דיון על חכמת הקבלה (לשותף) +++

ידעיה,

לא כתבתי לגופו של עניין: הקבלה ואמיתותה. כתבתי לגופם של עניינים אחרים - פורום עצכח ומאפיינים שונים שלו, ומקומה שלחלוטין איננו איזוטרי של הקבלה, בניגוד למוצג כאן.

ועוד. לא הכל צריך להימדד רק בדיכוטומיה הצרה אמת/שקר, במובן המסויים שהיא הופיעה כאן. יש קטגוריות רבות אחרות להחיל על דברים. מה עם שגב, בהירות, יופי, קוהרנטיות, תועלת?

באיזה מובן אפשר לשאול בכלל אם הקבלה אמיתית או שקרית? באיזה מובן הפילוסופיה הניטשיאנית או הקירקגוריאנית אמיתיות? באיזה מובן הפלאטוניזם אמיתי? איך ניתן לבדוק זאת? בעצם, באיזה מובן נומינליזם (חביב כאן למדי) אמיתי? איך ניתן להוכיח אותו?

לא ניתן. אבל ניתן, בנוגע לנומינליזם, לשגות ולהסיק ממה שניתן לדעת בידיעה מוחלטת על מה שקיים, ממה שניתן לדעת על מה שמעניין ועל מה כדאי לרצות לדעת; להסיק שבמקום בו אין ידיעה מוחלטת (יותר נכון - ידיעה מסוג מסויים) לא תיתכן שום ידיעה.

הקבלה עונה על שאלות. אתה יכול לומר ששאלותיה לא מעניינות אותך, אבל אם אתה כן מתעניין בהן, ואתה אדם ישר, אינך יכול לצפות לתשובות מדידות ויכיחות. מלכתחילה, השאלות לא נשאלו במגרש הזה.

גרסאות מסויימות של פוזיטיביזם לוגי שמוצגות כאן לפעמים גולשות (למרבה האבסורד) למטפיזי. מכיוון שאי אפשר להוכיח כלום (בתחומים לא מדעיים) אין תחומים לא מדעיים. כאילו אי אפשר פשוט לשתוק על אודות מה שאין מה להגיד, או לדבר בשפה אחרת, שגם זה סוג של שתיקה, לפי אותו הגיון. מה שאסור, בכל מקרה, הוא לטעון לבלעדיות על השיחה, על כל שיחה. לבטל או להפוך לקריקטורה שיחות אחרות. וזה מה שנעשה כאן.

כיוון ש(בכלים מדעיים) אי אפשר לדעת כלום על מה שאיננו מדע, כל מה שייאמר בנוגע לזה הוא הבל ושרלטנות, אפריורי. זה מה שאתה ואחרים כאן אומרים. מה עם התגלות? מה עם נבואה? מה עם תחומי החלות של התגלות ונבואה, של דת בכלל? בעצם, כל דיבור אפולוגטי על אלוהים נופל בפח הזה.

הטעות היא כמובן להשתתף במשחק מלכתחילה. לכן אני ממעט לכתוב כאן. לא עקבתי אחרי כל הדיונים על הקבלה. אולי מישהו ביקש להפוך אותה למה שאיננה, לתת לה לתפקד כתיאוריה מדעית. כאמור, זו טעות. בכל מקרה, הבוז הכללי בפורום לקבלה, בוז שלעניות דעתי הבלתי מקצועית איננו אלא עידונו והופעתו מחדש של הבוז המוסווה והעמוק יותר לאמונה ולדת בכלל, האפשרות להסיק מסקנות בחופשיות מביקורת טקסט, אפשרות שלא ניתנת בדרך כלל ביחס לביקורת המקרא, הבוז הזה ראוי לגינוי.

כאילו מישהו אומר אשריי, רציונליסט אני. מתנגד לקבלה ומגחיך אותה. וזה, הלוואי, יפטור אותי מלהתמודד ברצינות עם כל מה שלא נוח ולא נעים בתורת הסוד היהודית הקדומה, עם המדרשים המשונים, עם הגמרות המוזרות. עם הזוגות והשדים, עם נחש הבריח ונחש העקלתון, עם אלוהים.

ואם תחזור ותאמר "אבל לא ענית לי, לא ענית על השאלות שלי", אחשוב שלא הבנת. השאלות שלי שונות מהשאלות שלך. השאלות שלך אינן השאלות היחידות, ולטעמי גם לא המעניינות ביותר.
קח שאלה אחרת 'שלי', כדוגמה, לסיום: מי מנסח את השאלות?

(אני פונה אליך בהמשך לתגובתך, שום דבר אישי כמובן).

BT, שבעתי מחמאות רעילות ליום אחד.
אתה מתווכח עם דחליל שאתה הצבת.
אם אתה מכחיש את יומרתם של חסידי תורת הנסתר להסביר את העולם ולרדת לסיבות "עמוקות" לתהליכים במציאות, הרי שאין בסיס לשיחה.
אם אתה מזהה את הביקורת שהיומרה הזו גוררת, עם פסילה גורפת של ענף התרבות הקרוי "קבלה", יש כאן משהו שבין בעיה בהבנת הנקרא לבין וכחנות לשמה. בכל מקרה, לא בסיס טוב לשיחה.

ואתה לגמרי מתבלבל בין דימוי המונחים לבין תוכנם. שגב, יופי ונבואה הם ממש סוטול וסבבה. זה שבעולם שלך סוטול הוא משהו שלילי, מלמד עליך ולא עלי. אחרי הפשטת הלהט הניאו פגאני שלך, מה שנותר מדבריך זה בחור שתופס את חברו בצווארון החולצה ואומר לו "אתה חייב לשמוע את הסולו גיטרה הזה, אחי זה מעיף לך ת'מוח". כמי שהיה בעמדה הזו פעמים אינספור, אני מבין ומזדהה, אבל אני יודע גם שזה לא מטבע עובר לסוחר. זה ממש, לגמרי, שיח סטלנים, מי שלא תופס את הבאז פשוט לא מבין כי מדובר בתחושות, ואתה מבלבל תחושות עם תכנים.