הנה סוף סוף סוכן רדום אחד שהתעורר.
תתלבש חביבי ונצא לדרך.
נשלח ב-9/11/2010 17:26
שותףסוד כתב:
לא הייתי משקיע דקה אחת בפורום של גויים וערברבניקס
עכשיו אנו יודעים מהו פתח המילוט [סטראטאגם בלעז] שמשאיר לעצמו שותף ליום סגריר: אם אחרי כל שכנועי אתה עדיין לא מסכים איתי - הרי שאתה ערברבניק...
_________________
נשלח ב-9/11/2010 17:35
רדף לא רק שותף משתמש בגישה הזו.
נשלח ב-9/11/2010 17:40
מיימוני,
אפשר בהחלט לנסח ביקורת מדוייקת דרך סרקזם, כמובן בתנאי של רקע תרבותי ולשוני מספיק חופף בין הקורא והכותב. אם תשובה סרקסטית מצחיקה אותך, הרי שאתה מבין את הניגוד, החולשה או הסתירה שהיא מגחיכה.
במקרה הנוכחי, אין צורך בפורמט אחר של ביקורת. הסרקזם מאגד בצורה מאד יעילה את אי הנוחות מהטיעונים, עם הגינוי לאופן מסירתם.
בתוך ערימת המילים ששפכתי בהודעת הפתיחה, היה מסר פשוט: ממה שקראתי, כאן בפורום ומחוצה לו, לאורך השנים, נציגי הקבלה מספרים שתורתם מצליחה לקדם את הבנתנו בשאלות האונטולוגיות והאפיסטומולוגיות הבסיסיות שמעסיקות אנשים לאורך ההסטוריה. הנסיון לענות על השאלות האלה מתנפץ תמיד על החומה שבין חשיבתנו לבין מה שנמצא בהגדרה מחוץ לעולם המושגים שלנו. ההסברים הקבליים בתחומים האלה לא מבהירים דבר, אלא עוטפים את תיאור המציאות בכמה וכמה שכבות חדשות, אשר נגועות באותן בעיות מתוך אותן מגבלות, בתוספת אפקט קומי לא מבוטל של יומרה לעומק ול"רוחניות".
האם טענת העין השלישית רלוונטית כאן? ובכן, צריך לחלק בין שני מקרים:
אם מה שהעין הזו רואה מהווה גורם סיבתי בתוך העולם שנתפס על ידי בעלי שתי העיניים, אזי תאורו של בעל העין השלישית הוא רלוונטי ובעיקר עקבי. למשל, כוח הכבידה הוא סוג של מונח סתום ושרירותי. אנחנו יודעים לאפיין אותו מבחינה פונקציונלית אבל אין לנו מושג מהו, איננו יודעים איזה סוג של דבר הוא. אם בעל עין שלישית יכול לראות גרוויטונים, הסיפור שהוא מספר רלוונטי לעולמנו גם אם חווייתית יש בינינו חומה.
לעומת זאת, אם כל מה שבעל העין השלישית יודע לספר זה שברגע זה ממש רוקד סוס מכונף על המחשב שלי - אבל הוא לא מזיז אותו בשום צורה, לא משפיע על הצבעים במסך, לא נמצא באינטראקציה מדידה כלשהי עם משהו שאני יכול לחוש - אזי זה סיפור שגם אם הוא נכון, אינו רלוונטי לעולמי ולא יכול לענות על שאלה בעולם שלי.
שותף סוד משחק איתנו, לפחות באשכול הזה, משחק לא הגון: ראשית, הוא מכחיש שהקבלה עוסקת בשאלות פילוסופיות או מנסה להסביר משהו על העולם. היא "רק" מאפשרת העמקה בעבודת השם, מה שזה לא יהיה. במובן הזה הקבלה רואה סוס מכונף ולכן לא הוגן לשפוט אותה בפרמטרים של עקביות וקומפקטיות. אלא שאחרי הדחיה התמימה הזו של הביקורת, ממשיך השותף ומגלה לנו שתורת השם היא שיקוף שלם של המציאות ולכן כל פתרון והעמקה בתוכה, מהווה התקדמות דומה בהבנת העולם ופתרון שאלותנו לגביו. כך חזרה היומרה לגבי השאלות הקשות בדלת האחורית ואיתה הצורך בעקביות, בנחיצות מושגית, בפשטות.
זהו איפוא המהלך הלא הגון: שותף סוד - וקדמו לו מקובלים אחרים בפורום - רוצה לאחוז בפטור מביקורת רציונלית, על סמך התירוץ הראשון, אבל בה בעת ליהנות מהיומרה לכוח הסברי רב עוצמה, על סמך הטענה השניה. אם כבר צריך להגיב על מהלך כזה, סרקזם הוא הבחירה הראויה ביותר.
אגב, תמהני על שאיש מיראי השמיים בפורום לא קורע לגזרים את התיאוריות ששותף סוד גוזר מהמשפט "הסתכל באורייתא וברא עלמא". מבחינה הנדסית גרידא המשפט הזה טומן בחובו הרבה פחות ממה שמייחסים לו. ספר הוראות לא מכיל בהכרח את כל הערכים והמצבים שתייצר המערכת שנבנתה לפיו. אלא שזה עניין פנימי שלכם.
נשלח ב-9/11/2010 18:22
dfl כתב:
אגב, תמהני על שאיש מיראי השמיים בפורום לא קורע לגזרים את התיאוריות ששותף סוד גוזר מהמשפט "הסתכל באורייתא וברא עלמא". מבחינה הנדסית גרידא המשפט הזה טומן בחובו הרבה פחות ממה שמייחסים לו. ספר הוראות לא מכיל בהכרח את כל הערכים והמצבים שתייצר המערכת שנבנתה לפיו. אלא שזה עניין פנימי שלכם.
דוד:
אני לא חושב את עצמי יראי שמים אמיתי אבל אני הנסה להסביר,
המושג "הסתכל באורייתא וברא עלמא" פירושו למה יש אבא ואימא כלומר למה יצר עולם בצורה שיש אבא ואימא ?
כי כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך, למה מתאפשר לרצוח ? כי כתוב בתורה לא תרצח, וכן על זו הדרך,
רצונם לומר שמצוות התורה מתאים בדיוק לבריאה,
ולכן באמת חכם אמיתי משנה את ההלכות שיתאים למציאות שנודע במשך הזמן,
למשל עונש מוות בטלו כי זה לא מתאים, בן סורר ביטלו, וכן ע"ז הדרך,
בוודאי שהצדק איתך שזה לא עובד הפוך, כלומר נקיים את עונש מוות בכל מקרה,
_________________
נשלח ב-9/11/2010 18:31
רבונו של עולם !
אולי יקום מישהו ויתרגם אותי אליו ואותו אלי.
כל צורת החשיבה של דפל וחבריו היא מהאפס אל השלם, כל צורת החשיבה שלי וחבריי היא מהשלם אל האפס.
הוא רוצה שאעשה אחד משניים: או שאקדם אותו מהמקום שבו הוא נמצא צעד אחד קדימה (גרביטונים), או שלא אפריע את מנוחתו (סוס מכונף). אני אומר לו שאקדם אותו עד הסוף השלם בבת אחת, ומשם נלך אחורה לכל מקום שירצה. הוא לא קולט את האפשרות בכלל.
אני מתחיל לתפוס: הם הרציונליסטים פשוט התייאשו מהאפשרות של פתרון שלם. כל פתרון שלא משאיר איתו דבר לא פתור איננו פתרון (פופר ! למה ?). צורת החשיבה שלהם היא דכאונית מלכתחילה (אף פעם לא נגיע), צורת החשיבה שלנו שמחה ומאושרת (עוד מעט חוזרים הביתה, לשלימות).
עכשיו אני גם מבין מה הוא רוצה מהסתכל באורייתא ("איך יכולה להיות תוכנית שלימה יותר מתוצאותיה?"). בשבילו העולם הוא נתון גדול שמעבר לנו ולבורא גם יחד, ממילא איך יכול להיות שנוכל לתפוס את מלוא ההיקף שלו בחתיכת נייר ?
אנחנו אומרים "כי הויה הוא האלקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". רחב אמרה "ידענו כי הויה הוא אלקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" ולא אמרה אין עוד. מסבירים חז"ל אין עוד לחללה של רשות. פירוש: היא תפסה שהבורא הוא הגדול ביותר מבין שנמצאים במסגרת העולם (חללה של רשות), אנחנו תופסים שהבורא יצר את מסגרת העולם והוא המקיף אותה. ממילא נגזרת ההבנה האם תורתו ומקבליה הם חלק מתוך העולם וכל עבודתם היא להתקדם מהאפס אל השלם (כדפל וחבריו) או שהיא והם הם מעבר לעולם וכל עבודתם להצטצמם מהשלם אך האפס (כתורתנו הקדושה). והבוחר יבחר.
בקיצור דפל (ואל תעלם מיד לכמה שעות), דו שיח של חרשים. נקודות המוצא הם הפוכות לגמרי, איך בכלל נפגשנו ?
מיימוני- אתה מהאו"ם, קדימה.
נשלח ב-9/11/2010 20:46
שותףסוד כתב:
אמשלום-
הלוא גם את לימדת אותנו כמה פעמים שהראיה המדעית איננה חזות הכל, ולא כולם משחקים במגרש שלה. פרוזה וציור לא בודקים בכלים מדעיים, כל שכן תורת אלקים.
חשבתי שאת כן עקבת אחרי המהלכים שהתפתחו כאן בחודש האחרון. האם הכל זו ברכה לבטלה ?
[שותףסוד,
אתה צודק בהחלט. אני באמת איני מאמינה שהראיה המדעית היא חזות הכל ויש תחומים נרחבים מאוד של נפש האדם ותרבותו שאינם "מדידים" מבחינה מדעית. אני גם חושבת שחלק נכבד (לפחות, אם לא הכל) מן התורה הקבלית שייך לתחומים אלה. בכך אני מסכימה גם עם הדברים שכתב ביטי לדפל (אף על פי שאני יודעת גם את המוגבלות בתקשורת האנושית בדיוק לגבי תחומים אלה, ואת המקום הנרחב והעמוק שיש בתוכם לסובייקטיביות, וזה מה שניסיתי להסביר לביטי שם).
הבעיה שלך היא שאתה לא מציג את דעותיך כך אלא מנסה שוב ושוב לציירן כאילו הן מדעיות (במובן זה שהן מתייחסות באופן ישיר ל"פיזיות" של העולם ולהתנהלותו המוחשית). לכן, כפי שכתב דפל לעיל (אם הבנתי נכון), אתה מכשיל את עצמך במו ידיך.
לו היית בוחר לדבר על הקבלה כאמונה, או כ"סיפור" (במובן הרחב ביותר של מושג זה), נדמה לי שהיית מרוויח שני הישגים - גם מדייק יותר לאמת וגם מצליח להבהיר את שיטתך בלא הכרח להעמידה במבחנים מדעיים כלשהם (אלא רק ב"מבחנים" אנושיים אחרים, כמו טעם, חכמת הלב וכו'). על השאלה החשובה מדוע לא בחרת כך, יש לי רעיון לתשובה משלי, אבל איני בטוחה שתחפוץ לשמוע אותו.]
נשלח ב-23/11/2010 15:51
דאפל
סרקזם זה מצחיק. אבל זה משאיר מקום לאי הבנות. מנסיוני, צריך לכתוב מה שיותר בהיר, היישר לנקודה, ואז אולי יבינו. ואולי גם אז לא.
***
שותף סוד
אני נמצא כאן על תקן כפול. כובע אחד של תירגום, לנסות למצוא שפה משותפת לנושאים זרים זה לזה ולבני אדם עם הסתכלות שונה. ויש לי גם דעות משלי. (לגבי הקבלה, למשל, במובן הרחב של מילה זו, אני ספקן, בלשון המעטה).
***
קראתי את הביקורת של דאפל, וקראתי את התשובה של שותף סוד.
ואיני מצליח להבין אף אחד מהם.
אנסה לכתוב מה אני מבין ומה לא.
***
תפיסת המשמעות של דאפל
דאפל בא, אם הבנתי, בשם תחום שנקרא "פילוסופיה של המשמעות". אנו בודקים אלו סוגי משמעות יש למשפטים ולתיאוריות, וגם לפעמים מרויחים שאנו יכולים לזהות משפטים כביכול עם משמעות כביכול.
דאפל הציע שני סוגי טענות שיכול בעל העין השלישית להעלות, ולפי זה יש לקבוע אם יש טעם לבזבז עליו זמן או לא.
1. אם בעל העין טוען שהוא מסוגל לזהות ישים שמוכרים לנו, אז למרות שיש לו דרך בלתי אפשרית מבחינת ידיעותינו לעשות זאת (עין שלישית), אנו מוכנים לתת לו הזדמנות להוכיח שזה כך.
2. אם בעל העין השלישית מדבר על נושאים שהם לא מוכרים ולא יהיו מוכרים לנו, ולא תהיה להם השפעה כלשהי על עולמנו, אז דבריו חסרי משמעות עבורנו.
על זה יש לענות: לקבלה יש ויש מה לומר על מה שקורה בעולמנו. למשל, היא תסביר שניתן לזהות בעולם אירועים טובים לנו או רעים לנו (או לבני אדם בכלל). זו אמנם לא קטגוריה שאנו משתמשים בה במדעי הטבע, שבה עוסקים במסות ובגדלים מדידים אחרים, ואין מתייחסים לטובתו של האדם. אבל לטענת המקובלים זה יכול להיות בהחלט מדעי.
לפי הנחה זו, העולם שלנו מושפע גם ממערכת על-טבעית של שפע. השפע יכול להביא לטוב או לרע. תלוי בחלקו של מי הוא נופל.
נראה לי שזה דומה לטענה לגבי הגרויטונים. כל מה שצריך הוא ששותף סוד יכול לגלות לנו איזה שפע צפוי להגיע ואיך משפיעים עליו וכו'.
כמדומה ששותף סוד היה עונה כך:
א. השפע מגיע בהתאם למצוות שלנו. (זה מחייב לדון אם המצוה נמדדת לפי המעשה בפועל, כוונת הלב, הרקע של האדם שעושה, כי יש הבדל בין חרדי מלידה לבין תינוק שנשבה, ועוד).
ב. הוא אינו מסוגל לראות את השפע אבל הוא סבור שככל שיקדש את עצמו כך יגיע לדרגה שיוכל לזהות את השפע או אפילו לראותו בעין השלישית. שהרי היו בעלי ראיה שראו גרויטונים.
אפשר לטעון ששותף סוד משלה את עצמו בנוגע למערכת הקבלה. אבל האם ניתן לטעון שהתיאוריה הקבלית לגבי השפע שהצגתי כאן אינה משמעותית?
קראתי את דבריך פעמיים ועדיין איני מבין מילים ומשפטים.
אני מאד מבין את דאפל אם הוא רוצה לטעון שהוא קורא, מקבל רושם שיש כאן משפטים מסודרים בעברית תקנית לכאורה, אך זה מזכיר את "חלכן היה פזהר" או בדומה לזה של לואיס קרול.
אולי תוכל לתרגם את המשפטים והמונחים הבאים לעברית מדוברת?
אפס (בהקשר של ההודעה לדאפל).
שלם (כנ"ל).
מהאפס לשלם.
מהשלם לאפס.
דוגמא של שאלה שהייתי רוצה עליה תשובה: נפקא מינה מעשית בין אדם שניגש למציאות לפי הדרך הראשונה או השניה. מה זה כולל. אמונות ודעות? מעשים? ציפיות? מידות?
האם יש דוגמאות של אנשים מעשיים שהשתייכו לגישה כזו או אחרת, ואיך התנהגו בשל גישה זו?
ועוד תוספת:
נראה לי שפסיכולוגיזציה של גישות (אלו דכאוניים) עושה קצת רושם של התייחסות לאדם ולא לתוכן. אולם אני מסכים שיש לגישות שונות השפעה פסיכולוגית על המאמין בהן. לדוגמא, יתכן שאדם יאמין באמונות שאנו מכנים דתיות וכתוצאה מזה ילך בשמחה למות בעינויים, כגון לפוצץ את עצמו על קידוש הקוראן.
"לפי הנחה זו, העולם שלנו מושפע גם ממערכת על-טבעית של שפע. השפע יכול להביא לטוב או לרע. תלוי בחלקו של מי הוא נופל. "
ואיך אתה מבין את המילה שפע?
נשלח ב-23/11/2010 16:15
מיימוני כתב:
דאפל הציע שני סוגי טענות שיכול בעל העין השלישית להעלות, ולפי זה יש לקבוע אם יש טעם לבזבז עליו זמן או לא.
1. אם בעל העין טוען שהוא מסוגל לזהות ישים שמוכרים לנו, אז למרות שיש לו דרך בלתי אפשרית מבחינת ידיעותינו לעשות זאת (עין שלישית), אנו מוכנים לתת לו הזדמנות להוכיח שזה כך.
2. אם בעל העין השלישית מדבר על נושאים שהם לא מוכרים ולא יהיו מוכרים לנו, ולא תהיה להם השפעה כלשהי על עולמנו, אז דבריו חסרי משמעות עבורנו.
על זה יש לענות: לקבלה יש ויש מה לומר על מה שקורה בעולמנו. למשל, היא תסביר שניתן לזהות בעולם אירועים טובים לנו או רעים לנו (או לבני אדם בכלל). זו אמנם לא קטגוריה שאנו משתמשים בה במדעי הטבע, שבה עוסקים במסות ובגדלים מדידים אחרים, ואין מתייחסים לטובתו של האדם. אבל לטענת המקובלים זה יכול להיות בהחלט מדעי.
לפי הנחה זו, העולם שלנו מושפע גם ממערכת על-טבעית של שפע. השפע יכול להביא לטוב או לרע. תלוי בחלקו של מי הוא נופל.
נראה לי שזה דומה לטענה לגבי הגרויטונים. כל מה שצריך הוא ששותף סוד יכול לגלות לנו איזה שפע צפוי להגיע ואיך משפיעים עליו וכו'.
כמדומה ששותף סוד היה עונה כך:
א. השפע מגיע בהתאם למצוות שלנו. (זה מחייב לדון אם המצוה נמדדת לפי המעשה בפועל, כוונת הלב, הרקע של האדם שעושה, כי יש הבדל בין חרדי מלידה לבין תינוק שנשבה, ועוד).
ב. הוא אינו מסוגל לראות את השפע אבל הוא סבור שככל שיקדש את עצמו כך יגיע לדרגה שיוכל לזהות את השפע או אפילו לראותו בעין השלישית. שהרי היו בעלי ראיה שראו גרויטונים.
מצטער לאכזב אני אינני בעל עין שלישית ואינני מציע למכירה שום סחורה שניתן לעשות איתה שימוש אינטרסנטי כזה או אחר.
אני גם לא פונה לדפל (כדוגמא לאדם שאיננו מאמין) אלא רק למסכימים איתי בנקודת המוצא:
יש בורא לעולם.
הוא נתן בנבואה לקבוצת אנשים תורה, שפירושה מערכת הוראות והבנות ליצירת קשר בינו ובינם.
את התורה ניתן ללמוד ולהבין בעומקים שונים, במקביל לעומקים השונים שבנשמת האדם.
ככל שהיא תילמד בעומק יותר היא תהיה אחדותית וקרובה יותר אל נקודת החיבור הפנימית בינינו לבין בוראנו.
מהלכי העולם תלויים וקשורים למהלכי התורה, עומק דדידיה כעומק דידה.
אם זה מוסכם, באתי להציע להכיר קצת את החשיבה הפנימית יותר שנמצאת בהבנת התורה, כדי להיות שותפים וקרובים יותר למי שנתן אותה ולמי שמנהל את העולם על פיה.
לא באתי להוכיח את מקורותיה, אני סומך על כך שהאמת עד לעצמו ודי לי ברשימת גדולי ישראל שעסקו בה בכל כוחם.
לא באתי לפתור ישירות בעיות בפילוסופיה או בשאר מדעים, אע"פ שאני משוכנע שהן תפתרנה ממילא ע"י ההבנה הפנימית.
באתי לנסות להחזיר קצת עטרה ליושנה ולקרב קצת את הגאולה.
ואם שגיתי איתי תלין משוגתי.
והבוחר יבחר.
נשלח ב-23/11/2010 16:27
שותף סוד
ראשית, לדעתי כדאי לפנות גם לדאפל. אולי הוא יחזור בתשובה.
שנית, יש לנו כנראה שתי גישות שונות להסברה ולמשמעות. אני סבור שמה שאפשר להסביר למאמין וליהודי צריך להיות אפשר להסביר לכל אדם. צריך אולי יותר להאריך בהנחות היסוד, אבל זה הכל. אולי צריך לבאר יותר מהו "הסבר" לשם כך.
שלישית, עברתי על רשימת הנחות היסוד שאתה מציע כבסיס לדיון. הבה ונראה.
1.יש בורא לעולם. - מקובל עלי, אם כי אני ער לכך שיש קשיים פילוסופיים רבים במשפט הזה ויש שיטענו שהוא חסר משמעות.
2. הבורא נתן בנבואה לקבוצת אנשים תורה, שפירושה מערכת הוראות והבנות ליצירת קשר בינו ובינם.
כמה דקדוקים, חלקם חשובים חלקם לא. הבורא נתן תורה רק לאדם אחד, והוא משה רבנו. כך מקובלנו.
תורה - האם היא רק מערכת הוראות ליצירת קשר בין הבורא לאדם? אולי היא מערכת חינוכית, בחינת "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו?
בוודאי שהתורה יכולה לשמש לקרב את האדם לאלקות. אך, שוב, חוששני שאתה ואני מבינים במשפט זה דברים שונים ואף מנוגדים.
3. את התורה ניתן ללמוד ולהבין בעומקים שונים, במקביל לעומקים השונים שבנשמת האדם.
אני מבין את המונח "עומק". אבל איני מבין מה הם "עומקים שונים בנשמת האדם".
4. ככל שהיא תילמד בעומק יותר היא תהיה אחדותית וקרובה יותר אל נקודת החיבור הפנימית בינינו לבין בוראנו.
אני סבור שגם רמבמיסט יכול להסכים לכך.
5. מהלכי העולם תלויים וקשורים למהלכי התורה.
האמנם? האם זו טענה היסטורית? האם ההיסטוריה מצדיקה את הטענה הזו או מפריכה אותה?
כאשר לפי המדרש הנביאים מחקו חלק מתארי ה' בתפילת 18: נכרים מקרקרים בהיכלו, היכן גבורותיו ולפני שתורצה השאלה בידי חז"ל, האם המשפט שכתבת לא היה נחשב למופרך?
6. עומק דדידיה כעומק דידה.
לא הבנתי כלום. מי זה אותו אחד שעליו נאמר "עומק דידיה" (עומק שלו)?
ואני מוסיף עוד כמה שאלות על הנאמר לעיל:
מה זה אפס? מה זה שלם? מה זה אפס לשלם ומה זה שלם לאפס? אני מבין שזו לשון קצרה לרעיון ארוך. אולי אפשר לבאר יותר את הרעיון שהובע שם?
עברתי על רשימת הנחות היסוד שאתה מציע כבסיס לדיון. הבה ונראה.
1.יש בורא לעולם. - מקובל עלי, אם כי אני ער לכך שיש קשיים פילוסופיים רבים במשפט הזה ויש שיטענו שהוא חסר משמעות.
אז אתה מבין שבשלב הזה אתה (שמאמין) ודפל (שלא מאמין) תצטרכו להמשיך בשתי קבוצות דיון נפרדות ?
2. הבורא נתן בנבואה לקבוצת אנשים תורה, שפירושה מערכת הוראות והבנות ליצירת קשר בינו ובינם.
כמה דקדוקים, חלקם חשובים חלקם לא. הבורא נתן תורה רק לאדם אחד, והוא משה רבנו. כך מקובלנו.
התורה הועברה בפועל ע"י משה אבל אחרי שקבל הסכמה פומבית לעיני כל ישראל מהקב"ה. ולא סביר להניח שמשה שינה מדברי השם אליו, כי השם ודאי יכול היה למנוע ממנו להטעות (בשוגג או במזיד) את כלל ישראל.
תורה - האם היא רק מערכת הוראות ליצירת קשר בין הבורא לאדם? אולי היא מערכת חינוכית, בחינת "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו?
בשתי הדיברות הראשונות הקב"ה מציג את הפניה אליו (אנוכי הויה אלקיך) ושולל כל פניה אחרת (לא יהיה... על פני). היות ומקובלנו שכאן טמונות כל מצוות העשה והלא תעשה שבתורה, הרי לנו שזאת הסוגיא: איך מותר וצריך לפנות לקב"ה ואיך אסור לפנות לדבר אחר.
לא מכיר מקום שבו מוצגת מטרה אחרת לתורה. דברי המדרש איכה שציטטת רק אומרים שיש סגולה בתורה שהמאור שבה מחזירו למוטב, שגם אם אין חפץ בקרבת השם היא בכ"ז תגיע אליו. אין פה שום כוונה חדשה.
בוודאי שהתורה יכולה לשמש לקרב את האדם לאלקות. אך, שוב, חוששני שאתה ואני מבינים במשפט זה דברים שונים ואף מנוגדים.
לא הסברת את החשש. מהם שני הכיוונים המנוגדים אם שניהם עוסקים בקרבת אלקים ? אם יש לך תוספת דעת גם לאן הקרבה צריכה להוביל, זה כבר מעבר לעובדה הפשוטה שהמטרה היא קודם קירבה.
3. את התורה ניתן ללמוד ולהבין בעומקים שונים, במקביל לעומקים השונים שבנשמת האדם.
אני מבין את המונח "עומק". אבל איני מבין מה הם "עומקים שונים בנשמת האדם".
כבר דובר פה במהלך החודש שהחלק הצורני שבאדם בנוי לפי חכמינו בחמש קומות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. גם לתורה יש מבנה של חמש קומות: פשט, דרש, רמז, סוד ו- ?. היות והקב"ה ברא את כל העולמות בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית, הרי קומת התורה באמצעות ישראל הלומדים אותה מתפשטת בפנימיות כל העולמות (סולם יעקב).
באופן כללי:
בעולם העשיה לימוד התורה נעשה בדרך פשט ע"י חלק הנפש שבאדם.
בעולם היצירה לימוד התורה נעשה בדרך דרש ע"י חלק הרוח שבאדם.
בעולם הבריאה לימוד התורה נעשה בדרך רמז ע"י חלק הנשמה שבאדם.
בעולם האצילות לימוד התורה נעשה בדרך סוד ע"י חלק החיה שבאדם.
ודי בזה.
4. ככל שהיא תילמד בעומק יותר היא תהיה אחדותית וקרובה יותר אל נקודת החיבור הפנימית בינינו לבין בוראנו.
אני סבור שגם רמבמיסט יכול להסכים לכך.
5. מהלכי העולם תלויים וקשורים למהלכי התורה.
האמנם? האם זו טענה היסטורית? האם ההיסטוריה מצדיקה את הטענה הזו או מפריכה אותה?
קודם כל נכיר את מהלכי התורה. העולם נברא בששה ימים שהם כנגד שש ספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד.
ששת אלפי שנין דקאי עלמא מושרשים בששת ימי בראשית, כאשר כל יום נפרש ונפתח לאלף שנה. כעת נתחיל לבדוק. האם וכיצד הונהג האלף הראשון ע"פ ספירת החסד ? השני ע"י הגבורה ? וכו' עד הששי ע"י היסוד ?
כאשר לפי המדרש הנביאים מחקו חלק מתארי ה' בתפילת 18: נכרים מקרקרים בהיכלו, היכן גבורותיו ולפני שתורצה השאלה בידי חז"ל, האם המשפט שכתבת לא היה נחשב למופרך?
הגמרא לא חידשה תירוץ מכאן ולהבא, הגמרא הסבירה מה היה טעם הנביאים בזמנם. היות והנביאים צריכים להציג את הנהגת הבורא באופן שונה מאשר החכמים מציגים אותה, לכן אמרו מה שאמרו. אם אנשי כנה"ג היו נביאים גם הם לא היו מחזירים עטרה ליושנה.
6. עומק דדידיה כעומק דידה.
לא הבנתי כלום. מי זה אותו אחד שעליו נאמר "עומק דידיה" (עומק שלו)?
המשפט המלא היה שעומק העולם כעומק התורה. היות והקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא כל מה שיש בזה יש בזה, לא רק באורך (הזמן) ולא רק ברוחב (המרחב) אלא גם בעומק.
ואני מוסיף עוד כמה שאלות על הנאמר לעיל:
שאר הדברים אענה בהודעה נפרדת, ליתן רווח בין עדר לעדר.
נשלח ב-23/11/2010 18:29
שותף האם זמן לימודים שונים ניתן להבחין בפעילות עצבית באזורי מוח שונים?