בנוי על דברי הערבי נחל-תולדות דרוש ב'.. יהי רצון שיהיה לרפואה שלימה לאבי מאיר בן מרים בתוך שאר חולי עמו ישראל.. שיזכה לנשום בכוחות עצמו בקלות ובנועם – אמן כן יהי רצון!
כתוב בפרשה.. וַיִּתְרצֲצוּ הַבָּנִים (עשיו ויעקב-יצר הרע ויצר הטוב..) בְּקִרְבָּהּ וַתּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה'.. וַיאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹייִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאם מִלְאם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבד צָעִיר:
ויתרוצצו כו' כשמתחיל היצר הטוב להתגלות כך מתגבר היצה"ר, כמאמרם ז"ל (סוכה נב א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. וזה ענין, ויתרוצצו הבנים, בהיותם עדיין בקרבה, והיינו המחשבות נלחמים קודם צאתם לפועל במעשה ונלחמים האהבה עם השנאה, יצה"ט (יצר הטוב) ויצה"ר (ויצר הרע)
ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש כו'. יבואר בדרך דרש, הנה הכופרים אומרים ב' רשויות ח"ו, כי מטוב לא יצא רק טוב, וכן להיפוך, ומזה שאנו רואים שני מיני מחשבות באדם יצה"ט ויצה"ר, מוכח דיש ב' רשויות ח"ו?? ועיין בספר קל"ח פתחי חכמה בתחלתו (פתח א) כי כל ענין הקבלה הוא להורות האחדות ושאין יצה"ר רע, כלל! ואין ב' רשויות, למה?? תשובה א'- כי בשרשם (תכליתם) שניהם אחד, רק כפי הפרדם (והיינו לפני שאנחנו מגיעים אל התכלית) מעילה לעלול (שזה מה שגורם לנו להתבלבל) והתרחקם ממקורם (והיינו מתכליתם שאינה נראית לעין שלנו כרגע.. כי למראית העין נראה עכשיו שהרע הוא 100 אחוז רע..) אז לפני התכלית, יש בו אפשרות מציאות רע למראית עין, ולמה? (לא רואים את התכלית..) כדי שיהיה בחירה בעולם.. (אבל רמזים וכיוון אל התכלית אפשר לראות וללמוד, וזה עיקר הבחירה, היינו הרצון ללמוד ולשמוע..)
וכן באדם עצמו כן הוא, שאין היצה"ר מתגבר על האדם אלא ע"י אכילה ושתיה שעי"ז נתרחק ממקורו, כמו שכתוב(דברים ח, י-יא) "ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך אבל אם לא רם לבבך אז ודאי שלא תשכח את ה' אלוקיך.. תשובה ב' כי לשון רשות אי אפשר לומר רק על מי שעומד תמיד ברשות עצמו אין מי שימחה בידו, וזה לשון רשות, ולכן ב' רשויות אי אפשר כלל, שאם כן יש לכל אחד מתנגד, וממילא משאנו רואים יצ"ט ויצה"ר נלחמים תמיד וכשזה קם זה נופל א"כ אינם רשויות כלל, (כי האדם יכול למחות בידם אם רוצה באמת) אלא הכל זה לפי המקור שזה עלת כל העלות האחדות הפשוט המושל בכל, וכאמור.
תשובה ג' כי היצה"ר אינו בעצם רע כלל רק במקרה (ע"ש פתח ב בקלח פתחי חכמה לרמח"ל), ואדרבה הוא טוב יותר, וכמאמרם ז"ל (בר"ר ט ט עה"פ א לא) טוב זה יצ"ט, מאד זה יצה"ר. ולהבין זאת נ"ל שנודע שטוב התמידי עם היותו טוב, מכל מקום לא יקרא תענוג, כי ההרגל נעשה טבע ואין הרגש תענוג, כענין אב ובנו חביבו כשמורגלים אינו מרגיש תענוג בו, משא"כ אם נפרד ממנו איזה זמן אז יש הרגש תענוג בבואו אליו. כך לולי היצה"ר, עם שיהיה האדם טוב תמיד מ"מ צריך שיהיה גם תענוג, וזה ע"י הפרדו קצת מצד יצה"ר, וזה, טוב זה יצ"ט, לבדו הוא רק טוב, משא"כ מצד יצה"ר הוי טוב מאד, הרגש תענוג, והבן. נמצא היצה"ר הוא רק מרכבה ליצ"ט כעבד לאדוניו, והוא ג"כ טוב ואין בו רע ח"ו.
ונבא אל הביאור הפסוק הנ"ל ("אם כן למה זה אנוכי") הנה תיבת אני ותיבת אנכי הם שמות נרדפים, ומ"מ יש חילוק ביניהם, שלשון אנכי שייך במי שהוא ואפסו עוד, וכמו שאמר הכתוב (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך, משא"כ לשון אני נאמר תמיד בבני אדם שיש אחרים כמותם, ואומר כל אחד על עצמו אני..
ולזה אמר הכתוב, ויתרוצצו כו' כלומר אחר שהתרוצצו המחשבות שהם היצ"ט (יעקב) ויצה"ר (עשיו), אזי בהתחלה רבקה חשבה שח"ו ב' רשויות הם, ואם כן "למה זה אנכי", מה זאת אומרת?? היינו בא לרמז מדוע כתיב אנכי ה' אלוקיך, שזה מלשון שאין עוד מלבדו כנ"ל, לכאורה אם ח"ו יש ב' רשויות צריך לכתוב אני ה' אלוקיך, ומשום כך כתוב מיד "ותלך לדרוש את ה' " – שהיא הלכה (ולא התפלספה עם עצמה, והדמיונות שלה..) לדרוש את ה' שאין עוד מלבדו.. שח"ו לחשוב שב' רשויות הם.. אז אחרי שהיא הלכה ולא חשבה שאין עוד מלבדה עם הפילוסופיה שלה, אז ויאמר לה ה', שאז הקב"ה מסייע לאדם בכל מחשבותיו ודעותיו מתי? דווקא כאשר הוא בא לשמוע וללמוד, וכך הוא לאט לאט יבין את ענין ועומק האחדות,
והתורה מרמזת את כל התשובות הנ"ל.. כמו שכתוב מיד "כי שני לאומים (יעקב ועשיו,יצה"ט ויצה"ר) הוא רק בבטנך (במחשבה שלך) ואל דאגה כי מצד מעיך יפרדו, למה? כי בשורשם הם האחדות, רק בז' תחתונות (7 ספירות תחתונות) שהם בחינת בטן כידוע הם נראים כנפרדים, (כי הראש רומז לכתר חכמה בינה-ששם הכל אחדות) וגם ממעיך - היינו מצד אכילה ושתיה-ורם לבבך ואז ושכחת.. שרק אז מתגאים ושוכחים שאפשר גם להתעסק עם היצר הטוב.. וזאת שנית, שהרי רואים ש"לאום מלאום יאמץ" ואין כאן ב' רשויות, כמו שחזל אמרו על הפסוק הזה, במסכת מגילה, כיעקב קם עשיו ממלא נופל ולהיפך להיפך ח"ו.
(כלומר חושך לא מגרשים על מקלות אלא עם אור, כלומר מתעסקים בכמה שיותר טוב, ואז הרע נופל ומתמעט ממלא, לכן אז ממלא עשיו נופל) שלישית, ורב (עשיו) יעבוד צעיר (יעקב), שהיצה"ר (עשיו) הוא מרכבה ועבד ליצ"ט (יעקב) והוא ג"כ טוב, בשבילנו, לתת לנו שכל כפל כפליים, ואין כאן ב' רשויות בשום אופן, ודו"ק. (ודקדק ותמצא קושתא-אמת בתרגום לארמית..)
