|
|
| נשלח ב-18/12/2010 20:59 |
|
| |
| riv כתב: |  | מקסמן,
אם חשבת שאני בדעה שבדברים האלה של הרמב"ן הוא ממעיט בערכם של חז"ל, אתה טועה בהחלט, כך שדבריך על שאין להביא ראיה מויכוח עם המינים הם חסרי ערך ואין להם שום משמעות לגבי שאלתי -
אני סה"כ שאלתי שאלה פשוטה - מה כוונתו של האומר כשהוא כותב "אינן אלא דברים שאדם מגיד לחברו" -
אני מחכה ....
|
|
אז שאלי את עצמך מה הרמב"ן רצה שהמין יבין ??? הוא רצה שהמין יבין שאדם אומר(\מנחם את) לחברו שמחר תבריא, המשיח כבר בא עוד מעט וכדמה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 07:20 |
|
| |
מקסמן,
יודע מה אנסח את השאלה שלי אחרת, - כדרך שאליעזר שאל על לבוש הבדים-( כלומר , נניח ואתה נתקל בפיוט בביטוי לבוש הבדים, איך אתה מפרש אותו ? למה מתכוון החכם כשהוא מגדיר את מדרשי האגדות כך : אנו קורין אותם הגדה...שאינן אלא דברים שאדם מגיד לחברו ( ברוך השם יש סיכוי שנפטרתי מסוגיית המשיח ועידוד רוח הנדכאים)
צענע,
אני משתתפת בצערך, אך מה לעשות שדווקא הרמב"ם הוא זה שנתן ללומדיו את הכלים להגיע לשאלות המבוקשות ? אגב, התשובה שיש בידי היא לאו דווקא מהרמב"ם..
ואני אחכה...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 08:56 |
|
| |
| riv כתב: |  | צענע,
אני משתתפת בצערך, אך מה לעשות שדווקא הרמב"ם הוא זה שנתן ללומדיו את הכלים להגיע לשאלות המבוקשות ? אגב, התשובה שיש בידי היא לאו דווקא מהרמב"ם..
ואני אחכה... |
|
רגע רגע יש לך תשובה ומתעללת בנו ???
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 18:38 |
|
| |
מדרשי האגדה הם פירוש למקרא בדרך של רמז וסוד - ולפי הנאמר בחגיגה יג: אין לדרוש בדברים אלו אפילו ליחיד אבל מוסרין לו ראשי פרקים - וכמו שהרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה יא "עניין מעשה מרכבה אפילו לאחד אין דורשים, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, מוסרין לו ראשי פרקים.."
לכן כשהרמב"ן כותב "אנו קוראים אותו ספר הגדה רוצה לומר שאינן אלא דברים שאדם מגיד לחברו" - הוא מכוון לדברי חז"ל בחגיגה יג -
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 18:46 |
|
| |
ריב: יפה מאוד
"מי שלא מאמין לא יזיק" הוא כיוון על פשוטם של דברים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 18:49 |
|
| |
ריב,
כמדומני שאת דורשת את הדברים הפשוטים של רמב"ן 'דברים שאדם מגיד לחברו' - כלומר, דברים שאין לנו חובה לקבל: סתם דיבורים שבין אדם לרעהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:03 |
|
| |
אליעזר,
אתה רציני ? איך הגעת לזה מהדברים שכתבתי למעלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:07 |
|
| |
ריב, אני מפרש את דברי הרמב"ן כפשוטם, ואילו את מכניסה בהם דברים משלך כך נראה לי. אם איני טועה דברי הרמב"ן בניסוחם שלמעלה נאמרו בויכוח (כך על כל פנים מציג הרמב"ן עצמו את הדברים) כיצד הבינו זאת יריביו המלומדים. האם כדברייך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:22 |
|
| |
אליעזר
זה המדרש הטהור- אפשר לדרוש כל דבר , בכל צורה - כיד הדמיון והאסוציאציה האנושית, ואפשר לדרוש אותו פנים ואחור, ישר והפוך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:27 |
|
| |
ירוחם,
אבל כאן ענייננו בדברי הרמב"ן כפי שהם נאמרו בחילופי הדברים בינו ובין יריבו. ובוודאי שהדברים נאמרו בצורה הפשוטה והברורה כדי שלא לתת פתחון פה ליריבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:37 |
|
| |
אליעזר,
למה אתה חושב שרק אתה מפרש כפשוטו - גם אני מפרשת כפשוטו..
גם אתה מכניס בהם דברים משלך - (ולצורך הדגמה בלבד )- לדידך הרמב"ן מדבר על אדם וחברו כאילו מדובר בשני בני אדם שנפגשו לאחר שלא התראו זמן רב והם מנהלים בניהם דו שיח על הא ועל דא.. אני לעומתך מכניסה בהם דברים מהתורה. מבחינתי, היות ומדובר בחכם בסדר גודל של הרמב"ן שלא יתכן שיאמר דברים שלא עולים בקנה אחד עם יסודי התורה - לדידי, מדובר בתלמידי חכמים שהם בדרגת החכם המבין מדעתו ואחד מוסר ( = מגיד) לחברו ראשי פרקים בדבר עמוק שהשיג על ידי עיון במדרש אגדה..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 19:43 |
|
| |
ריב,
אבל על עיקר טענתי לא ענית: הרי דברים אלה אמר הרמב"ן בויכוח ליריבו ולפני המלך - כלום הוא חשב שהמלך למשל יבין כך את הדברים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 20:04 |
|
| |
עיקר טענתך אין לה על מה לסמוך, כיוון שאת הדברים האלה הרמב"ן כותב כהבהרה על מה שאמר למלך בויכוח...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 20:09 |
|
| |
ייתכן שאת צודקת. אבל אין הספר לפניי עתה. לכשאפנה אעיין.
על הביטוי הארמי 'ניתי ספר ונחזי' אומרים הליצנים דוברי היידיש כך: 'ונחזי' = 'ווען איך זעה'. כלומר, כשאני רואה בעיניים שלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 20:25 |
|
| |
הנה תראה בעיניים שלך,
" פראי פול שאלני אם כבר בא המשיח שדיברו בו הנביאים, ואמרתי שלא בא. והביא ספר אגדה שאמר בו כי ביום שחרב בית המקדש בו ביום נולד. ואמרתי אני שאיני מאמין בזה, אלא הוא ראיה לדברי. ועתה אני אפרש לכם למה אמרתי שאיני מאמין בזה. (דעו כי) אנחנו יש לנו שלשה מינין של ספרים, האחד הוא הבב"ליה, וכולנו מאמינים בו אמונה שלמה. השני הוא נקרא תלמוד, והוא פירוש למצוות התורה, כי בתורה יש תרי"ג מצות ואין בה אחת שלא נתפרשה בתלמוד ואנחנו מאמינים בו בפירוש המצוות. עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש, רוצה לומר שרמ"וניש. כמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמו"ן (אחד), ואחד מן השומעין היה טוב בעיניו וכתבו. וזה הספר מי שיאמין בו טוב, ומי שלא יאמין בו לא יזיק. ויש לנו חכמים שכתבו שהמשיח לא ייוולד עד עת קרוב לזמן הקץ שיבוא להוציאנו מן הגלות. על כן איני מאמין בזה הספר במה שאמר שנולד מיום החורבן. ועוד אנו קורין אותו ספר הגדה, רוצה לומר ראסיונאמינט"ו, רוצה לומר שאינן אלא דברים שאדם מגיד לחבירו. אבל אני מקבל אותה הגדה כפשוטה כמו שאתם חפצים בה, מפני שהיא ראיה מפורשת שאין ישו שלכם משיח ...שהוא לא נולד באותו היום."
 |
|
|
|
|
|