|
|
| נשלח ב-3/11/2010 13:05 |
 |
| |
ירוחם,
אינו דומה: על פי מסורת זו, שאיני יודע מי הראשון שקישר אותה לסעודת מלווה מלכה, דוד אכן חגג בכל מוצאי שבת. אבל בעצם קישור זה מוזר למדיי.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 03/11/2010 13:34:15
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:08 |
|
| |
אלעזר
תודה על המילים הטובות. אמנם עלינו לזכור תרתי:
א. מה שלנו ברור כחסר שחר, היה פעם ברור כאמיתי. גם אצל גדולים וחכמים.
ב. יש כאלו שעדיין סבורים שזה חייב להיות אמיתי. ועצם הקושיה על זה מעוררת רגשות אשמה כבדים והחשדה באפיקורסות.
עלינו לשאול את עצמנו לא רק מה הענין שלנו בניתוח כזה, שהרי העיסוק האינטלקטואלי מענג לכשעצמו, וגם בירור האמת הוא מצוה, אבל אני משתדל להסתכל גם על התועלת החברתית. אני סבור שניתן לשרטט רף של בורות מול ידע ותמימות מוטעית ומיתממת מול נתונים זמינים. מאד אני חפץ להועיל לדורנו בהעלאת הרף הזה. קביעות מהסוג של "חסר שחר" אינן מועילות כלל. הן טעונות הצדקה. לפחות בסיכום קצרצר של מדוע זה חסר שחר, עם הפניה לדיון מקיף יותר.
ירוחם
הרשה לי לשאול ואני מאד חושש לפגוע ביראת השמים שלך. אם ברור לך שיש מנהגים מוטעים, מדוע אתה ממשיך לאחוז בהם. ואיך אתה מרשה לעצמך לתת דוגמא רעה לסביבתך, גם לילדיך, גם לצאצאיך?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:22 |
|
| |
מספר הערות קטנות על דבריו של רבינו מיימוני (בתגובתו הראשונה. תגובתו השניה לא היתה לנגד עיני שעה שכתבתי את הדברים- סוגריים אלו נכתבו בתיקון)
א- לא ידעתי שהענין יגלוש גם לכיוון איסור אכילה , על כן לא הבאתי את הנידון בספרי ההלכה היותר מאוחרים, דרכם הגעתי למרדכי. הרי לפניכם לשון הרמ"א רצ"א סעיף ב:
" י"א דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת, דאז חוזרים הנשמות לגיהנם, וע"כ אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב, אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוספות והרא"ש ומרדכי פרק ע"פ). וי"א דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב"ם וטור והגמ"ר והגמי"י פ"ל ואגור), וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו, ומ"מ אין לשתות מים מן הנהרות, אבל בבית שרי וכ"ש שאר משקין דשרי (הגמי"י פ"ל). וי"א דאין אסור אלא תוך י"ב חודש על אביו ואמו (אגודה ומרדכי פ' ע"פ). וי"א דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בע"ש (תוספות והרא"ש ומרדכי בשם ר' משולם והגמי"י)".
בלשון הרמ"א מבואר, וכן הבין המשנ"ב בדבריו, שעצם האכילה לא פוגעת במתים, ותיקנו לא לאכול פן יבוא גם לשתות [נראה לענ"ד דלא תיקנו זאת משום 'גזירה', אלא משום שדרך לשתות תוך כדי סעודה, וסעודה ללא שתיה היא עינוי].
ב- המקור שהבאתי, אם נסתמך על המקורות המובאות בסוגריים בגוף דברי הרמא, וכן על באר הגולה, הוא המקור הקדום ביותר [אמנם כתוב שגם בתוס' זה מובא אך לא מצאתי]. ג- בענין הציציות בבית הקברות: תובנה שהיתה לי בילדותי, עת החלו לסחוב אותי לאזכרות: מה שאנו מכניסים ציציותינו אין זה כדי שהמתים לא ייעלבו, כי אם כן מה ההבדל בין בית הקברות לרחוב? אין זה אלא אקט שנועד לעורר רגש מסוים אצלינו (התעוררות מוסרית כזו, 'והחי יתן אל לבו', שנרגיש כמה אנו צריכים לנצל את חיי חיותנו עלי אדמות כדי לקיים מצוות, שהרי המתים כבר אינם יכולים לקיים). דומה להכרת הטוב שהיה למשה רבינו כלפי היאור וכלפי האדמה, שאין זה היה כי אם לחזק את מידותיו הטובות פנימה, ולא התחשבות ברגשותיו של היאור. האם לדעתכם זה פירוש נכון? אם כן הרי שאין לזה קשר כלל לנושא של מי המתים.
בשורה התחתונה: אני מצטרף לדעת החברים ובראשם רבנו מיימוני ש"מבחינה מסויימת, זה רק משחק. איני מאמין שהעולם, במובן המלא שלו, כלומר לא רק הפיזי, מתנהל בצורה כזו. לא כך ה' ברא את העולם ולא כך הוא מנהלו".
והנה חזינו בעינינו בהשגחה העליונה, שנעקר המנהג הזה באופן טוטלי [עד כמה שידוע לי], ופוק חזי שרוב העולם איננו יודע כי כתוב כה דבר ברמ"א.
ובאמת יש כאן נס גלוי, הפך הטבע ממש. שהרי כידוע 'מנהג ישראל תורה' והרבה הרבה מסרו ישראל נפשם שלא יתבטל מנהג אחד מן המנהגים. ואם עינינו רואות שמנהג נעקר, ועוד מנהג שיסודו בעולם הנשמות וקשורים בו ניחוחות של 'סכנתא', לא דבר רק הוא. וכנראה שזהו הגורל המתאים למנהג הזה. _________________
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 03/11/2010 17:29:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:31 |
|
| |
אברהם,
האמן לי שלא כדאי להכניס כאן את ההשגחה העליונה ולומר שמנהג זה התקבל כי יסודו בהררי קודש ומנהג אחר התבטל כי יסודו בהררי חושך. אתה זקוק להסבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:36 |
|
| |
אליעזר יקירי,
הרשתי לעצמי להיות סלקטיבי...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:41 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: |  | אליעזר יקירי,
הרשתי לעצמי להיות סלקטיבי... |
|
השאלה האם אלוקים\התבונה נותן לנו רשות להיות כאלה, כלומר האם לא דווקא זה תוקע אותנו אלפי דורות ??
אגב: הפשט שלך יפה ונכון,
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:46 |
|
| |
מקס,
על איזה פשט אתה מדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 17:53 |
|
| |
אברהם
טול איקון ירוק (=שכוייח באיקונית) על פירושך היאות. גם אם זו לא הכונה המקורית של מי שאמר כן, ראוי היה שתהיה.
לגבי היחס למתים, קברים ועוד, אפשר לעיין בספרו של ליכטנשטיין, "מטומאה לקדושה" (ספרית הלל בן חיים) המרחיב בדבר. אודות הסוגיה בגמרא ועל פירוש הרמב"ם בנושא זה של על הזהירות מפני הציציות, זכור לי במעומעם מאמר של הרב קפאח. לצערי לא יותר מזה בלי עיון נוסף.
אני מוסיף כאן אבחנה נאה, כמדומה מיסודו של בוגי עלון, מותיקי הפורום הראוי להימנות עם מייסדיו. מתוך אינטואיציה גאונית, הגדיר בוגי תופעה שקרא לה "ג'פרסוניזם". זו עומדת על דחיה של הלכה כאשר זו כבר בלתי אפשרית, בעיקר פסיכולוגית. כמובן, כפי שציין משתתף אחר מן הראשונים, "אקדמאי", זה נעשה בדרך כלל באופן לא מודע. הפוסק לא יאמר לעצמו: זה מגעיל, זה מטופש, לכן יש לעקור זאת. הוא יאמר לעצמו: לא יתכן שזו היתה כוונת הראשונים כמלאכים. לכן כוונתם שונה, יש כאן איזו אוקימתא, והדברים לפי פשטות לשונם בטלים.
***
תוקנה טעות הקלדה במחמאה לבוגי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
תוקן על ידי מיימוני ב- 03/11/2010 17:58:47
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 18:02 |
|
| |
מיימוני
וכאן חזרנו לשאלה המענינת, האם ההבדל בין ריפורמים לאורתודוכסים הוא ברמת המודעות לשינוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 18:04 |
|
| |
מיימוני,
תופעת ה'ג'פרסוניזם' הינה מחויבת המציאות, בהתחשב בתוספות הרבות שנוספו לספר התורה מאז נמסר לנו על ידי רבינו משה.
לדעתי אפשר לעגן אותה כ'מצוה דאורייתא' על פי תפיסתו של הרב עמיטל המובאת באשכול הנושא את שמו (האשכול נמצא כרגע בעמוד הראשי- באשמתי..).
נ.ב.
לבור כמוני: אולי תגלה מהו המקור ה'ג'פרסוניזם'? על שם מי זה נקרא?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 18:53 |
|
| |
הרב מימוני
אינך פוגע ביראת שמיים כי לדעתי אין כאן דברים מהשמיים אלא מתוך הירהורי ליבם של בני אדם, בלי כל יסוד ואמת. במה שאני אולי פוגע זה באמונת חכמים, שאותה איבדתי מזמן. עקב מנהגים והלכות כאלה.
ןלשאלה העיקרית מדוע אם כן אני ממשיך לנהג כך? כי בתוך עמי אני יושב-ובמקרה של ר' יהודה חסיד- למשל -אם שם חתני היה כשמי הדבר היה מעורר הרמת גבה. ואי נוחות חברתית- והדבר לא קרדינלי.
אגלה לך בסוד- אני מקיים את חוקי המדינה והתעבורה- ולא תמיד אני משוכנע שאלו חוקים חכמים, והכרתי גם הרבה מהמחוקקים- שהיו טפשים לא קטנים,
ובכל זאת אני מקיים את החוקים שחוקקו, כי אני גר במדינה ואלו חוקיה, לפעמים אני חוזר מאוחר הביתה והרמזור- שהיה אמור כבר להפסיק לפעול- והאחראי התרשל ולא כיבה אותו- אני עוצר ומחכה בשקט שהאור יתחלף- למרות שאני יודע שזו טעות ואין רכבים בשעה הזאת
ויש את הסיפור המפורסם של המלך שחלם כי החיטה הנובטת השנה- האוכל ממנה ישתגע- מיד קרא למשנה למלך להתיעצות
יעץ המשנה כי שניהם יאחסנו בצד מהחיטה הישנה והם יאכלו רק ממנה ולא ישתגעו,
- אמר לו המלך אם רק אני ואתה לא נהיה משוגעים, הרי בעייני האזרחים המשוגעיים אנחנו נהיה שונים והמשוגעים.
אלא מה נעשה- נעשה לנו סימן על המצח וכשנשתגע כמו כולם, נראה את הסימן ונדע את האמת כי אנחנו משוגעים
יש שאומרים שהסימן הזה נקרא עצכ"ח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 19:20 |
|
| |
ירוחם
דברי פי חכם חן! (איקון ירוק בעצכחית).
לגבי הפירוש של למעשה דר' נחמן, איקון ירוק אחד לא יספיק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 19:22 |
|
| |
אברהם העברי
אולי אפשר לחפש באשכול "לכסיקון הפורום" (חיפוש אחרי השם הזה ימצא אותו). אולי יש שם לינקים.
איני זוכר את המקום והמקור. אני מניח שזה קשור לשמו של תומס ג'פרסון. אני משער עוד שג'פרסון אמר משהו על לב האדם והציבור שיודע להבדיל בין אמת לשקר ובין מה שהינו נסבל למה שלא. חבל ששכחתי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 19:24 |
|
| |
ירוחם
במחשבה שניה על דבריך. אולי זה רק אני, אבל יש לי יותר סובלנות לרמזור אדום בשעה שאין בו צורך מאשר ל"צדקתך צדק" בשבת. אולי הקו האדום של ג'פרסון (מועמד למונח חדש ללכסיקון הפורום) עובר אצלנו במקומות שונים? אולי זה תלוי באופי?
מלבד זאת, אני ער לכך ששינויים בחוקי התעבורה ייתכנו רק בועדה המוגדרת בחוק. היכן הועדה שיכולה לשים קץ למנהגים מיותרים? אולי כאן ההבדל? כאשר אתה יודע שאם תפעל בצינורות המקובלים יש סיכוי שהרמזור יבוטל, אפשר לחכות בסבלנות. כאשר אתה יודע שנגזרה עבדות עליך ועל בניך למשך זמן לא ברור (עד שיבוא המשיח...), זה אחרת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 19:31 |
|
| |
אין שום מושג הקרוי ג'פרסוניזם וזוהי כנראה המצאה של בוגי .
הוא כנראה התכוון לנאמר במקור זה (ויקי)
"למעשה יש לראות בג'פרסון את מחבר "הצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה", שכן עמיתיו לוועדה המנסחת והקונגרס הקונטיננטלי אשר אישר את ההצהרה הכניסו לתוכה רק תיקונים מינוריים. מסמך זה, המבטיח את חירויות הפרט והטוען כי העם הוא מקור הסמכות של כל משטר, משקף מאז ועד היום את אופיה הדמוקרטי-ליברלי של החברה האמריקנית ושל התרבות המערבית כולה. "
|
|
|
|
|
