חידה: האם המתים צמאים? (צדקתך צדק במנחה של שבת והמסתעף)

            ... ר' לוי אמר דומה זה חצר מות ולמה נקרא שמו חצר מות

            חצר של רוחות בני אדם מתים...

            ולפני חצר נחל ולפני הנחל שדה

            ובכל יום מוצאי דומה את הרוחות ואוכלות את השדה

            ושותות את הנחל

            וכל אדם השותה מים בין השמשות גוזל את מתיו

ועתה התמיהה גדולה שבעתיים. אם יש מסורת שאוסרת לשתות מים בין השמשות בכל יום, למה אסרו חכמים את הדבר דווקא בבין השמשות של שבת, ולמה הדבר נקשר לאמירת צדקתך צדק?    

סדר עולם רבה (ליינר) פרק י

מן המן שלקטו בשבעה באדר היו אוכלין עד ששה עשר בניסן, שנאמר וישבו המן ממחרת (השבת) באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא (יהושע ה יב), מה תלמוד לומר ובני ישראל אכלו את המן וגו' עד באם אל ארץ נושבת (שמות טז לה), יום שמת משה אותו היום פסק המן מלירד,

כלומר אתה למד שמשה רבנו לא מת בשבת- כי הרי בשבת לא ירד המן ככתוב בתורה-  השאלה אם בעניני מנהג אפשר להסתמך על התורה?

צטטת את מדרש תהלים כך: 

ובכל יום מוצאי דומה את הרוחות ואוכלות את השדה ושותות את הנחל

ועל כך הערת:

         מכיוון שהמילה מוצאי בדרך כלל באה רק בהקשר השבת יתכן שמדובר שוב על בין השמשות של שבת ולא של יום חול

איני יודע מאיזו מהדורה את מצטטת וחבל שאין את מציינת לכך. במהדורת בובר שממנו אני מצטט הגרסה היא כך:

            ובכל יום ויום מוציא דומה את הרוחות...

כך שההצעה שלך היא בלתי אפשרית (אגב, פעמים רבות את מצטטת דברים ואת לא מגלה מהיכן. טוב תעשי אם תתחשבי בנו ותאמרי מהיכן הדברים לקוחים).

ירוחם,

כתבת על אמירת צדקתך צדק במנחה כך:

המנהג  הזה הרי מוזר ואבסורדי ולא הגיוני, הוא מנוגד כאמור לכל הגיון ולהלכה. 

והוא כנראה מאפין לכל המנהגים.

אני מכיר אישית אפיקורסים עם תעודות שהיו מסתייגים מדברים חריפים אלה. אבל מכיון שאני אוהב אותך אני סולח לך.