אגדה- כפשוטו או כמדרשו [אליעזרט או ירוחם]

לאליעזרט

"ועוד אנו קורין אותו ספר הגדה, רוצה לומר ראסיונאמינט"ו, רוצה לומר שאינן אלא דברים שאדם מגיד לחבירו. "
 
הרי מעצם המצאות המילה ראסיונאמיט"ו שזו מן הסתם מילה לועזית שפרושה להגיד או לספר (-מואדיב?)אפשר להסיק שאין כל קשר בין הנאמר פה לבין מה שהביאה ריב מהנאמר במסכת חגיגה..

צענע,

כנראה שבקריאה הראשונה פיספסתי את הנקודות שבהן סיימת את דברייך... 

ומה דעתך לגבי מנהג 'כסא של אליהו' ומקורו?

בהורמנא דמו"ר אליעזר, עד כמה שזכרוני מטעה אותי, מקור הענין שפנחס זה אליהו הוא בסדר עולם דר' יוסי בר חלפתא, וכן רמוז בתלמודא דידן תלמודא דמדינחאי במציעא עלה קיד' צד ב' "ולאו כהן מר", וידוע שאליהו הגלעדי מתושבי גלעד לא היה כהן, וקל להבין בס"ד וזמש"ל.

ריב: "עיקר טענתך אין לה על מה לסמוך, כיוון שאת הדברים האלה הרמב"ן כותב כהבהרה על מה שאמר למלך בויכוח... "

והרי ציטוט -

אמרתי לאדוננו המלך:
אדוני, שמעני.

ויאמר לי:
ידבר הוא תחילה כי הוא התובע.

אמרתי:
הניחוני לברר דעתי בעניין המשיח, ואז יוכל להשיב על ברור.

קמתי ואומר:
שמעו עמים כולם. פראי פול שאלני אם כבר בא המשיח שדברו בו הנביאים, ואמרתי שלא בא. והביא ספר אגדה שאמר בו כי ביום שחרב בית המקדש בו ביום נולד. ואמרתי אני שאיני מאמין בזה.
(דעו כי) אנחנו יש לנו שלושה מינין של ספרים,
האחד הוא הבב"ליה, וכולנו מאמינים בו אמונה שלמה.
והשני הוא נקרא תלמוד, והוא פירוש למצוות התורה, כי בתורה יש תרי"ג מצוות ואין בה אחת שלא נתפרשה בתלמוד, ואנחנו מאמינים בו בפירוש המצות.
עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש, רוצה לומר שרמ"וניש. כמו

הרמב"ן אומר זאת בויכוח ואינו שותל בכתב אחר כך כהבהרה.

ואם כבר להתלות בלשון מגיד לחבירו – אולי על דרך "הגיד לך ... מה טוב..." שאלו אמרות מוסר ולא תורה/הלכה