קבלה, תרמודינמיקה וטריגונומטריה: זה הפתיל המשולש לא יינתק
מעת לעת מפציע בפורום מומחה לתורת הנסתר היהודית, מעורר מחלוקות גדולות בין המשתתפים ונעלם מבלי ששכנע מישהו. האחרונים בסידרה זו הם שותף סוד ו"חוקר ומקובל", שאני תקווה שיישארו יותר מקודמיהם בתפקיד.
כל חכמי הנסתר שהגיעו לכאן, ניסו להתמודד עם המשימה הכבירה של תרגום מושגי הקבלה למונחים שיתקבלו על דעתם של אנשים מחוץ לגדר הפרד"ס. מזה זמן אני עוקב אחרי השיח של המקובלים עם ספקנים ומתנגדים ומתאפק מלהצטרף, בבחינת פרוונקא דפרשנא - דיתא דיתא.
הערב קראתי את הודעתו הנואשת של המשתמש אליעזרט שעיקרה בפיסקה הבאה:
אליעזרט כתב:
קראתי את דברי המידיינים השונים, ואני חייב להודות שלא הבנתי כלום.
באמת, לא הבנתי כלום. אינני יודע מה זה 'ספירה', ואינני יודע מה זה
'ניצוצות' ואינני יודע מה זה 'עולם א', 'עולם ב', 'עולם, ג', עולם ד' וכולי
.
בתחינה זו מהדהדים דבריהם של רבים אחרים שניסו, לשווא, להעפיל למדרגה ממנה מדבר שותף סוד. אלא שזה האחרון, אם מחמת פרפקציוניזם ואם מתוך חרדת קודש, הולך עקב בצד אגודל ומסרב לתת לקוראיו מבט-על למבנה שמסתתר מאחורי השיח הקבלי הסתום, לכאורה.
לא אתיימר להחליף כאן את מפעל הקירוב הגדול שלו ושל כמה מעמיתיו, אבל אנסה לספק הארה דרך שתי דוגמאות שעזרו לי מאד להבין את הנושא המורכב הזה. תקוותי הצנועה היא שאשכול הזה יהפוך - בעזרתכם - למראה המקום המובהק של הפורום בכל הנוגע לסודות הקבלה.
דוגמא ראשונה: תרמודינמיקה
כד הוינה טליא, סיפר לי אבי עה"ש על הכשלון המתמשך של האנושות בבניית מכונה מתמדת (perpetuum mobile). במלוא המרץ והבטחון של תלמיד בכיתה ה', התיישבתי לפתור אחת ולתמיד את הבעיה המעיקה הזו. הנסיונות הראשונים נכשלו בקלות, אבי הראה לי מיד את הפסדי האנרגיה שיובילו לעצירה ההדרגתית של המכונות שבניתי. אחר כך פיתחתי אסטרטגיה חדשה: כשמפל המים לא סיפק מספיק אנרגיה כדי להעלות מים בחזרה לראשו, הגבהתי אותו כדי להגדיל את הכוח שיפיקו הטורבינות, או את הלחץ על המשטחים בתחתית. כשאבי העיר שתידרש יותר אנרגיה להעלות את המים למעלה, הוספתי קפיצים שמהם ינתזו המים בחזרה. על בזבוזי האנרגיה שהוא חשף בקפיצים פיציתי במיסבים כדוריים. משהסתבר שהוספת שמן למיסבים לא תעזור, העמדתי אותם על משטח עם ציר. המשטח הזה הוצב על מפל מים נוסף. מתישהו נוספו דינמו ואחריו סידרה של מנופים. הגישה הזו התגלתה כיעילה ביותר: מאחר שאבי עבד במשרה מלאה ולקח גם חלק בתחזוקת הבית, לא נותר לו זמן לעקוב אחרי התרשימים המסובכים שהשתרעו על כמה עמודי נייר צפופים. בהדרגה הוא איבד עניין ואני יכולתי לחיות באשליה שפיצחתי את החידה.
דוגמא שניה: טריגונומטריה
שנים אחר כך, בכיתה י"א, התחלתי ללמוד טריגונומטריה. אחד מסוגי התרגילים במקצוע הזה הוא הוכחת זהויות בין ביטויים. הדרך לעשות זאת היא להפעיל על ביטוי אחד אוסף של כללים שהוכחו כנכונים וליצור סדרה של ביטויים שקולים, עד שמגיעים לביטוי המבוקש.
בגלל מגבלות (שבוודאי מוכרות למי שקרא את הודעותי בפורום), התקשיתי להוכיח חלק מהזהויות. אחרי כמה נסיונות סרק, גיליתי שיטה אלטרנטיבית לזו שהמורה לימדה בכיתה. כתבתי בפינה השמאלית העליונה של העמוד את הביטוי הראשון, את השני העתקתי לפינה הימנית התחתונה ואז התחלתי לפתח את שניהם מהם לסרוגין, לפי הכללים שנלמדו בכיתה. חיש קל התמלא הנייר משתי הפינות לכוון האמצע, עד ששני האגפים נפגשו. או אז הצבתי סימן שוויון ביניהם והגשתי את התרגיל.
ההשלכה לסודות הקבלה:
תורת הנסתר היהודית, בגירסתה הנפוצה היום, מנסה לענות על מה שלא ניתן למענה: כיצד נוצר חיבור בין עולמות שלפי הגדרה זרים במושגיהם? כיצד משפיע הרוחני על הגשמי, כשהרוחני מוגדר כמה שאינו ניתן למגע בגשמי? כיצד נוצר "הכל", אם איננו מבינים מהו "אין" מוחלט? כיצד תיתכן מחשבה מורכבת בתוך אין? השאלות הגדולות האלה, על מהות ההוויה, מהות התודעה, משמעות הביטוי "תחילת העולם" ועוד - כל אלה נמצאות בהגדרה מחוץ לעולם המושגים שלנו, אלא שאנו קוללנו ביכולת לשאול אותן.
אם בעבר הרחוק אפשר היה להסתפק בהודעה לציבור שישות כל יכולה בראה את ההוויה באופן שאיננו יכולים להסביר, הרי שבמאות השנים האחרונות הולכת ונשחקת הפופולריות של קביעות כאלה. המדע הפך חביב הקהל והסברים טכניים מפורטים הם צו האופנה.
חכמת הקבלה מנסה, בהצלחה לא מבוטלת, לתת מענה לצרכים החדשים האלה. אנשים כבר לא מסתפקים ב"מה", הם רוצים לדעת "איך" - כיצד נפעלה אותה "בריאה", שלכאורה היא סתם שם שניתן לתעלומה ולא מקדם במאום את הבנתה.
המקובלים הראשונים הסבירו שקיים עולם ביניים שדרכו נוצר חיבור בין המושגים הבלתי ניתנים לגישור. ההסבר הזה לא צלח, משום שעולם הביניים לא תרם דבר לתעלומה אלא רק הרחיק אותה. המקובלים חזרו למעבדה והגיחו עם הסבר חדש: בין עולם הביניים לעולם שלנו קיים עוד עולם, אשר עוזר לחבר בין האינסופי לסופי, בין הרוחני לגשמי, בין ההעדר המוחלט לבין היש. כיצד מתרחש הקסם? את זאת הם התקשו להסביר, עד שאחד מתלמידיהם החכמים הציע פתרון לא שגרתי: עולם נוסף שמתרגם את מושגי העולמות משני צדדיו. מה פירוש מתרגם ואיך התקדמנו בהבנת הבעיה? למרבה המזל לא פסה חכמה מישראל והקושי הזה סולק על ידי תגלית חדשה: יש עוד עולם, מיוחד במינו, שתכליתו להמיר - כמובן, באמצעות עולם עזר משלו - את הבלתי ניתן להמרה. כשההסבר הזה עמד לבחינה מדוקדקת, גילו כמה מבקרים שהבעיה לא נעלמה, אלא נדחקה לעולם אחר, השביעי במניין. לא קשיא, השיבו שותפי הסוד, הסוגיה כולה מתבארת בעולם שמיני שמשתלשל מהעולמות האחרים. בשלב הזה לא נותרו הרבה מבקרים, אבל לאותם מתי מעט היו בוודאי טענות על האופי העלום של עולם ח'. טענות אלה נענו בשום שכל בגירסה המודרנית של חכמת הקבלה, שהוסיפה את עולמות ט' ו-י' ועל ידי כך יישבה באופן סופי את הסתירות.
למה דווקא עשרה עולמות? זו כבר שאלה להסטוריונים. ייתכן שכמו במקרה של המכונה המתמדת, המספר הזה התברר כמספיק גדול כדי לייאש מבקרים, או - חשוב יותר - לאפשר למאמינים להסתכל על התמונה מבלי להרגיש מטופשים לנוכח פירכתה. מצד זה, יש דמיון בין הקבלה לבין מכונות מתמידות מסובכות: למרות שהשטות ניתנת לניסוח אנליטי קצר, עדיין עומדת למאמינים ההגנה שהמבקר שלא למד מספיק את השיטה (שזה בערך כמו לתבוע ממי שטוען נגד הונאת פונזי, להשקיע בה את כספו כדי לבסס את ביקורתו).
הדמיון לשיטת ההוכחה בטריגו הוא בתפיסה אלטרנטיבית של המושג "נכונות": הרעיון הוא שאם ניקח היגד סתום ונרחיק את שני קצותיו באמצעות סידרה ארוכה של היגדים נכונים בעליל, משהו מהתוקף של אלה ידבק גם בקשר שבין שני הקצוות. האמת, לפי הגישה הזו, היא מעין ריח, משהו שעובר בין גופים סמוכים. בהנתן שרוב האנשים בעולם משוכנעים ש-9.99 יותר זול מעשר, גם למהלך כזה יש סיכוי לא רע לקנות לבבות. אלא שמעבר לשכנוע החיצוני, הסיבוך משמש רשת בטחון למאמינים בתוך הפרד"ס פנימה. הוא מעניק להם תחושה חזקה שיש לתורתם תוכן. אפשר להסתכל על המבנה העצום הזה, ערבסקה מרובת פיתוחים שלמעשה לא מצוייר בה כלום, ולחשוב שאם אני הקטן רואה פה ושם אמיתות לוקאליות, יש סיכוי שגדולים ממני מצליחים לראות ממרום מעופם איזו אמת גדולה.
כמובן שאיש אינו רואה שום אמת וכל מה שיש כאן לכל היותר זו תחושת התגלות, תופעה פסיכולוגית ידועה שאין לה דבר עם הבנה או עמקות, אבל למי זה בעצם משנה? אם נראה שבין השיטין אני דורש פה לגנאי את תורת הקבלה, חשוב להעמיד דברים על דיוקם: מאחר שלאף אחד אין תשובה על השאלות הקשות שקשורות לקיום ולתודעה, למה צריך להפריע לנו אם כמה "מוארים" מודיעים בראש חוצות שיש להם תשובה כזו? האם לא אמור להתקיים כאן "זה נהנה וזה אינו חסר"? ואם חיישינן לכסף ולזמן שמושחתים על הקשקוש הזה, האם יש יסוד לשער שבעולם ללא קבלה היו פחות שטויות? דומני שהיחידים שצריכים לעשות חשבון נפש בעניין הקבלה הם אנשים כמוני, מי שהשחית זה עתה 1200 מילים בנושא על חשבון זמן עבודה, או אנשים כמוכם, שקראו את ההודעה הזו עד תומה.
נשלח ב-7/11/2010 02:24
[ללא קשר לנושא העיקרי של אשכול זה , שמעתי מיהודי חכם שיטה בדוקה לבניית מכונת תנועה נצחית (פרפוטואום מובילה בלע"ז) : ידוע שעל פי חוק מרפי , אם פרוסה מרוחה בחמאה נופלת , היא תמיד תיפול על הצד של החמאה. מצד שני ידוע שאם מפילים חתול , הוא תמיד נופל על רגליו. כעת , אם קושרים פרוסה מרוחה בחמאה לגבו של החתול , עם הצד המרוח מופנה כלפי מעלה , הרי לנו מכונת תנועה נצחית. ]
נשלח ב-7/11/2010 02:35
סתם שואלים ושואלים בלי סוף, מרוב שאלות אין אפילו זמן ושכל כדי לקבל תשובות והסברים, וכמובן שזה מתכון לבורות בכל מה שקשור לעולם הקסום של הקבלה.
אני חולק על מה שכתב פותח האשכול שהסיבה לעשר ספירות דווקא היא שאלה להיסטוריונים, זה לא קשור בכלל. זה גם מראה על חוסר הבנה, כי לכל אחד מעשרת הספירות יש הסבר ומשמעות, ואם נניח את משמעות א' במילא אנו מגיעים למשמעות ב', וכך הלאה עד למשמעות י' שהיא בעצם הקרובה ביותר למשמעות של העולם שלנו, כך שאין צורך בעוד ספירות-משמעויות, ומצד שני גם אי אפשר להסתפק בפחות מזה.
יש דברים שכדי להבין אותם צריך קצת ראש מופשט מכל הבלי העולם הזה.
נשלח ב-7/11/2010 07:59
דאפל
אני תמיד נהנה לקרוא את דבריך. וגם כאן הם כתובים בחן ומביעים מספר רעיונות חשובים.
(לא ידעתי שהביוגרפיה שלך כוללת פרקים בפיזיקה ובגאומטריה. אבל מסתבר).
כמדומה שניתן לזהות מספר מרכיבים חשובים בהסבר שלך לקבלה.
1. הקבלה באה לקשר בין שני רכיבים סותרים. א-לוקים שהוא רחוק מאד מן העולם הזה, והעולם שלנו.
2. האדם אוהב הסברים ברמת ה"איך" והוא יכול לחוש סתירות. לכן הוא מנסה לפתור את שאלת הקישור בין בורא לבריאה כאשר מראש הוא מגדיר את הבורא כשונה מהותית מן הבריאה.
[בשלב זה אני נותן לעצמי רשות להעיר על שיטתי שלי, שכל השאלה מבוססת על טעות. כלומר, נוח יותר לא לנסות להיכנס להסבר שהוא בלתי אפשרי מראש. הבורא ברא. איך? מדוע שה"איך" יהיה ניתן להכרה?]
3. עכשו ניתן לזהות מנגנונים נוספים.
בנית מערכות מורכבות. גם אם הן אינן עונות על השאלה, פשוט ממשיכים לסבך עוד את התמונה. מוסיפים עוד רכיב ועוד רכיב. בסופו של דבר, בעל השאלה או הקורא של התשובה מתעייף ומתרשם ומאמין שיש לו תשובה.
4. האם זו הטעיה עצמית של המחבר או הונאה המכוונת כלפי קהל היעד שלו?
5. בסופו של דבר, למרות שהמחבר וקהל היעד מרוצים ממה שיש להם, יהיו כאלו שיהיו מספיק פיקחים כדי לפתח מודעות לתהליך, ינתחו את המבנה שלו, ויגלו את ההטעיות שהוא מבוסס עליהן.
עד כאן אני מסכים לכל מה שנכתב, ואני סבור שזה גם כתוב יפה ובמידה נאה של הומור, וגם חושף את הבעייתיות הפילוסופית, הלוגית ואולי הפסיכולוגית של תהליכים מסוג זה: מנסיון לייצר פרפטאום מובילה, או לפתור תרגילים שהפותר אינו יודע לפתור, או להקים מבנים קבליים.
אבל אני גם סבור שההסבר הנאה הזה אינו מתייחס לכל מה שיש בקבלה.
מבחינה היסטורית, כתביהם של חלק מן המקובלים הראשונים (נניח ר' עזרא כפי שמספרים עליו גרשם שלום ואחרים) מנוסחים כך שניתן להבין שהבעיה שהקבלה באה לפתור היא בעית ההשתלשלות. איך מבורא מושלם, לא גשמי ולא בעל פסיכולוגיה, יוצא עולם מורכב כשלנו.
אבל זה לא כל מה שהקבלה באה לטעון. הקבלה באה לתאר את השתלשלות העולמות הנבראים, והיא מתיימרת לטעון לא רק טענות לגבי העולם המוכר לנו ולא לגבי עולמות של ישים עליונים כמו מלאכים, אלא גם לגבי עולמות בתוך האלוהים עצמו.
והקבלה גם באה לתאר את ההשגחה האלוהית כפי שהיא מתנהלת במשך הזמן ההיסטורי ואת התרומה של האדם והיהודי לכך.
אני סבור כמו פותח האשכול שהסברים אלו
א. הינם מבנים מחשבתיים פנטסטיים, שיכולים להיות מעניינים אבל אין להם מעמד יותר מאשר לעולמות שונים בספרי המד"ב (נניח אצל זלזני, או אפילו טולקיין).
ב. ניתן להציג שאלות חשובות שיש להן תשובות מעניינות ואף בעלות ערך מחקרי (בניגוד למבנים של הקבלה עצמה..) לגבי המניעים של המקובלים ושיטות התשובה שלהם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-7/11/2010 08:04
קרני ר
ברוך הבא אל הפורום!
כדאי באמת לפתוח אשכול על עשר הספירות ורק עליהן. (וגם זה נושא כבד וגדול).
אני סבור כמוהו שבחירת המספר 10 עבור הספירות נובעת ממניעים שונים שניתן להעמידם על שנים. המספר 10 הוא טיפולוגי. כלומר יש בו קסם עבור התודעה שלנו. ויש לו מסורת ארוכה עוד לפני הופעת הקבלה.
ניתן כמובן לטעון שאותן עשר ספירות הן מסויימות מאד כפי שיכול לגלות כל מי שילמד את הנושא ויבין אותו כראוי -בניגוד לאלו שמנועים מהבנה בגלל ספקנותם או מידותיהם הלקויות או העדר של יראת שמים או אי שמירת מצוות, או סתם שנשמתם אינה קדושה מספיק.
מבחינה היסטורית, כמדומה שלא תמיד היו רק עשר ספירות וכן יש שיטות שונות לגבי טיבן. ושוב, עיון קל בספרי הקבלה הראשונים והאחרונים יכול ללמד על כך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-7/11/2010 09:03
מיימוני כידוע הפילוסופים הוכיחו את מציאות האל ע"י כך שהגלגל סובב אינסופית ושום כח מוגבל (= גשמי) לא היה יכול לבצע זאת (אולי הא גופא קשיא מנין שהוא סובב עד אינסוף, אבל הבה נניח לכך). לכן הם טענון שצריך להיות כח שאינו בגוף שהוא יכול לבצע את המשימה, אולם ע"י כך נכנסנו לשאלה כיצד הלא גשמי פועל על הגשמי, ושוב הגענו לאותה נקודה. אז מאי נפק"מ בין המקובלים לפילוסופים?
נשלח ב-7/11/2010 09:07
יש הבדל בין הכרה במגבלות השכל לבין יצירת מבנים פנטסטיים המתיימרים לפתור בעיה שאינה פתירה
נשלח ב-7/11/2010 09:39
אני חושב שצריך להפריד בין קבלה למקובלים. הקבלה היא פחות או יותר השפה שבה יהודים חשבו והגו על יהדות ועל מקומם בעולם שמסביב , במהלך מאות השנים האחררונות וככזו היא חשובה . אם לא מכירים את שפת הקבלה עולמם הרוחני של היהודים במאות האחרונות נשאר כספר החתום .
הדבר דומה לסיפורי פרשת השבוע , יכול אדם פילוסוף לומר שאין בהם כל עניין , מה זה משנה מי גנב את הברכות ממי ואיזה צבע היה לשיער של פלוני ומה אכל ביום פלמוני . אבל ההיסטוריה הכניסה לסיפורים האלה תוכן חובק עולם . במשך אלפי שנה יהודים עדיין מתפללים , "זכור ברית אברהם ועקדת יצחק" , יחסי ישראל והעמים עדיין מומשגים באמצעות התחרות בין יעקב ועשיו , הגלות עדיין מיוחסת לחטא העגל או חטא המרגלים . לא משנה מה דעתך על כל זה , אם אתה רוצה שייכות עם תרבות העם היהודי , עליך להכיר את הדימויים והמטאפורות והרעיונות והמוטיבים.
מצד שני המחשבה כאילו בקבלה יש תשובה עמוקה לשאלות מטאפיזיות כבירות , היא נאיבית . אבל זה קורץ לא רק לשרלטנים אלא גם לאנשים שבשל המוסכמות החרדיות העכשוויות (ושל כל הדורות האחרונים) אין להם כל מוצא אחר לדחף הספקולציה וההתפלספות . לפעמים צריך לדעת להבחין בין הבדלים שבשפה לבין הבדלים שבמהות.
נשלח ב-7/11/2010 10:40
ידעיה [להודעתך הראשונה],
תיאור המכונה שלך מוטעה בשל השמטת שתי עובדות: גמישותו של החתול וחיבתו הידועה ללחם מרוח בחמאה. בשלב כלשהו החתול יפול שבע על רגליו, וירוץ לתפוס עכברים.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-7/11/2010 11:10
הרב מימוני
אני כבר שואל מזמן מזמן- הקבלה והכל אמת- הספירות הניצוצות וכד'- אבל מאיפה המקובלים יודעים את כל זאת, נניח שאת הטרמינולוגיה הם המציאו. אבל מאיפה הגרעין הלשד
נשלח ב-7/11/2010 11:16
ירוחם,
אבר גדול יש לו לאדם ומוח שמו. משביעו בדברי תורה וחכמה שבע, מרעיבו... מחדש קבלה.
נשלח ב-7/11/2010 11:49
שבוע טוב וחודש טוב.
דפל- שמח לראותך. אתה בודאי יודע שבכל לימוד יש מושג של מסה קריטית שאם היא לא נתנית ונתפסת שום דבר לט נדבק אליה אחר כך. אני מאד מסכים אתך לגבי התוצאות עד כאן, גם אני ציפיתי לאפשרות מסודרת של הרצאת הדברים תוך נסיון להמעיט את החסרון של הלובן בעיניים של השומע שחסר. הבלגן שהמערכת הזאת מייצרת, כל אחד מדבר מול כל אחד בכמה אשכולות מקבילים ובזמנים שונים ומשונים, הוא תופעה מדהימה ומעניינת מאד מבחינתי, וכבר אמרתי שיש לדון על זה ביחד וללמוד איך להשתמש בזה.
עניין הקבלה דורש העמקה והפשטה, ובעיקר השתחררות מהבלי המהומות החיצוניות. בהחלט יכול להיות שהמסקנה שלי תהיה שהאינטרנט בשלב הזה איננו פלטפורמה מתאימה, עוד לא התייאשתי סופית.
אז קודם כל לגופו של עניין, אם אתה מעונין או מישהו אחר מעוניין, אפשר ליצור קשר באישי שיכול להתפתח למפגש אנושי כמו בימים של פעם. עד אז צריך לתמרן בין הבדיחות של ירוחם לזעקות של מקסמן ללטינית של רדף ולכרמית גיא של שנרב, ולנסות להשחיל פה ושם כמה מילים. ברור שהנושא כבר מפוזר בעשרה אשכולות שונים, אבל סך כל הדברים אם היה מצטבר למקום אחד אפשר והיתה בו ממשות.
הדימויים שלך לתרמודינמיקה וכו' כמו הדימויים של ד"ר אליעזר לציור מודרני ע"פ קישון וכו' וכו' רק מרחיקים אתכם מהעניין יותר, ומשאירים אתכם להתחמם במדורת השבט המדומה. באמת אין כאן משחקי מילים ולא בניית עולמות חסרי פשר זה בתוך זה. יש כאן מערכת שנועדה להשיג ארבעה דברים (כבר פרטתי, ואפרט שוב):
א. כדי לקיים מצוות ייחוד השם צריכים להכיר את הריבוי ואת ההווא אמינא כדי לשלול אותם. ככל שהאדם יודע פחות מצוות הייחוד קלה יותר, אבל עומק עניינה הולך וגובר ככל שיודעים יותר דברים אמיתיים ואז מחברים אותם יחד. זאת אומרת אנחנו צריכים לדעת כי הויה הוא האלקים אין עוד. בקיצור: הקבלה היא פירוט מצווה.
ב. רוב רובו של לימוד הנגלה מסתיים בגזירת הכתוב- ככה זה ודי. הדבר גורם שלא ניתן לחבר סוגיות זו עם זו משום שלא מוצאים בינהם מכנים משותפים לדון בהם. ע"פ הסוד כל הסוגיות בעולם עוסקות רק בנושא אחד (שלא אזכירו עדיין כמובן). שוב אומר- כל הסוגיות עוסקות רק בנושא אחד ! בקיצור: ריכוז הלימוד.
ג. מצוות אהבת השם וכבודו דורשת מאיתנו מעורבות במקביל למצוות כיבוד ואהבת אבותינו בשר ודם. המעורבות דורשת הכרה והתמדה, וכמו שדימו חז"ל באהבתה תשגה תמיד וכו' (אני לא רוצה להרחיב כדי שלא תכניס דיבורים שאתה בודאי כבר התחרטת עליהם). בקיצור: מצווה נוספת.
ד. עניין תרגום מעשינו לשכר נצחי, שהיא משורשי אמנותנו, מחייב את ריבוי השתתפותנו בתהליך ומיעוט החלקים שנעלמו מן העין. לכן אנחנו צריכים ללמוד מה קורה עם המעשים שאנחנו פועלים, לאן הם מובילים, איך נעשה מהם השפע שהוא שכרנו וכו'. ויתור על הידיעות האלה הוא סירוב לקבל שכר מלא כרצון הבורא. בקיצור: פעולה מעשית המצטרפת למצוות.
שים לב דפל- אנחנו לא רוצים לפתור בעיות פילוסופיות ולהתחרות בהגיגיהם של אומות העולם. אנחנו בסך הכל רוצים לקיים מצוות ללמוד תורה ולקבל שכר נצחי. כל לימוד הקבלה נועד רק לעובדי השם לשיפור והעמקת עבודתם. אם יהיה מישהו מן הצד שיראה ויאמר הן עם חכם ונבון הגוי הזה אצטרף אליו, גם ברוך יהיה.
נשלח ב-7/11/2010 12:21
"ב. רוב רובו של לימוד הנגלה מסתיים בגזירת הכתוב- ככה זה ודי. הדבר גורם שלא ניתן לחבר סוגיות זו עם זו משום שלא מוצאים בינהם מכנים משותפים לדון בהם. ע"פ הסוד כל הסוגיות בעולם עוסקות רק בנושא אחד (שלא אזכירו עדיין כמובן). שוב אומר- כל הסוגיות עוסקות רק בנושא אחד ! בקיצור: ריכוז הלימוד "
האם הסוד הגדול שאתה שומר באמתחתך כהפתעה רבתי לצופים הוא אור לעומת עצמות?(דיוק מול התפשטות)
נשלח ב-7/11/2010 12:25
הערה למימוני
בשלמא DFL שאינו מאמין במתן תורה ובנבואה, טוען בצדק מבחינתו שערכה הפילוסופי של הקבלה כפותרת בעיות אינו רב.
אבל אתה שמאמין במתן תורה ובנבואה, תמוה לי ממ"נ. אם הקבלה מייצגת ידע כל שהוא בנושא, ערכה הפילוסופי אינו רלבנטי. ואם אינה מייצגת ידע כל שהוא בנושא, אפילו אם היה לה איזה ערך פילוסופי, ברור שאינה מעניינת יותר משאר תיאוריות פילוסופיות מעניינות שפותחו בימי הביניים.
נשלח ב-7/11/2010 13:02
דבריו של דפ"ל הם מאד לענין, לדעתי.
אוסיף עוד נקודה על דבריו:
לעתים רוב המלל מכסה על היותה של שאלה מסויימת בלתי פתירה או בלתי פתורה. אבל לעתים זה מכסה על העובדה שה"שאלה" עצמה איננה שאלה כלל - הגם שהיא מבחינה דקדוקית היא בנויה כשאלה.
למשל, ראו את השאלה המעמיקה הבאה: "האם האיך רב על הלמה או שמא המה נאצל מהאיך?"
שאלות בסגנון הזה תמצאו לרוב בפילוסופיה [ופן ירוחם יקפוץ על המציאה - תמצאו גם פילוסופים לרוב המראים שמדובר בג'יבריש..]
רדף
נשלח ב-7/11/2010 13:03
חוקרומקובל כתב:
אם הקבלה מייצגת ידע כל שהוא בנושא, ערכה הפילוסופי אינו רלבנטי. ואם אינה מייצגת ידע כל שהוא בנושא, אפילו אם היה לה איזה ערך פילוסופי, ברור שאינה מעניינת יותר משאר תיאוריות פילוסופיות מעניינות שפותחו בימי הביניים.
