במהדורת ויקיטקסט נעזרנו בשלושה כתבי יד "רגילים" של ספר המידות, שבאופן כללי דומים באופיים ובנוסחם לשאר כתבי היד הקיימים (כולל אלה שהיו בשימוש במהדורת פלדהיים). אלא שהם קצת קודמים לשאר כתבי היד בזמן, והם גם שומרים על גירסאות ישרות רבות ומיוחדות שראוי לשלב אותם בגוף הספר. במהדורת ויקיטקסט נסמן אותם באותיות ב', ג', ה'. כתבי היד האלה תומכים ברוב המקומות בתיקוני הנוסח שנעשו במהדורת פלדהיים ע"פ כתבי היד אבל לא בכולם. הם גם תומכים לפעמים בהוספות שעשה העורך במהדורת פלדהיים ע"פ מקורות הספר. אבל הכי חשוב שהם מוסיפים שיפורים רבים לנוסח שלא היו באף מהדורה קודמת.
מלבד אלה אנו נעזרים גם בכתב היד הקדום ביותר של "ספר המידות" – כתב יד מיוחד במינו שניתן ללמוד ממנו רבות על מבנהו המקורי של הספר, ועל חלקים מהספר שהיו חסרים עד כה בכל כתבי היד האחרים ובדפוסים, וגם לא-מעט על הנוסחאות שבו בגוף הספר. אולם הדברים להלן בקטע הזה יתייחסו בעיקר לשלושת כתבי היד ה"רגילים", ואילו בכתי"א נדון בקטע הבא. במהדורת ויקיטקסט נסמן את כתב היד הזה באות א'.
להלן רשימת כתבי היד שבהם נשתמש במהדורת ויקיטקסט:[1]
- א = כתב יד וורשה האוניברסיטה 258/11, כתיבה אשכנזית משנת ק"ץ (1430).
- ק = "ספר המידות הקצר" בתוך כתי"א (עמ' 1-26 בקובץ)
- ס = "סימני ספר המידות" בתוך כתי"א (עמ' 26-32 בקובץ)
- ב = כתב יד אדלר בניו יורק, כתיבה אשכנזית משנת רמ"ו (1486). לא בהישג יד ולא סרוק במכון לתצלומי כתבי יד, אבל יש עליו קצת מידע חיוני.[2]
- ג = כתב יד מוסקבה גינצבורג 772, כתיבה אשכנזית משנת רמ"ו (1486).
- (האות ד' שמורה ל"דפוסים")
- ה = כתב יד אסקוריאל III-G-2/11, כתיבה אשכנזית משנת רס"ב (1501). זהו כתב היד היחיד בעולם שבו נשתמרו הפסקאות האחרונות של "ספר המידות" בסוף "שער יראת שמים" בעמוד האחרון שבו.
סימנים אלה יופיעו בדפי העריכה של שערי הספר אורחות צדיקים בתוך תבנית:נוסח.
מהדורתנו תהיה אם כן מהדורה אקלקטית שבוחנת את הנתונים בכל כתבי-היד בכל מקום ומקום, ולא מהדורה שמבוססת בעיקר על כתב יד אחד מסויים. גישה זו נובעת מהעובדה שרוב כתבי היד בידינו (חוץ מכתי"א שאי אפשר לבנות עליו את נוסח הפנים) דומים מאוד אחד לשני, ואין לנו כתב יד אחד שעולה על השאר באיכותו. כל אחד מכתבי-היד עשיר במקומות מסויימים ועני במקומות אחרים, וחבריו משלימים אותו.[3]
לכן נלך בדרך כלל על פי גירסת רוב כתבי היד, אלא אם כן יש נראה שהמיעוט שומר על גירסה משובחת. בכל מקרה יש יתרון גדול בכך שאת כל שינויי הנוסח ניתן לתעד ביעילות ע"י השימוש בתבנית:נוסח, כך שכל מי שמעוניין להבין את שיקולי העורכים לנוסח הנבחר יכול לראות את כל הנתונים בדף העריכה, ויכול אף להציע שיפורים.
[עריכה]תרומתו של כתי"א לנוסח הפנים
שערי "ספר המידות" שבכתי"א אינם הספר המקורי אלא קיצור ממנו, וקיצור זה הועתק לתוך כתב-היד. בעל הקיצור נהג ביד חופשית בכל שער ושער, להשמיט (מדוגמאות וציטוטי פסוקים ועד לקטעים שלמים), לסכם קטעים ארוכים בפראפרזה קצרה, ולשנות את סדר הנושאים שבתוך השער. מגמתו היא לקצר, והוא כמעט ואינו מוסיף משלו. צריך לציין שמעשה הקיצור שביצע בשערי הספר גרם לרוב הטקסט להיות קטוע ומשובש וקשה לקריאה רצופה.
אבל למרות קיצור הדברים ושאר השינויים, כתי"א מאשר נוסחאות רבים של כתבי היד האחרים, וגם תורם בלא-מעט מקומות נוסחאות קדומים וישרים שלא מופיעים באף כתב-יד אחר. בדרך כלל אם יש ביטוי נוסף בכתי"א שמבהיר את הדברים, יש אפשרות סבירה שהוא משקף את הטקסט המקורי; שהרי רבים מה"תוספות" האלו מקבלות גיבוי גם בכתבי יד אחרים. לכן אנחנו מציינים את שינויי הנוסח מכתי"א שנראים משובחים, ולפעמים אף קובעים אותם בנוסח הפנים של הספר בזהירות ומתוך תיעוד ע"י תבנית:נוסח.
מקום מיוחד שבו השתמשנו בכתי"א לקביעת נוסח הפנים הוא הפתיחה לספר (שתי הפסקאות הראשונות שבהקדמה). במקום זה כתי"ג חסר לרוב וכתי"ה חסר לגמרי. אבל הנוסח שבכתי"א יחסית מלא, ועוזר בקביעת הנוסח בכמה מקומות חשובים.
