אני מחפש מזה שנים דיון מקורות לשאלה הבאה האומנם שהיא רווית הנחות שבמציאות. זאת אומרת גם אם הנחות המציאות לא נכונות הדיון ראוי.
בימי הגאונים והראשונים לא הרבה בעם ישראל היו אברכי תורה שתורתם אמונתם. היום - עושה רושם - יש הרבה. השאלה היא מי אמר שצריך הרבה "חיילים אברכים" כדי לקיים תלמוד תורה ורמה תורנית גבוהה? לא כל הראשונים היו גדולים ועשירים מספיק כהראב"ד להחזיק ישיבה של 300 איש...וקומץ הגאונים והראשונים החזיקו והמשיכו את התורה היטב. רוב העם עסק בפרנסה, בלשרוד לפעמים, וכו' ובכל זאת תמיד היה קומץ שהחזיק את התורה. אזי מהיכי נאמר שככל שיהיו יותר לומדים המצב ת"ת יהיה טוב יותר.
חיפשתי דיון יסודי הנסמך על מקורות וטרם מצאתי.
נשלח ב-29/10/2010 11:30
כל אחת מנשמות ישראל שייכת בתורה, וכל נשמה ישראלית שאינה בתורה היא כחלק מת בבשר האומה. יש כלל שאומר, בכל תחום, שכמות מורידה מאיכות, וגם בכלה ובפרקא כשבאים כל ישראל לשמוע את הדרשה, אומר רש"י בברכות שרובם לא מבינים או מסוגלים להעמיק ומקבלים שכר על הטירחה והצער שיש להם לזה, אבל אנחנו לא אומרים בגלל זה שיקבעו להם שיעור במשנ"ב יומית ושלא יבואו להוריד את הרמה של השיעור לאלו שמסוגלים ליותר. התורה לא שייכת לאיזה מעמד-על של חכמים, וגם נשיא ישראל צריך להפסיק את השיעור כדי להוציא הוראה או כדי ללמד את עקיבא בן יוסף א"ב וחומש טייטש. הטעות היא רק כאשר במקום להציב את הרף בהתאם ליכולת הקיבול, הרי שמציבים אותו גבוה גבוה מעל, ואלו שלא מסוגלים בסוף לא ילמדו בכלל. הגמ' אומרת הכל צריכים למארי חיטייא, כולם צריכים את החיטים של התורה, העוקר הרים ימצא את מקומו בכל מקרה, אתה רק צריך לעודד אותו, אנחנו צריכים לדאוג שלכל יהודי יהיו הרבה חיטים של תורה, בהתאם ליכולת הקיבול שלו.
נשלח ב-29/10/2010 11:50
אני מבחין בין שמירת הגחלת ז"א שגם בעל בית או רופא או קצין מודיעין עסוק, ילמד כמה דקות ביום לפי האפשרות וכך הוא שומר על הגחלת, לבין כמות החכמים (מצטער על המונח) ה"מקצועיים".
נשלח ב-1/12/2010 12:43
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו,כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדל במלאכתו. ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים (ברכות י"ז.)
זאגט רש"י:
אני - העוסק בתורה בריה אני, וכן חברי עם הארץ בריה הוא: אני מלאכתי בעיר - כלומר נוחה מלאכתי ממלאכתו: מתגדר - מתגדל לתפוש אומנותי: ושמא תאמר - הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי, שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי, והיה ממעיט ואין לו שכר: שנינו - שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה: ובלבד שיכוין לבו לשמים - ואצל קרבנות הוא, במנחות בסופה:
נשלח ב-2/12/2010 08:04
הדיון הוא על כל יחיד. רבים זו מדידה של תנועה או לגיון של משיח.
נשלח ב-2/12/2010 09:46
השאלה אכן לא פשוטה. אפשר להגיד קצת בהומור: מזל שהיו לנו קבוצה קטנה יחסית של ראשונים, כי בעוד אלף שנים כל כותבי דהיום יהיו כבר ראשוני האחרונים של זמנם, והם לא יצאו מהסבך רק בגלל כל ההסכמות....
נשלח ב-2/12/2010 11:30
בהמשך להומר אכן כך יש פחות חמורים.....
נשלח ב-3/12/2010 15:54
יש הרבה תמימות בניסיון להקיש מימי הקדמונים אל ימינו. צריך לזכור שאנחנו מדברים על עולם שבו לא הייתה קיימת האופציה החילונית בכלל. החוק עיגן את חוקי הדת בכפיה. אם זה במזרח מצד החליפות האיסלמית ואם זה במערב מצד האפיפיורות הנוצרית. כל ההויה היתה הויה דתית בחיי היום יום. בין לת"ח ובין לעמי הארצות. הדת היתה החוק ואבוי לו למי שינסה לערער עליה. ולעיתים כשמלכו קיצונים דתיים נרדפו גם אלו האורתודוקסים שרק ניסו להקל במעט או לשנות מעט מהתפיסות ההמוניות ששלטו בכיפה ( כמו שנרדף על ידיהם הרמב"ם אצלינו ואבן ראשד אצלהם וכמה הוגים נוצרים ). לכן כל סוגיית הכמות היתה סוגיית ההתמקצעות בלבד ולא האכיפה או השינוי החברתי. כיום נחנו מדברים על לימוד כשמירה ולא על התמקצעות. לא בגלל שהשקפת התורה השתנתה אלא בגלל שהאופציה האתיאיסטית ( אפיקורסית ) והחילונית אגנוסטית הפכו ללגיטימיות בחוק המדינה, בעיקר מאז ימי המהפכה הצרפתית ואילך שחילחלה ומחלחלת עד היום גם כלפי העולם המוסלמי.
נשלח ב-4/12/2010 21:23
אכן לא פסו דוברי לטינית מקרב העם הנכחד. ממש נס חנוכה.
נשלח ב-5/12/2010 08:20
לא היו חילונים מיציאת מצרים ואילך? הנ"ך מלא מזה, בית ראשון ושני והלאה. זה היה "לגטימי" אז בדיוק כמו היום - גם בעבודת כוכבים פרימיטיבית של ממש ראה מסכתות ע"ז וסנהדרין. העם התרבותי בעולם נתפש לכל ע"ז הזוייה...
נשלח ב-7/12/2010 00:41
מנשה, היו תמיד חילונים. אבל בתקופת הח'ליפות והאפיפיורות, מפלגה חילונית אנטי דתית מן הסתם לא היתה שורדת יותר מדי זמן:) לא היתה אופציה מעוגנת בחוק ובגיבויו להתהוות זרם חילוני כפרני. ( ברור שהיו אנשים חילונים ). לכן הרוב המוחלט וההווי כולו היה הווי דתי. כאשר הדת מכתיבה את החוק ההתנהגותי הפומבי. זה הבדל עצום.
נשלח ב-7/12/2010 06:43
הם לא היו מאורגנים? הצדוקים למשל (בהנחה שהם גרועים מחילונים), בודאי המתיוונים.
נשלח ב-20/12/2010 18:25
מנשה, כתבתי פעמיים שאני מדבר על ימי החליפות האיסלמית והאפיפיורות הנוצרית.
נשלח ב-20/12/2010 20:46
אכן. אני לא מדבר על לחצים מבחוץ. אני מדבר על דיון עקרוני ללא אילוצים - האם באמת הכוונה היא שכולם ילמדו תורה כל היום? זה טוב? זה בריא לאומה? זה מתאים? זה מבטיח שמירה על הגחלת?
נשלח ב-21/12/2010 00:32
"בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטוכיא, ולא מצאו איש ואשה שאין בקיאין בהלכות טומאה וטהרה". וע"ע ברמב"ם סוף הל' מלכים שלעת"ל שלא יהיה בעיות של פרנסה לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ומלאה הארץ דעה את ה' עי"ש.
נשלח ב-21/12/2010 07:52
מה שהקב"ה יעשה לעתיד לבוא - זה לע"ל. ומה שעכשיו לעכשיו. היום אפשר להגיד שבדקו מתל אביב עד ירושלים דרך ניו יורק סידני ומומבאי ולא מצאו איש (אולי גם אשה) שלא בקיאין בדף היומי....