פרשת חוק המלגות לאברכים

גזל הקופה הציבורית אינו פטנט חרדי. עובדי חברת החשמל והנמלים, בטלני רשות השידור, מאות ואלפי יועצים וסוקרים ומזכירים מיוחדים, אילי הון שמקבלים הטבות מס מפליגות, קבלנים שחולבים את משרד הבטחון - הרשימה ארוכה ורק תמשיך להתארך. אז גם גפני רוצה לזרוק כמה עצמות לקהל בוחריו. חידוש וודאי שאין פה.

אין חידוש אחד, יש שני חידושים. כולם מסכימים שעד היום היה בסדר אבל השתנו התנאים (העבודה קשה יותר, תוספת היוקר לא פיצתה על עליית המדד וכו') ומגיע יותר, החרדים המשעממים טוענים שאף פעם לא היה בסדר (חינוך תרבות וכו'). כולם רוצים שיתנו להם ולא לאחרים כי יש כאן עניין של כבוד והפרשי מעמדות (אני ועוזרי נאכל באבוס אחד ?), החרדים המשונים מוכנים שיתנו לכולם כמו שנותנים להם. מעניין.

ההבדל שמשניא את החרדים על הציבור הכללי הוא הצדקנות והיהירות שמלוות את השוד המאורגן. כל הנהנים האחרים יוצאים ידי חובה באיזה תירוץ ואחר כך נמוגים אל השקיעה עם שללם. רק הדוברים החרדים נתלים באיזו מציאות מדומה כדי להוכיח שכל מה שסחטו, בדין סחטו. אנחנו המגנים האמיתיים על הגבולות, אנחנו מחזיקים את הקופה הציבורית בגלל הדירות שאנו קונים, השנור שלנו בקהילות חו"ל מביא יותר מטבע חוץ מהיצוא, אצלנו אין פשיעה (רק נושרים שהם חילונים בתחפושת) ועוד כהנה וכהנה מעשיות. והציבור הנגזל, לא זו בלבד שהוא צריך לשלם, עליו להקשיב גם להטפה על נחיצותו של הגזל הזה לתיקון העולם.

חידוש גדול בדיני גזל- הגזלת וגם הסברת ? גזלן הגון הוא זה שלוקח ממך ומסתלק מיד, כדי לתת לך מקום שקט לנגב את הרוק מהלחי. גזלן מנוול הוא זה שמנסה להסביר לך שלא גזל ממך כלום. פלאי פלאות. אגב, איך בדיוק מתבצעת הכפייה הזאת ? האם קושרים את החילוניים לטלוויזיה בשעה שהחרדים מדברים ? או אולי נכנסים להפריע להם בפורומים שלהם באינטרנט ? איזה נודניקים.

ובתוך הצהרות העליונות האלה, מתגלה זן מיוחד של קרתנות (פרובינציאליות), כמו שהפגין כאן החבר שותףסוד יחד עם עוד רבים לפניו. קרתן רגיל אינו מכיר דבר מחוץ לכפרו והוא בטוח שמגדל הכנסיה שלו הוא משכיות החמדה של העולם. אצל החרדים, לעומת זאת, יש קרתנות אידיאולוגית - לא כזו שנובעת מחוסר ידע דווקא, אלא מהגדרה שרירותית של המציאות. הקרתן האידיאולוגי דווקא שמע על מגדל אייפל ואפילו ראה תמונות, אבל! - כך הוא מספר בחיוך מדושן - אותו מגדל בצרפת, אין בו ממש. ובטהובן ומוצרט, גם אם מליונים מעריצים אותם ויודעים את סיפור חייהם בעל פה, אינם נערצים באמת, בעומק הרוחני ששמור לרש"י ולגר"א. מה פירוש "ממש" או "באמת"? את זה כבר אין החסיד יכול להסביר, הרי הדבר משול להגדרת "אדום" באזני עיוור. וכל הנאה אחרת בצידה האחר של החומה, מפיתוי ועגבים ועד לחשיבה מופשטת - כל אלה לא משתווים לעונג השמיימי שיש בפיצוח קושיה הלכתית.

זו טענה ממש צודקת. יכול להשוות רק מי שמכיר את שני העולמות. רגע, נראה לי שהחרדי מתאים ! מצד אחד הוא אוכל עוגה מישמיש (רק לא מבציר 2005 הנודע, קצת פרימיטיבסקי) ומצד שני מתרץ קושיית המהרש"א. מצד אחד הוא שומע מוזיקה (גם קלאסית וג'אז ואפילו פאנק וקנאק כידוע למסתובבי החתונות) ומצד שני יושב בטיש ושותה לחיים. מצד אחד חי בגשמיות עם אשת חיל ומצד שני לוחם ברוחניות עם החברותא. נראה מתאים, אבל יש בעיה- הוא לא יודע מה זה "מים גנובים ימתקו" (פיתוי ועגבים בלשונך המעודנת) ! אבל לשיטתך, דפל, הכופר קיים בזכות עצמו וא"כ ממילא הכל מותר לו, אז גם לא טעם אף פעם מים גנובים. טוב, סוכם שהחרדי יכריע. 

וזה גולש כמובן לשאר מקומות המחלוקת: אני יודע על מציאות האל דרך השכל הישר, אבל אם השכל הישר שלך מורה להיפך, הרי שהוא כבר לא ישר ואין בו החן הטבעי שניכר במחשבות שלי. כשאני חש בכל מאודי שהומוסקסואלים הם מתועבים, הרי זה קול הבוקע משורש הנשמה האלוקית שלי; כשאיזה קוזק חש בכל מאודו שיהודים הם מזיקים ובני מוות, זה הרגש הבהמי שמרעיל את נפשו, אם יש לו כזו בכלל. קבלת השבת אצלי, פעמוני מלאכים מלווים אותה. בוקר על מדרון שלג בתולי מול הזריחה באלפים? בוקי סריקי, קליפה, אשליה. אצלי המציאות עמוקה ועזת צבעים, אצל האחרים - חוץ מאלה שלבושים ומדברים כמוני - העולם רדוד ודהוי. אצלי הכל אמיתי ורוחני, פשוט משום שזה אצלי.
-
כאן העניין קצת סתום. זה שהקוזק חושב שלרצוח יהודים זה נשגב ולבוז לורודים זה נתעב (ההשוואות שלך) צריך להפריע לי לחשוב הפוך ? לשיטתך גם לי וגם לו אסור לחשוב שמשהו נשגב או נתעב באמת, כי תמיד יהיה מישהו שיחשוב הפוך. אז מה נשאר לנו- להיות מחשבים משעממים ?

קרתנות היא כמובן תופעה נפוצה, גם אם לא בהיקף פתולוגי כזה. אלא שאצל החרדים לא מדובר בנחשלות וצרות אופקים גרידא, אלא באידיאולוגיה, בחינוך שמנחיל בדיוק את מה שהנאורות מנסה לקלף מאיש המערות הקטן בתוכנו. במקום להבין שאדם קרוב אצל עצמו והחוויה הפרטית לעולם מרגישה מוחשית הרבה יותר מזו של הזולת, מטפחים את העוורון, את צרות המוחין, את עזות המצח לחרוץ משפט על דברים שלא ראית ולא למדת.

כאן כבר לא הבנתי לגמרי. אם החוויה הפרטית מרגישה (זה בעברית. בלה"ק אומרים מורגשת כי זה סביל ולא פעיל) מוחשית יותר מזו של הזולת אז זה עצמו העיוורון והצרות והעזות, אם רק תשנה את הקונוטציה השלילית של המילים. אני אמור להרגיש אחרת ממה שאני מרגיש ? פיצול אישיות בין המרגיש לנאור ? קודם הצעתי לי להיות חסר רגשות (כי הנשגב שלך הוא הנתעב של הקוזק) ועכשיו סבכתי אותי לגמרי בין מה שאני מרגיש לבין מה שמותר לי להרגיש. הפתיחות בהתגלמותה.

והבן.