שמואלס
בעוונותי הרבים, דמותו של יעקב אבינו, שמוצג כבחיר האבות, פעמים רבות הצטיירה לי כפי שכתבת כאן. והקריאה שלך בפרשה זאת היא גם לדעתי קריאה של פשט יסודי.
מדוע יעקב מנע את הנזיד מאחיו העייף כל כך שאין לו כוח לאכול? ואולי עשו הגזים בתיאור חולשתו?
והאם ראוי היה לנצל את הרגע הזה של חולשה כדי להתחיל לבקש לקנות בכורה?
ומה הבינו בכלל במונח הזה? מסתבר שהוא מציין זכות ירושה וזכות להנהיג את השבט. מדוע שעשו יוותר על כך? אולי הוא ראה שלמרות פעילותו הרבה, הכוח האמיתי של יעקב?
ולגבי ההערות של ירוחם, גם אם נפחית את הדרש של רש"י, על כוחו העצום של יעקב, לא נוכל להימנע מהמסקנה שהוא לא היה חלשלוש. מצד שני, אולי עד שיצא מהבית ונאלץ להתמודד, יעקב היה בגדר "כחגב הייתי בעיני עצמי"?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
>