|
|
| נשלח ב-7/11/2010 23:43 |
 |
| |
אליעזר-
עד שאני עוסק מי כתב תן לי להבין מה כתוב. אם זה טוב אתן לך את כל הקרדיט, ואם זה לא טוב...
סתם אם מדברים כבר ולא הולכים לישון, על מה הדוקטורט שלך ? תוכן או צורה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 23:47 |
|
| |
ידעיה,
הרי זה בדיוק מה שטענתי, שאני עונה אבל לפי דרכי.
כתבתי במפורש שעל שאלותיך אין לי תשובות. אלא שאני אומר שאי אפשר להסיק מזה שהתורה בה אני מחזיק (לצורך העניין) הופרכה או שאין בה ערך. היא עונה על שאלות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 23:47 |
|
| |
שותף,
ואת והב בסופה. לקטעים נבחרים מעבודתי ראה כאן:
תוקן על ידי אליעזרט ב- 07/11/2010 23:49:31
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 23:53 |
|
| |
חוקר ומקובל
לא מיניה ולא מקצתיה, מטטרון של חז"ל היה מלאך בודד, שר העולם, ואתה הוספת עליו מלפנים ומאחור, וכעת יש 10 מטטרון.
צריך להבחין בין התקופות, ולא לערבב ביניהם.
***
מקרא
במקרא אין שום רמז למטטרון, ולא לשר העולם, ובודאי שאין שכל פועל, ובודאי בודאי אין ספירות, כל מה שנאמר במקרא שה' מדמה משהו לנביא, והנביא יודע שדבר נברא זה הוא מהתגלות ה', המתגלה הוא נברא, לא ה', לא אור ה', ולא כלי ה', פשוט נברא, זה מה שכתוב במקרא, ה' אחד ושמו אחד, הוא אינו דומה לשאר האחדים, הוא אינו דומה לכלום, אבל מהופעת הנהגתו יש שכינה, ויש מלאכים, ויש נבראים, ומעולם לא חשב אדם להסתבך, האם הנברא הוא עיבוי של ה'.
***
חז"ל
אצל חז"ל היתה כנראה נסיגה בהתגלות, שוב לא מדובר בשכינה, לא מדובר במלאך המייצג את בוראו, שוב לא מדובר באור נברא. דבר חדש נגלה, שר העולם, מטטרון שר העולם. חז"ל מעולם לא הזכירו השכל הפועל, כי השכל הפועל כולל בתוכו את כל ההשכלות, ומי שמשכיל כאילו מתחבר אליו, וחז"ל מעולם לא העלו על דעתם תיאוריות דמיוניות אלה, ולפיכך כל מה שנמצא בדבריהם זה מלאכים, וגם מטטרון, וגם מערך של עולמות.
אין צריך להאריך כי מטטרון אינו אור ה', ולא כלי לאור ה', ולא התעבות ה', וכל מה שנזכר בחז"ל זה בהשאלה גמורה, וחז"ל כמו המקרא, ה' אחד ושמו אחד, ואין אחדות כאחדותו, ואין דומה לו, ואין להשיגו כלל.
***
פילוסופים
הפילוסופים הם הראשונים שהכניסו ליהדות דעות זרות ומחודשות, יסודם של הפילוסופים בגוים שלא הבינו כיצד יתכן שאלהים נטול הגשמה יברא עולם גשמי (בניגוד לכתוב בתורה בראשית ברא), ועוד סברו אותם פילוסופים כי אין בורא בעל דעה ורצון, אלא הדברים נבראו כעילה ועלול, ללא רצון וללא מכוון, והעולם קדמון כאלהים, ואלהים הוא כח הגלגל.
לצורך קיום תיאוריות אלה יצרו הפילוסופים שכלים נבדלים נטולי חומר, וכל שכל נבדל נברא מחמת השכל שמעליו, והשכל הראשון נברא מהבורא, נמצא שיש ריכוך בין האלהים נטול ההגשמה, לבין העולם המוגשם, וגם אמרנו שהכל ללא רצון וכוונה, וכך מנענו מאלהים רצון מחודש.
אין צריך להאריך כי דעות אלה זרות ליהדות, משלמותו של ה' שהוא שאינו גשמי יכול לברוא עולם גשמי, ועם בריאת העולם גם נוצרו כל אותם מושגים גשמיים, אבל עד אז היה ה' לבדו ולא היו כלל מושגי הגשם.
בנוסף, סברו הפילוסופים, כי כל מי שמחכים ומשכיל השכלה, הידע שלו אינו מגיע אליו מחמת שכלו והמוח שבראשו, אלא יש בעולם מושג הנקרא שכל פועל, ואותו שכל פועל כולל בתוכו את כל ההשכלות והקיימות, והמשכיל מתחבר לשכל הפועל, וגם הנביא בהתנבאותו בעצם מתחבר לשכל הפועל.
לא כאלה חלק יעקב, הנביא אינו מתחבר לשכל הפועל, ה' מנבא אותו ושולח לו מדע לשכלו ולכח המדמה שלו, אבל עד השכל הפועל לא הגענו כי דמיון הוא.
***
קבלה
תחילתה של הקבלה היתה לאחר שהתפרסמו דברי הפילוסופים בעולם, ונתפרדו דרכיהם אלו מאלו, חלק מהקובלים סתם פילוסופים, מי ברב ומי למחצה ושליש ורביע, אבל עיקרה של הקבלה כבר הביאה דבר חדש לעולם, לא עוד עילה ועלול של הפילוסופים, אלא אף הבורא בעצמו נחשב כחלק מאותם עלולים, כביכול הוא מתעבה ומתגשם עימם בהשתלשלותם.
מיד בהופעת דעות אלה ביהדות היו מחכמי ישראל שיצאו כנגדם, אבל כבר קנו להם הדברים בית אחיזה ביהדות, וכעת יבואו המפרשים לפרש, התכוון כפשוטו, לא התכוון כפשוטו, לא התכוון בכלל, כאשר עיני הקורא תחזנה מישרים בספריהם.
קבלת הרמ"ק עוד היתה רציונלית, כי קרובה היא לזמן הפילוסופים, ויש בספריו מערך הגיוני (לשיטתו) לביאור בריאת העולם, אבל עם חלוף הזמנים כבר נגוז השכל, וכעת בקבלת רמח"ל יש רק ביאורים להרחקת הגשמה (לכאורה בערך בפרשנות), אבל כל אותם חקירות שכליות נעלמו כי התרחקו משורש הפילוסופיה.
יש הרבה מה לבאר, אבל זהו עיקרם של דברים, כך שיש כאן תהפוכות ושינויים, ולא קו אחיד העובר כחוט השני בכל התקופות.
היהודות היא דת של מסורת, וכל שינוי בה ניתן להגדרה, כך שלטעון שהקבלה היא המקרא או חז"ל, זה להכחיש את כל המערך הספרותי הקיים בידינו.
וראה עוד ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מערכה מול מערכה, דעות הזוהר מול דעות חז"ל במקורות, בכל נושא ונושא.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 23:53 |
|
| |
| אליעזרט כתב: |  | שותף,
ואת והב בסופה. |
|
אתה בודאי יודע גם מה יצא מזה, אתה הרי אוהב גימטריאות. "את והב" גימ' "ישו מוחמד", כמ"ש הגמ' בסוף ברכות שני מצורעים הלכו בסוף המחנה וקראו להם את והב, רמז לישו שאמו יהודיה ולמוחמד שאביו יהודי. כ"ז בשם הגר"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 00:00 |
|
| |
שותף, מעולם לא שמעתי שיש אומרים שאביו של מוחמד היה יהודי. מה המקור לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 00:12 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | | שותף, מעולם לא שמעתי שיש אומרים שאביו של מוחמד היה יהודי. מה המקור לכך? |
|
אתה רואה, נשארת דוקטור ! מה איכפת לך, תהנה וזהו...
אבל יש לזה מקור, צריך להיזכר ולחפש.
אגב אתה יודע שבפרקי דר"א ספ"ג זה המקום הכי קדמון של ג' הקוים- חכמה בינה ודעת, שהם שורש כל הקבלה. מה יצא לך להגיד על המקום הזה ?
תוקן על ידי שותףסוד ב- 08/11/2010 00:19:13
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 00:37 |
|
| |
שותף,
פדר"א אינו הראשון שמתייחס למה שמכונה חב"ד, כפי שתראה מדבריי להלן המועתקים ככתבם וכלשונם מן הדוקטורט (והנה גם תשובה לשאלתך אם יש בעבודתי גם תוכן מלבד צורה).
בפרק ג (עמ' כח) מונה החיבור את הזוכים לחכמה תבונה ודעת: העולם, המשכן, המקדש, המקדש שעתיד להיבנות, ישראל, המשיח. וכך מפייט יניי על בצלאל בונה המשכן: [ז]כה לחכמה ...ת בכל// ... תתא בשלשתן בראתה כל חמדת משכן [הקדש ו]מקדש קודש// [בהם] נעשו/ובהם ייעשו טכס שלושתן..... [1] שלוש//תתן לבן דוד ֹצֹדי דויד יימלט... בשם [יי] // [כא]ומרם לו ברוך הבא בשם יי לעולם. (א, עמ' 350) רבינוביץ מציין לשמו"ר מח ד וכן לתנחומא בובר ויקהל ו, אבל נראה שחיבורנו שואב את הדברים ממסורת דומה לזו שהייתה לפני יניי, לפי שרק יניי וחיבורנו (אבל לא המקבילות) מזכירים גם את המשיח. [2]
1  להצעות השלמה לפיוט ראה ברונזניק, ביאורים ליניי א, עמ' 166; ביאורים ליניי ב, עמ' 85. 2 לדעת רבינוביץ יש קשר הדוק בין דברי יניי ובין דברי חיבורנו בדוגמא הבאה. יניי (ב, עמ' 252) מפייט על המצרים: 'שמו למולידים תחת אבנים// עוד ליאור השליכו וולדי בנים'. המהדיר מציין לחיבורנו פרק מח, שם נאמר שנוגשי פרעה 'היו מחנקים את ישראל בקירות הבית' (עמ' תנב). אבל המסורת רמוזה בבבלי סנהדרין קא ע"ב: 'מיכה שנתמכמך בבנין', ורש"י מפרש על פי המסורת שלפנינו שאם היו לבנים חסרים בבניין היו שמים תחתם ישראל. ראה גם מדרש ויושע עמ' 45: 'וכשהיו ישראל פוחת אפילו אחת משימין אותו בקיר כנגד מה שפוחת'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 06:56 |
|
| |
[שותף,
שימוש משותף במילים אינו מעיד בהכרח על שותפות רעיונית (אשכול זה כולו הוא דוגמא מופלאה לכך).
ביטי,
אכן, מסתבר שהערכתי אותך באופן שאינו מחובר למציאות. תודה על דיוקך בעניין זה. לא אטעה כך שוב.]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:24 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | | חוקר ומקובל
לא מיניה ולא מקצתיה, מטטרון של חז"ל היה מלאך בודד, שר העולם, ואתה הוספת עליו מלפנים ומאחור, וכעת יש 10 מטטרון.
צריך להבחין בין התקופות, ולא לערבב ביניהם.
|
|
לא אני הוספתי אלא המקובלים הוסיפו, אבל לא עשו עשר מטטרון אלא התייחסו לספירות הנמוכות יותר כערכן. בכל אופן גם לפי חז"ל לא כל רוח הקודש היא ממש חשיפה למטטרון, ולכן גם הם מודים בדרגות
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:24 |
|
| |
ד"ח
האם אתה לא מעמיס על המקרא את תורת הכבוד הנברא?
במקרא ה' בכבודו ובעצמו מתגלה, וירא אליו ה', וראה רמב"ן על אתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:25 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | | מקרא
במקרא אין שום רמז למטטרון, ולא לשר העולם, ובודאי שאין שכל פועל, ובודאי בודאי אין ספירות, כל מה שנאמר במקרא שה' מדמה משהו לנביא, והנביא יודע שדבר נברא זה הוא מהתגלות ה', המתגלה הוא נברא, לא ה', לא אור ה', ולא כלי ה', פשוט נברא, זה מה שכתוב במקרא, ה' אחד ושמו אחד, הוא אינו דומה לשאר האחדים, הוא אינו דומה לכלום, אבל מהופעת הנהגתו יש שכינה, ויש מלאכים, ויש נבראים, ומעולם לא חשב אדם להסתבך, האם הנברא הוא עיבוי של ה'.
|
|
אתה שוב ושוב תוקף את המקובלים שגרים אצלך בשכונה, בלי שום קשר למה שאני כתבתי
במקרא יש רמז תדיר למלאך ה' שהוא מנהל את העולם
לא דיברתי על כך שבמקרא יש ספירות או שהמלאך הוא עיבוי של ה'
אני לא טוען להשוואה בין התקופות אלא מסביר את ההתפתחות, כיצד בדור א' היה מושג א' בדור ב' קראו לו קצת אחרת בדור ג' הוסיפו קצת וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:27 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | | חז"ל
אצל חז"ל היתה כנראה נסיגה בהתגלות, שוב לא מדובר בשכינה, לא מדובר במלאך המייצג את בוראו, שוב לא מדובר באור נברא. דבר חדש נגלה, שר העולם, מטטרון שר העולם. חז"ל מעולם לא הזכירו השכל הפועל, כי השכל הפועל כולל בתוכו את כל ההשכלות, ומי שמשכיל כאילו מתחבר אליו, וחז"ל מעולם לא העלו על דעתם תיאוריות דמיוניות אלה, ולפיכך כל מה שנמצא בדבריהם זה מלאכים, וגם מטטרון, וגם מערך של עולמות.
אין צריך להאריך כי מטטרון אינו אור ה', ולא כלי לאור ה', ולא התעבות ה', וכל מה שנזכר בחז"ל זה בהשאלה גמורה, וחז"ל כמו המקרא, ה' אחד ושמו אחד, ואין אחדות כאחדותו, ואין דומה לו, ואין להשיגו כלל.
|
|
ברור שחז"ל לא הזכירו שכל פועל, אבל הזכירו מונחים שונים כמו כסא הכבוד
וכן כבר הראיתי שגם אצל חז"ל היתה אפשרות להשכיל על ידי כניסה למצב מסויים וזה דומה לשכל הפועל
כל מה שנזכר אצל חז"ל בהשאלה גמורה - נו נו גם אצל המקובלים הכל השאלה, אבל אצל חז"ל היתה תורת מושגים מפותחת מאד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:30 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | |
יש הרבה מה לבאר, אבל זהו עיקרם של דברים, כך שיש כאן תהפוכות ושינויים, ולא קו אחיד העובר כחוט השני בכל התקופות.
היהודות היא דת של מסורת, וכל שינוי בה ניתן להגדרה, כך שלטעון שהקבלה היא המקרא או חז"ל, זה להכחיש את כל המערך הספרותי הקיים בידינו.
וראה עוד ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מערכה מול מערכה, דעות הזוהר מול דעות חז"ל במקורות, בכל נושא ונושא.
|
|
כמובן שיש תהפוכות ושינויים, כל מה שבאתי לומר הוא שאין הבדל עקרוני בין ההלכה לקבלה, בשניהם יש מקרא פשוט, ועליו התגבשה תפיסת עולם במשך שנים, שחכמים חדשו בה מדעתם וכפי הבנתם, גם בשיטות מחודשות, גם בדרכי חשיבה מחודשות, ויש מי שיאמר גם בהשפעה מן הפילוסופיה. מדובר כאן על התפתחות של חלק מן התורה. זה לא מצדיק או אומר שהתיאוריות של המקובלים נכונות, אבל כך דרכה של תורה, מישהו ערב לך שהתיאוריות של ר' חיים בריסקר נכונות? גם שם יש התעבות ואורות וכלים, מה לעשות.
ואטו עלה על דעתך שלא קראתי את ישעיה תשבי???
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2010 07:49 |
|
| |
אני רואה שכוונתי לא הובנה כדת, אסבירנה מפורש ושום שכל: רוצה אני להסביר את השתלשלות הקבלה, כיצד התגבשה תורת הקבלה. וטוען אני שהיא התגבשה במשך דורות מיסודות מסורתיים, בשילוב דעות פילוסופיות כמובן.
לשם מה אני עושה זאת? כי אני סובר שאין שום הבדל עקרוני בין הלכה לקבלה בדרך התגבשותן, ההבדל הוא שהקבלה נוצרה בידי יחידים, ולכן פחות מייצגת את החשיבה הנורמטיבית. אבל שתיהן פיתוח אנושי של תובנות ותיאוריות סביב יסודות מסורתיים.
את שאלותיו של דרום חוקר אפשר לשאול גם על התגבשות ההלכה (והוא אכן עושה זאת..), חכמים לקחו את היסוד המסורתי והוסיפו עליו כפי ראות עיניהם, פיתחו אותו עוד ועוד, וכן האחרונים הוסיפו מערכות משלהם. צווי דינים "ממון של גירות" ועוד ועוד. אין הבדל עקרוני בין התפתחות זו להתפתחות ההלכתית במישור ה"נאמנות למקור".
ההבדל היחיד הוא, כאמור, שהקבלה התפתחה בידי יחידים, ולעתים בצורה שנראית לנו מוזרה.
אני מתכוין לענות למי ששאל "מהיכן ידעו המקובלים", שזה כמו לשאול "מהיכן ידעו התלמידי חכמים", כל אחד סבר בדעתו וחידש חידושים וכדו'. האם חייבים לקבל דבריהם? כמובן שלא, אבל בשביל לחלוק צריכים להבין את הטרמינולוגיה ולהבין מה אמרו, וגם אין טעם שמי שלא מאמין בהתגלות נבואה ורוח הקודש "יחלוק עליהם" כי דבריהם נובעים מאמונה שכזו.
וכן מי שחושב שדברי המקובלים הם ידיעות, דברים מוכרחים, שקיבלו מסיני, או שהשיגו על ידי התגלות, טועה, מדובר בסברות אנושיות, בלימוד של תורה רעיונית מסויימת, שכל אחד הבין אותה איך שהבין.
בסוף ארצה לטעון שלמרות שתורת הספירות לא חשובה בכלל, יש יסודות קבליים שמתאימים להשקפת חז"ל, וכדאי לזכור זאת. כי בעצם הבעיה שלנו היא כללית עם כל הקביעות הנוגעות לרוחניות, ולא רק עם הקביעות הקבליות. וחז"ל מלאים בקביעות כאלו.
|
|
|
|
|
|
