|
|
| נשלח ב-12/11/2010 13:58 |
|
| |
וחסרי מח אמרו וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 14:41 |
|
| |
אוקיי אברהם:
אין אבן עזרא אחד נגד חז"ל נקודה, יש חז"לים חולקים ואז לוקח צד,
דבר ראשון, בדקתי את זה,
שנית הוא בעצמו לא סובל מחדש בפשט, מהסיבה הפשוטה כי אין לדעת לפני שתשאל את בת פרעה אישית האם היד שלה התארכה או לא,
אגב: גם הרשב"ם שמפרש מול פני המנורה מול השלחן, האבן עזרה היה שואל אותו וכי מי הגיד לך טיפש, כמו ששאל בעניין הדוכיפת, רק מה ?! מצאתי מקור לרשב"ם בחז"ל
לגבי מצות חובה כל שבע:
דעתו כדעת ר' אליעזר בסוכה, תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד א משנה. רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה.
תוקן על ידי maxmen ב- 12/11/2010 14:44:35
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 14:50 |
|
| |
שוב, כשיש דרש ופשט הוא מסביר את הפשט ולפעמים מזכיר את הדרש ומשבח אותו ואם לדעתו הדרש "לא טוב" הוא מבטל אותו, לפעמים בלי להזכיר אותו (ברך את אברהם בכל - באורך ימים ועושר וכבוד ובנים מכל חמדת האדם. ודרש שבתו היתה שמה בכל צריך להוסיף בי"ת משרת)
מה שאני דיברתי הוא על הלכה מסויימת שרואים שהוא ממש הפוך מההלכה, ולא היה ידוע לי באותו הזמן מחלוקת בעניין. חבל שאני לא מצליח להיזכר איפה. עד שמחת תורה הבא בטח כבר אספיק למצוא אותו... :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 14:57 |
|
| |
יוחנן:
הכלל שלו לבטל דרש\פשט זה אך ורק אם חידשו פשט דרש חדש בלי קבלה, אבל אם קבלה היא ?! לעולם לא יחלוק על הדרש,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 15:03 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | יוחנן:
הכלל שלו לבטל דרש\פשט זה אך ורק אם חידשו פשט דרש חדש בלי קבלה, אבל אם קבלה היא ?! לעולם לא יחלוק על הדרש,
_________________
|
|
אכן, הרבה פעמים הוא אומר "אם קבלה נקבל" אבל אם לא, אז יש לו פשט אחר, יותר מתאים מזה של חז"ל כנראה..
נ.ב. כבר פעם שלישית שאתה קורא לי יוחנן.
(אין אייקון גלידה :-( )
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 15:07 |
|
| |
| יIנתן כתב: |  | אכן, הרבה פעמים הוא אומר "אם קבלה נקבל" אבל אם לא, אז יש לו פשט אחר, יותר מתאים מזה של חז"ל כנראה..
נ.ב.
כבר פעם שלישית שאתה קורא לי יוחנן.
 (אין אייקון גלידה :-( )
|
|
יונתן,
כן: אבל מנין לו שזה לא קבלה ?? רק המצאת הדורש ?? התשובה חייב להיות שיש לו דורש אחר בחז"ל ואז בוודאי אין זה קבלה, כי בקבלה אין מחלוקת, והבן
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 15:13 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | יונתן,
כן: אבל מנין לו שזה לא קבלה ?? רק המצאת הדורש ?? התשובה חייב להיות שיש לו דורש אחר בחז"ל ואז בוודאי אין זה קבלה, כי בקבלה אין מחלוקת, והבן
_________________
|
|
לא תמיד הוא יודע באמת. לדוגמא לא מצאנו עוד דיעה בחז"ל על גילו של יצחק בעקידה והנה דברי ראב"ע:
ורבותינו ז"ל אמרי שהיה יצחק כאשר נעקד ל"ז שנים, ואם דברי קבלה – נקבל, ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צידקת יצחק גלויה ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו מרצונו לשחיטה, ואין בכתוב מאומה על יצחק. והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים והכריחו אביו ועקדו שלא יבעט, והעד, שאביו הסתיר הסוד ממנו ואמר 'אלהים יראה לו השה', כי אילו אמר לו אתה העולה, ייתכן שיברח
מה שבא בקבלה אין מחלוקת (קרוב לזה בדברי הרמב"ם בריש הלכות ממרים) אבל יכול להיות מצב שיפול מחלוקת בדברי קבלה (משכחה או כל סיבה אחרת) ואז אתה "חופשי" לקחת איזה צד שנראה לך יותר... (יכול להיות ששני הצדדים לא באו בקבלה, וקבלה בעצמה צריך לבדוק מאיפה התחילה. גם בדורינו יש אנשים שמאמינים בדברים שמתבררים כלא נכונים)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 18:20 |
|
| |
יונתן:
שוב ברגע שיש שני צדדים ?! אין זה כבר קבלה, אפי' שצד אחד קבלה ?! ברגע שהגיע צד שני בוטל הקבלה,
(לא שעכשיו בוטל, רק עכשיו נודע לנו שאין קבלה, אחרת לא היה צד שני,)
ולכן במקום שלא מצא צד שני חייב להיות שזה קבלה, ולכן לגבי גילו של יצחק הוא מתנאה את פרושו, כי לא מצא כנראה חז"ל אחר,
אבן עזרא שמות פרק ב וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 20:11 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אוקיי אברהם:
אין אבן עזרא אחד נגד חז"ל נקודה, יש חז"לים חולקים ואז לוקח צד,
דבר ראשון, בדקתי את זה,
תגיד לי, מה קורה איתך? אני מביא לך דוגמא ואתה אומר לי אין דבר כזה??
במקום להגיד לי שאין דבר כזה תביא לי חז"ל שאומרים שנמרוד היה צדיק.
לגבי מצות חובה כל שבע:
דעתו כדעת ר' אליעזר בסוכה, תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד א משנה. רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה.
טענו בחיטים והודה לו בשעורים.
אני דיברתי איתך לגבי אכילת מצה בפסח ולא לגבי ישיבה בסוכה.
טענת שדעת האבן עזרא שיש חובה לאוכול מצה כל ז' ימים היא איננה נגד חז"ל. וטענתי שאין חז"ל שיש חובה, אלא כל הנידון הוא אם יש מצוה או רק רשות. אם אתה רוצה להוכיח לי אחרת תביא לי מקור. ואל תענה לי שהאבן עזרא לא חולק על חז"ל. [וכבר כתבתי שדעתי כדעת יונתן, שהאבן עזרא מתכון 'חובה' ביחס לאיסור אכילת חמץ, לאפוקי מ'ששת ימים תעשה מעשיך' שאין איסור לשבות ביום חול. עיין בהודעות בעמוד הקודם].
תוקן על ידי maxmen ב- 12/11/2010 14:44:35
|
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 00:22 |
|
| |
אברהם: נצחת אותי, מה לעשות אני מרים ידים,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 08:11 |
|
| |
רק הרשב"ם התחיל היום בבוקר? זה פסוק מפורש בשמות י"ב/יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת: עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ--בָּעָרֶב. ואין זה מתיישב עם מנהגנו בפסח ולא עם תחילת היום בלילה וראה תרגום יונתן שנדחק. אין לכך הבנה אם לא שהיום מתחיל בבוקר ולכן 14 בערב הוא מה שאנו קורים ליל ט"ו. ויתכן שלפני מתן תורה אכן כך נספרו הימים והיה הגבול בבוקר ולכן קראה התורה מה שאצלנו ליל טו יד בערב, ולאחר מתן תורה שונה גבול היום (בגלל המצוות)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 18:21 |
|
| |
ידוע דעת ההפלאה שלפני מתן תורה הלילה הולך אחרי היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 00:15 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | ידוע דעת ההפלאה שלפני מתן תורה הלילה הולך אחרי היום. |
|
גם ידוע שאחרי מתן תורה בקדשים הלילה אחר היום
תוקן על ידי maxmen ב- 15/11/2010 00:17:52
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 01:36 |
|
| |
אברהם היקר:
הסברתי למה לא יכול האבן עזרא לחלוק על קבלה, כי הוא תוקף מי שעושה זאת, והסברתי מתי כן חולק רק שיש מדרשים חלוקות, הרמב"ן שצטט באמת שואל הרי זה קבלה,
אבל הרמב"ן לא ידע שבספר הישר עה"ת כתוב כפי הפשט וגם בתרגום ירושלמי, ובילקוט ראובני, ומשמע שם שאח"כ הרשיע,
(עצה טובה: יש את ה"תורה שלמה" של הרב כשר, כדאי לעיין שם לפני שסומכים על אחרים,)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40009&st=&pgnum=31&hilite=
אבל ברור לכל מבין שאין הראשונים היו ליצנים כמו היום ולא מכרו לוקשים, או שהיה להם מקור או שאמרו על דרך אפשר כמו שהאבן עזרא נזהר מאוד בפירוש הגיל של יצחק בעקידה,
לגבי מצה חובה כל שבעה:
הרי ברור לך שהפסוקים כפשוטו אומרים שזה חובה,
שמות פרק יב
(טו) שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:
(טז) וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם:
(יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:
(יח) בָּרִאשׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחדֶשׁ בָּעֶרֶב תּאכְלוּ מַצּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחדֶשׁ בָּעָרֶב:
מי צריך יותר מפורש מזה ?? "בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב"
אבל חז"ל דרשו מה שדרשו, ומכאן דרשו גם לסוכות שגם שם כתוב מפורש,
ור' אליעזר לא מקבל את דרש חז"ל ומחייב כפשוטו לאכול בסוכה,
ועליו (על ר' אליעזר) האבן עזרא סמך גם לא לקבל את הדרש של חז"ל שזה בעצם אותו דרש, והבן,
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 02:09 |
|
| |
יונתן אולי אתה מתכוון לראב"ע הידוע על איסור חלב בחולין?
|
|
|
|
|