|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:01 |
 |
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ארתח
שאלתי היתה מהו מקום שדרך לכסותו.
נטילת ידים לתפילה נזכרת בגמרא ולדעת הרמב"ם גם מברכים עליה.
|
|
נטילת ידים לתפלה לא קשורה לנגיעה במקומות המכוסים, מברכים עליה גם אם לא נגעו בשום מקום והיא כבוד התפלה, וגם אם גירד בראש אמצע התפילה לא צריך ליטול שוב מדין הגמרא,
מקומות המכוסים מוזכר לענין נטילת ידין להזכרת שם קדוש או לימוד
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:04 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | ירוחם,
התלמוד אומר בכמה מקרים על הלכות מסויימות שהם הלכה למשה מסיני, ולעתים כוונתם לכך שהחומרה של הדברים הם חומרה של הלכה למשה מסיני. וכתב על כך מאמר יפה פרופ' שמואל ספראי.
האם תסכים אתי שייחסו התקנה של נטילת ידיים לשלמה המלך הוא על זה הדרך? |
|
שלמה המלך תיקן נטילת ידים לאכילת קדשים בלבד
סייג לטהרה (גם זה לא קשור לנקיון)
נטילת ידים לתרומה נתקנה ביח' דבר
ונטילת ידים לאוכל לא ברור מתי נתקנה
כי רבי עקיבא כבר הקפיד עליה, אבל אפשר שזה משום שהיה אוכל חולין בטהרה ולכן דינו כתרומה
בכל אופן להלכה למשה מסיני אין שום חומרא מיוחדת, והמשמעות של ביטוי זה שהיא הלכה עתיקה וקדומה, לא בהכרח ממשה ממש
ומה זה נוגע לייחוס סצפיפי לאדם ספציפי?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:07 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: | |
בכל אופן להלכה למשה מסיני אין שום חומרא מיוחדת, והמשמעות של ביטוי זה שהיא הלכה עתיקה וקדומה, לא בהכרח ממשה ממש
ומה זה נוגע לייחוס סצפיפי לאדם ספציפי? |
|
אם כן מסכימים אנחנו! כשם שאתה אומר לא מ'משה ממש' אני אומר לא מ'שלמה ממש'.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:08 |
|
| |
טעם נוסף לנטילת ידיים לתפילה הוא שתפילה זה מחליף את הקרבנות, והכהנים לפני הקרבנות היו מקדשים ידיהם
(ורגליהם) בכיור...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:09 |
|
| |
אליעזר:
לא הבנת אותי, יש הלכות מסיני, ויש הלכות\תקנות שהם כל כך חמורות שבגלל חומרתם אמרו שזה מסיני, אוקיי
עכשיו לגבי נטילת ידים אומרו שלמה המלך, למה ? למה לא אמרו מסיני, אל כורחך שכאן זה נכון שזה משלמה,
וגם מסתבר לומר כך, הרי הוא היה חכם וידע כנראה שזה יכול להזיק,
(בטעות כתבתי לך באשכול הסמוך, ועכשיו אני רואה שכבר שאלו אותך על זה)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:11 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | | אם כן מסכימים אנחנו! כשם שאתה אומר לא מ'משה ממש' אני אומר לא מ'שלמה ממש'. |
|
אני פשוט יתן לך מכות, מה לא ממש, הרי יש כבר ממש אחר שימושי,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:11 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:13 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אם כן מסכימים אנחנו! כשם שאתה אומר לא מ'משה ממש' אני אומר לא מ'שלמה ממש'.
אני פשוט יתן לך מכות, מה לא ממש, הרי יש כבר ממש אחר שימושי, _________________
|
|
מקס, לא הבנתי אותך, אבל 'נאמנים פצעי אוהב'
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:18 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | אם כן מסכימים אנחנו! כשם שאתה אומר לא מ'משה ממש' אני אומר לא מ'שלמה ממש'.
אני פשוט יתן לך מכות, מה לא ממש, הרי יש כבר ממש אחר שימושי, מקס, לא הבנתי אותך, אבל 'נאמנים פצעי אוהב' |
|
אליעזר:
אם לומר שזה מסיני מספיק להבין את חומרת ההלכה, למה להגיד שלמה במקום להגיד מסיני,
אין סיבה הגיונית לומר ששלמה אמר, אפשר לומר מסיני,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:32 |
|
| |
מקס ידידי,
כבר עניתי לך כמה פעמים, אבל מכיון שאתה מתרוצץ כאחוז אמוק בין אשכול לאשכול (ממש כמוני) ואין אתה יכול לעקוב אחר כל הנאמר, אענה לך שוב בהרחבת מה.
התלמוד לא נתחבר ביום אחד ולא על ידי אדם אחד. 'גברא אגברא קא רמית'?! חכם פלוני חשב שיותר נכון לייחס את הדברים ל'משה מסיני' וחכם אלמוני שאולי חי 200 שנה אחריו חשב שיותר נכון לייחס את הדברים ל'שלמה'.
והדברים הם פשוטים בתכלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:35 |
|
| |
אין חובת נטילה לנוגע במקום מכוסה
בשום מקום בתלמוד לא נזכרה חובת נטילת ידיים למי שנגע במקום מכוסה, וגם הרמב"ם לא הזכיר זאת בשום ספר מספריו.
בתלמוד נאמר שיטול ידיים משום שהידיים עסקניות, פשוטו של תלמוד שמא נגע בטומאה, כי נטילת ידיים לאכילה משום טומאה.
יש שפירשו שמא נגע במקום מכוסה, וכעת יתפתח פולמוס מהו מקום מכוסה, וכאמור אין לכך שום רמז בתלמוד.
בנוגע לנטילת ידים לתפילה ולקר"ש, הטעם משום קדושת התפילה, שיקדש את ידיו ויקרא קר"ש ויתפלל, אבל חשש שמא נגע במקום מכוסה לא מצאנו.
גם נטילת ידים לנשיאת כפים משום קדושת נשיאת כפים, אבל חשש לנגע במקום מכוסה לא מצאנו.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 10/11/2010 13:39:11
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:46 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | מקס ידידי,
כבר עניתי לך כמה פעמים, אבל מכיון שאתה מתרוצץ כאחוז אמוק בין אשכול לאשכול (ממש כמוני) ואין אתה יכול לעקוב אחר כל הנאמר, אענה לך שוב בהרחבת מה.
התלמוד לא נתחבר ביום אחד ולא על ידי אדם אחד. 'גברא אגברא קא רמית'?! חכם פלוני חשב שיותר נכון לייחס את הדברים ל'משה מסיני' וחכם אלמוני שאולי חי 200 שנה אחריו חשב שיותר נכון לייחס את הדברים ל'שלמה'.
והדברים הם פשוטים בתכלית. |
|
צדיק:
השאלה למה החכם המאוחר לא השתמש באותו טריק (סיני) למה לחדש טריק חדש (שלמה)
כלל: שיש סברה פשוטה לומר שלמה אמר את זה באמת למה לומר שלא ?
אם להדגיש את חומרת של המצווה ?! יש כבר טריק מקובל (סיני)
אולי רדף היקר יעזור לנו, מה יותר לוגי כאן ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:52 |
|
| |
מקס,
וממש על כך אמרו חכמינו ז"ל 'נשתנו הטבעים', 'נתחלפו הטעמים'.
כלום אתה שואל למה חנוך לוין לא כתב את מחזותיו בסגננונו של רמח"ל?!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:02 |
|
| |
יש להעיר שהגרשז"א פסק לגבי הנוגע בקיבורתו בזמן הנחת תפילין שא"צ נט"י, בין השאר כי אז דרך לגלותו.
ואולי ה"ה בכל בשר שדרך לגלותו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:06 |
|
| |
"מקומות המכוסים" הוא עניין של נקיות, משום "מלמולי זיעה", זו אינה חובת "נטילת ידיים" אלא "נקיון ידיים" כמו הנוגע בראשו. כך שזה עניין למציאות, כמו הדיון לגבי נגיעה בנעליים חדשות, אם מקום מסויים לא רגיל להתכסות, אזי אין בו את הדין הזה.
ויש"כ למואדיב על חשיפת האמת בכוונת ר"י משאש.
_________________
|
|
|
|
|
