| נשלח ב-28/10/2010 21:24 |
 |
| |
לימוד תלמוד באונבירסיטה
רציתי לשאול את חברי הפורום הנכבדים.
יש לי מחשבה אולי ללכת ללמוד תלמוד באוניברסיטה,ברצוני לשאול כמה שאלות בנושא.
א', כמה שנים עלי ללמוד כדי לקבל תואר ראשון,תואר שני,וד"ר?
ב', האם יש אפשרות להתפרנס מדוקטרט לתלמוד?
ג', איך יתיחסו בחברה החרדית למי שילך ללמוד תלמוד באונבירסיטה,ולמי שיהיה לו תואר דוקטרט בתלמוד?
ד', האם מכירים אתם ד"ר חרדי לתלמוד?
ה', האם מלמדים שם דברים המנוגדים לאמונה?
ו' האם יש להם גישה כי חז"ל בנו את דעתם ע"פ מקורות חכמה אחרים,או ע"פ ספרות חיצונית,וכדו'?
ז', האם יש להם דעה כי בתלמוד נכנסו קטעים מתקופות מאוחרות יותר?[אינני מתכוין לכמה קטעים מהגאונים,אלא לתקופות מאוחרות יותר.]
ח', ובכלל,באופן כללי,מה בעצם הנושאים הנלמדים שם,אשמח לקבל דוגמאות לנושאים,האם כל העיסוק רק מסביב לתלמוד,או שיש גם עיסוק לגופו של ענין,ובכלל,כמה תועלת אמיתית ניתן להפיק מהלימוד שם,אינני מתכוין לתועלת גשמית,אלא לידע אמיתי בגמ',האם לא לומדים שם הרבה השערות לא מבוססים,שחבל על הזמן להתעסק בהם וכדו'.
ט', ועוד שאלה כללית,אם ניקח את כמות השעות שמשקיע סטודנט כדי לקבל תואר,וניקח אברך כולל שישקיע אותם שעות בלימוד כדרך הלימוד שנלמד בכוללים,מי יצא עם יבול רציני יותר,מי יגיע להשגים גבוהים יותר?
אשמח לקבל מידע בנושאים הנ"ל.
אני מקווה שאינני כאותו גר צדק שרצה ללמוד כל התורה על רגל אחת.
אני רוצה לציין שבין חברי הפורום יש את הניק אליעזר ט שהוא ד"ר לתלמוד,שהעיר עיני בכמה מהשאלות הנ"ל בפרטי,וע"כ תודתי נתונה לו,אבל עדיין יש ליהרבה מה לברר בנושאים הנ"ל.
אם היתי יכול היתי מעלה את ההתכתבות איתו כאן,אולי יהיה עוד כאלו שהדבר יביא להם תועלת,אך דא עקא,שאינני יודע איך עושים זאת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 21:39 |
|
| |
א. כמו בשאר מדעי הרוח. המסלול הרגיל הוא: שלוש שנים תואר ראשון, שנתיים לתואר שני, שלוש שנים לדוקטוראט. סה"כ, כל המסלול הוא 8 שנים +-3 שנים. [ניתן למתוח את התארים וניתן לקצר - הכל לפי הנסיבות - אבל אני הבאתי את הסטאנדארט. בפועל זה לוקח כ-9 שנים סה"כ]
ב. אפשרות מועטה אבל יש: ניתן להתפרנס בעיקר כמרצה-חוקר. משרות פנויות כאלה הן מועטות עד מאד מאד - אבל לעתים יש מזל.. בהצלחה
ג. לא טוב. [מעבר לכך - תשאל את חבריך החרדיים...]
ד. תלוי מה אתה קורא "חרדי". האם שי וואזנר הוא חרדי? אם כן - אז אני מכיר אותו (קצת). אבל אם אתה מחפש חרדי אסלי, אז "חרדי ד"ר לתלמוד" הוא קצת סתירה במושג, לא?
ה. אם ב"אמונה" כוונתך לאמונה החרדית המיינסטרימית - אז כן.
ו. כן - גם ע"פ מקורות חיצוניים.
ז. ככל הידוע לי, לא מאוחר מהגאונים [אם לא להחשיב צנזורה והגהות]
ח. אשאיר למומחים לענות על שאלה זו בפרוטרוט. אבל בגדול הגישה לתלמוד שם היא כמו הגישה האקדמית לכל הטקסטים הקדומים. חוקר תלמוד לא שונה במהותו מחוקר וודות, או חוקר האיליאדה, או חוקר כתבי לוקרציוס [כמובן שבכל תחום יש את הקונצים שלו - אבל בגדול זה לא שונה. כאמור, אשאיר למומחים לענות יותר במדוייק]
ט. אה, עכשיו הבנתי למה אתה שואל. התשובה תלויה במה אתה מכנה "יבול רציני" ו-"הישגים גבוהים". ע"פ הקריטריונים של האקדמיה -זה הלומד באקדמיה. ע"פ הקריטריונים של הכוללים - זה הלומד בכולל.
רדף
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 22:28 |
|
| |
לרדף
תודה רבה על תשובתך המפורטת.
כתבת כל המסלול לוקח 8 שנים +3 שנים,מה זה ה3 שנים האלו?
מה זה מרצה-חוקר,אני מכיר שיש מרצה,ויש חוקר,האם יש משהו שלישי?
אני מבין מתשובתך,שבעצם מצד פרנסה לא מומלץ לאף אחד ללמוד תלמוד.
האמת,אולי עוד 8 שנים,החרדים יפתחו יותר לעוד מגמות ויחפשו ד"ר חרדי לתלמוד.אשרי המאמין.
אינני מכיר את שי וזנר,מי הוא?
בקשר ליבול רציני,האמת שהשאלה הזו תלויה בשאלה הקודמת מה מלמדים שמה,לפי זה אפשר לדעת.
אני מתכוין מי שעומד לנגד עיניו לזכות לכתרה של תורה,עכשיו יש נושאים שאינם נוגעים לסוגיא מסוימת בגמרא,אלא נושאים כללים בדרכי הלימוד,שהרבה פעמים הם מפתח גדול להבנה של הרבה סוגיות,כך שלפעמים אפילו שמתעסקים לא בגוף הסוגיות,יש בהם תועלת גדולה,וזה היתה כונת שאלתי,האם ניתן להפיק תועלת מהנושאים הנלמדים שם,להבנה מעמיקה של שורשי דרכי ההבנה והלימוד של הגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 22:31 |
|
| |
סגסג הנחמד
מדוע לא תשאל את מורך הגרח"ש? מובטחני שישמח מאד ברעיון זה..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 22:44 |
|
| |
"כתבת כל המסלול לוקח 8 שנים +3 שנים,מה זה ה3 שנים האלו?"
כתבתי "+-3 שנים" - כלומר, פלוס מינוס שלוש שנים - כלומר, זה יכול לקחת 5 שנים אם מאד ממהרים וזה יכול לקחת 11 שנים אם מאד מושכים.
ניתן, למשל, ללמוד 4 שנים לתואר ראשון, שלוש שנים לתואר שני, ו-4 שנים לדוקטוראט. סה"כ 11 שנה. ניתן גם לעשות כמה שנים פוסט-דוקטוראט פה, פוסטדוקטוראט שם. קיצר, אין לדבר סוף..
"מה זה מרצה-חוקר,אני מכיר שיש מרצה,ויש חוקר,האם יש משהו שלישי?"
בדרך כלל, מרצים הם גם חוקרים וחוקרים הם גם מרצים.
"אני מבין מתשובתך,שבעצם מצד פרנסה לא מומלץ לאף אחד ללמוד תלמוד."
נכון: לא תלמוד ולא פילוסופיה ולא היסטוריה ולא ארכיאולוגיה וכו וכו וכו
"האמת,אולי עוד 8 שנים,החרדים יפתחו יותר לעוד מגמות ויחפשו ד"ר חרדי לתלמוד.אשרי המאמין."
אכן אשרי המאמין. יותר מהר הם יחפשו ד"ר לניהול חשבונות.
"אינני מכיר את שי וזנר,מי הוא?"
מרצה באוניברסיטת תל אביב בפאקולטה למשפטים. את הדוקטוראט שלו, כמדומני, הוא עשה במשפט עברי.
close enough
"בקשר ליבול רציני,האמת שהשאלה הזו תלויה בשאלה הקודמת מה מלמדים שמה,לפי זה אפשר לדעת."
לגבי "מה" - מלמדים שם אותו הדבר שמלמדים בישיבות. השאלה היא לא "מה" אלא "איך".
אתן לך דוגמה:
חוקר תלמוד שתחום המחקר שלו איננו כולל "אחרונים" - קרוב לוודאי שלא יידע ללמוד סימן בקצות החושן [אא"כ למד קודם לכן בישיבה - שזה נפוץ מאד בקרב חוקרי תלמוד. אבל אז, לא בזכות לימודיו האקדמיים הוא יודע ללמוד "קצות"].
מאידך, תלמיד ישיבה ממוצע, ואפילו רב ממוצע, ואפילו ר"ם ממוצע, לא יידע לאפיין באופן כללי במה שונה שיטת הפרשנות של רש"י מזו של בעלי התוספות, למשל, בעוד שמי שעבר קורס מבוא ל"ראשונים" בשנתו הראשונה באוניברסיטה יידע לענות על שאלה זו - וזאת, אפילו אם הוא עדיין לא יודע לקרוא כתב רש"י... [למותר לציין שכמובן שכל חוקרי התלמוד יודעים ללמוד דף גמרא עם רש"י -אא"כ מישהו באמת פישל בדרך...]
"אני מתכוין מי שעומד לנגד עיניו לזכות לכתרה של תורה,עכשיו יש נושאים שאינם נוגעים לסוגיא מסוימת בגמרא,אלא נושאים כללים בדרכי הלימוד,שהרבה פעמים הם מפתח גדול להבנה של הרבה סוגיות,כך שלפעמים אפילו שמתעסקים לא בגוף הסוגיות,יש בהם תועלת גדולה,וזה היתה כונת שאלתי,האם ניתן להפיק תועלת מהנושאים הנלמדים שם,להבנה מעמיקה של שורשי דרכי ההבנה והלימוד של הגמרא. "
כן - אבל זו תיהיה הבנה שונה לגמרי מזו שתרכוש בישיבה.
רדף
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 22:53 |
|
| |
"לגבי "מה" - מלמדים שם אותו הדבר שמלמדים בישיבות. השאלה היא לא "מה" אלא "איך".
שטות גמור וחמור, בישיבה לומדים את ההלכה היוצאת מן התלמוד, לומדים כמות גדולה של חומר, ומה אמרו ע"ז הפרשנות והפוסקים. באוניברסיט' לומדים רק השיטה, הרבה דוגמאות מה עושה התלמוד במקרה כזה ומה אומר על דבר כזה. ברור שאותו דבר הוא תלמוד, אבל לא לומדים אותו דבר, זה לומד החומר והתוכן, ומתעלם מהצורה, וזה לומד רק הצורה והתוכן אינו אלא דוגמות בשבילו.
מאידך, תלמיד ישיבה ממוצע, ואפילו רב ממוצע, ואפילו ר"ם ממוצע, לא יידע לאפיין באופן כללי במה שונה שיטת הפרשנות של רש"י מזו של בעלי התוספות,
זה שטות עוד יותר גדול, כי אינו טעות בהגדרה אלא במציאות, כל אחד משלשת אלו יידע לאפיין באופן כללי וכו' והרבה יותר מזה.
מי שלא למד בישיבה ויוצא חוקר תלמוד מוצלח, צריך להיות מאד מאד מאד כשרוני, כי קל מאד להסתבך וללכת לאיבוד בתוך התלמוד אם לא ישבת שנים על הסגנון ועל כל החומר הרב והגדול. אבל מי שהיה בישיבה, המחקר משלים לו ומביא לו הרבה תועלת. אבל בענין סיפוק הסקרנות והבנת התהליכים, לא בענין ההלכה. (כמובן שלפעמים יש איזה מחקר שיעמיד גירסא ותשתנה ההלכה, אבל הוא ענין צדדי).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 23:03 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: |  | "לגבי "מה" - מלמדים שם אותו הדבר שמלמדים בישיבות. השאלה היא לא "מה" אלא "איך".
שטות גמור וחמור, בישיבה לומדים את ההלכה היוצאת מן התלמוד, לומדים כמות גדולה של חומר, ומה אמרו ע"ז הפרשנות והפוסקים. באוניברסיט' לומדים רק השיטה, הרבה דוגמאות מה עושה התלמוד במקרה כזה ומה אומר על דבר כזה.
זה לא נכון. הם גם ממש נבחנים על דפי גמרא בבקיאות בשנות לימודיהם לתואר ראשון [זאת אני אומר משום שדיברתי עם סטודנטים לתלמוד - מאחר וגם אני הסתקרנתי בשאלה זו]. בהמשך, כשהם מעמיקים במחקר, הם צריכים להשתלט על הנושא הנחקר. אם תחום מחקרם "קצות החושן", הם צריכים להיות בקיאים בקצות החושן.
ברור שאותו דבר הוא תלמוד, אבל לא לומדים אותו דבר, זה לומד החומר והתוכן, ומתעלם מהצורה, וזה לומד רק הצורה והתוכן אינו אלא דוגמות בשבילו.
והוא אשר אמרתי - המה הוא אותו המה אך האיך שונה.
מאידך, תלמיד ישיבה ממוצע, ואפילו רב ממוצע, ואפילו ר"ם ממוצע, לא יידע לאפיין באופן כללי במה שונה שיטת הפרשנות של רש"י מזו של בעלי התוספות,
זה שטות עוד יותר גדול, כי אינו טעות בהגדרה אלא במציאות, כל אחד משלשת אלו יידע לאפיין באופן כללי וכו' והרבה יותר מזה.
כן? יאללה - בוא נראה אותך [בהנחה שלמדת בישיבה כמובן] מאפיין את שיטתו של רש"י לעומת זו של תוספות. וכמובן אינני מתכוון לשיטותיהם בסוגיה זו או אחרת אלא באופן כללי - ההבדל בין איך שכל אחד מהם ניגש לטקסט. [וכוונתי כמובן להבדלים מתודולוגיים - לא למאפיינים על פני השטח - כגון שרש"י מקצר בדבריו ותוספות מעריכים ושרש"י איננו שואלי שאלות ואילו תוספות שואלים ועונים]
מי שלא למד בישיבה ויוצא חוקר תלמוד מוצלח, צריך להיות מאד מאד מאד כשרוני, כי קל מאד להסתבך וללכת לאיבוד בתוך התלמוד אם לא ישבת שנים על הסגנון ועל כל החומר הרב והגדול.
זה נכון
אבל מי שהיה בישיבה, המחקר משלים לו ומביא לו הרבה תועלת. אבל בענין סיפוק הסקרנות והבנת התהליכים, לא בענין ההלכה. (כמובן שלפעמים יש איזה מחקר שיעמיד גירסא ותשתנה ההלכה, אבל הוא ענין צדדי).
זה גם נכון. אבל חוקרי התלמוד באמת לא לומדים אליבא דהילכתא ואין להם כוונה כזאת.
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 23:16 |
|
| |
לא נתווכח יותר מדי, כי זה מזיק לבריאות, ובגילי זה כבר לא פשוט..
גם לא אעמוד למבחנך בענין הגדרות הרש"י, כי מכיר אני את האקדמי' והישיבה מאותו הצד, וקל להבין
זה שנבחנים על כמה דפים - הרי בישיבה לא נבחנים על ידיעת הדפים..
ולמה תאמר רדף ותדבר השיג נסתרה דרך חוקרי התלמוד מאליבא דהלכתא, יש כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים שהשתמשו במחקרם להלכה, בדור קודם היה ד"מ רב ויינברג, ועוד כיו"ב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 23:18 |
|
| |
אם בכתרה של תורה חפצה נפשך יש כמה ישיבות מהמגזר הדת"ל שגם לומדים סוגיות בצורה ישיבתית ומשלבים גם דברים מן המחקר.
הערת אגב: יש כאלה שבגלל זה מפסידים את 2 הדברים אבל לענ"ד הרוב מרוויחים את שניהם (לא ברמה של אקדמיה אך כן ברמה של קורסי מבוא כאלה ואחרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 23:22 |
|
| |
רדף השיג וארתח זוטא ,תודה רבה על האנפורמציה.
אם באמת הם יכולים להגדיר את ההבדל בין שיטת רש"י לתוס',זה תועלת עצומה,השאלה האם זה ככה.
איך הם יודעים להגדיר?.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 23:34 |
|
| |
לסגסג - לא אמרתי "להגדיר" [כי לא שייך בזה] אלא לאפיין. כן, הם יודעים..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 00:53 |
|
| |
סגסג
ההבדל הוא בין לימוד 'מבפנים' ללימוד 'מבחוץ' ואולי זה קשור למה שנקרא חשיבה רפלקסיבית.
הרב מיכי ציין בזמנו, ואודה לו אם יזכיר לנו היכן, שהעוסקים ביג מידות ובהגיון התלמודי היו מיזrוחניקים או משכילים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/10/2010 00:59:28
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 02:11 |
|
| |
אה - עכשיו שמתי לב ששאלת "איך" ולא "האם".
ובכן, ברמה העקרונית, מחקר במדעי הרוח דומה לכל מחקר מדעי [כולל זה הנעשה במדעי הטבע] מהבחינה הבאה:
(1) מתחילים מנתונים מסויימים [במקרה דנן, הטקסטים של פרש"י והתוספות].
(2) את הנתונים המרובים והמפוזרים הללו אנו נדרשים להסביר בעזרת כמה כללים פשוטים מהם נתונים אלו נובעים.
זו כל מהותו של הסבר: כי אם נישאר אם כל המאמבו-ג'אמבו ההתחלתי - לא עשינו כלום.
וק"ו אם נוסיף עליו עוד ערימות של מאמבו ג'אמבו משלנו [מה שנקרא "להגדיל תורה ולהאדירה"] - אזי לא רק שלא הועלנו אלא רק הזקנו. כלומר, העניין הוא לרכז את האינפורמאציה - לא לפזרה.
(3) לצורך 2, אנו מעלים השערות שיכולות לשמש כהסבר, ואז בודקים עד כמה השערות אלה מתאימות לנתונים אותם אנו נדרשים להסביר. אם הן מתאימות, אזי עשינו את עבודתינו.
במקרה דנן, אנו, למשל, מעלים את ההשערה שבעוד שלתוספות היה חשוב ליישב את ההווה אמינות כל כל סוגיה וסוגיה עם כל הש"ס כולו חוץ מהמסקנה של אותה הסוגיה; ובעוד שלראשונים יותר מאוחרים היה חושב ליישב את ההווה אמינות אף עם המסקנה של אותה הסוגיה; רש"י לא הוטרד מההווה אמינות - כי לדידו אלו רק הווה אמינות.
ואז אנו בודקים אם יש אינדיקאציה בכל כתבי רש"י שהוא ניסה [ולו במובלע] לפרש את ההווה אמינות בכל סוגיה וסוגיה כך שתתיישבנה עם מקומות אחרים בש"ס או עם שלבים אחרים באותה הסוגיה. אם אין אינדיקאציה כזו - אז רואים את המסקנה כמאוששת.
זהו רק אחד המאפיינים הבולטים המקובלים על חוקרי התלמוד המבדילים בין שיטת רש"י לזו של תוספות - אבל הוא יספיק כדוגמא.
עכשיו, יכול לבוא נחלת דוד או כל מפרש אחר ולנסות בכוח להראות שגם רש"י, כמו תוספות, יישב בפירושו את ההווה אמינות עם כל הש"ס כולו.
החוקרים, כמובן, לא יכולים להוכיח שהנחלת דוד טועה.
אבל זה משהו שראוי שכל אדם יידע על תיאוריות מדעיות ועל גוף הידע האנושי בכלל:
הידע האנושי לא מכיל אלא השערות "עובדות" והנגזרות הלוגיות שלהן. היות השערה "עובדת", הוא הבסיס הראציונאלי היחיד האפשרי לקבל אותה. אין, ולא ייתכן משהו יותר טוב. וגם לא צריך.
בנקודה זאת, אין שוני גדול בין חקר התלמוד לפיזיקה. [בנקודות אחרות יש - אבל אכמ"ל]
באותו אופן בו אין חוקרי התלמוד לא יכולים להוכיח שרש"י לא התכוון למה שהנחלת דוד שם בפיו, פיזיקאים לא יכולים "להוכיח" שאין גלגלים. אבל לפי התיאוריה הפיזיקאלית הנוכחית אין גלגלים - והתיאוריה הזאת עובדת, בעוד שהאסטרופיזיקה התלמאית לא עבדה - ולכן אין אנו מאמינים בגלגלים.
זו נקודה שהיא באופן כללי חשובה:
אנשים לעתים מחפשים וודאות איפה שהיא איננה - ונוטים להאחז בכל קורת עץ שמשליכים להם כל מיני שרלטנים במסווה של אמת וודאית. הכלל הפסיכולוגי שעובד פה הוא משהו מעין "ברי ושמא - ברי עדיף", "מודה במקצת חייב" או אף משהו בסגנון "כל דאלים גבר"...
לכן, הם אומרים, אם המדענים מודים שהמדע הוא רק השערות, בעוד שהגורו/האדמו"ר/האידיאולוג/הפילוסוף/המשיח משיינקין/.. טוען לוודאות מוחלטת - אז נלך בעקבות אותו גורו/..
המוטיבאציה מובנת וטבעית אצל בני אדם - אבל התוצאות עלולות להיות עגומות - כי מי שטוען לוודאות עלול לרוב להיות רחוק יותר מן האמת מאשר זה שאיננו מתיימר לכך - וזאת מאחר והראשון לא מאמת את דבריו עם המציאות - שהרי הוא מעל לכל ביקורת, שהרי האמת אצלו בכיס - וכך אין שום דבר שיעצור בעדו מלשקוע יותר ויותר עמוק בעולם הדמיוני בו הוא חי - מה שאין כן אותו מדען המודה שמדובר רק בהשערה אותה צריך לבדוק כל הזמן.
אולי הכלל שיותר מתאים לסיטואציה כאן הוא "מיגו": מי שמודה שאיננו מחזיק בוודאות, נאמין לו יותר - שהרי יכול היה לא להודות בכך..
לא לחינם הרמב"ם דרש מהטוען לנבואה לעמוד במבחן בו יש אפשרות עקרונית שהוא יתגלה כנביא שקר, ולא לחינם העדים צריכים להיות ברי הזמה [וכבר נידון פה בפורום הדמיון שבין קריטריונים אלו לבין קריטריון ההפרכה של פופר עברו תיאוריות מדעיות].
וגם אחרי שקיבלנו את הנביא כנביא אמת, הרמב"ם אומר שהוא רק בחזקת נביא אמת. וחזקות, כידוע, יכולות להיות מבוטלות ע"י המציאות. משמע, שגם אחרי שקיבלנו את מרותו של הנביא, עדיין יכול להיות שהוא נביא שקר ולכן עלינו לפקוח עליו 7 עיניים שמא יתגלה ככזה. מאידך, אין זה אומר שאין אנו יכולים לסמוך עליו בינתיים - אבל לא בעיניים עצומות. עם הספק הזה אנו נאלצים לחיות.. זה באסה, אבל זה מה יש.
רדף
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 07:54 |
|
| |
לרדף
תודה על התגובה המפורטת,אני רואה שיש לך ידע רב בנושא המחקר התלמודי,צריך רק לדעת איך לחלוב ממך את הידע.
אחרי הסברך,אני מרגיש שאני כבר לא צריך ללכת לאוניברסיטה,למדת אותי את כל התורה על רגל אחת.:)
אמנם גם בתשובתו של הלל לאותו גר,אמר לו את הכלל על רגל אחת,ואח"כ אמר לו ואידך זיל גמור,אז כנראה שגם אחר ידיעת הכלל,יש להעמיק בפרטים.
ההגיון שטמון מאחרי הגישה הזו,זה כמו הסברו הידוע של הגר"ח זצ"ל על סימני שוטה,שכשיש שלוש שאלות מעדיפים לענות תירוץ אחד.
לפי התיאור שלך,זה נראה שזה ממש הפסד שאין לבחורי הישיבות מידע במסקנות שהגיעו אליהם חוקרי התלמוד, אולי אלמד באונ' ואח"כ אנסה להכניס גם לישיבות,אם כי אני מאמין שהישיבות יראו את זה כצלם בהיכל.
ובישיבות,דוקא מי שלא עונד לראשו כתר הד"ר, יש לו סיכוי להכניס דברים כאלה, משא"כ מי שיש לו תואר ד"ר, באופן טבעי יפסלו אותו.
מעניין אותי האם בישיבות של הציבור הדת"ל יש סיכוי למי שיש לו ד"ר לתלמוד לקבל יותר משרה, אולי אפילו רק מצד זה שזה פחות יפחיד אותם מאשר חרדי רגיל, שיש להם פחד להכניס למערכת שלהם, אבל מי שיש לו תואר ד"ר יראה להם כחרדי מזן אחר שלא צריך לפחד ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 08:20 |
|
| |
בעוד שבישיבה אמורים ללמד האדם כיצד לעבוד לה' ולהתעלות בקדושה ולהגיע לעסק התורה לשמה - כלומר שהקדושה תאיר לחייו ותתן בהם טעם.
הרי באקדמיה לומדים לאסוף עובדות ומנהגים וקשרים וחתכים בטקסטים. דבר שלמעשה אין לו שום תועלת ללומד. וכן נסיון לזהות את הכותבים חברתם וכו'.
כלומר: בעוד שלימוד בקדושה מיועד לרומם האדם. הרי לימוד אקדמי אין לו שום מטרה כזאתי - רק איסוף פשטים ונתונים.
לא לשם כך נכתבים כתבי קודש - כתבי קודש נכתבים על מנת לסייע לאדם להתעלות בקדושה - ולא על מנת לנפח הראש בפרטים שלא מועילים לאף אחד.
אני חושב שזהו הבדל ענקי!!!
אני לא חושב שחוקרי דתות בכלל מבינים מה הם חוקרים - כי עיקר כל דת היא ההתעלות הרוחנית שהיא מציעה למאמינה -- וכל הטכסים והעניינים והמנהגים מיועדים להביא האדם לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 11:09 |
|
| |
יעקב יוסף
בודאי שאוני' איננה ישיבה,ואין מה להשוות את רום ערכה וקדושתה של ישיבה לאונ',ובחורים בראשית דרכם בודאי שמקומם אך ורק בישיבה.
הנושא כאן,על אנשים שכבר סיימו את הישיבה,וזה כבר נושא אחר.
הנושא הוא לגבי הלימוד כשלעצמו,עכשיו,אני חושב שגם בשביל הצלחת הלימוד,יש קודם ללמוד בדרך הישיבות,לרכוש הרבה ידע,הבנה ישרה בדברי הגמ',אבל אחד שמילא כרסו בידע,בהבנה ישרה,בהחלט יתכן שיהיה לו לתועלת רבה ללמוד את דרכי הניתוח הנלמדים באקדמיה.
|
|
|
|
|
