כל צורת החשיבה של דפל וחבריו היא מהאפס אל השלם, כל צורת החשיבה שלי וחבריי היא מהשלם אל האפס.
הוא רוצה שאעשה אחד משניים: או שאקדם אותו מהמקום שבו הוא נמצא צעד אחד קדימה (גרביטונים), או שלא אפריע את מנוחתו (סוס מכונף).אני אומר לו שאקדם אותו עד הסוף השלם בבת אחת, ומשם נלך אחורה לכל מקום שירצה. הוא לא קולט את האפשרות בכלל.
אני מתחיל לתפוס: הם הרציונליסטים פשוט התייאשו מהאפשרות של פתרון שלם. כל פתרון שלא משאיר איתו דבר לא פתור איננו פתרון (פופר ! למה ?). צורת החשיבה שלהם היא דכאונית מלכתחילה (אף פעם לא נגיע), צורת החשיבה שלנו שמחה ומאושרת (עוד מעט חוזרים הביתה, לשלימות).
מיימוני בקשת שאבהיר.
האדם נולד לתוך עולם מלא בעניינים והרפתקאות המשתנים כל הזמן לפניו. הוא רוצה לעשות סדר בנתונים כדי להירגע ולהתקדם בעולם בצורה מושכלת. כשהוא לעצמו הריהו מתחיל מאפס ידע, והולך ומוסיף על הידע בידו שלב אחר שלב. זה נקרא שהוא הולך מהאפס אל השלם. אמנם יודע הוא שאל השלם עצמו לעולם לא יגיע, כי גם הוא מבין שהשלם הוא יותר מליקוט הנתונים שהוא יוכל לדעת אודותיו מלמטה. אמנם יש כאן חוויה עצומה של הישג בזה אחר זה, אבל מתלווה לה גם נימה פסימית משהו.
לו יצוייר והאדם זוכה בידיעה מחוץ לעולם (הנקראת אצלנו נבואה) על מלוא היקף העולם, סיבתו ותכליתו. הרי במקרה כזה כל כיוון החקירה וההתבוננות שונים מקצה לקצה. כעת הוא עסוק בלממש את הידיעה הכללית ולבדוק את התפרטותה והתייחסותה לכל הפרטים שבעולם. הכיוון כעת הוא מהשלם אל האפס (יותר נכון אל הפרט הבודד הקטן ביותר), וכל תוספת ידע רק היא בהבנת הדברים מיניה וביה. נקודת המוצא הנפשית היא כעת הפוכה, הוא עוסק בפירוט של ידיעה שלמה והוא אופטימי לחלוטין.
היבט נוסף של העניין הוא כיוון הזמן. החוקר ההולך מאפס ידע ומוסיף עליו בונה את ידיעותיו על העבר (עד כמה שבירר את נכונותן) וממשיך לקראת עתיד סתום לחלוטין. המקובל ההולך מהידיעה השלימה לפירוטה יודע ובטוח לגמרי בתמונת העתיד, וכעת הולך אחורה מהעתיד אליו לראות את כיוון הפעולה המיידי שלו.
למה הדבר דומה ? יש מבוכים שמראים כמה נקודות כניסה אפשריות כדי להגיע לנקודה סופית אחת ידועה. חכמים נוהגים לפתור מבוך כזה מהסוף להתחלה, וזה הרבה יותר קל ומשמח מאשר לנוע בדרך מסויימת מההתחלה לקראת הסוף ובסוף להיתקל בקיר ללא מוצא.
מקווה שהעניין התבאר והתבהר קצת יותר.
נשלח ב-23/11/2010 19:41
שותף שים לב שבמשלך לא פתרת כלום, כי הקושי אחיד בשני הכיוונים.
תכל'ס מה אתה יכול לומר לי על פי קבלה על שערי הבורסה מחר.
_________________
נשלח ב-23/11/2010 20:01
"לו יצוייר והאדם זוכה בידיעה מחוץ לעולם (הנקראת אצלנו נבואה) על מלוא היקף העולם, סיבתו ותכליתו. הרי במקרה כזה כל כיוון החקירה וההתבוננות שונים מקצה לקצה. כעת הוא עסוק בלממש את הידיעה הכללית ולבדוק את התפרטותה והתייחסותה לכל הפרטים שבעולם. הכיוון כעת הוא מהשלם אל האפס" אתה בונה מגדל בטון על יסוד עשוי מניר.
הרי כל הויכוח הוא אם היה נביא אמת כזה. מי שמאמין שהיה נביא אמת שקיבל את תורת הקבלה מהקב"ה הרי אכן מדובר בך האיש המאושר שהולך בבטחה מהשלם אל האפס אבל מאחר שרוב היהודים לא מקבלים את האקסיומה הזאת ולפי דעת רוב היהודים לא היה נביא כזה המסקנה היא שאתה הולך מהאפס אל האפס ואתה נשאר באפס לעומת האנשים הרגילים שאמנם מתחילים מאפס אבל ככל שהם מתקדמים הם מתרחקים מהאפס. והבוחר יבחר.
