלכה אינו שהוא מביא את האדם לידי יר"ש (או לידי מעשה נכון, כדברי ריב), אלא שהוא מעיד כי האדם הבוחר בו הוא יר"ש וכו'.
תלמיד,
אני מוצאת שיש הרבה תמימות בטענה שלך (אם אכן הבנתי אותה נכון), המניחה כי מי שלומד הלכה לעומק בהכרח גם מקבל את כלליה עליו, נוהג לפיה בדביקות ולא יסור ממנה ימין ושמאל. זו כמו הטענה על כך שפרופסור למתמטיקה חייב להיות בעצמו מספר ראשוני... בנוסף, אנשים המקדישים את כל זמנם ומרצם (בודאי בגילאים המתאימים) ללימוד הלכה ולא להתנהלות בחברת בני האדם, ספק בידי עם יהיו ראויים להנהגה (או אם מישהו ירצה בהם כמנהיגיו) ואפילו לא לפסיקת הלכה, שהרי שני "תפקידים" אלה תלויים לא רק בחריפות השכל אלא גם בכישורים חברתיים ובאיכות הכרת המציאות של בעליהן. אם אכן אתה מבקש "לוודא" שמנהיגים דתיים ופוסקי הלכה יהיו דמויות לחיקוי באורחות חייהם ולא רק בדרשותיהם, הרי שאתה מעלה על נס את ה"מעשה" של הרב ולאו דוקא את ה"לימוד" שלו וזה, כמדומני, כבר נמצא עמוק בעולם ה"אגדה"...
 |
|
|
|
|
|