|
|
| נשלח ב-1/11/2010 23:51 |
 |
| |
אליעזר
מה אתה רוצה ממני אני כתבתי את המדרש הזה? כך כתוב שם, טוב בשבילך אנחנו חברים אסביר לך לאט שתבין מהר.
יש הבדל בין שעול- האדם משתעל בגרונו- אבל ממשיך לנשום. התעטשות עוצרת את הנשימה גם באף וגם בפה ואפילו העיינים נעצמות- מעין עולם הבא. זה מה שאני חושב- וזה לא חייב להיות נכון
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 23:57 |
|
| |
ירוחם,
כך נאמר בפדר"א פרק נב (עמ תצו):
מופת רביעי מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה אלא אם היה בדרך או בשוק היה עוטש והיתה נשמתו יוצא מנחיריו עד שבא יעקב אבינו בקש על זאת רחמים.
ויפה פירש רד"ל:
ונשמתו יוצאת מנחירו. כשם שניתנה בו על ידי נפיחת רוח חיים באפיו כן על ידי עיטוש שהוא חזרת הרוח מאפיו לחוץ בחזקה היתה הנשמה יוצאה וחוזרת למקומה.
לפנינו תפיסה פרימיטיבית לפיה הנשמה היא יישות קלושה ואוורירית ואם אדם מתעטש בחוזקה היא פשוט יוצאת מן הגוף והאדם מת. כך הם פשוטם של דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 08:30 |
|
| |
גם המנהג הזה בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 09:29 |
|
| |
בעל,
כמדומה שעניין סכנת ההתעטשות קיימת גם באומות העולם, לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:37 |
|
| |
בכדי להסיט את האשכול למסולו המקורי
| אברהםהעברי כתב: |  | בינתיים עלה בידי למצוא את מקור המשפט 'מנהג עוקר הלכה'.
במסכת סופרים פרק י"ד הלכה טז:
ונהגו העם לאומרה (מגילת אסתר. א. הע.) במוצאי שבתות של אדר, עד שיעברו חמשה עשר ימים באדר; ומיקרי היכי קרו, בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד, עד בלילה ההוא, ובמוצאי שבת שנייה קורין מן בלילה ההוא, עד ודובר שלום לכל זרעו. בשיר השירים, קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים, חציו בלילה אחד, וחציו בלילה השני. ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון, ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם. ונהגו כן העם, שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת.
יש לעיין בברייתא זו:
א- מה הכוונה 'שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג'. ברור שאין הכוונה על הלכה שיסודה בהלכות מפורשות של איסור והיתר, שבזה יש כללי פסיקה כיצד קובעים את ההלכה. וכנראה הכוונה בזה על סוג הלכות שביסודם הם נתייסדו כהנהגה ולא כחוק- דוגמת קריאת מגילה.
ב- ע"פ הנ"ל, מדוע נזקק התנא להמשך הדברים 'ומנהג עוקר הלכה'? והלא עיקר ההלכה (בדוגמת מגילה) נקבעת ע"פ המנהג, ולאיזה צורך נייחס למנהג את 'כח עקירת הלכה'?
ג- מהו מנהג שיש לו עיקר מן התורה? קריאת מגילה? חביטת ערבות? מנהגים שבשורשם הם גדרים לאיסור כדוגמת קטניות, מקום שנהגו?
הערה: בספרים רבים, ראשונים ואחרונים, מציינים את הירושלמי שכתב בריש השוכר את הפועלים 'מנהג עוקר הלכה'.
וכפי שנראה למתבונן אין זה שייך כלל לנידון שלנו אלא לדיני חושן משפט כהסכמי פועלים וכו', שעיקר ההלכות בענינים אלו בנויים על נורמות חברתיות, ובזה שייך שכשמשתנות הנורמות גם ההלכה משתנית. ואין בזה משום הענקת כח מאגי לעצם המנהג. |
|
הודעה זו היא כהמשך להודעה שפתחה את האשכול. ענינו של אשכול הוא הנושא הכללי של מנהג.
התייחסות למנהגים פרטיים - מקומה באשכול הסמוך 'עיונים ותמיהות בתפילה ומנהגים' שפתח ידידנו היקר ירוחם שליט"א
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 01:43 |
|
| |
ספר המנהגים לרק אהרן מלוניל פותח כך:
"בשם האל הגדול הגבור והנורא אחל לכתוב המנהגות אשר נהגו הקדמונים וגזרו רבותי' הראשונים והאחרונים, כי ראיתי אני אשר ב"ר שאול זצ"ל אנשים מזלזלים בהם מפני שאין יודעים טעמם, וכתבתי את אשר זכרתי מהם להיות לזכרון לנו ולדור אחרון. והבאתי ראיות מן התלמוד ומן הירושלמי וממה שמצאתי בהגדה, ונתתי טעם לקצתם, ולאשר נמצא טעם ידענו כי לא לתוהו נהגו בהם הראשונים, כי לעשות סייג לתורה הכינום. ובאמת ידענו טובה צפרנם של ראשונים מכרסם של אחרונים, והמה בעצם חכמתם וברוב דעתם הועילו בתקנתם וגזרו על מי שיפרוץ גדרם +עזרא י ח+ כל רכושו יחרם והוא יבדל מקהל הגולה ואמרו כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ואמרו מנהג מבטל הלכה, כי האלהים כרת אתם ברית עולם שמורה בכל וערוכה, ונתן להם כח לעקור דבר מן התורה וקבעו יתד שלא תמוט, ואמרו על השביעית שלא תשמוט על כן אין לאדם לפרוץ ולהרוס הגדר אשר גדרו ".
בדבריו אלו מצטמצם הכלל של 'מנהג עוקר הלכה' לתקנות חכמים! כלומר, לא להנהגה שנוצרה מאליה ע"י העם, אלא לדברים שתיקנו חז"ל באופן מודע ובכוונה תחילה!!
זה לא תואם כלל עם המקור במסכת סופרים ועם עוד הרבה מקורות.
נאים דבריו של בעל שו"ת 'נחלת שבעה' [תלמיד הט"ז]:
"... ואפילו עמי הארץ ובורים שאינם יודעים בין ימין לשמאל מרגלא בפיהם מנהג עוקר הלכה ועושין מנהג ממנו. כאשר זה דבר שכיח ורגיל טובא בעוונותינו הרבים באתרין צעקין דארף אפילו באיסור תורה".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 11:15 |
|
| |
והמנהג שאני נוהג - אין כל חובה לקבל כל אמירה של כל אחד, כי לכל אמירה ולכל אחד- יש ב"ה כנגדו אחד לפחות שחולק עליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:58 |
|
| |
ירוחם,
אין קשר בין 'אמירה' ל'מנהג'.
אמירה היא דעה אישית של האומר אותה, וכאן יש להבחין האם הוא אומר דעה אישית, שאז אין צורך להתייחס, או דעה הלכתית שאז יש משקל לאמירתו [אם הגיע להוראה] כדעה הלכתית.
מנהג הוא 'הנהגה'. לא דעה. וכאן הנידון- מה תוקפה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 21:36 |
|
| |
אברהם,
הריני חוזר לגוף הדברים. למרות שכבר עסקת מעט בנושא שאני מעלה עתה, נראה לי ששאלותיי עשויות לחדד מעט את הנושא (הצעתי את השאלות באשכול אחר, ושם הדיון התפתל לכיון אחר, והריני חוזר ושואל את הדברים כאן.):
מה בעצם ההבדל בין 'הלכה' ובין 'מנהג'. אני מבקש הגדרה קפדנית של מה שייך לתחום הזה ומה שייך לתחום האחר.
שים לב! אינני מתכוון להגדרות כוללניות ומעורפלות. אני מבקש הגדרה תוך כדי התייחסות להלכות ולמנהגים ספציפיים.
וכדי להקל על הדיון אציע כאן כאן כמה דוגמאות.
א. 'בנות ישראל נהגו חומרה על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים' - מנהג או הלכה?
ב. צום בכורים בערב פסח - מנהג או הלכה?
ג. האבלות החמורה שאנו מקיימים בימי ספירת העומר - מנהג או הלכה?
ד. איסור קטניות בפסח - מנהג או הלכה?
אשמח לשמוע את דעתכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 22:11 |
|
| |
אברהם ואליעזר.
מנהג הקטניות היא אמירה בלבד אין שום סמכות הלכתית ראשונה שאסרה זאת הלכתית ודאי שלא סמכות ידועה.
מנהג האבלות בספירה -אין כל סמכות הלכתית שקבע בתחילה את האיסור והמנהג
בנות ישראל נהגו מעצמן
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 01:38 |
|
| |
ירוחם,
מה שביקשתי להראות בדוגמאות שהבאתי הוא זה:
יש שמנהג שמקורו לוט בערפל או חומרא בעלמא שהנהיגו נשים הופך להיות הלכה מחייבת בכל תפוצות ישראל - כגון המנהג שנהגו בנות ישראל לישב על טיפת דם כחרדל שבעה נקיים וכגון אבלות בספירת העומר.
מצד שני יש דיני תורה מפורשים, כאלו שנכתבו עליהם מסכתות שלמות ושבחורי ישיבה ממשיכים להתייגע עליהם עד עצם היום הזה, שפשוט בטלו ועברו מן העולם - כגון, ההלכה שהאב שרשאי לקדש את בתו עד הגיעה לגיל בגרות, וכגון דיני עבד עברי ועוד הרבה שהמנהג גרם לכך שהלכות אלה פשוט בטלו ועברו מן העולם.
הדוגמאות הספורות שהובאו מלמדות שאין טעם לדבר סתם כך על 'מנהג' לעומת 'הלכה'. יש לדבר על דבר שהפך לחובה ועל דבר שלא הפך לחובה - ועל כך יש להאריך הרבה, אבל השעה מאוחרת עתה ומחר עוד יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 01:49 |
|
| |
תוקן על ידי יIנתן ב- 07/11/2010 02:19:34
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 02:14 |
|
| |
יש על זה כמה וכמה ספרים ומאמרים הפזורים לרוב, והכל כבר כתוב שם. לדוגמה יש את סדרת הספרים מנהג ישראל תורה. חבל שלא פותחים ספרים לפני שמקלידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 06:53 |
|
| |
קרני,
לפעמים כדי למצוא משהו קטן בספר גדול, שיענה לנו על מה שמפריע לנו, זה לוקח המון זמן [כי בד"כ בספרים שמוציאין לציבור הרחב לא כותבים בגלוי את הבעיות , מחשש שישרפו ספריהם].
אדרבה, אם תמצא משהו לענין באותם ספרים אתה מוזמן לצטט.
אליעזר,
אני שמח שהעלית מחדש את האשכול למסלול ועוררת את הדברים החשובים הללו, אני מקוה שהשבוע נתקדם במשהו.
(רק דבר קטן- בקשר לז' נקיים- זו באמת שאלה מדוע ר' זירא פסק כמהג בנות ישראל, ומדוע הוא בחר לכתוב את הפסק הזה כמנהג.
אבל ברור שכוונת ר' זירא היתה לכתוב כן כפסק הלכה גמור. ובודאי כן משמע מהגמרא וכל הראשונים).
חודש טוב.
_________________
|
|
|
|
|
