|
|
| נשלח ב-18/6/2011 23:29 |
 |
| |
יבוא מי שירצה וישאל, מהיכן היה די סידן כדי לייצר את הררי הגיר של ארץ ישראל?
חשבון פשוט מלמד שזה מצריך הרבה יותר מ 160 מליארד בעלי חיים.
לא שאני משכונע שכך היה, אבל שאלתו של פותח האשכול נעלמה ואיננה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 02:19 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: |  | אם דינוזאורים חיו, לפי שיטת האבולוציה, 160 מליון שנה.
ומידי שנה מתו "רק" 1000 פריטים בכל כדור הארץ.
צריכים היו להימצא 160 מליארד שלדים.
נכון רוב השלדים מתכלים ורק חלקם הקטן נמצא,
אבל המספרים הופכים להיות אסטרונומיים כשמכפילים עשרות מליוני שנים בעשרות אלפי סוגי בהמות חיות ועופות.
וברור שלא מתו רק אלף מידי שנה, אורך חיים ממוצע של חיה 20-30 שנה. כל חיה מונה עשרות אלפי פריטים על כדור הארץ
וישנם סוגים גדולים כמו באפלו המונה הרבה מליונים, למשל, עדר של באפלו אמריקני יכול להכיל מאות אלפי פריטים.
אם נכפיל את כל זה במאות מליוני שנים. נוכל לרוקן את כל תכולת כדור הארץ ולמלאותה בשלדים...
האם כל עפר הארץ בנוי משלדים לשעבר של חיות עופות או בני אדם?
(שמישהו יקח יוזמה ויעשה חשבון, כדור הארץ מכיל 510 מליון קמ"ר. כמה שלדים ניתן לקבור בקמ"ר?)
לא מסתדר לי הענין של 700 מליון שנה של יצורים.
|
|
ברוכמן
העצמות בנויים לא רק מסידן, אלא מעוד חומרים מתכלים, גם אם כל החומר מתכלה והופך לחומר אחר, הן ע"י פרנסת חיידקים ויצורים שונים, או בכל דרך אחרת, החומר הגולמי של העצמות עולה על כל תכולת כדור הארץ
פותח האשכול התייחס גם אל עוד עשרות אלפי חיות שחיו במאות מליוני שנים, המספר מגיע להרבה מאוד אפסים, מה עוד שהמספר 160 מליארד הוא יוצא פועל של תמותת אלף דינוזאורים בשנה בלבד, בעוד אוכלוסיה הקיימת עשרות מליוני שנים, מביאה לתמותה גבוהה בהרבה מאלף בשנה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 09:22 |
|
| |
מסופקני אם יש תחום מדעי אחר, מלבד האבולוציה, שאנשים שלא למדו אותו מעולם - לא באקדמיה ואף לא בצורה אוטודידקטית - מרשים לעצמם לדבר עליו כמומחים גדולים, ועוד לנזוף בדרווין, שהתובנות שלו על התפתחות עולם החי היו מדהימות בבהירותן, על "פטפוטיו"...
מספר מועט ביותר מבין בעלי החיים שחיו אי פעם התאבנו. הרוב המוחלט פשוט מתכלה עם הזמן, או מגיע באמצעות תנודות של הקרקע, רעידות אדמה וכו' למעמקי האדמה. כמה אנשים שחיים באלסקה או בקנדה מוצאים שלדים של דובי גריזלי, איילים וכו' בזמן שהם מטיילים ביער? כמה מאיתנו ראו שלד של חתול? הרי בישראל חיים מאות אלפי חתולי רחוב, ויש להניח שהם גם מתים מדי פעם...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 12:19 |
|
| |
יש עוד תחום: חקר המקרא. גם בו אנשים מדברים כמומחים, נוזפים, ומרשים לעצמם. מבלי לדעת כלום על חקר המקרא בפועל.
ועוד הערה: בתחום האבולוציה אכן רבה הקשקשת, אך איני חושב שיש יותר קשקשת של בורים שמדברים נגד מקשקשת של בורים שמדברים בעד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2011 05:08 |
|
| |
שם הוורד!
מה מסתבר מהציטוט הבא? אתה או דיסלקט או חסר הבנת הנקרא (אני מעריך שתעדיף דיסלקט)
| שימעןעליכם כתב: | | ברוכמן
העצמות בנויים לא רק מסידן, אלא מעוד חומרים מתכלים, גם אם כל החומר מתכלה והופך לחומר אחר, הן ע"י פרנסת חיידקים ויצורים שונים, או בכל דרך אחרת, החומר הגולמי של העצמות עולה על כל תכולת כדור הארץ
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2011 05:11 |
|
| |
אגב
גם איש חשוב התייחס לכך בפתיחת האשכול:
| איש_חשוב כתב: | | אם דינוזאורים חיו, לפי שיטת האבולוציה, 160 מליון שנה.
ומידי שנה מתו "רק" 1000 פריטים בכל כדור הארץ.
צריכים היו להימצא 160 מליארד שלדים.
נכון רוב השלדים מתכלים ורק חלקם הקטן נמצא,
אבל המספרים הופכים להיות אסטרונומיים כשמכפילים עשרות מליוני שנים
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2011 09:29 |
|
| |
| שימעןעליכם כתב: | | שם הוורד!
מה מסתבר מהציטוט הבא? אתה או דיסלקט או חסר הבנת הנקרא (אני מעריך שתעדיף דיסלקט)
ברוכמן
העצמות בנויים לא רק מסידן, אלא מעוד חומרים מתכלים, גם אם כל החומר מתכלה והופך לחומר אחר, הן ע"י פרנסת חיידקים ויצורים שונים, או בכל דרך אחרת, החומר הגולמי של העצמות עולה על כל תכולת כדור הארץ
|
|
מסת כדור הארץ 5.98×1024 ק"ג. אחוז מסה של סידן בכדור הארץ הוא 1.5%, כלומר יש בקירוב 9×1022 ק"ג סידן. אם נקבל את ההנחה המופלגת שחיו 160 מליארד דינוזאורים, כלומר 1.6×1011 פרטים, ונניח את ההנחה המופלגת שכל אחד שקל 10 טון (104 ק"ג) והם היו דינוזאורים שגופם עשוי מסידן בלבד, אז תכולת הסידן הכוללת בגופם של כל הדינוזאורים אי פעם היא 1.6×1015 ק"ג. כלומר, זה החלק ה-1/56,250,000 (קרי: אחד חלקי חמישים ושש מיליון ומאתיים וחמישים אלף), או 0.0000000177 של כמות הסידן הכוללת כיום בכדור הארץ...אם נניח הנחה יותר ריאלית, שאחוז הסידן בגופם הוא 5% (ולא 100...), מקבלים שמסת הסידן הכוללת היא 0.00000000017 ממסת הסידן הכוללת בכדור הארץ.
אם נסתכל על החלק של המסה של כל הדינוזאורים שחיו אי פעם ביחס למסה הכוללת של כדור הארץ כיום - מדובר בחלק ה-0.000000000267 ממסת כדוה"א הכוללת.
בפועל כמובן הדינזוארים לא חיו כולם זה לצד זה, ומקור המסה והסידן בגופו של דינוזאור X יכול להיות גופו של דינוזאור Y שחי מליוני שנים לפניו, לכן המספרים האמיתיים אפילו יותר ברורים - יש מספיק סידן ומספיק מסה לכל הדינזואורים.
אני מקווה שנחה דעתך.
תוקן על ידי שםהוורד ב- 21/06/2011 09:35:01
תוקן על ידי שםהוורד ב- 21/06/2011 09:45:00
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 02:56 |
|
| |
איזה נחה דעתך
למרבה האבסורד, אתה יכול להיות פרופסור במתמתיקה, אך מאבד 99% מהנתונים שעליך לחשב
א. אתה כותב "ההנחה המופלגת שהיו 160 מליארד דינוזאורים", ובכן זה מוגזם יהיה לומר שהיו רק 160 מליארד דינוזאורים, שהרי החשבון של 160 מליארד בנוי על ההנחה שהיו רק 1000 דינוזאורים בכל שנה, אם היו אוכלוסיית העולם, מן הסתם מתו פי מאה בשנה
ב. מה עם עוד עשרות אלפי סוגי בהמות חיות ועופות? תכפיל תכפיל
ג, האם העצם בנויה אך ורק מסידן?
ד, חומר לא נעלם, הוא משנה צורה
אני חושב שהראש שלך קטן מידי למספרים האלו, המוח שלך לא קולט את המושג 500 מליון שנה של עשרות מליוני חיות בכל שנה ושנה, ובל נשכח,
תוקן על ידי שימעןעליכם ב- 22/06/2011 02:58:02
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 08:48 |
|
| |
| שימעןעליכם כתב: | | איזה נחה דעתך
למרבה האבסורד, אתה יכול להיות פרופסור במתמתיקה, אך מאבד 99% מהנתונים שעליך לחשב
א. אתה כותב "ההנחה המופלגת שהיו 160 מליארד דינוזאורים", ובכן זה מוגזם יהיה לומר שהיו רק 160 מליארד דינוזאורים, שהרי החשבון של 160 מליארד בנוי על ההנחה שהיו רק 1000 דינוזאורים בכל שנה, אם היו אוכלוסיית העולם, מן הסתם מתו פי מאה בשנה
ב. מה עם עוד עשרות אלפי סוגי בהמות חיות ועופות? תכפיל תכפיל
ג, האם העצם בנויה אך ורק מסידן?
ד, חומר לא נעלם, הוא משנה צורה
אני חושב שהראש שלך קטן מידי למספרים האלו, המוח שלך לא קולט את המושג 500 מליון שנה של עשרות מליוני חיות בכל שנה ושנה, ובל נשכח,
תוקן על ידי שימעןעליכם ב- 22/06/2011 02:58:02
|
|
כפי שאתה מיטיב לציין, "חומר לא נעלם, הוא משנה צורה". לכן, חומר מגופם של בעלי חיים מסוימים מתכלה, עובר לאדמה או לאטמוספירה, וברבות הרבים הוא זה שמרכיב את גופם של בעלי חיים אחרים. החישוב שלי הראה, באופן מקורב, שניתן ברגע זה לקחת מכדוה"א מספיק סידן ומסה כדי ליצור בבת אחת 160 מליארד דינוזאורים, והשינוי במסת כדוה"א או באחוז הסידן בו כתוצאה מכך, יהיה אפסי. קל וחומר כאשר ידוע שבפועל הדינוזאורים לא חיו כולם באותה תקופה, ולא היה זמן שבו חיו זה לצד זה 160 מליארד דינוזאורים או 160 מליארד עופות וכו', ולכן הסידן והמסה בגופו של אחד יכולים להגיע מגופם של בעלי חיים קדומים לו, שכבר אינם בחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:53 |
|
| |
הצעת עזרה
שלום ,
איש חשוב איבד כמה מליוני דינוזאורים והוא מבקש עזרה במציאתם.
הוא פותח ואומר:
נניח והסתדרנו כבר עם כל פטפוטיו של דארוין
יש מקום לבקורת של כל תאוריה מדעית, אלא שהיא צריכה להעשות מתוך הבנה עמוקה של התאוריה, הבסיס שהיא נשענת עליו, ומכלול הנסיונות המאששים אותה או מערערים עליה.
אינני יודע מי הוא איש חשוב, ואינני יודע מהי השכלתו. אני משער שלו היה איש מדע או איש עיון רציני, לא היה מתבטא בלשון זלזול מעליבה כזו, גם אם היה אויב מר של תורת דרווין. דרך כתיבה זו מעידה אך ורק על הכותב ואין לה כל מעמד ביחס לדרווין ותורתו.
אני מבקש להציע את עזרתי הצנועה.
ילך מר וילמד ביולוגיה גאולוגיה וכימיה, וישוב אלנו בעוד כמה שנים וישמיע לנו ביקורת מלומדת ומכובדת על תורת דרווין והתורות שהתפתחו ממנה, ונשכיל כולנו מתלמודו.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 23:10 |
|
| |
דיון על פטפוטיו של דארוין
תיאורית מוצא האדם – התרמית הגדולה ביותר בעולם לאורך שתי המאות האחרונות, פליאונטולוגים וחוקרי המאובנים למיניהם, אספו עצמות שונות, אשר נמצאו בשכבות קרקע שונות, והציעו סדר הדרגתי חדש בתהליך האבולוציוני בהתפתחות הקוף לאדם. לפי טענתם, האדם המודרני התפתח מאבות קדומים של קופים, אשר התהלכו על פני כדור הארץ לפני מיליוני שנים (יש התפלפלות סביב המינוח המדויק של 'אב קדמון' משותף, אך השתמשתי בלשון היותר פופולרית). כמובן שאין הדברים מסתדרים עם הנאמר בתורה כי הקב"ה יצר את האדם עפר מן האדמה ונפח באפיו נשמה אלוקית למעשה על אף הדיווחים המרעישים, השוטפים את כלי התקשורת ברחבי העולם מידי פעם על גילויים חדשים בתחום תיאורית מוצא האדם, נכון לעכשיו מעולם לא נמצאה 'החוליה החסרה' שאמורה להוות את החוליה המקשרת שבין האדם המודרני (Homo Sapiens)לאבות הקדומים המשוערים שלו. במאמר הזה הצלחנו לקטלג את שלושת הממצאים היחידים שמהווים את העולם של חקר מוצא האדם, והם: 1. זיופים מכוונים. 2. בני אנוש רגילים. 3. זנים של קופים שונים. הקשר בין האדם והקוף בגיליון של כתב העת המדעי הפופולרי ה- Scientific American, פורסם בשנת 1995 כי במחקר שנערך בשימפנזים גילו שהגנים בגופם של קופים אלה זהים ב-98.5% לגנים בגופו של האדם אמנם אכן מצאו החוקרים דמיון בין הגנום של האדם לשימפנזה, אבל שם זה נעצר, שכן ישנם ההבדלים עצומים בין האדם והשימפנזה הברורים לכל אחד, ואין עליהם חולק, וכן וישנן תמיהות שאינן מוסברות על-ידי החוקרים וממילא מפריכות את טענותיהם לחלוטין. למשל, אחת השאלות המרכזיות: מה גרם לקוף להתחיל לדבר? איזה צורך אבולוציוני היה בכך? ובכלל, כיצד נוצרה המערכת המורכבת המסוגלת ליצור הברות שונות מהאוויר היוצא מהפה, ולחבר אותן למילים בעלות משמעות, המצטרפות למשפטים שתוכן מחשבתי יצוק בהן? וכך עוד שאלות רבות בדבר שינויים קיצוניים שהתרחשו בגוף עצמו ואין שום הבנה כיצד הם התרחשו, כמו המעבר הקיצוני של החור בגולגולת (דרכו נכנס חוט השדרה אל המוח) מהצד האחורי אצל הקוף, אל חלקה התחתון של אצל האדם.
וכך כתב ד"ר נתן אביעזר: "כל מי שעיניו בראשו יכול לראות את ההבדל העצום בינינו לבין הקופים. בכל הנוגע להיבטים רוחניים – אינטליגנציה, כושר הבחנה, יצירתיות, חשיבה, מוסר – הישגיה של השימפנזה זניחים לחלוטין לעומת הישגיו של האדם. אף שימפנזה מעולם לא כתב ספר, או צייר ציור, או פיתח תיאוריה מדעית, או הגה רעיון פילוסופי, או הקים קרן צדקה?... עולה מאליה השאלה מדוע קיים פער כה עצום בין תכונותיהםהרוחניות? התשובה המתבקשת מאליה היא, שעל האדם שורה רוח אלוקים". וכן כתב פרופ' משה טרופ: "האדם- פאר היצירה- עומד ומותחם בתוך הבריאה כולה באין דומה לו. המרחק העצום בין האדם לבין כל יתר בעלי החיים דיו כדי להכריע בשאלת ייחודו ומגמתו. התכונות הנפשיות של האדם, שכלו וכושר דיבורו הינן סגולות שיש להן מטרה, כשם שלכל תכונה בטבע יש מטרה. מטרת הטבעת תכונות אלה באדם היא כדי להגיע בעזרתן למה שיתר החיות אינן יכולות להגיע. השימוש הנכון בתכונות אלו מוביל אל השלמות שלשמה נברא האדם. מבחינה פיזיולוגית ואנטומית דומה האדם ליונקים ויותר מהם לאנתרופואידים ולקופים, אולם קיימים הבדלים אנטומיים ותפקודיים בולטים ביותר בין האדם וכל יתר החיות כמו: שימוש בידיים, קומה זקופה, מבנה פרצוף ומורכבות המח. אך הבדלים אלה מתגמדים לעומת השינויים התהומיים בהתנהגות, בסגולות שכליות, במיומנות, בתודעה, בקומוניקציה, ברגשות כמו: מוסר, אמנות, אמונה, התפעלות וכדומה". היעדר צורות ביניים באדם החוקר ריצ'רד מילטון (Richard Milton), ומחבר הספר "לנפץ את המיתוס של הדרוויניזם" (Shattering the Myths of Darwinism), גילה את האמת שחסידי האבולוציה מסתירים מהציבור הרחב, וכך אמר: "דרווין הבטיח לנו חוליה חסרה, כך שהם (הארכיאולוגים) חייבים להמציא ולהגות אחת שכזו. כל חוליה חסרה תספיק, כך זה נראה. מדי פעם נמצא איזשהו שלד באפריקה, והמגלים מתארים אותו כאותה חוליה חסרה. הכותרות באות וחוזרות, ומאוחר יותר, אותו שלד, של אותם עצמות, שוב מסווגים כשל אדם או כשל קוף, ובינתיים החוליה החסרה עדיין חסרה". מציאת ה"חוליה החסרה" – תיאורית הגזע במיטבה החוקרים כבר עמדו על הקשר שבין תיאורית האבולוציה ותורת הגזע, שכן התיאוריה מחלקת את העולם לפי גזעים: עליונים ונחותים. אנשי האבולוציה החזיקו בתיאוריה שהאדם השחור נחשב כאדם נחות שמשמש כחוליה שבין האדם והקוף. מכיוון שאותם מדענים מחזיקים גם בגישה שהאדם הינו בגדר "חיה מפותחת" (ברמה כזאת או אחרת), ממילא רמת המוסריות שהיינו מצפים מהם משתקפת בצורה מצוינת בסיפור ההיסטורי העצוב הבא:"אוטה בנגה" (Ota Benga)היה ננס שחי בקונגו, נשוי ואבא לשני ילדים, ופירוש שמו בשפתו היה - "חבר". לאחר שמשפחתו נרצחה באפריקה, נשבה בנגה בשנת 1904 בקונגו על-ידי חוקר, איש אבולוציה מובהק בשם ד"ר וורנר (Dr. Samuel P. Verner). כמו חיה כלואה בנגה המסכן הובל בתוך כלוב לארצות-הברית (!), וב- 1906 הוכרז על-ידי החוקרים כ"חולית המעבר הקרובה ביותר לאדם" ב"תערוכה העולמית של סנט לואיס", לצד מיני קופים. לאחר כשנתיים של סבל בל ישוער, הוא נכלא בגן-החיות "ברונקס" שבניו-יורק, ובכניסה הונח שלט בו כתוב: "הננס האפריקאי אוטה בנגה, בן 23... הובא מנהר קאסי (Kasai) שבאפריקה על ידי ד"ר וורנר. התערוכה פתוחה מידי צהריים". שם הוצג בנגה תחת הסיווג של "אבות קדמוניים של האדם", לצד כמה שימפנזות, גורילה בשם דינה, ואורנג-אוטנג שכונה דוהנג. מנהל גן-החיות, ד"ר וויליאם ט. הורנאדיי (William Hornaday), שמח שמחה גדולה על התצוגה החדשה, ונשא נאומים בהם התגאה בכך שה"הוכחה המדעית לצורת המעבר" (דהיינו בנגה) נמצאת דווקא אצלו בתערוכה. אוטה בנגה, לא היה יכול לסבול את הייסורים הללו, ולבסוף שם קץ לחייו. הוא היה בן 32 במותו[7].  התמונות של אוטה בנגה – קורבן תיאורית הגזע-הדרוויניסטית אוטה בנגה – כאדם שמח, לפני שהדרוויניסטים לקחו ממנו את האושר והחיים. אוטה בנגה – מוצג עם חברו על-ידי החוקרים חקר המאובנים – מסכת של טעויות אנוש הגולגולת מפילטדאון הסיפור הקלאסי ביותר, המוכיח את מסכת הטעיות של החוקרים, בלהיטותם למצוא את החוליה החסרה, הוא הסיפור של הגולגולת מפילטדאון (Piltdown Man), אשר נמצאה בשנת 1912, בפילטדאון שבאנגליה, והוצגה כחוליה המקשרת בין הקוף לאדם. כל כלי התקשורת הכריזו שנמצאה ה"חוליה החסרה" ומוצאו של האדם מן הקוף. ציירים ואומנים שיחזרו את הגולגולת - את תווי פניה ואורחות חייה. גילה הוערך ב-500,000 שנה, ובמשך למעלה מ - 40 שנה נכתבו בנושא למעלה מ-500 עבודות דוקטורט.
רק בשנת 1953 נחשף, כי הגולגולת מפילטדאון הייתה תרמית אחת גדולה. מסתבר שצ'רלס דוסון (Dawson), האיש שטען שמצא את הגולגולת, למעשה פשוט נטל גולגולת של אדם בן זמננו, צירף אליה לסת של קוף בן זמננו (אורנגאוטן), הוסיף לה צבע אדמה, ושייף מעט את השניים של לסת קוף, בכדי להשוות לה מראה יותר אנושי. וכך ירדו לטמיון הנחות עבודה, מחקרים, ותיאוריות שבנו החוקרים במשך למעלה מ – 40 שנה!
הגולגולת ששכנעה את עולם המדע – התבררה כזיוף! האדם הניאנדרתאלי האדם הניאנדרתאלי (The Neanderthal Man): בשנת 1856, התגלתה גולגולת מאובנת בעמק הניאנדר, שעל יד העיר דיסלדורף שבגרמניה. לגולגולת הזאת ניתן השם "האדם הניאנדרתאלי". במרוצת השנים נעשו שחזורים שונים ומשונים לגולגולת של "האדם הניאנדרתאלי", והוא תואר כפראי, חייתי וגס. ככל שהמחקרים התקדמו והלכו, עולם המדע שינה את תפיסתו כלפי "האדם הניאנדרתאלי", וכיום הם רואים אותו בדמות אדם מודרני (Homo Sapiens) רגיל. ומדהים לצטט את דברי המדענים, ואת המהפך שחל בגישתם: - פרופסור אריק טרינקאוס (Trinkaus): "ממבחינה אנטומית אין האדם הניאנדרתאלי אנושי פחות מן האדם המודרני... ברור לנו היום שהאדם הניאנדרתאלי ניחן ביציבה מאוזנת ובכישרון הפעלת ידיים כמו האדם המודרני... וכן ביכולת לבצע מגוון תנועות הזהות לתנועותיו של האדם המודרני".
- ד"ר נתן אביעזר: "היום ידוע שהתיאור הזה של האדם הניאנדרתאלי (כפראי, חייתי וגס) לחלוטין אינו נכון.המדענים מבינים עתה שהאדם הניאנדרתאלי דומה מאוד במראהו לאדם המודרני. הדמיון רב כל כך, עד שאם נתרגם למושגים ישראלים בדיחה המהלכת בין המדענים, נאמר שאדם ניאנדרתאלי חובש כובע טמבל שהיה עולה לאוטובוס "אגד" לא היה מושך תשומת לב מיוחדת. הנוסעים האחרים לא היו מבחינים...".
- פרופ' משה טרופ: "במשך זמן רב האמינו כי האדם הניאנדרתאלי היה איש מערות, כפוף ושעיר, ורק משנמצאו שלדים נוספים מאותו סוג – שהיו זקופים כאדם בן ימינו – הסתבר כי התיאור הראשון בטעות יסודו, וכי אילו הופיע אדם זה בלבוש מקובל בחברה כיום – קשה היה להבדיל בינו לבין האדם המודרני".
שחזור של ילד ניאנדרתאלי, מראהו כשל אדם מודרני (Homo Sapiens) רגיל. איש נברסקה איש נברסקה (Nebraska Man): במהלך שנות ה- 20, של המאה הקודמת, מדען בשם הנרי אוסבורן (Osborn), עורר סנסציה תקשורתית, כאשר טען שנמצא שריד (מאובן) של האדם הקדמון במדינת נברסקה. המאובן, שלמעשה היה רק שן אחת ויחידה, הוצג אחר כבוד במוזיאון האמריקאי לטבע, ואפילו אוסבורן דאג להביא אמן מדעי, שיערוך שיחזור גרפי תלת- מימדי של זוג הספרופיתקוס (השם המדעי שניתן לאיש נברסקה) הנמצא ביער, מוקף בבעלי חיים אחרים מאותו אזור. השחזור היה מרשים, ובאמת נטע תחושה בלב המתבונן, כאילו מדובר במציאות פרה- היסטורית שהתרחשה בפועל. כעבור חמש שנים, מעת פרסום הממצא, התגלו ממצאים נוספים באותו אזור בנברסקה, שהעידו בעליל שאותו מאובן היה למעשה שן של חזיר. הפרסום הרשמי אודות הנסיגה של עולם המדע מהממצא כראיה, נתפרסמה בגיליון 16 בדצמבר 1927 של כתב- העת Science. את ההשפעה הפסיכולוגית הרעה שגרם המדע בהציגו את "איש נברסקה" כראיה היסטורית – מדעית, סיכם ד"ר נתן אביעזר במילים הבאות: "בין יתר התוצאות של הכישלון המדעי המהדהד הזה הייתה העובדה, שלאורך חמש שנים התפעלו מיליון המבקרים במוזיאון האמריקאי לטבע בניו יורק מהשחזור הנפלא של ההספרופיתקוס, איש ואישה קדמונים החיים ביער הנברסקאי. רק למיעוט קטן מאותם מבקרים יזדמן אי- פעם לקרוא את הספרות המדעית שחשפה את האמת על 'האיש שבעצם היה חזיר'". איש נברסקה - כל השחזור המרהיב הזה נעשה משן אחת של חזיר! ממצאים נוספים האוסטרלופיתקוס – קופי העל, אבל עדיין קופים במהלך המאה הקודמת נתגלו ברחבי אפריקה (בעיקר באתיופיה) 'קופי על' - "אוסטרלופיתקוס" שמם, אשר זוהו על ידי הפליאואנתרופולוגים (החוקרים העוסקים באבולוציית האדם) כאחת מהחוליות הקדומות ביותר שבשרשרת אבולוציית האדם. אלא שכהרגלם מיהרו להסיק מסקנות נחפזות, וכיום ידוע שהאוסטרלופיתקוס נעדר מאפיינים אנושיים כל שהם, ומבחינה אנטומית הוא כקוף בן זמננו. כמו כן בעבר טענו החוקרים כי האוסטרלופיתקוס התהלך זקוף. בשנים האחרונות הופרכו ההשערות האלו,מחקר נרחב שנערך על דוגמאות טיפוסיות שונות של אוסטרלופיתקוס על-ידי שני חוקרי אנטומיה בעלי שם עולמי מאנגליה ומארה"ב, לורד סולי צוקרמן (Zuckerman) ופרופסור צ'ארלס אוקסנרד (Oxnard), הראו שיצורים אלולא התהלכו בקומה זקופה בדרך בני-האדם. לאחר חקירת עצמות מאובנים אלו במשך 15 שנה, הודות למענקים שנתקבלו מהממשלה הבריטית, הגיעו לורד צוקרמן ואיתו צוות בן חמישה מומחים, למסקנה שאוסטרלופיתקוס היה רק סוג של קוף רגיל ובשום פנים לא יצור דו-רגלי. במקביל, הראה צ'ארלס אוקנרד, כי האוסטרלופיתקוס קרוב מאד לקופי אורנג-אוטנג מודרניים. פרופ' טרופ לימד אותנו שגם לאור הטכנולוגיה החדישה הוכר שאין שום קשר בין האדם לאוסטרלופיתקוס, וכך כתב: "כל האברים המאובנים של האוסטראלופיתיים נמסרו לסיכום המחשב, והמסקנה שנתקבלה היא כי יצור זה לא היה אנושי ולא היה אף קוף דמוי אנוש, הקרוב לאדם מבחינה גנטית". בשנת 1994, כתבה האנתרופולוגית הולי סמית (Smith) על פי הממצאים האחרונים: "מניתוח מאובנים... עולה שדפוסי התפתחות השיניים של האוסטרלופיתקוס דקי גזרה ושל הומו-הביליס נשארים מסווגים עם אלה של קופים אפריקניים. אלו של הומו ארקטוס ושל הניאנדרתאליים מסווגים עם אלה של בני-אדם" הרמופיתקוס בהודו בשנת 1932, נמצאו מאובנים שרידים אשר לא מנו יותר מאשר רסיס שבר של לסת וכמה שיניים. לשרידים הללו נתנו המדענים את השם המדעי 'רמופיתקוס' (Ramapithecus). וכך במשך שנים ארוכות המדענים טענו שהשרידים שנמצאו, מייצגים את הצעד הראשון של ההפרדה של בני אדם וקופים, שהתרחשה, לשיטתם, לפני מיליוני שנים. כל זאת היה נחלת המדענים במשך עשרות שנים, עד שמחקרים חדשים ניפצו את אשליותיהם בדבר הקשר של ה'רמופיתקוס' לאדם. בגיליון של כתב העת המדעי הפופולרי ה- Scientific American, פורסם בשנת 1972, מאמר מאת ד"ר רוברט איקהרט (Robert Eckhardt), שבו נערך השוואה של 24 בדיקות שונות של דגימות שיניו של ה'רמופיתקוס' ושל ה'דריופיתיקוס' (Dryopithecus), שהינו זן נכחד של גורילה. ד"ר איקהרט השווה את בדיקת הדגימות עם דגימות שהוא ערך כבר בעבר על שימפנזים. וכך הוא סיכם את מסקנת מחקרו: "ה'רמופיתקוס' שנחשב בעבר ל'הומוניד' (קוף דמוי אדם), אך כיום ידוע שהוא היה קוף שלם". גם ד"ר דיוויד פילבים ((Pilbeam מאוניברסיטת ייל, אשר טען בהתחלה שה"רמופיתקוס" הוא "אב קדמון לאדם", חזר בו מקביעתו הראשונה, לאחר בדיקות משמעותיות של צורת החיך והלסת, וקבע שלמעשה מדובר בזן של אורנג-אוטנג נכחד. הרמופיתקוס - רסיס שבר של לסת וכמה שיניים, זה כל הסיפור! לוסי (Lucy) הממצא הכי מפורסם שקיים היום בעולם המדע, זה שאריות שלד של הקוף המוכנה בשם "לוסי" (Lucy), שנתגלה בשנת 1974 באתיופיה על ידי דונאלד ג'והנסון (Johanson). מוזיאונים ברחבי העולם מציגים את לוסי כ"חולייה החסרה". במאמר שפורסם בגיליון של כתב העת: New Scientist, מאת ד"ר ג'רמי צ'רפס (Cherfas), שם הוא כתב את הדברים הבאים בהתייחסו לגולגולת של לוסי: "ללוסי, בדיוק כמו לאוסטרלופיתקוס אפריקניס, היה גולגולת מאוד דומה לזו של השימפנזים, וכן מוח הדומה להם". חוקרים נוספים אומרים: - ד"ר ריצ'ארד תומפסון (Richard Thompson) שחיבר את הספר "ארכיאולוגיה אסורה" (Forbidden Archaeology) ביחד עם מייקל קרמו (Michael Cremo) אומר: "אני השתתפתי בכנס של אנתרופולוגיים, ושם הרבה מהם טענו שבקושי היה אפשר להבחין בינה לבין כל קוף אחר".
- החוקר ריצ'רד מילטון (Milton), התייחס גם הוא לשחזור השלד של "לוסי" ואמר:[21] "העצמות הללו שוחזרו בכדי להדמות לחוליה החסרה... ולוסי נחשבת עכשיו כאמנו הקדמונית. אך כל זה הינו פירוש בלבד! פרושם של קבוצה אחת בלבד. אותן עצמות שהיו יכולת להילקח ושאכן נלקחו על ידי המדענים, שאמרו שזהו בסה"כ כעצמותיו של קוף שנכחד, וזה לא קשור אלינו בכלל".
השאריות של לוסי (Lucy) – שהייתה בסך-הכל קוף שנכחד! אז מה כן יש לנו? כותב ד"ר גיל גרשון טבעון: "העובדה הבלתי ניתנת לערעור, כי בעולם מלא בני אנוש הדומים בדיוק אחד לשני ויכולים להתרבות יחדיו, אין ולו גם תת- אנוש או על- אנוש בודד, בין בחיים או במצב מאובן, היא ההפרכה הבולטת ביותר של תיאורית האבולוציה של האדם. היכן הם מאות המינים השונים של תת- אנוש שלא התפתחו לאדם? ומה אירע לשרידיהם? עצמותיהם צריכים להיות בכל מקום. אבל אפילו אחת מאותן 'חוליות חסרות' דמיוניות לא נמצאה בעולם. אפילו אם עצמותיהם 'יכולות' היו להעלם ללא עקבות, צאצאיהם החיים צריכים היו להימצא בכל רחבי העולם. שקול הדילמה של האבולוציוניסט: בלתי אפשרי לחלוטין, אפילו לשיטתם, כי שני מינים שונים יתפתחו באקראי לכדי אדם זהה. אין הבדלים בסוגי האדם, כי כל הגזעים של בני האדם זהים לחלוטין בכל אברי גופם, תפקודם ומבנה גופם. וכולם יכולים להתרבות זה מזה. בכל זאת נאלצים חסידי האבולוציה, על פי תורתם, לומר כי כל 'המינים הנחותים' או נעלמו או התפתחו באקראי בצורה זהה והתגלגלו לדמות הומו ספיאנס זהה. טענה זו בלתי אפשרית בעליל. מתוך מיליוני האנשים ה'פרהיסטוריים' שאמורים היו לחיות, לא נמצא גם אחד, חי או מת. בעוד מאובנים של גופות אנושיים רגילים רבים כן נמצאו". כיום הוכח כי כל בני האדם שווים גם מבחינה גנטית, וכמו שכותב ד"ר ג'ראלד שרודר: "יש לציין את הדמיון הגנטי המפתיע בין כל בני אדם. אם לוקחים בחשבון את מספרם העצום של פרטים במין שלנו ואת התפוצה הרבה שלנו על פני כדור הארץ, הייתה צריכה להיות הסתעפות גנטית רבה יותר בין האוכלוסיות. ההסתעפות הזו אינה קימת. למשל תפוצתן הגיאוגרפית של הגורילות הרבה יותר מוגבלת מזו של בני האדם ומספרן קטן בהרבה ממספרם ובכל זאת ההבדלים הגנטיים ביניהם מקיפים הרבה יותר מזו שבין בני האדם. הדמיון הגלובלי שלנו מורה שלפני זמן לא רב היה לכל בני האדם אב משותף". למעשה המדע היום הגיע לשתי מסקנות, הראשונה היא שכל הניסיונות שלהם למצוא את החוליה החסרה עלו בתוהו, והשנייה שאין להם את הממצאים לגבות את תיאורית מוצא האדם. לאור כל הנתונים האלו כותבים המדענים: - ד"ר לדיארד סטבינס(Stebbins): "קל יותר להפריך את האבולוציה באמצעות עדות המאובנים, מאשר להוכיחה על ידיהם".
- פרופ' ניילס אלדרידג' Eldredge)), אוצר מוזיאון הטבע האמריקני:"האמונה במיתוס של התפתחות הדרגתית ואיטית המקדמת את המין האנושי, הקסימה את החוקרים באלגנטיות ובפשטות שלה, עד כדי התעלמות מכל ההוכחות שסתרו את המיתוס הזה".
- האבולוציוניסט דובנצנסקי: "למעשה כל המאובנים שנמצאו הם קטועים, ועל פי רוב מתפתים החוקרים לספקולציות".
- האנתרופלוג-ביולוג ד"ר ארנסט הוטן (Hooten) מאוניברסיטת הארוורד: "על גולגולת של אדם ניאנדרתאלי ניתן לשחזר פרצוף של שימפנזה כמו גם פרצוף של פילוסוף.
- פרופ' אדמונד אנדרוז (Edmund): "בשלב הנוכחי של המחקר הגיאולוגי עלינו להודות כי אין שום דבר בממצאים הגיאולוגיים הסותר את הגישה הבריאתנית (Creationism)".
- פרופ' ארנסט מאייר:"בעל סמכא בנושא האבולוציה כארנסט מאייר, פרופסור אמריטוס לזואולוגיה באוניברסיטת הארוורד, אוצר לשעבר של המוזיאון האמריקני לתולדות הטבע, שכל חייו היה חסיד מושבע של האבולוציה הדרוויניאנית, הוא ולא אחר, הודה לבסוף שמוצא המין שלנו הוא "תעלומה" (כדבריו) שאולי לא תיפתר לעולם. החוליה המובילה היישר אל ההומו סייפיאנס חסרה".
מלבד זאת, יש לציין שחלק מהממצאים והטיעונים של המדענים בנידון דידן מאששים את דברי חז"ל: א. באשר לדמיון הגנים של האדם עם השימפנזה: הנה דברי חז"ל בתלמוד, אודות בוני מגדל בבל (בלשון חז"ל – "דור הפלגה") אשר בנו מגדל גבוה ובקשו באמצעותו למרוד באלוקים: "דור המבול אין להם חלק לעולם הבא. מאי עביד [מה עשו]? נחלקו לשלשה כתות. אחת אומרת נעלה [לראש המגדל שבסוף בנייתו יגיע לרקיע] ונשב שם. ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים. ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם, הפיצם ה'. וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה – נעשו קופים. וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים, בלל ה' את שפתם". הרי לנו שכאלף ושש מאות שנה לפני המחקר שגילה את הדמיון שבין הגנים שבגופם של הקופים לגנים שבגופו של האדם, הכריזו חז"ל כי ישנם קופים שאינם אלא בני אדם שהתעוותו. ב. לגבי הפטמות: טיעון נוסף שאנשי האבולוציה שולפים מידי פעם זה העובדה שלזכר יש פטמות... למעשה, מנקודת מבטה של היהדות, לא רק שהפטמות אינן מהווה ראיה לאבולוציה, אלא הם מחזקים את המסורת המקראית והתלמודית, שכן בהתחלה הקב"ה ברא את האדם כאשר בתוכו היה טמון הפוטנציאל לבריאת האשה, כמו שכתוב: "ביום ברוא אלוקים אדם... זכר ונקבה בראם; ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום היבראם". (בראשית ה, א-ב). ואחרי שהקב"ה הפריד ביניהם, נשאר באדם-הזכר פטמות, שהם זכר למצב הראשוני שבו הוא והאשה היו במצב של גוף אחד.
ג. לגבי 'עצם הזנב': נאמר במדרש, בשם רבי יהודה, שהאדם הראשון נברא בתחילה עם זנב, ורק מאוחר יותר, הוסר ממנו מפאת כבודו, ו'עצם הזנב' מהווה ראיה לדברי חז"ל הללו. (ובהיבט מדעי, אחד המרצים הנודעים בהתנגדותם לתיאורית האבולוציה בארה"ב אומר תמיד בהרצאותיו: יש לי הצעה וותיקה שבה אני מציע לכל מי שחושב שעצם הזנב שלו מיותר, שאני מוכן לשלם לו מכיסי לעבור ניתוח להסרתו, ונראה כיצד הוא יסתדר בלעדיו. ועד היום אף אחד לא התנדב לניתוח ההסרה). קבוצות אנתרופולוגיות שונות גם הטענה שאמנם "האדם הניאנדרתאלי" אכן דומה לאדם המודרני, אבל למעשה הינו מין אחר, היא לא מחייבת, ולדוגמא אפשר להביא את העם הבאסקי, ולהוכיח שאכן קיים שוני מסוים מבחינה מבנית, גם בין קבוצות, החיות בימינו אנו: "הבאסקים ניכרים בקלסתר פניהם שיש בו צירוף יחיד במינו של קוים אנתרופולוגיים, משערים שהם דומים ביותר לטיפוס האדם מן התקופה הפליאוליתית המאוחרת ששרידיו נמצאו במערות קרו מאניון בצרפת, וכשם שהטיפוס האנתרופולוגי הפיסי שלהם קדום מאד כך גם לשונם היא מן הקדומות ביותר ואף במנהגיהם ובהרגלי עבודתם נשתמרו יסודות מן התקופה הפרהיסטורית... הבאסקים יושבים בגלילותיהם הנזכרים לכל הפחות מתקופת האבן המאוחרת". יהושע ענבל כתב הערה מעניינת, ודי משעשעת על העיקרון הזה: "לו הייתה שואה משמידה את העם הבאסקי לפני כמה שנים, היינו מתארכים ללא ספק את כולם לתקופה הפליאוליתית, לפי מבנה פניהם ושאר הקריטריונים האנתרופולוגיים, ולפי "מנהגיהם והרגלי עבודתם" שהיו משתמרים, הייתה הוכחה ברורה ומוחצת לתיארוך הנ"ל. ורק היה על הגורל המשעשע לקוות שלא היה נמצא בחיקו של אף אחד מכשיר פלאפון... העובדה כי הם יושבים באותם גלילות מתקופת האבן (יותר מארבעת אלפים שנה אחורה!) גם לא הייתה מתקבלת על אף דעה, ולכן גם בהתעלמות מהמבנה האנתרופולוגי, היו מיחסים את תרבותם כולה לתקופת האבן, וכך הלאה. גם האסקימואים הארקטיים היו שרויים בתקופה הפליאוליתית עד לא מזמן. וכן השבטים האוסטרליים. אין המדובר בחוליות ביניים אלא בקבוצות אנתרופולוגיות שונות, שאולי נכחדו או הוטמעו. אפשר כי בקבוצות פרימיטיביות יותר ומנותקות היו שכיחים יותר צורות כרומוזומיות לקויות ומוזרות עקב נישואין בין קרובים בצורה מסודרת לאורך שנים רבות ותקופות ארוכות, המגדילים בהרבה את הסיכויים להתרבות גנים פגומים או יוצאי דופן. וכן סביר כי בחלק מן המקרים גזעים נחותים אכן הוכרעו והושמדו או הוטמעו ע"י גזעים חזקים יותר, שהרי הזרם המרכזי תמיד מנצח". ויתר על כן, ממצאי התיארוך גילו גיל צעיר מאוד למאובני "האדם הקדמון" (ולמאובנים בכלל), וכמו שכתב ד"ר גיל גרשון טבעון: "בעקבות מדידת גיל פחמן רדיואקטיבי C14 של אלפים רבים של מאובנים מן החי והצומח, כולל עצמות "אנשי המערות" "הקרו-מניון", "האדם הניאנדרתאלי"ואחרים, כולם מראים גיל עולם מאוד צעיר של כמה אלפי שנה בודדים, לעומת מאות אלפי שנה עד מיליוני שנה שיוחסו להם קודם לכן. גם מדידות של פחם, נפט וגז טבעי מוליכות לאותו גיל".
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2011 01:01 |
|
| |
אצל שטרקס,
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אתר "הדוס", לא פחות...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 23:03 |
|
| |
שאלה שקצת מציקה לי, אשמח לשמוע תשובה. אחת הטענות של תומכי האבולוציה היא, איברים מיותרים – מה שמעיד שאין בורא והכל נוצר באקראי ולכן 'יש פאשלות ודפקטים'. חלק מהדוגמאות שלהם, לא ממש קשות, כמו התוספתן שכן מצאו לו תפקידים במערכת החיסון. אבל יש דוגמאות כמו השרירים באוזניים של בני האדם ושערות על הגוף במקומות שאין להם אפילו מטרה אסתטית אז למה הם קיימים ? אשמח מאוד לקבל תשובה מניחה את הדעת. תודה רבה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 00:33 |
|
| |
דני היקר,
אני לא מבין את הראיה שלהם ולא מבין מה קשה לך,
זה שיש פשלות זה הרי ברור כמו שאפשר לזרוע כלאים ולהוליד ממזרים נגד הבורא,
במילא ביהדות מכירים בזה, כמו הק"ו של הדשאים ועוד,
(רש"י בראשית פרק א עץ פרי - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא (פסוק יב) ותוצא הארץ עץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה:)
הבורא נתן לאדם ולטבע את העולם, והאדם והטבע יכולים לפשל,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 04:56 |
|
| |
דניאל7777,
וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד – לפעמים אנו נשאלים על ידי הכופרים, על דברים שלכאורה מעידים על אי סדר בבריאה. ועל כך אפשר להשיב להם את התשובות הבאות: א) כל פינה ביקום, כל מולקולה, כל צמח, כל חיה, כל אדם, מציגים לנו סדר שקיים בהם. אך אל לנו לתהות כאשר אנו רואים אי סדר. סדר מעיד על מסדר אך אי סדר לא מכריח שאין מסדר. סדר לא יכול להיווצר לבד, וגם אם נראה במקום אחד ביקום סדר מיד נסיק שיש מסדר. לעומת זאת אי סדר לא מעיד על אי מסדר משום שיתכן שהמסדר רצה לסדר את אותו דבר בצורה שיראה כלא מסודר (כמו הרבה יצירות מודרניות). ב) ועוד, יתכן שמה שמתגלה בעינינו כאי סדר הוא חלק מסדר גדול. דוגמא לכך: אם נקריב אדם אל תמונה מסוימת, כאשר יפקח את עיניו יראה כתם של צבע מסויים, אך כאשר נרחיק אותו מן התמונה מיד יבין כי אותו כתם הוא חלק מציור אחד גדול ומורכב... ג) חשוב לזכור שע"פ המסורת היהודית אנחנו חיים בעולם שאחרי חטאו של אדם הראשון, ככה שהבריאה ירדה אלפי מונים, וראה דבריהם של חז"ל בסוף מסכת סוטה, על כך שהבריאה ירדה עוד יותר אחרי חורבן הבית[1]. ד) איברים רבים שנחשבו בעבר כחסרי תועלת, התגלו כיום על ידי הרפואה כמועילים ביותר, וניתן מספר דוגמאות: - התוספתן: נחשב במשך שנים רבות כשריד מנוון, במאה הקודמת התברר כי התוספתן נוטל חלק בתפקודי הגוף, "רקמות ואיברי גוף אחרים – בלוטת התימוס, הכבד, הטחול, התוספתן, מוח העצמות ואוספים קטנים של רקמה לימפתית כגון שקדי הגרון וקשרי לימפה במעי הדק – אף הם חלק מהמערכת הלימפתית והם עוזרים לגוף להילחם בזיהום"[2].
- השקדים: נחשבו כמיותרים עד לשנים האחרונות, ידוע שהם מגינים מפני זיהומים.
- עצם הזנב: נחשבה כדוגמא קלאסית של שריד מנוון. עד שהתברר כי היא תומכת בעצמות סביב אגן הירכיים ומהווה את נקודת המפגש של כמה שרירים קטנים. בלעדי עצם הזנב, לא תתכן ישיבה נוחה.
- להלן תפקודים של בלוטות שונות שנחשבו כשרידים מיותרים: בלוטת התימוס – מעוררת את המערכת החיסונית בגוף האדם באמצעות הפעלת תאי הלימפה. בלוטת האצטרובל – אחראית על הפרשת כמה הורמונים חשובים. בלוטת התריס – משמשת לוויסות הגדילה של תינוקות וילדים. בלוטת יותרת המוח – מפקחת על התפקוד המדויק של בלוטות הורמון רבות.
[1] מקורות בחז"ל להתנוונות הבריאה, ראה: ספר בראשית פרק ג, פס' טז, ופס' יז-יט. וכן בראשית רבה פרשה כג, פסקה ו. בבלי ברכות נט, ע"א. בבלי בבא מציעא קה, ע"ב. בבלי סוטה מח, ע"א. ועוד. [2] The Merck Manual of Medical Information, Home edition, New Jersey: Merck & Co., Inc. The Merck Publishing Group, Rahway, 1997
תוקן על ידי פוגמישו ב- 28/06/2011 05:04:52
|
|
|
|
|
|
