בית פורומים עצור כאן חושבים

דרכו של האבן עזרא בפירושו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/11/2010 17:38 לינק ישיר 

סגסג כתב:
מקס
תוכל לציין את המקור באבן עזרא שמפרש שיש חובה לאכול מצות שבעת ימים?.

אבן עזרא שמות פרק יב

ואין בכל מושבותיכם תאכלו מצות רשות, כמו ששת ימים תעשה מלאכה (שמות לה, ב), רק חיוב למען תזכור:

אבן עזרא שמות פרק כג

(טו) את חג המצות החל ממנו, כי הוא ראשון לחדשי השנה. והנה כתוב: שבעת ימים תאכל מצות, כמו חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים (דבר' טז, יג). והנה הוא חיוב, ואין כמוהו ששת ימים תעשה מעשיך (שמות כג יב), כי אחריו כתוב שתשבות ביום השביעי, ואין ככה שבעת ימים תאכל מצות. ועוד, למה לא כתב שבעת ימים לא תאכל חמץ?


_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 17:40 לינק ישיר 

רדףהשיג כתב:
אגב - נדמה לי שהיה פה פעם אשכול על הצינזורים שנעשו בספרי קודש -- אז פירוש הרשב"ם הוא דוגמה מובהקת - שבהוצאות המסורתיות הפירוש מתחיל רק מפרק ב' או ג' והלאה של בראשית
רדף: כולם החזירו את הרשב"ם מתחילת בראשית, 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 17:49 לינק ישיר 

maxmen כתב:
מקס
תוכל לציין את המקור באבן עזרא שמפרש שיש חובה לאכול מצות שבעת ימים?.

אבן עזרא שמות פרק יב

ואין בכל מושבותיכם תאכלו מצות רשות, כמו ששת ימים תעשה מלאכה (שמות לה, ב), רק חיוב למען תזכור:

אבן עזרא שמות פרק כג

(טו) את חג המצות החל ממנו, כי הוא ראשון לחדשי השנה. והנה כתוב: שבעת ימים תאכל מצות, כמו חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים (דבר' טז, יג). והנה הוא חיוב, ואין כמוהו ששת ימים תעשה מעשיך (שמות כג יב), כי אחריו כתוב שתשבות ביום השביעי, ואין ככה שבעת ימים תאכל מצות. ועוד, למה לא כתב שבעת ימים לא תאכל חמץ?


_________________



הוא מתכוון שבפסח יש חיוב לאכול מצה שלא כמו בימות השבוע שאין חיוב לעבוד ורק דברה תורה כלשון בני אדם.
אני לא בטוח שהוא באמת מתכוון לכל הימים, אולי רק ליום הראשון ו-"בכלל מאתיים, מנה"...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/11/2010 17:49 לינק ישיר 

לכולם, נגד ההשקפה הוא יצא בגדול,

הוא נגד תפוח בדבש,
הוא נגד ללמוד ללא תועלת כמו נזיקין,
נגד באבות ואדמורים הנה משהו עססי,
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=59&topic_id=1089870&forum_id=1364

כבוא הראב"ע לעיר אחת מערי אדום, לא קבלוהו אנשי המקום בכבוד,
אך איש אחד ספרדי ושמו אליקים הטה אליו חסד, 
ובעיר הזאת ישב אז על במתי הצלחה איש זד ובן בליעל שבא מארץ יון ושמו שמעי
ואמר על עצמו לפני המון העם שהוא מלא דעים בים התלמוד,
וחרף את חכמי ספרד ויקרא אותם מינים,
והתחפש באיש קדוש, ובסתר חלל כל קדש:
אבל רבים מן המון העם נהו אחריו בכל נפשם,
גם נתן להם תמרוקים וסמי רפואות, ויהי בעיניהם כאיש מופת,  
 
והראב"ע היה ירא לצאת נגדו,
כי אנשי המקום היו עם עמקי שפה וחסרי דעת,
וחכמת המסכן היתה בזויה בעיניהם:
ויהי היום נתן בעל המופת הזה, שמעי,
תמרוקים וסמי רפואות לעלם אחד בנימין שמו  צעיר לימים, כבן שמונה או עשר שנים,
שכמעט הגיע למקרא ופרקים,
והעלם הזה מת פתאום,
אז לבש הראב"ע קנאות, ויצא בשירו זה (בהמשך) לגלות את חרפת שמעי בקהל,
 
 
נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי 
                                            א

                                    נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי

                                    וְהִבְהִיל רַעְיוֹנִי

                                    וְשָׁם פִּי וּלְשוֹנִי

                                    אֲסוּרִים בַזִּקִּים

 

              ב                                                                   ד

    לְפָנִים בַּנְּעוּרִים                                           שְׂפָתַי אִם אָשִׂים 

   הֲכִינוֹתִי שִׁירִים                                           בְּהָרִים וּרְכָסִים

   בְּצַוַאר הָעִבְרִים                                           יְעוּפוּן בָּם סוּסִים

  נְתַתִּים כַּענָקִים.                                         יְרוּצוּן כַּבְּרָקִים.

 

              ג                                                                   ה

  בְּכָל מָקוֹם גַּרְתִּי                                          וְעַתָּה נָפַלְתִּי

   סְפָרִים חִבַּרְתִּי                                            לְעָפָר שָפַלְתִּי

   וְסוֹדוֹת בֵּאַרְתִּי                                            וְתַחֲנוּן הִפַּלְתִי

   וְכִרְאִי מוּצָקִים.                                          לְאֵל מִמַעֲמַקִּים.  

 

            ו                                                                 ט

   אֲכָלוּנִי עוֹפוֹת                                             יְקָר רָאֲתָה עֵינָם

   עֲדֵי הַקִּיפוֹפוֹת                                           וְאִם גֵרִים הִנָּם

   וְעַל רֹאש אַשְפּוֹת                                       מְזָוֵיהֶם חִנָּם

   בְּנֵי עַוְלָה זוֹרְקִים.                                      מְלֵאִים וּמְפִיקִים.

 

            ז                                                                  י

   וּבִרְבוֹת טוֹבָתָם                                          וְאָנֹכִי מוּסָר  

   יְכַחֲשוּ בַאֲבוֹתָם                                         לְעֵינֵי כָּל בָּשָׂר

   וְעַל זַך חַרְבוֹתָם                                         כְּבוֹד הוֹדִי סָר

   מְנִיפִים וּמְרִיקִים.                                     וְשֵן עָלַי חוֹרְקִים.

 

            ח                                                                יא

 וְאַנְשֵי לֵב מָטוּ                                            וְגָבַר מַחֲשָבִי

 וְהַיֹום נִמְעָטוּ                                               לְאָרְכִּי וּלְרָחְבִּי

 אֲבָל שָׁמְנוּ בָעֲטוּ                                          וּפֹה לֹא אֶפְתַּח פִּי

 אֲשֶר צִיָּה עוֹרְקִים                                       שְׁדֵי דַּעַת צוֹמְקִים.

 

        יב                                                                  טז

וְחַיָּתִי סָפָה                                                   אֱמֶת רֵעַ אֵין לוֹ

בְּעַם עִמְקֵי שָׂפָה                                           בְּדַעְתּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ

וְנַפְשִׁי נִכְסָפָה                                               וּמַחֲמַדִּים כֻּלּוֹ

לְרַבִּי אֶלְיָקִים                                               וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים.

 

          יג                                                                יז

גְּבִיר בְּמִשְׁפָחוֹת                                             שְׁמָעֵנִי אָחִי

גְּבִיר דֹבֵר צַחוֹת                                             שְׁמַע נָא אֶל שִׂיחִי

גְּבִיר מֵשִׁיב רוּחוֹת                                         אֲהֵבָתְךָ רוּחִי

תְּעוּדָתוֹ מֵקִים.                                              וְעֵדִי שְׁחָקִים.

 

            יד                                                               יח

וְעַל פִּיו נִשְׁמָעוֹת                                           וְלָמָּה נִתְעַבֵּר

צְפוּנוֹת כָּל דֵּעוֹת                                            בְּזֵד כִּי הִתְגַּבֵּר

בְּדַת אֵל,וִירִיעוֹת                                           וּמָה נוּכַל דַּבֵּר

תְּעוּדָתוֹ מֵקִים                                               בְּאֶרֶץ מֶרְחַקִּים.

 

           טו                                                                יט    

שְׂפָתָיו ספִּירִים                                            אֲנַחְנוּ עַם דַּלּוּת

אֲמָרָיו יַקִּירִים                                             וקַלּוּת עִם סִכְלוּת

וּמִפַּחְדּוֹ שָׂרִים                                              בְּגָלוּת תּוֹך גָלוּת

יְבֹאוּן בִּנְקִיקִים.                                          בְּכָל עֵת מַעְתִּיקִים.

 

            כ                                                                 כד      

בְּיַד אֵל לוּ מַתְנוּ                                           הֲלֹא הַמִּתְהוֹלּל

בְּעֵת שֶׁיָשַבְנוּ                                               בְּרִית קֹדֶש חִלֵּל

בְּמֶרְחָב, כִּי שִׁבְנוּ                                         עֲזֹב לוֹ וַיְקַלֵּל

לְחוּצִים וּדְחוּקִים.                                       אֲנָשִׁים צַדִּיקִים.

 

         כא                                                                 כה 

וּבְאֱדוֹם אֵין הָדָר                                        כְּמוֹ שִׁמְעִי, כִּשְׁמוֹ

לְכָל חָכָם הוּא דָּר                                       וְהַיַּחַשׂ עִמּוֹ 

בְּאַדְמַת בֶּן קֵדָר                                          וְחֶשְׁבּוֹן עִם טַעֲמוֹ

וְעָלֵינוּ שׁוֹרְקִים                                          דְּבָרִים עַתִּיקִים

 

        כב                                                             כו

וְאִלּוּ בָּא חָגָב                                             יְוָנִי בָּהֶם שִׂים

יְוָנִי בָּם שֻׂגַּב                                             יְהִי שִׁקּוּץ מַעֲשִׂים

וְרָכַב עַל כָּל גַּב                                          אֲשׂוֹחַח בִּיחָשִׂים

וְנֶחְשָׁב כַּעֲנָקִים                                        בְּהֵא הַדִּקְדּוּקִים

 

         כג                                                             כז

וְחֶרְפָּה וָבֹשֶׁת                                           וְעֵינוֹ עָנְתָה בוֹ

לְנֶפֶשׁ נִקְדֶּשֶׁת                                          עֲלֵי רֹעַ לִבּוֹ

אֲשֶׁר לֵבָב תָּשֵׁת                                       בְּקִרְבּוֹ שָׂם אָרְבּוֹ

לְאַחַד הָרֵקִים                                          וַעֲשֵׂה תַּמְרוּקִים.

 

         כח                                                        לב

בְּהִשְׁתַחֲוָיָתוֹ                                            וְרַבֵּנוֹ יִצְחָק

לְכָל רֹאֶה אוֹתוֹ                                        יְבֹרַךְ מִשַׁחַק

מְלֹא כָל קֹמָתוֹ                                        אֲמָרִים אֵלָיו חַק

וּמַשְׁפִּיל חַמוּקִּים.                                   וְהַיּוֹם נִמְחָקִים.

 

         כט                                                         לג

וְחֵרֵף בֶּן תּוֹרָה                                         וְאָמַר לַתּוֹעִים

וְכָל יוֹדְעֵי מִקְרָא                                     אֲנִי מָלֵא דֵּעִים

לְזֹאת אַנְשֵי מוֹרָא                                   בְּמוֹעֵד וּזְרָעִים

מְכֻסִים בְּשַׂקִּים.                                     וְנָשִׁים וּנְזִיקִים.

 

            ל                                                         לד

וְאֵיךְ יִקְרָא מִינִים                                  וְצַעֲקוֹתָיו רַבּוֹת

לְבָנִים נֶאֱמָנִים                                       וְנָגְעוּ עַד עָבוֹת

חֲסִידִים וּגְאוֹנִים                                    וְלֹא יֵדַע אָבוֹת

וְכָל שֹׁמְעָיו שֹׁתְקִים                               וּבַמֶּה מַדְלִיקִים.

 

           לא                                                        לה

וְאַיֵּה קִנְאַת רָב                                       כְּלִמַּת הַמַמְרֶה

שְׁלֹמֹה נֵר מַעֲרָב                                    צְעִיר יָמִים יוֹרֶה

וְלָמָּה זֶה לֹא רָב                                     בְּטָהֳרוֹת הוּא קוֹרֵא

לַמֵּתִים וְלַעֲשׁוּקִים                                וְטֹעֶה בַּפְסוּקִים. 

 

           לו                                                        מ

וְרֵאשִית פָּרָשָׁה                                     אֲהָהּ עַל זִכְרֶךָ 

עֲלֵי פִיהוּ קָשָׁה                                     הֲכִי מַאֲמָרֶיךָ

אֲשֶׁר הִיא נִדְרָשָׁה                                 בְּלִבּוֹת הוֹרֶיךָ

בְּפִי הַתִּינוֹקִים.                                    שְׁלָטִים נִמְרָקִים.

 

           לז

חֲשַבְנוּהוּ אָרוֹן                                      תְּהִלּוֹת הִשְמַעְתָּ

וְהוּא אַף גַּם חָרוֹן                                  וְתוֹרָה יָדַעְתָּ

וּבַבַּיִת חֶסְרוֹן                                        מְהֵרָה נָגַעְתָּ

וְעוֹד בּוֹ מַחֲזִיקִים.                                לְמִקְרָא וּפְרָקִים.

 

            לח                                                     מב

לְמֵבִין נִסְתָּרִים                                      הֲיָמִים שָׂבַעְתָּ

שְׁתֵי עֵינַיִם אָרִים                                  וּמָה זֶה פָשַׁעְתָּ

לְמַלֵּט נוֹתָרִים                                       וְלָמָּה גָּוַעְתָּ

חֲמוּדִים וַחֲשוּקִים.                               כְּמוֹ הַנֶחֱנָקִים.

 

           לט                                                     מג

וּבִנְיָמִין צָעִיר                                        בְּבֵיתְךָ שָׂטָן בָּא

קְנָאוֹת בִי הֵעִיר                                    וְרָעָתְךָ רַבָּה

וְכָאֵש שֶׁהִבְעִיר                                     לְזֹאת נֵרְךָ נִכְבָּה

קְרָבַי נִשָּׂקִים.                                      וְנַדְתָּ לִמְצוּקִים.

 

          מד                                                      מח

וְאָב מָלֵא רַחֲמִים                                 נְדִיבֵי עָם  עוּשוּ

יְשַלֵּם נִחוּמִים                                     וְאַל נָא תַחֲרִישוּ

לְאָבוֹת נִדְהָמִים                                   פְּנוּ פֶּן תֵעָנְשוּ

שְׁנֵי הַוָתִיקִים.                                    וְתִהְיוּ כַּף סוֹפְקִים.

         מה                                                    מט

וּמַשְׁחִית וּמְחַבֵּל                                הֲסָרָה צִדְקַתְכֶם

יְנֻדֶּה מִתֵּבֵל                                       הֲסָרָה חָכְמַתְכֶם

וּמִנַּחֲלַת חֶבֶל                                     וְזָר יִמְשֹׁל בָּכֶם

יְסוּרוּן מַזִּיקִים.                                וְשַבְתֶּם נֶחֱלָקִים.

 

          מו                                                  נ

וּפֹה תַמּוּ שִׁירִים                              תְּנוּ לֵב לַתְּלָאָה

עֲלֵי פִי נִדְבָּרִים                                בְּמַלְכוּת חַטָּאָה

וְאֵלֶּה הָאֲחֵרִים                                אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם יִרְאָה

לְבָנִים וּשְׁרוּקִים.                            וּבָשָׂר לֹא בֹּדְקִים.

 

          מז                                                  נא

אֲני לֹא חִבַּרְתֶם                           וְאֵיךְ יִזְבַּח בָּשָׂר

בְיַד חָכָם שַׁרְתֶּם                             יְוָנִי כֹּל חָסֵר

וְעִם שִׁירַי שַׂמְתִּים                         וּמִדֶּרֶךְ אֵל סָר

 וְהָיוּ נִדְבָּקִים.                                וּמַשְׁלִיך חַלֻּקִים.

 

        נב                                                נו

יְהוּדָה הֶעָנָיו                                  בְּיָדוֹ יִפְּלוּ

לְעֵת בִּרְאוֹת עֵינָיו                          מְתִים שֶׁהִסְכִּילוּ

חֲזִיר בֵינוֹת שִׁנָיו                           אֲחֵרִים יַכְשִׁילוּ

וְאֹכְלוֹ בִּשְׁוָקִים.                            וְלָשׁוֹן מַחֲלִיקִים.

 

         נג                                              נז

נְאֹם זֶה אֶלְעָזָר                             מְרֵעָיו בּוֹ שִׂמְחוּ

וּמֹשֶׁה הַנֶעֱזָר                                וְיֶדְכֶם לוֹ פִתְחוּ

וּמוֹטוֹת כֹּהֵן זָר                             וּמַתָּנוֹת שִׁלְחוּ

עֲדֶנָּה נִתָּקִים                                וּמַלְּאוּ מִזְרָקִים.

 

           נד                                                נח

בְּבֵית לֵוִי תּוֹשָׁב                            וְאִם בּוֹ תַאֲמִינוּ

וּכֶעָרֵל נֶחְשָׁב                                 נְדִיבוֹתָיו בִּינוּ

וּמִי יֵדַע אִם שָׁב                            וּמִטָּה הָכִינוּ

וְאִם אֵין מַסְפִּיקִים                       וּמַלְבוּשִׁים נְקִיִם.

 

            נה                                              נט

בְּנֵי אֵל עִזְבוּהוּ                              תְּנוּ לוֹ שֵם יַלְדָּה

הֲכִי אֵין כָּמֹהוּ                              לְאִשָּׁה בַּת חֶמְדָּה

וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא                          בְּנוּ לוֹ בֵּית מִדָּה

בְּמִי אַתֶּם עוֹסְקִים                       עֲשׂוּ שָׁם אַתִּיקִים.

 

           ס                                                סג

וּמַאֲכָל גַּם מַשְׁקֶה                       לְהַצְהִיל הפָּנִים

תְּנוּ אֶל רַב שָקֵה                        תְּנוּ עוֹד עַרְמוֹנִים

אֲשֶר לוֹ יִנָּקֶה                             אֱגוֹזִים בִּתְאֵנִים

כְּמוֹ שַׂר הַמַשְׁקִים.                    שְׁבוּרִים וּמְנֻקִּים.

 

             סא                                        סד

וְטוֹב הוּא שֶׁיִלְחַם                         וּבֶאֱלוֹהַּ שָמֵן

בְּכָל יֹום לֶחֶם חַם                      לְבַבְכֶם יֵאָמֵן

 בְּמֶלֶךְ אוֹ פֶחָם                             אֲבָל עַם אֵל אָמָּן

כְּמוֹ בֶּן תַפְנוּקִים.                         בְּפָנָיו הֵם יוֹרְקִים.

 

        סב                                              סה

עֲשׁוּ עוֹף רִאשוֹנָה                         בְּצִלּוֹ תֶחֱסָיוּ

וְדָג בָּאַחֲרוֹנָה                               מְשַרְתָיו אָז תִּחְיוּ

צְלוּ עוֹד בֶּן יוֹנָה                            עֲדֵי עַד אִם תִּהְיוּ

קְנוּ לוֹ צִמּוּקִים.                           עֲפַר רַגְלָיו נוֹשְׁקִים.

 

                                  סו

                             וְעִבְדוּ זֶה הָאֵל

                             וְלָתֵת חֵן יוֹאֵל

                             וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל

                             שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים.



תוקן על ידי maxmen ב- 11/11/2010 17:52:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 18:05 לינק ישיר 

דרכו המעניין באייך ללמוד דרשות חז"ל

אבן עזרא אסתר פרק א

חרבונא - רבים פירשו שהיה חרבו של המן במהרה כי נא כמו עתה, גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,

 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 18:25 לינק ישיר 

יונתן:

תעיין שוב ושוב, זה פשוט

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 21:29 לינק ישיר 

סגסג, מדוע אתה שואל דוקא על אבן עזרא ולא על כל שאר המפרשים הקדמונים שפירשו פסוקים בהלכה ובאגדה בשונה מחז"ל (רש"י, רד"ק, רמב"ן, רשב"ם, הגר"א, ועוד רבים)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2010 22:23 לינק ישיר 

יש לפעמים שיש דרשת חז"ל,ויש פירוש לפי הפשט,והפשט אינו סותר לדרשת חז"ל,בדברי האבן עזרא מצינו שמפרש פרושים הסותרים לדברי חז"ל.
הנה דוגמא[אמנם מדברי אגדה],הגמ'[נדרים לח א]אומרת שיונה הנביא שילם את שכרה של כל הספינה,"יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה וא"ר יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה",כנראה שדרשו הלשון "ויתן שכרה",משמע שכרה של הספינה,וגם,אם נימא ששילם רק חלקו מה בא הפסוק לומר,שלא נסע בחינם,פשיטא שלא נסע בחינם,וגם אם אי"ז פשיטא מה זה מלמדנו ששילם את חלקו.
אבל האבן עזרא בפירושו כותב"ויתן שכרה לא כל שכרה רק מה שהוא חייב ליתן בחלקו".
ובאמת צריך להבין,מה בא האבן עזרא להדגיש,למה שנחשוב שנתן כל שכרה,לולי דרשת חז"ל,אז או שזה גופא כונת האבן עזרא,אחר שיש גמ' ששילם כל שכר הספינה,בא להדגיש לא כן,או שמצד הפשט עצמו סבירא ליה להאב"ע שיש להבין כדברי ר"י,ולכן הוצרך להדגיש שאינו כן,ולפ"ז באמת נצטרך להבין אם כן פשטא דקרא למה באמת פירש ל"כ,ואולי מכיון שמבחינת המציאות זה משונה למה שישלם שכר כל הספינה,אם כי יש בהחלט להסביר ענין זה,כמו שכתבו שם המפרשים.
זה דוגמא לפירוש הפוך מפירוש חז"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/11/2010 23:39 לינק ישיר 

זה בדיוק מה שנמצא בדברי כל המפרשים, שמפרשים פסוק בניגוד ובסתירה לדרשת חז"ל, בין בהלכה ובין באגדה. והאבן עזרא בהלכה דוקא ממעט בזה הרבה פחות מהרמב"ן ושאר מפרשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2010 02:52 לינק ישיר 

יחודו של האבן עזרא בזה שהוא נגד ההשקפה ויצא נגדו בחרב ובחנית, אם זה הצדוקים ואם זה מאמינים מטופשים,
ומפרשים תורה בדרך המוזרה,
לדוגמא:

אבן עזרא רות פרק ב

(יז) ויהי כאיפה שעורים - פעם אחת שאלני אדם מה טעם באיפה שעורים אמרתי לו אין טעם לשאלה הזאת כי הכתוב ספר מה היה אז נקלותי בעיניו ויאמר לי כי יש לו טעם ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו, והנה בא ביום אחד ואמר לי כי יש לו טעמים הרבה האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעל' וטעם איפה צ"ו רמונים שהיו על העמוד וזה בגימטריא איפה, ופירוש שעורי' כמו שיעורים כמו שער בנפשו, וטעם אחר ויהי שתי מלות ארמית ועברית והיא כאשר ראתה שיתל' אבשלום שהוא מבניה והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו ואחר כך איפה שערים לשון רבים בעבור היותו כבד עליו, וטעם אחר כי תחלת אות כאיפ' עם תחלת שעורים הוא בגמטריא ישי שהוא צדיק גמור אז שמח וישב לבו בקרבו:

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2010 07:34 לינק ישיר 

דינו
תוכל להביא דוגמא כעין הדוגמא שהזכרתי מיונה,בפירש"י?.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/11/2010 07:37 לינק ישיר 

מקס
מה שאתה מזכיר זה הכל מגיע משורש אחד עם דרכו בפירושו,האבן עזרא היה אדם פשטן,ישר,שכלתן,והכל נבע משורש זה.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/11/2010 08:43 לינק ישיר 

הקדמונים המפרשים בשונה מחז"ל: בהלכה, באגדה (-בסוף הדף).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2010 13:27 לינק ישיר 

סגסג כתב:
מקס
מה שאתה מזכיר זה הכל מגיע משורש אחד עם דרכו בפירושו,האבן עזרא היה אדם פשטן,ישר,שכלתן,והכל נבע משורש זה.
 


בתרגום חופשי: אדם נורמלי ולא שקרן וחכם, והכל נבע מזה שהיה יראי השם,

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2010 13:39 לינק ישיר 

maxmen כתב:
האבן עזרא לעולם לא היה נגד חז"ל, הוא נגד דעות שבחז"ל כלומר יש דעות חלוקות והוא לוקח צד,



אבן עזרא בראשית, י, ח:
 נמרוד אל תבקש טעם לכל השמות, אם לא נכתב, והוא החל להראות גבורות בני אדם על החיות, כי היה גבור ציד. וטעם לפני ד'. שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם, וזו דרך הפשט, והדרש דרך אחרת:

רמב"ן שם:

ורבי אברהם פירש הפך הענין על דרך פשוטו, כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן. ופירש "לפני ה'" שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם. ואין דבריו נראין, והנה הוא מצדיק רשע, כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה:


לענין מצות:
יש לך צד שיונתן לא צודק??
 ואם יש לך צד כזה, אזי יש לך עוד דוגמא למקרה בו הוא אומר נגד חז"ל. אין שום דעה בחז"ל שיש חובה לאכול מצות כל ז' ימים . כל הנידון הוא אם יש מצוה או רק רשות

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דרכו של האבן עזרא בפירושו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.