תתפלאו, אבל דווקא בציבור החרדי היו מי שמציינים את חג המולד . החרדים הליטאים התעלמו מחג הגויים, גם החרדים הספרדים, אבל החסידים הם כבר סיפור אחר. בחלק מהחסידויות מציינים גם מציינים את ליל חג המולד, בלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר . אפילו שם מיוחד יש לו: "ליל ניטל". לא מטעמי פלורליזם או רב-תרבותיות, שהרי היהדות לא ממש סובלנית כלפי אמונות וצורות אחרות של עבודת אלוהים ורואה בהן עבודה זרה. אם נשיא מדינת ישראל או ראש הממשלה ינהגו בעץ האשוח בדומה לנשיא האמריקני ג' ורג' בוש המדליק נרות חנוכה, זה לא ייגמר טוב.
נוהג חסידי קדום קובע שבליל חג המולד קודם כל לא לומדים תורה ומתפנים לדברים אחרים. אז מה עשו החסידים בליל ניטל השבוע? מבחר תשובות חסידיות: "שיחקנו שחמט", "שיחקנו דמקה", "עשיתי תיקונים בבית", "סידרתי את כלי העבודה", "סידרנו את הארונות בבית", " סידרתי את החשבונות", "סידרתי את הניירות", "סיפרנו לילדים סיפורי צדיקים", "שיחקנו עם קוויטלאך (קלפים) 21, אבל אומרים שיש עם זה בעיה כי על הקלפים יש צלבים. מספרים שהיו אדמו"רים שבלילה הזה היו יושבים וחותכים נייר טואלט לשבתות של כל השנה (כדי לא לעבור על איסור קריעה בשבת). "אבל היום כבר מוכרים ניירות טואלט חתוכים, אז לא צריך".
והיו גם מי שאמרו שלמדו תורה כרגיל. אחד הסביר כי שמע אמירה צינית בשם האדמו"ר מאמשינוב שעל פיה "מי שבכל זאת לומד תורה בלילה הזה, עונש גדול לא יקבל על זה". רק חרדי אחד, דווקא חסיד, אבל כזה שלא מסוגל להתאפק כשיש לו בדיחה טובה, אמר: "יש לך שאלה כזאת? אם יכול להיות שהחסידים באמת לא לומדים תורה בניטל? מתי ראית אותם כן ללמוד?".
הפחד מ"קליפות" הרב מנחם גנוט מבני-ברק סיפר כי השנה בליל חג המולד הגיע לשכונה החרדית אחוזת ברכפלד שבמודיעין-עלית ושם העביר בפני בחורי ישיבות ואברכים שיעור בן שלוש שעות, שאינו שיעור תורה, בנושא אסטרונומיה. בלילות ניטל קודמים הרצה למשל על ספר השיאים של גינס.
הרב גנוט, מחבר הספר "דבר בעתו התשס"ו", מעין לוח שנה בן יותר מ-1,200 עמודים העובר על כל 354 ימי השנה העברית ומפרט את מנהגי כל יום, מסביר כי ליל חג המולד, המציין את יום הולדתו של ישו, מכונה ליל "ניטל" כי זהו דווקא "ליל נטילתו ועקירתו מהעולם של'אותו האיש'" - כך מכונה ישו הנוצרי. או בגלל שיום לידתו נקרא בלטינית "נאטאל". בספר הוא מפרט את מנהגי החסידויות השונות בליל ניטל. בין היתר הוא מדווח על המנהג בחסידות מטרסדורף "לטגן פרוסות לחם בשמן ולמרחן בשום, שריחו נודף, רמז לסירחונם". וכן על אחד מאדמו"רי גור, שהקפיד על חיתוך נייר הטואלט למשך כל השנה כי "הדבר מעיד על צורת דינו של אותו האיש, שנידון בגיהנום בצואה רותחת".
ולמה בעצם לא לומדים תורה בליל חג המולד? ב"המודיע", ביטאון המפלגה החסידית אגודת ישראל, העניקו שלל סיבות, קבליותמיסטיות וגם מעשיות. הסיבות המיסטיות: "מנהג זה ניתן עקב כוחות הטומאה, שבאו לעולם עם לידתו של אותו איש". ובכלל , בלילה זה לכוחות הטומאה, ל"קליפות", שם הקוד הקבלי לכוחות הרוע, ול"חיצונים", השדים , יש כוח מוגבר ויש חשש שהם יחטפו את לימוד התורה וישאבו ממנו כוח.
הסיבות המעשיות: בלילה הזה הנוצרים נהגו להכות את התלמידים היהודים בדרכם מבית המדרש לביתם כ"מצווה לנקמת דת משיחם", או שהיו עושים תהלוכות ומחייבים את היהודים שעברו בדרכם להשתחוות לצלב. לכן "קמו חכמים ואסרו את הלימוד באותו הלילה, בכדי שהתלמידים לא יצטרכו לצאת לרחוב".
הסבר אחר, חינוכי משהו, קובע כי ישו למד "כל כך הרבה תורה" ו"עם כל זה כישף, הסית והדיח, וכל זה מפני שלימודו היה לימוד ללא מעשה. וזה רצו חז"ל להשריש ולכן גזרו שלא ילמדו תורה בלילה זה. ללמד, שכזו תורה, שאין עימה מעשה, לא רק שאינה מועילה, אלא אף נעשית כסם המוות".
כך או כך, מדובר בלילה מיוחד בלוח השנה העברי. הרב גנוט מספר על האדמו"ר מדז'יקוב "שראה את החסיד ר' מאטיש עקשטיין ז"ל גועה בבכייה. . . לשאלה מה ראה על זאת ענהו ר' מאטיש כי נזכר שהשנה חל ליל'ניטל' בשבת ואי אפשר לשחק בו". ועוד דבר הוא מציין שליל הניטל שהיה השבוע זה "הניטל הקטן" ובשל מחלוקות פנים נוצריות בין הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוטסטנטית לבין כנסיות אחרות, שחוגגות את חג המולד בשבוע הבא, ב-6 בינואר , חלק מהחסידים מקפידים לציין דווקא אז את "הניטל הגדול". והמהדרים במצוות שבין החסידים: גם וגם.
סילבסטר הצורר בעוד החסידים מתמודדים בדרכם הייחודית עם חג המולד, החלו בעיתון הדתי-לאומי "הצופה" ההכנות לסילבסטר. העיתונאי שאול שיף יצא בחריפות נגד "היהודים החדשים" חוגגי ה"חנוכריסטמס" שמציבים חנוכייה ולידה עץ אשוח. בדרך הוסיף כמה תהיות על הסילבסטר. "הידעת שהסילבסטר הינו לזכרו של האפיפיור סילבסטר הראשון, בימיו של הקיסר קוסטנטינוס. . . הידעת שסילבסטר נחשב לגדול רודפי היהדות בדורו? הוא הפיץ את הנצרות באכזריות, בחרב ובהרג רב של יהודים. . . הידעת שבזמן חגיגות ליל הסילבסטר בשנת 1400 יצאו בפוגרום מאורגן נגד היהודים. . . הידעת שבליל הסילבסטר בשנת 1941 רצחו חיילים גרמנים בוורשה יותר מ-600 יהודים , נשים זקנים וטף, כדי לחגוג את הסילבסטר?".
ולתוככי כל התסבוכת הזו של יחסי יהודים וגויים, נקלעה גם שאלה אחת שהופיעה ביום רביעי ב"חידון העולמי לנוער בנושא מורשת הרמב"ם", שארגנה עיריית טבריה לציון 800 שנה לפטירתו. במקום הראשון זכו חן נמימי הלוי מטבריה ושלומי אזרן מחצור הגלילית, במקום השני אריאל פסו מברזיל ובשלישי רבקה קאהן מאנגליה.
ולשאלה מהחידון: הרמב"ם רואה את היהדות כדת אוניברסלית וסובלנית, בעלת תורת מוסר גבוהה וייחודית. א. מהו לדעת הרמב"ם תפקידה של היהדות? ב. כיצד לדעת הרמב"ם מתייחסת היהדות אל האנושות?
והנה תשובת עורכי החידון: א. תפקידה של היהדות הוא להרים את האנושות כולה לדרגת מוסר גבוהה יותר - לדעת את האל ולחיות חיי אמת; ב. היהדות רואה את האנושות כאחדות אחת ושופטת כל אדם על פי מהותו ולא על פי ייחוסו. יחסו הנוקשה של הרמב"ם אל הנוצרים כעובדי עבודה זרה לא נזכר בחידון.
 צלילי החג. האדמו''ר מקרעטשניף מנגן בכינור לאחר הדלקת נר חנוכה. צילום: יניב לוי יניב לוי יציאת השבת בתוך אווירת קלילות הדעת והחופש שהשרה ליל הניטל ומתוך ניסיון להסביר איך אפשר בכל זאת ללמוד משהו בליל חג המולד למרות האיסור לעסוק בו בתורה ממש, התייחס חסיד אחד לכלל ההלכתי ''שב ואל תעשה עדיף''. כלומר, יש מקרים שבהם אין הכרעה ולכן עדיף להישאר פאסיבי.
החסיד המחויך פירט הלכה חדשה: ''השוהה בשירותים ואין לו מספיק נייר טואלט - מה יעשה? פסק מרן: 'שב ואל תעשה עדיף'''.
תוקן על ידי הגוילם ב- 26/11/2010 11:21:09
 |
|
|
