|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:03 |
|
| |
אייך אפשר להקשות מגמ' ולטעון מהרמב"ם,
הרי זה ההלכה למעשה וזה לא _________________
תוקן על ידי maxmen ב- 10/11/2010 13:14:27
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:04 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אליעזר:
לא הבנת אותי, יש הלכות מסיני, ויש הלכות\תקנות שהם כל כך חמורות שבגלל חומרתם אמרו שזה מסיני, אוקיי
עכשיו לגבי נטילת ידים אומרו שלמה המלך, למה ? למה לא אמרו מסיני, אל כורחך שכאן זה נכון שזה משלמה,
וגם מסתבר לומר כך, הרי הוא היה חכם וידע כנראה שזה יכול להזיק, _________________
|
|
ספקן אנוכי. ובכל מה שנוגע להיסטורייה של ממש אינני יכול להסתפק ב'מסתבר לומר כך' - אני מבקש ראיות של ממש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:04 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מואדיב
ואם גויים בימינו אין להם מערכת שהורגת על פחות משווה פרוטה, האם אנו אמורים להנקם בהם? |
|
אמשיך את הכיוון שלך:
האם הקביעה כי גוים - אין להם שיעורים, תוספת כאשר בבתי הדין של הגוים כלל לא דנים בפחות משוו"פ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:06 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | .
יונתן,
דבריו אלו הם משהו אחר. יש חובה על הגוים להקים להם בתי דין, לקבוע מערכת חוקים ולדון לפיה. הם נדונו - לפי פירוש הרמב"ם - על כך שלא עשו זאת. לא היה להם בית משפט, והם לא דנו את שכם בן חמור על מעשהו.
|
|
פספסת את כוונתי. אם אתה רואה בן נוח שגונב בשוק, אתה העד ואתה הדיין ואתה גם המוציא לפועל...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:15 |
|
| |
ההשוואה לתלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו אינה מתאימה.
הדברים הנ"ל באו כדרש לפסוק במשלי ":וחטאי חומס נפשו כל משנאי אהבו מוות"-אל תקרא משנאי אלא משניאי כלומר יש כאן דרש וכולם מתייחסים לזה כאל דרש. לעומת זאת דברי רבי יוחנן לא נאמרו כדרש ועל פניו יש כאן המשך המגמה של היחס לגויים בחז"ל ראה רמב"ם פסק הלכה לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:16 |
|
| |
ומה עם ההשוואה לעם הארץ שמותר לנוחרו ביום כיפור שחל להיות בשבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:21 |
|
| |
ההשוואה הזאת דווקא מאשרת את הנחתי כי היא מבטאת חלק ממגמה אחרת אצל חז"ל-היחס השלילי לעמי הארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:28 |
|
| |
צענע, 'יחס שלילי'?! - 'מותר לנוחרו'!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:29 |
|
| |
ולקורעו כדג.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:31 |
|
| |
צענע:
זה לא לגביו, זה לגבי חינוך,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:34 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | צענע:
זה לא לגביו, זה לגבי חינוך, _________________
|
|
מקס ידידי,
פרט, נמק והסבר - דבריך לא מובנים כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:43 |
|
| |
"זה לא לגביו"
ברור שהמגמה היא חינוכית.
כפי שלמדנו מדברי רבי עקיבא כשהיה עם הארץ אמר" מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור"
כלומר היתה שנאה הדדית בין המעמדות ולכן חז"ל הגזימו בתאור התעוב שלהם כלפי עמי הארצות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 10/11/2010 13:46:52
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:47 |
|
| |
צענע, אם כן נמשיך קו זה ונפרש את ה'הלכה' על בן נוח שנהרג על פחות משווה פרוטה על זה הדרך. חכמים ביקשו להראות את תיעובם כלפי הגויים והתבטאו כך.
אבל אין הדבר למעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:50 |
|
| |
אני מסכים שיש הבדל מסוים בין הקביעות שהזכרתי ובין המקרה שלנו, (שם מדובר על "חייב מיתה" וכאן על נהרג) ובכל זאת אני לא חושב שזה מאוד שונה, עקרונית מותר לבית דין להרוג גוי על גזל בשווה פרוטה למעשה הדבר רחוק מאוד מביצוע ולא רק מסיבה טכנית. (שאין יד ישראל תקיפה וכד')
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:12 |
|
| |
האם מותר לבית דין להרוג עם הארץ?
לעומת זאת עקרונית מותר לבית דין להרוג גוי על גזל בשווה פרוטה ולהרוג גויה בת שלש שפדופיל יהודי אנס אותה.
זה שאין דינים אלה הלכה למעשה ושהם רחוקים מביצוע ומן הסתם לא בוצעו מעולם -זה לא שייך לדיון שכן הדיון הוא על הרעיון.
|
|
|
|
|