כמות אנשים עושה איכות בת"ת?

כל אחת מנשמות ישראל שייכת בתורה, וכל נשמה ישראלית שאינה בתורה היא כחלק מת בבשר האומה. יש כלל שאומר, בכל תחום, שכמות מורידה מאיכות, וגם בכלה ובפרקא כשבאים כל ישראל לשמוע את הדרשה, אומר רש"י בברכות שרובם לא מבינים או מסוגלים להעמיק ומקבלים שכר על הטירחה והצער שיש להם לזה, אבל אנחנו לא אומרים בגלל זה שיקבעו להם שיעור במשנ"ב יומית ושלא יבואו להוריד את הרמה של השיעור לאלו שמסוגלים ליותר. התורה לא שייכת לאיזה מעמד-על של חכמים, וגם נשיא ישראל צריך להפסיק את השיעור כדי להוציא הוראה או כדי ללמד את עקיבא בן יוסף א"ב וחומש טייטש. הטעות היא רק כאשר במקום להציב את הרף בהתאם ליכולת הקיבול, הרי שמציבים אותו גבוה גבוה מעל, ואלו שלא מסוגלים בסוף לא ילמדו בכלל. הגמ' אומרת הכל צריכים למארי חיטייא, כולם צריכים את החיטים של התורה, העוקר הרים ימצא את מקומו בכל מקרה, אתה רק צריך לעודד אותו, אנחנו צריכים לדאוג שלכל יהודי יהיו הרבה חיטים של תורה, בהתאם ליכולת הקיבול שלו.

אני מבחין בין שמירת הגחלת ז"א שגם בעל בית או רופא או קצין מודיעין עסוק, ילמד כמה דקות ביום לפי האפשרות וכך הוא שומר על הגחלת, לבין כמות החכמים (מצטער על המונח) ה"מקצועיים".

מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו,כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדל במלאכתו. ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים (ברכות י"ז.)

זאגט רש"י:

הדיון הוא על כל יחיד. רבים זו מדידה של תנועה או לגיון של משיח.

השאלה אכן לא פשוטה. אפשר להגיד קצת בהומור: מזל שהיו לנו קבוצה קטנה יחסית של ראשונים, כי בעוד אלף שנים כל כותבי דהיום יהיו כבר ראשוני האחרונים של זמנם, והם לא יצאו מהסבך רק בגלל כל ההסכמות....

לא היו חילונים מיציאת מצרים ואילך? הנ"ך מלא מזה, בית ראשון ושני והלאה. זה היה "לגטימי" אז בדיוק כמו היום - גם בעבודת כוכבים פרימיטיבית של ממש ראה מסכתות ע"ז וסנהדרין. העם התרבותי בעולם נתפש לכל ע"ז הזוייה...

מנשה, היו תמיד חילונים. אבל בתקופת הח'ליפות והאפיפיורות, מפלגה חילונית אנטי דתית מן הסתם לא היתה שורדת יותר מדי זמן:) לא היתה אופציה מעוגנת בחוק ובגיבויו להתהוות זרם חילוני כפרני. ( ברור שהיו אנשים חילונים ). לכן הרוב המוחלט וההווי כולו היה הווי דתי. כאשר הדת מכתיבה את החוק ההתנהגותי הפומבי. זה הבדל עצום.

הם לא היו מאורגנים? הצדוקים למשל (בהנחה שהם גרועים מחילונים), בודאי המתיוונים.

מנשה, כתבתי פעמיים שאני מדבר על ימי החליפות האיסלמית והאפיפיורות הנוצרית.

אכן. אני לא מדבר על לחצים מבחוץ. אני מדבר על דיון עקרוני ללא אילוצים - האם באמת הכוונה היא שכולם ילמדו תורה כל היום? זה טוב? זה בריא לאומה? זה מתאים? זה מבטיח שמירה על הגחלת?