|
|
| נשלח ב-5/11/2010 07:58 |
 |
| |
| אישציפור כתב: |  | שותף סוד,
דומני שיש כשל מובנה כבר בסעיף השני שבדבריך כתבת כי "כל הנמצאים נבראו מרצון המאציל יש מאין וקדם להם ההעדר הגמור" וכל זה מניח מעקרו שניות, כלומר מסתתרת כאן הנחה שבהתחלה היו שתי ישויות קדומות, אחת זו שאתה מכנה בשם א"ס, והשניה העדר גמור... לענ"ד זו הנחה שיש בה שורש דואליסטי.
רק לשם ההבהרה אומר שהבקורת הזו לא מופנית אל חכמת הקבלה אלא ספיציפית אל דברי שותף הסוד .
|
|
אנחנו מתכוונים למפרע, כמו בכל ענייני הכתר. כלומר אחרי שיש מציאות אני מגדיר את ההעדר כהיפך שלה. עצם רצון המאציל (אור א"ס) איננו מהדברים שחל עליהם מושגי היות וההעדר, כי מושגים אלה הם מחודשים מכאן ולהלאה (הם עצמם חלק מפרטי רצונו).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 11:10 |
|
| |
6 דפים עמוסי מלל, ללא כל תוכן מהותי בעקרונות הקבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 11:59 |
|
| |
שותף סוד,
אם כך ספק אם יש בכלל משמעות לדברים. (תנוח דעתך, יש הסבר יותר פשוט לדברים ודומני שהוא מופיע בכתבי האר"י אם לא קודם לכן, האין נוצר יחד או מיד אחרי החכמה דהיינו הראשית, ובעצם אפשר לומר שהם בעצם אותו דבר כמאמר הכתוב "והחכמה מאין תימצא" וד"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:35 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | שותף סוד,
אם כך ספק אם יש בכלל משמעות לדברים. (תנוח דעתך, יש הסבר יותר פשוט לדברים ודומני שהוא מופיע בכתבי האר"י אם לא קודם לכן, האין נוצר יחד או מיד אחרי החכמה דהיינו הראשית, ובעצם אפשר לומר שהם בעצם אותו דבר כמאמר הכתוב "והחכמה מאין תימצא" וד"ל) |
|
זה בדיוק מה שאמרתי. הכתר (הוא האין) מתגלה למפרע כשמתגלה החכמה (היא היש) בתור המקור שלה. שניהם (הכתר והחכמה) מחודשים מהאין סוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:38 |
|
| |
נראה לי שהדיון מתפצל לשני נושאים, אני מבקש לדבר על המקורות של ההשתלשלות הזו, ולא על המערכות המסובכות מאד שדובר עליהם בדורות האחרונים. אין טעם לחזור כמושבע ועומד על קונסטרוקציות כבירות ומסועפות מבלי להבין מה זה ומה זה אומר. אקוה במוצ"ש לתת הקדמה לענין מדברי חז"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:47 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אגב: לגבי מה ליראי השם אצל רופאים, נכון שהרמב"ן מדבר על מצב אידיאלי, ובכל זאת בסוף הוא אומר "אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים"
אבל בתכלס הוא טוען ואומר שאנו ביד הטבע והמקרה, בגלל שאנו הולכים לרופאים,
זה מין מה קודם הביצה או התרנגולת, ומסתבך אם ורפא ירפא, |
|
שכחתי לצטט את יחזקאל פרק לד (א) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר:
(ב) בֶּן אָדָם הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרעִים כּה אָמַר אֲדנָי יְקוִק הוֹי רעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רעִים אוֹתָם הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרעִים:
(ג) אֶת הַחֵלֶב תּאכֵלוּ וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצּאן לֹא תִרְעוּ:
(ד) אֶת הַנַּחְלוֹת לא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לא הֲשֵׁבתֶם וְאֶת הָאבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אתָם וּבְפָרֶךְ:
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 13:09 |
|
| |
אם אתה מבקש לדון על מקורות הקבלה, כלח לך אצל שלום ליבס ואיידל תא-שמע.
או אצל אבי אלמקייס ראש החוג הקבלי של בר-אילן.
או אלף אלפי הבדלות להקדמות מהרח"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 13:10 |
|
| |
| שותףסוד כתב: | | אם ברצונך לנהל דיון עיניני על הקבלה, שידידנו "שותף סוד" יבאר בבקשה את עניין הספירות.
בתגובתי הקודמת העליתי כמה הגדרות כדי ליצור מכנה משותף. חשבתי שיש מקום לארגן מחדש את השאלות. היות ודרום חוקר בחר לא לעשות כן, אשתדל לענות על השאלות המקוריות.
מה הם ומה טיבם?
הספירות הן נבראים מחודשים שנועדו להיות יוצרי הקשר בין המאציל האינסופי ובין הנבראים הסופיים.
האם הם אלהים, האם אינם אלהים?
המושג אלוקות איננו מתייחס למאציל האינסופי אלא לחיבור שיש בינו ובין הספירות. הספירות נקראות נאצלים (ע"ש הקשר שלהם למאציל שהם "אצלו". ואנחנו מתייחסים אליהם כאלוקות.
האם הם אור, האם הם כלי?
יש לספירות אורות וכלים, בדיוק כמו שיש לנבראים האחרים אורות וכלים.
האם אלהים הוא אור או כלי?
לאור ההגדרות החדשות זאת אותה שאלה כמו הקודמת.
האם אלהים קשור לאור או לכלי?
זאת שוב אותה שאלה.
האם יש יחס בין אלהים לנברא?
לפי ההגדרות החדשות הספירות מתייחסות בודאי לנבראים התחתונים והם שורשיהם.
האם דיבור בלכאורה על אלהים מסביר משהו, או שגם ההבנה היא לכאורה?
לפי ההגדרות החדשות לימוד עניין הספירות מבהיר טוב יותר את ענין הנבראים, ויש בזה רווחים רבים.
האם אנו מבינים משהו בספירות או סתם מדקלמים?
אנחנו כנבראים מגושמים איננו חשים את מציאות הספירות הזכות (כלומר איך זה מרגיש להיות ספירה). אמנם החילוק בין חכמי ישראל לחכמי יוון הוא בדיבור חיצוני על הדברים מול תפיסה פנימית את הדברים. אנחנו יכולים להישאר מדקלמים (וזה כבר לא רע) או להתקדם להיות תופסים.
האם העולם חייב להיברא דוקא איתם, האם העולם יכול להיברא גם בלעדיהם?
היות והספירות הן שורשי העולמות הרי לפי רצון הבורא (שכמובן יכול היה לרצות אחרת) השרשים חייבים לצאת לפני הענפים. לכן העולם היה "חייב" איתם ובעקבותיהם.
האם חז"ל ידעו שהעולם נברא מהספירות?
האם בתנ"ך כתוב שהעולם נברא מהספירות?
האם הראשונים כמו הרמב"ם או רש"י או חכמי התוספות ידעו שהעולם נברא מהספירות?
לצורך זה פתח חוקר ומקובל את האשכול וישמיע את דבריו. לי הקטן ברור שכן, אבל הברירות שלי לי משנה כאן כלום.
|
|
תוקן על ידי שותףסוד ב- 05/11/2010 13:14:33
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 15:59 |
|
| |
| שותףסוד כתב: | | האם אנו מבינים משהו בספירות או סתם מדקלמים?
אנחנו כנבראים מגושמים איננו חשים את מציאות הספירות הזכות (כלומר איך זה מרגיש להיות ספירה). אמנם החילוק בין חכמי ישראל לחכמי יוון הוא בדיבור חיצוני על הדברים מול תפיסה פנימית את הדברים. אנחנו יכולים להישאר מדקלמים (וזה כבר לא רע) או להתקדם להיות תופסים.
|
|
לאחר שנשברו מקלדות כה רבות, נדמה לי שהציטוט שלמעלה משקף יפה היכן אנו עומדים: קראתי את דברי המידיינים השונים, ואני חייב להודות שלא הבנתי כלום. באמת, לא הבנתי כלום. אינני יודע מה זה 'ספירה', ואינני יודע מה זה 'ניצוצות' ואינני יודע מה זה 'עולם א', 'עולם ב', 'עולם, ג', עולם ד' וכולי.
ולעניין ההבדל בין חכמי ישראל לחכמי יוון שהללו מדברים 'חיצונית' והללו תופסים את ה'פנימיות' דבר זה לא הבנתי.
נ.ב. הניסוח 'איך זה מרגיש להיות ספירה' הוא ניסוח רחובי ולא קולע, שמא תסביר לנו את הדברים?
שבת שלום,
אליעזרט
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 16:09 |
|
| |
אליעזר
אני ממש לא מבין אותך עשית דוקטורט= ואתה לא מבין מה ז"א ספירות -ניצוצות- עולמות - צימצום- תחתונים- וכיב' דברים ברורים ומובנים לכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 18:10 |
|
| |
לירוחם: אני משער שדבריך נאמרו בציניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 18:48 |
|
| |
רדף
האם אפשר להתיחס לכל הנושא הזה- כפי שמנסים להעלותו כאן- לא בציניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 19:58 |
|
| |
בעניין איך זה מרגיש להיות ספירה , אולי כדאי להתחיל מ- What is it like to be bat (= בניסוח רחובי ולא קולע, "איך זה מרגיש להיו עטלף"?) של הפילוסוף תומס נייגל. אני מודה שלא קראתי את המאמר , אבל השאלה מצאה חן בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:44 |
|
| |
שותף,
דומני שאתה מייחס לשמות יותר תוכן מאשר לתוכן שהן מייצגות וחבל, אני לא רואה נפקא מינא משמעותית (בטח שלא לצורך דיון כגון זה...) בין לדבר על החכמה האלקית שבה נברא העולם לבין דיבור על ספירת החכמה, דומני שהמינוח הקבלי רק משה על הבנת הענין למי שלא מורגל בו , וגם מחדד מחלוקות בין גישות שונות ביהדות שלא לצורך אמיתי .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 22:16 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | רדף
האם אפשר להתיחס לכל הנושא הזה- כפי שמנסים להעלותו כאן- לא בציניות? |
|
ירוחם חביב, כן, אני מבקש ממך שתתיחס לדברי ברצינות. אני לא אגיד לשותף מה לעשות, כגון שלא ימשיך לדקלם כאן על הספירותלפני שיבסס כל הנחה שהוא אומר, אבל אני מתכוין לעשות זאת. אשמח לשמוע הערה ענינית, אם יש בדברי הנחה מיותרת, או חוסר עקביות, חוסר הגיון, וכדו'.
|
|
|
|
|
