דיון על חכמת הקבלה: מה זה, בשביל מה זה, למי זה?

נתחיל שאני ממליץ לכל מי שרוצה לדון בעסק זה לקרא איזו הקדמה מודרנית בנושא לדוגמא:
http://www.ashlagbaroch.org/Taas/00/taas00.pdf

מהי חכמת הקבלה?: חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראים בעולם הזה". וכאן נוהגים כלל ופרט.
"כלל" כלומר, כל האנושות המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת, כמש' "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ("ישעי' י"א). "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמי' ל"א), ואומר "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך" וגו' (ישעי'
ל').
" פרט", היינו שאף מקודם שלימות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה, כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בעוניין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם, וכמו שאמרו ז"ל (ב"ר פר' ע"ד) אין לך דור שאין בו כאברהם ויעקב. הרי לעיניך, אשר גילוי אלקותו ית' נוהג בכל דור ודור, לפי דחז"ל המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו.

בקיצור חכמת הקבלה עוסקת באופן שבו יזכה אדם לגילוי אלוקות - ואיננה עוסקת בחקר הטבע כשלעצמו.
אז שדנים בקבלה יש בסך הכול לדון בשיטה שמיועדת להביא אדם לגילוי אלוקות. האם שיטה זו עובדת? כיצד היא עובדת? ועל מי היא עובדת? ולמי היא מיועדת?

למי היא מיועדת?
סדר גילו האלוקות לאנושות: טוב בעיקרון היא מיועדת לכל אדם בעולם בסופו של דבר, וקודם לעם היהודי ככלל, וקודם לפרטים מהעם היהודי ולאחרים שזוכים גם כן.
יחידי סגולה מול סתם אנשים: יש יחידי סגולה בכל דור ודור שהאלוקות מתגלה אליהם ומגלה להם דרכים ועניינים, לפי צרכים מיוחדים של ה"מערכת". הללו נחשבים ככוחות הטבע ואין לנו עסק בהם (הם צדיקים נסתרים או מה שתרצו לקרא להם)
ויש הפשוטים כמונו שפועלים במערכת הכללית שמתקדמת לאט לאט לגילוי.
גם מהכלל יש כאלה שיותר קרובים למטרה (כי הגיע תור נשמתם לגילוי - בדרך הכללית) ויש כאלה שיותר מאוחרים בתור.

מי שמרגיש שחסר לו משהו בחיים "מה הטעם בחיי" - ייתכן וקוראים לו להתחיל להעלות הילוך. הרגשה זו תעלם לאחר כמה זמן אם לא יטפח אותה ותופיע שוב מאוחר יותר.


 כל אחד מישראל מחוייב להשתדל בפנימיות התורה

מתוך:   http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/HakdamaZohar.pdf

עא) וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו, שבהיות כל עוסקי התורה מזלזלים בפנימיות שלהם ובפנימיות התורה, ומניחים אותה כמו דבר שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה כעוורים מגששים קיר, שבזה המה מגבירים את חיצוניותם עצמם דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה המה מחשיבים על פנימיות התורה - ואז המה גורמים במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם, כל אחת לפי מהותה.

כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו עמי הארצות שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה. וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם. וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.

ובדור כזה כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג) "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל". דהיינו כמ"ש בתיקונים הנ"ל, שהם גורמים עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.

ואחר שבעונותנו הרבים נעשינו עדי ראיה לכל האמור בתיקונים הנ"ל, ולא עוד אלא שמדת הדין פגעה דוקא בהטובים שבנו, כמ"ש ז"ל (ב"ק ס') "ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה", ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא וכו' לא נשאר לנו אלא השרידים שבארצנו הקדושה, הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.

ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף. ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו. עד שעמי הארצות שבנו יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם. וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן. וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות. ואז כל אוה"ע יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם.

ויקיימו הכתוב (ישעיה י"ד): "ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיה מ"ט): "והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה". וז"ש בזוהר (נשא דף קכ"ד ע"ב), שע"י החיבור הזה, שהוא ספר הזוהר, יצאו מן הגלות ברחמים. אמן כן יהי רצון.