ישנו תחום לימוד של משפט עברי בפקולטה למשפטים, במקום תלמוד בפקולטה למדעי הרוח.

במשפט עברי היחס לתלמוד הוא דוגמטי, כפי שההלכה מתייחסת לעצמה, ולא חלוקה היסטורית לשכבות. וכן פחות עיסוק בביקורת הנוסח. המטרה היא יישומית והשוואתית.

בשני התחומים ניתן ללמוד במסלול מקוצר לתואר ראשון, או ישר לתואר שני, לבעלי סמיכה לרבנות ו/או ר"מים, ו/או רקע ישיבתי מתאים. כך שהמסלול הכולל לדוקטורט קצר יותר.
בנוסף, ישנו מסלול תואר שני ישיר לדוקטורט, המוצע לכלל אוכלוסיית הסטודנטים על בסיס מצויינות אקדמית.

"אל תלמוד אל בבלי"

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1708809

טוקבק מעניין

• us

ללומד מכל אדם

אולי תפרט מה כל כך עניין אותך בטוקבק הנ"ל.?

איזה הישג ישראלי יהודי מרשים יש כאן לדעתך?

שהטוקבק הוא ציני, זה אינו צריך לפנים. אבל מאחר שבטוקבקים אחרים שם הביאו ציטוט מן התרגום, נראה שמלאכת התירגום העצומה לא באמת תוסיף דעת בעולם. מאחר שכך נדמה שההישג העיקרי הוא דוקא פרנסתם של קרוב למאה חוקרים ומדענים! וזה אכן הישג חשוב, שאפשר להתהדר בו. 
בשורה התחתונה, יש לעג לא סמוי בטוקבק לכל המלאכה העצומה והנוראה הזו. זה מה שמעניין.

לאן אלך, אנה אפנה: אקדמיה או ישיבה?

מצד אחד - הרב חיים סבתו, ראש ישיבה ואיש ספר. מצד שני - פרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן ופיזיקאי. ובתווך - המתח שבין אקדמיה לתורה, ואיך מתמודדים איתו

הרב חיים סבתו, ראש ישיבה וסופר, קיבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, אך האם הוא היה שמח להיות דוקטור אמיתי? "כל אחד בוחר את דרכו, ואני בחרתי בעולם התורה לפעול בו", הוא משיב, "אבל אנחנו כיהודים מאמינים מחויבים לעולם החוכמה - וחז"ל כתבו חכמה בגוים תאמין..."

שלום לך,

מדוע לא תעזר באתרי החוגים שמפרסמות האוניברסיטאות? תמצא שם  רשימות קורסים לשנה הבאה וגם את הדרישות מן הסטודנט. תוכל כנראה גם לבקש יעוץ אישי מיועץ בחוג שישיב לך על שאלותיך.

 כמה הערות.

אוניברסיטה היא חבר חוקרים, אשר כל אחד עומד ברשות עצמו, אבל האוניברסיטה מפקחת על רמתו האקדמאית ומוסמכת לקדם אותו. הפיקוח נעשה על ידי בחינת הפירסומים של כל חוקר, וההמלצות שהוא מקבל בעבורם מאנשי מקצוע בעולם. להשיג קידום באוניברסיטה קשה כקריעת ים סוף. להשיג תקציב קשה הרבה יותר, יש חוקרים החייבים להשיג תקציב באופן פרטי. במדעי הטבע מדובר לפעמים במליוני דולרים.

האוניברסיטה מבוססת על האדם הפרטי, האינדיבידואל. יתכן שחוקר אחד יחקור את הירח כפיצה עם פטריות, והשני יטען ששר הלילה פורש וילון שחור עם פנסים, כדי שכולנו נוכל ללכת לישון. האוניברסיטה תשאף לבדוק שכל גישה כזו היא רצינית ויש לה על מה לסמוך. היא גם שואפת שהסטודנט יכיר עמדות שונות.

ביסודו של דבר אוניברסיטה אמורה להיות פורצת דרכים חדשות ולא מקבעת את הישנות. כזו היתה למן התחלותיה הצנועות. אם הרגילו אותך ללכת בדרך מסוימת ולא לסטות ממנה, באוניברסיטה ישאפו לבדוק דוקא את הדרכים האחרות. אחרת השמש עדיין היתה מסתובבת סביב הארץ...

 הדבר החשוב ביותר שתלמד באוניברסיטה הוא ללמוד לקרא.

 שנת הלימודים היא 26 שבועות, כלומר, מספר הפגישות בכל קורס הוא עשרים ושש. זה זמן קצר מאד מאד, המאפשר רק לתת הרצאת מבוא או הדרכה קצרה. [נניח בצד את מדעי הטבע, שם אדם מבלה ימים במעבדה יחד עם המדריך שלו]. הלימוד האמתי מתבצע לבד, בספריה. סטודנט שאינו מבין זאת מבזבז זמנו לריק.

 עיקר הלימוד מתבצע בסמינריונים. סמינריון נותן מרצה מתקדם לקבוצה קטנה של תלמידים, עדיף כמה שפחות. הסמינר אמור לחקור תעודה או טקסט מסוים, או נושא מוגדר מאד, בצמוד לטקסט. הלימוד הוא מקיף ומעמיק, נדרשת קריאת ספרות מחקר,  ולרוב, יכולת קריאה בשפה המקורית של הטקסט ובשפה העיקרית של ספרות המחקר. עבודה סמינריונית נעשת בהדרכת המרצה ובהתיעצות איתו. זו עבודת מחקר קטנה, שבה הסטודנט צריך לפתח איזה נושא משלו בצורה עצמאית תוך התמודדות עם דעות של אחרים. סיכום דעות של אחרים לא יתקבל, והמרצה שיחזיר לך את העבודה ללא ציון ישאל: מה יש לך להגיד משלך?

 מטרת הלימוד היא לסייע לך לפתח את האישיות האינטלקטואלית העצמאית שלך. להתחיל לגבש איזו תפיסת עולם משלך. אם אתה בעל עמדה מנומקת משלך, מרצה טוב יעודד אותך להביע דעתך גם כאשר היא מנוגדת לעמדתו. זו נקודת ההתחלה המומלצת כדי להשיג איזו משרה אקדמית ולהתקדם בה.

עודד