| נשלח ב-1/11/2010 11:59 |
 |
| |
חדשה מרעישה מן האקדמיה: מחקרי סרק
נצורות השמעתיך, וחדשות אני מגיד! ראה זה חדש מבית מדרשה של האקדמיה, כמה וכמה מחקרים חדשים, אשר מקומם יכירם תחת פרס "נובל אייג'" היוקרתי עד למאד. בעיון צח ומזוקק נמרץ ונמלץ הגיעו חכמי האקדמיות לתכלית פסגת החקירה האנושית, בכל ז' חכמות היו גדולים, אחת מהן לא נעדרה, כמו חכמת פיזיק מוזיק ועוד, עלו מעלה מעלה מהיכל הנגינה להיכל גבוה ממנו, עד שרכבו על גפי המושכלות ויעשו תיקונים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם! הנה למשל אחד מהם, אשר האנציקלאפדיע הנכבדה ויקיפעדיא תשלח אליו בערך 'מחזירים בתשובה', מחקר של אסף צבר, והנושא שלו הוא "הרטוריקה של המחזירים בתשובה". מחקר, כדרכו של מחקר נשגב ונעלה, אינו מדבר סתם, אינו מקשקש בקומקום, ואינו מקרקש בפעמון של העז שבראש העדר. הוא נמדד במלים שקולות כדרבנות, מלה בסלע, בדיקה וחקירה מעמיקים הנבחנים בביקורת עמיתים נהדרה, ונצרפים בכור יכולת החיזוי והניבוי, אפשרות ההפרכה ושאר פרעמטר"ן אשר כל באיהם לא ישובון, ועמהם תמות חכמה. במחקר יש 6,266 מלים! למי שלא ידע, כך מצויין בהדיא בעמוד בהרשת בו מוכרים את המחקר (מי שאינו יודע, אצל הסטודענט"ן אשר יש עליהם פיקוח ובקרה וכולם כעדר העזים ששכולה אין בהם, קונים עבודות באינטרנט כשיש צורך לכתוב משהו. אכן זו שקיפות כגוונא דא שקופים אטומים). מחיר של זו העבודה הוא 168.95 כי גם המחיר מדוקדק ומשוקלל ומקוזז באפני הדקדוק והבחינה והעיון, ואינו מחיר בעלמא, כמו שעגלו חכמינו את הפאי, אלא מדקדקין בו עד 33 ספרות אחרי הנקודה שנקרא פוינט בלע"ז שעליה אמר הגר"א בשם אוקלידס "והנקודה אין לה שטח". למחקר יש 'מבוא' ולאחר מכן 'רקע תיאורטי', שם עוסקים ב'משלבי שפה', ב'דיסוננס קוגנטיבי', לבסוף יש סיכום ומסקנות, וכן ביבליוגרפיה, כגון "קלטת זו של אמנון יצחק נקראת כך וכך, מספרה הסידורי כך וכך, וקונין אותה במחסן של שופר הנמצא 33 ספרות אחרי הנקודה ברחוב מתתיהו. מתתיהו נקרא על שם" וכו' כך הכל מפורט ומסודר באופן מדעי למופת. וכן באה כאן הערת מערכת: "הנאומים עצמם אינם חלק מהעבודה", דהיינו: הנאומים של האמנון יצחק, הם שלו, ולא הפרפסער צברי הכותב ניסח אותם, וגם אין הוא מוכר אותם, כי הנאומים של היצחק ושל השופר הם. ואתה בני דע זה! ושמור אותו בלבך! כי נורא הוא! בהמבוא שם מבואר להדיא כי כוונת המחקר היא לבחון "האם קיימים הבדלים בכלים הרטוריים בהם משתמש כל אחד מן האישים בנאומיו"????????????? לשם כך מנתחים את הנאומים יפה יפה, וכן משכתבים אותם, תוך הערות והבהרות על דרכי השכתוב המדוייקות באופן מדעי לגמרי. ולאחר כל המבוא הזה באה ההשערה: שבו נא על כסאותיכם, הדקו חגורות, כי נורא הוא! שלא חלילה תיבהלו, או תתעלפו. הקריאה אסורה לבעלי לב חלש נשים בהריון או מתחת לגיל 18, המלומדים משערים כך: "יימצאו הבדלים משמעותיים ברטוריקה ובדרכי השכנוע של שני האישים"!!!!!!!!!!!!!! בום!!!!!!!! בום!!!!!! מי שעדיין נשאר בחיים לאחר ההלם הראשוני, ועדיין כחו במתניו לשמוע את המשך המחקר המרעיש, יעשה נא אזנו כאפרכסת כי מרתק ונורא הוד הוא וכל סביביו נסערה! אכן משבר הרים ומפרק סלעים! וכל ברכיים תלכנה מים! כל זקן לגדוע וכל ראש לקרחה!! היעלה על הדעת שבן תמותה הגיע לבדו למסקנות אלו?? לית דין בר נש, אין זה אלא דגלגולא דאיינשטיין התעבר בו אולי לרגע קט! בינו נא זאת!! ואתה קורא אהוב, האוחז מחברתי בידך: בודאי שאלה נפשך לדעת כיצד אפשר להגיע למסקנה אלהית זו? ארוכה הדרך ורחוקה העיר, גבוה גבוה מי ימצאנו? הצאן רכות והילדים כמהים ודפקום יום אחד עלי היו כולנה! התשובה בידי מבצעי המחקר: "לשם ביצוע המחקר, נקטנו בשיטה של האזנה למספר נאומים של כל רב שבסופם
נבחר נאום מייצג לכל רב, אותם ניתחנו על פי תיאוריות ומחקרים שנידונו במסגרת הסמינריון תוך שימת דגש על מחקרים המאפשרים את בחינת הנושא הנחקר". (ההדגשות שלי, א. ז.) כלומר, פריצת דרך למדע! צעד קטן למקלדת צעד עצום לאנושות! הם מצאו את השיטה, הם נקטו בשיטה של האזנה למספר נאומים של כל רב, ולא עוד אלא שגם מצאו את המשך השיטה: בחירת נאום מייצג לכל רב! מדובר כאן בשילוב של תורת המיתרים הכללים עם תורת הקוואנטים הפרטית כאשר שניהם יחדיו מגיעות למסקנה כיצד יש לנתח במסגרת הסמינריון להדגשות וציטוטים. מה גם שהם שמו דגש על ענינים שונים, תופעה מבורכת לכעצמה שיש לתת עליה את הדעת! וכך, במצעד האיוולת של מדעים ומחקרים, גילו המלומדים הדגולים על 1400 הסמ"ק האפורים שלהם, מה שכל תינוק בן 3 יודע, שמן הסתם סגנונו של אמנון יצחק שונה מסגנונו של ביגון, אמנון יצחק משתמש ביותר כלים רטוריים. פלא פלאי פלאות!! ברוך משנה הבריות! לית דין צריך בשש, אחריו קול דממה דקה, כזורק אבן לחמת, קול יונה מנהמת, בוכה על בניה ואומרת: אוי להם לבנים שאיבדו שפיותן, עובדי אלילין בהתגלמותן...
ובהמשך נביא עוד ציבחר קימעא מקצת מן המקצת מחכמתם של מחקרים החדשים לבקרים, יעלו נא כגן רטוב ויפרחו לחדוות הדעת והקולטור..
תוקן על ידי עצכח ב- 02/11/2010 23:44:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 12:59 |
|
| |
ארתח-
יותר מדי פירות גינוסר בפעם אחת !
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 13:49 |
|
| |
מוצא שפתי אשמור, ואלקט לפניכם לקוטי בתר לקוטי, פירות הנושרין, כבר אווזא דשקיל גווזא ומטייל אגודא דגמלא ביומא דעיבא כוליה שמשא. ראה זה חדש לא היה לעולמים! קול קורא באקדמיה פנו דרך, מחקר יחולל איילות ובהיכלו כולו אומר כבוד! שורו זועו וחושו!! פור התפוררה הארץ ועמודיה יתפלצון. תנו גודל למחקר! הבו לו בני אילים! חלב פרים עם עורות תחשים וביצי כינים! אכן, אין גבול וקץ להחקירה האנושית, יש אשר תתעלה לרום היכלות החכמה, ותרים אתה את נושאיה טפח וטפחיים מעל הקרקע. כי שמעתי באומרים לי חקירה חדשה ירדה לעולם, מחקר גדול ונורא ירעיש וירעיד כדורינו הקטן ויטלטלו טלטלה גבר, ויכה מכה רבה, בעיטה אחישנה, לאו כל מוחא סביל דא. החוקר הגדול דאקטער קארל קראסזלניקי מהאוניב' דסידני, עמד על המחקר בענין נכבד אשר פיו יקבנו "מוך תוך טבורי" ובלע"ז bellybutton, דהיינו איזה סיבים וחוטים מן הבגד הנכנסים אל הטבור שקורין פופי"ק (כן, אין צורך לקרוא שוב, זה המחקר ידבר ברצינות עד התהום, על חוטים מן גופיות המצטברים בפופיק של אדם..). ועל זאת באמת ידוו כל הדווים עד חוג שמים, אאנין תשע מאות, שק ואפר יוצע לרבים. הרי לנו ענין לענות בו, איך וכיצד יכנסו אלו המוכין לבא לגדר "תוך טבורי", כמה יעברון וכמה יבראון? מי יכנס ומי ידחה חוץ למחיצתו ולא יזכה להיות תוך טבורי? כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה! כתב העת הנכבד המפרסם המכתב, יצא מגדרין שלו לשבח ולפאר החקירה הנלבבה הזו אשר תחדד המוחין ותיצור עוד ועוד קשרים נוירוניים תוך טבוריים המגדילין חכמות ומדעין, אשר כל חוברותיו של גרוס שטיא אינן מגיעין לקרסוליין של הני מחקרי דחביבי בחקל תפוחין קדישין בגו חברייא. ראשית יקדים החוקר הגדול, כי מחקרו הוא ראשון בעולם, לא קדמוהו הימן ודרדע וכל חכמי קדם, כי ראש וראשון הוא בזה! קודו והשתחוו! 4799 בני אדם ענו בהסקר והמחקר הגדול הלז, והנה התברר בהמחקר כי אין הבדל בצבע העור של האדם לגבי כמות המוכין דתוך טבורא. דס"ד שיש איזה הבדל, מי יודע? פתוח מאד הוא המדע, ופתיחות היא אבן הראשה בדבריו. ומ"מ קמ"ל דאין הבדל, ואתה שמור את הדבר! כי ממנו יתד ממנו פינה לחכמה. שנית הוסיף הדאקטער גדול מרבן שמו, כי כ80% מהנסקרים העירו שרואין כמין עקבות שבלול בהמוכין האלו. דהיינו שמסודרין בעגולה. וכן מצא לתדהמתו קארלציה בין צבע הבגדים שהאדם לובש לצבע המוך דתוכיה טבורא, ואיך עלה במוחו רעיון גדול כ"כ? שיהיה התאמה בצבע, הרי שומו שמיים אין שום סבה וגורם לזה, דלך תוכיח שהצבע גורם הצבע, ושמא מאליו הוא??? אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. בנוגע לבעלי פירסינג בהטבור "היו תובנות מרתקות", נו, היכן אתם? אתם עדיין כאן תחת גפנכם ותאינתכם, ולא רצין ומהנדזין אחרי המחקר להשקיט ריתוק שלכם אליו? הלא כל לב אליו ישתוקק וכל רגל אחריו תרוץ אז ידלג כאייל פסח לשבוע מטובו ולעמוד על טעמן המתוק כצפיחית של תובנות מרתקות! ומסיק האי גברא רבא דרברבין, כי אין המחקר מספיק לענות על כל השאלות המתעוררות, ויש לערוך מחקרין נוספין, אולי מכאן תבא הישועה, יתרום כל אחד כיסו למען אידיאל נפלא זה. כי שם מחקר אקרא הבו דולר לחוקרינו! ונ"ל הקטן להוסיף בענ"ד, כי עמי השערת מחקר מחכימה, צפונה היא בבית גנזי בעמקי לבבי, אמרתי אשיחה וארווח לי ואשפכה חדרי בטני כמים אולי איוושע זה פעמיים. וזה צורתה: נ"ל המלומד הגדול המחזיק תואר שני בהנדסת מידע של טכניון אשר בחיפה תובב"א, כי אנן חסידין דנהיגין למילבש וועסט, וכפתור שלו גדול ולוחץ בהכרס, הני כרסי דידן שיש בהן קצת עביות וקשיות, הדבר תלוי כך: אם כותונת שקורין גופיה שלו יש בו צ'פין שהוא מסמורטט מעט, אזי הכפתור לוחצן עוד ועוד להפופיק ובהכרח שיהיה עוד ועוד מוך טבורי לרווחא דמילתא. ואם גופיה שלו חדשה יהיה להיפך, שהכפתור לוחץ הגופיה אל הפופיק שלא יכנוס שום מוכין ח"ו הני מוכין דחציפין מסטרא דכותנה. וממילא נפיק שאין שום הבדל בין חסידין לליטאין, כי גם אצל לובשי הוועסט ממ"נ או שיהיה יותר מוכין או פחות, ובס"ה ישתוו. על כן יש לי גם ניבוי שנזרק בפי, והוא שלא יהיה הבדל בין פופיק חסידי לפופיק ליטאי בענין המוכין. מטעם שנתבאר. ובביבליוגרפיה אאריך עוד בזה. ונסיים בדברי אחד הנחקרים בהמחקר הגדול הלז אשר כתב כך: "אני צופה שתהיה אומנות מוך טבור, אני מאמין שעם התכשירים הנכונים נוכל לראות בקרוב מוך טבור אומנותי בפריז ובמילנו". וזה תמונתו של מוך טבור שאסף החכם החבר הדגול המהולל גראהם ברקר, וממינם לפי צבעים, כי בזהירות רבה יש לנהוג בממצא מדעי! ואכן ברקר "מסיים בחכמה, המחקר צריך עוד לעבוד כדי לפתור את התעלומה המביכה"!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 14:42 |
|
| |
ארתח
נו, וכלום אין חידושי תורה שהם לא לענין?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:35 |
|
| |
בודאי איכא, והוא קונדרוסו דההיא שטיא "אגרתא דחדוותא", ובו יבואר היטב סוד מוכין דטיבורא כגוונא עילאה.
אלא דסברי אינשי שבהאקדמיה יש מעלה עליונה וכל דבריה מזוקקין בתכלית הזיקוק כי הני דורדיא עילאה דקוטפסא דקוטפסייא דקטיר בקטירא.
והאמת עצם זה שהסטודנט'ן יוצאים להפגין דסוברין שחוק האברכים הוא נגדם או מוריד מהם או מעלה ומוריד משהו, כבר מראה על פחיתות העדר שעז אחד אומר צאו והפגינו בלילה וכולן אחריו כמחרוזת רכיכות שגולשות במורד
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:55 |
|
| |
וכבר האריך מוהר"ר שנרב באשכולא אחרינא על ההבדל בין האקדמיע לישיבע בהאי ענינא ופוק חזי דברי קדשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 18:32 |
|
| |
ארתח
אני מתקן טעויות הקלדה שנפלו אצלך.
המאמר בויקי נקרא "חזרה בתשובה". מצאתי אותו דרך החיפוש אחרי השם "אסף צבר" בויקי.
לפי מה שכתוב שם, זו העבודה -
אסף צבר, הרטוריקה של המחזירים בתשובה עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2003.
האם ניתן לשער שהעבודה לא מצאה חן בעיניך? דבריך כתובים בחן והם מצחיקים אבל הם אינם מהווים דחיה של הנאמר שם, יהיה הנאמר שם מה שיהיה. אם כוונתך היתה לצאת נגד המאמר ההוא, אזי השגת שירות דוב. כלומר רק פירסמת עבודה שמעטים כמדומה שמעו עליה. ואדרבה, עוררת סקרנות, לפחות אצלי.
ואיך באמת הגעת אל העבודה ההיא? האם היא זמינה באינטרנט?
אשמח אם תסכם אותה בצורה ענינית, ואם יש לך ביקורת עליה, הסבר את הדברים ונמק.
המילה "רטוריקה" יכולה להישמע כדבר פסול. אבל כמדומה שהכוונה בסך הכל ליכולת דיבור וניסוח, המשמשת למטרות שיכנוע.
למעשה, כך זה מוגדר בויקי שם. טוריקה היא אומנות השכנוע באמצעות השפה. אומנות זו מתארת את האמצעים בהם יכול אדם להשתמש כדי להעביר רעיון מסוים בדרך המתאימה ביותר לשכנוע בן שיחו.
כבר היו אשכולות על מחזירנים בתשובה. אבל אפשר לפתוח חדש כי הקודמים ארוכים מאד. אם יש משהו חדש לומר בנושא זה.
נא ציין באיזה נושא רצונך להתמקד, במחקר על הרטוריקה של החזרה בתשובה, בנושא של רטוריקה בכלל, או בלעג לאקדמיה על מה שראוי ללעג שם. לפי זה יש לשנות את השם של האשכול.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 21:54 |
|
| |
הרב המימוני
שמיחני שדברי מצאו חן בעיניך
אם כי בקורתך לא הבנתי
המאמר הנ"ל מובא בהרחבה ומצוטט בעמ' שלינקקתי אליו בהודעתי כולל מחירו לקניה.
מה שמגוחך בו הוא שכל המחקר בא להבהיר משהו שכל טיפש יודע: שאמנון יצחק משתמש ברטוריקה יותר מאשר מישהו אחר (יוסף ביגון). זה כל תינוק רואה לבד, בשביל זה צריך לערוך מחקר ולנסח אותו בכלים גבוהים ומפוצצים????
אשתומם כשעה חדא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 21:58 |
|
| |
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 03/11/2010 17:06:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 21:58 |
|
| |
הרהורים על זה העולם
בעודי מהרהר בין בתי מדרשות ובתי אוניברסיטות, יצאתי לי ליער לנשום אויר העולם ולא אויר של עיר המסרחת.
ונראה לי שכן הדין בכל מי שאינו רוצה להיטמטם מרעש והמולה ושטיפת מח וכפיה של כל החברה סביבינו, שכל פועל האדם למען מה שנחשב בחברה כזו או אחרת, היכן שאינו נמצא אין עיניו ולבו בלתי אם אל שכניו חבריו וחבריו לספסל, כל טרחות שטורח אינו אלא בשבילם, כל עמל ויזע ויגיעה גדולים ונוראים שלו אינו אלא עבורם. והוא ככלי ריק וכעבד לעבדי עבדים מזיע ומתאמץ!
וכל מי שרוצה לטהר חשיבתו, ולהשתחרר מהזרוע הארוכה של הכופין אותו לחשוב כך או אחרת, עד שדומין כל בני האדם שסביב כמטומטמין, שאוטמים מוחם בטקסטים, בין בבית ספר בין במכללה בין בישיבה בין באוניברסיט', בכל מקום בו עומדים בני אדם ומלמדים טקסטים עוד ועוד, הגם שנראה כאלו מנתחין אותם ובודקין אותם ומעיינים בהן, אין הם אלא מוסיפין לעביות המח ועוד ועוד (המלה עביות לקחתי מידידינו שותף סוד ומצא חן בעיני), שכל כלי ניתוח וחשיבה שלהם גם הם נכפין מלמעלה מסביב ומלמטה (ועל חברה המודרני נאמר משמש מטתו ערום מיד נכפה). אין לו ברירה אלא לצאת לשעת השקט באיזה יער ולחשוב כמו תינוק שנולד.
לא פארק שעושין בו ספורט ומתחרים, ולא גינה שיש בה בית קפה ובני אדם ששוב ושוב פועלים למען אחרים ולמען שייראו כך או אחרת. אלא מקום שקט בו העולם כברייתו.
בין כך ובין כך יצאתי לי ליער, ואין עמי בלתי עם הציגראטל'ך שמעלין עשן כל שהוא. יושב ושורף בזה אחר זה ומסתכל בעלים וענפים של הקב"ה, מעשה ידיו להתפאר. וראיתי שהעולם מדבר אלי בשני פנים, רגע אחד הוא מסתיר עצמו ומתעלם ומבלבל אותי, מפיל הענפים בקול רעש גדול ומעלה אבק. השמש נוטה ומחשיך, ואיני מוצא הדרך חזרה והדרך מתפתל כנחש שאין לו סוף. ורגע אחר העבים הולכים ומחייכים והענפים נוטים כלפי חסד והעלים מזדקרים כמעשה הדשא ליופי, והדרך כבושה במעגלים החביבים.
אמרתי לנפשי, גם זו הדרך של כמה מחכמים להבין העולם בשני הפנים יחדיו, כמו הרב דיפו שהיה מתחבט בין שני הפנים כל ימיו, רע שבטוב וטוב שברע, אהבה וכיסופין גדולים, או בקורת השכל היורדת ונוקבת עד התהום? ובזה הוא איש האמונה הבודד, כי בלא האמונה אין הוא בודד אלא מחובר לכל מעשי החברה ואין לו זולתי מה שרואה ועושה יחדיו בעבודה ובהקולנוע ובבית הקפה והמסעדות. או אפילו בספריה ובהספרי' של DVD. אבל המאמין כל ימיו הוא מגביה עצמו עד שמים בנסותו להבין ולדעת מהות העולם וטעמיו, וכל ימיו הוא גם נופל מן השמים באמרו מה לי ולזה, איככה נדע תכונת השמים ומעשיהם. ובשבתו לארץ הוא שוב אומר מה לי ולארץ החשוכה והשוממה, אטו כל ימי נסתכל מחור המנעול ונאמר רק מה שכנגד הנקב קיים? וחוזר חלילה מדבר תמיד בשני פנים, ועל זה כל תפלותיו וכסופיו רצוא ושוב.
עוד אמרתי, כל שני פנים, יש לפנים מהם שתי פנים, כל המציאות מדברת בפנים הרבה. ומעשי האדם לצמצם ולחדד דבריהם רק רע כל היום, כי מי זה אשר יחובר אל החיים ואת העולם נתן בלבו?
התבוננתי מחדש בספר שמואל, אשר אמרו המבקרים בהאקדמי' כי מורכב משתי מגלות הוא, ואכן בכל מעשה ומעשה יביא שתי גירסאות, כמושבע ועומד, לא ויתר על שום אפיזוד' ושום פרט בספרו שלא נתן לו שתי גירסאות, למן המלחמות הגדולות והמלכת המלכים, ועד פרטי הפרטים הכל כפול ומכופל ומשוח בשמן, על מה עשה לנו כדבר הזה? כלום שועל שוטה צולע וזקן היה? וכלום יש לך אדם מן הישוב פוסח על הסעיפים ואינו יודע מה היה, ברצותו יבחר גירסה הטובה לו, וברצותו יחבר ויפשר בין שניהם, מפורש ושום שכל. אבל לשמחה זו מה עושה?
אלא אמרתי, גם הוא מדבר אלינו בשני פנים, המציאות בעיניו כיצירת אמנות של האל, וגם ההיסטוריה ותהפוכותיה, כולם אמנות הם. לעולם אין לפרש האמנות בדרך אחד, אלא בשתי פנים ושלשה, כך גם המאורעות כולם ראה אותם מבחינות שונות ומזויות שונות וישר בעיניו! ומי יודע איך בא לתפיסות אלו, אולי מה שהיו אנשים מגידים בכמה דרכים, וכיוצא בו, אבל אין כספר שמואל ליצירת אמנות, וכל הדו שיחים שבו כחיים ועומדים לנגד עינינו, מביעים בתום ובחכמה יתירה תכונת בני אנוש אשר שוה היא בכל הזמנים והמקומות.
אכן רוח הוא באנוש ונשמת שדי תבינם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 22:03 |
|
| |
ארתח, דבריך טובים ונפלאים. אבל אנא תן לנו כל פעם קצת. חזק ואמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 23:38 |
|
| |
סוסרטי, אענה לך לשיטתם של תופסי הישיבות: על כך בדיוק נאמר אנו עמלים והם עמלים, ואת ההמשך אתה בטח זוכר בעל פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 00:04 |
|
| |
שלא להוציא הנייר חלק (ודו"ק היטב) אצרף מהישגי המדע בארץ, קראו ותחי נפשכם http://forum.bgu.co.il/index.php?app=core&module=attach§ion=attach&attach_id=89813(זה אמיתי למיטב ידיעתי) לגופם של דברים האיג נובל קצת מפשלים לאחרונה, ומדי פעם נטפלים בקטנוניות לעבודות שאולי אינן פרסי נובל אבל הן בהחלט מעניינות, זכור שהם צחקו על מחקר העפת הצפרדעים של מייקל ברי, מדען מוביל בכל קנה מידה שאוכל אותם בלי מלח. ולגבי היחס בין מידת הקשקשת למידת התועלת באקדמיה, הדברים עתיקים. ידוע שיש הרבה זבל. השאלה היא רק איך ניתן לנבא מראש מהו תכלת ומה קלא אילן. הרעיון של חופש אקדמי הוא שאם תיקח אנשים שעברו מסלול די קשה והוכיחו שיש להם יכולות, ותתן להם לעשות מה שהם רוצים, גם אם 99 למאה יחקרו שטויות ואחד יביא לך אנטיביוטיקה חדשה עדיין הרווחת. מעבר לזה קשה ללכת כי הרבה מחקרים שהובילו לתוצאות מדהימות ו/או שימושיות אפשר היה להגחיך לפני מעשה בדיוק כמו חלק מהמחקרים שצוחקים עליהם כאן. אדרבה לפעמים אפשר לתת דוגמה הפוכה. אחת השיטות שבהן המדינות מנסות ל"כוון" את המדענים היא דרך מערכת מענקי המחקר. חלק מהכסף שהממשלות מקציבות למדע לא נכנס לכיס של האוניברסיטאות אלא ניתן לחוקרים על בסיס אישי ותחרותי, כלומר אתה כותב הצעת מחקר ואם היא נמצאת ראויה המחקר שלך יתוקצב. לפעמים גם מגדירים נושא, כמו "אנרגיות חלופיות" או "שימור מיני צמחיה" וכו', וזה גורם לחוקרים לעסוק בתחומים שבהם מסתובב הכסף. אבל צריך להבין שבסופו של דבר אי אפשר לתכנון ללא מתכנן. או שנותנים לפרופסור להיות המתכנן של עצמו, או שהמתכנן יישב במשרד המדע או בוושינגטון או בבריסל. לעניות דעתי, ולפי סוג הנושאים שמדינות אירופה מתקצבות בשנים האחרונות, הפקידים הללו הרבה פחות רציונליים מהחוקרים עצמם. אני לא בטוח במאה אחוז כמובן, אבל מוכן להתערב על כמה גרושים שמכל תחום ה"אנרגיות החילופיות" שהם מבזבזים עליו גזיליונים יצא רק זבל בסופו של דבר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 00:46 |
|
| |
אם הבנתי נכונה את שני המחקרים שהביא ארתח זוטא לא צריך להיות חוקר באקדמיה בשביל לכותבם והם בעצם לא אומרים שום דבר יותר מאשר שיחת יושבי קרנות (בראשון) וכובסות (בשני).
סוסרטי, יתכן והוא השקיע הרבה מאמץ באיסוף פרטים (לריק) אבל מבחינת חשיבה חיבורים תורניים בדרך כלל מצטיינים בכך יותר (אם כי לפעמים זה פול גז בניוטרל).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 01:28 |
|
| |
[
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 03/11/2010 17:04:58
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 01:31 |
|
| |
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 03/11/2010 17:02:18
|
|
|
|
|
