|
|
| נשלח ב-15/11/2010 00:34 |
 |
| |
אדרבא ההדגשה היא שלא תחשוב שלחוה השניה הכוונה, כי אז מה רבותא בכל הסיפור אם זו לא חווה הראשונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 08:46 |
|
| |
אליעזרט,
לעניות דעתי, "חווה הראשונה" האמורה הכוונה ל"אשה הראשונה" כמקבילה ל"אדם הראשון" ( שחזרה לעפרה כדברי המדרש) - כלומר, יש כאן ביטוי סמלי לויכוח על "אשה" באופן כללי .( הרקע לויכוח הוא שרצו לחלק בניהם את העולם כלומר הבסיס לויכוח שלהם היה מאבק כוח על רכוש ושליטה)
אם אני לא טועה בהמשך המדרש בבראשית רבה , אומר אחד החכמים, שאחות תאומה נולדה עם הבל, והיו מתווכחים ביניהם, זה אומר אני הבכור ואני נוטלה, וזה אומר נולדה עמי ואני נוטלה...
תוקן על ידי - riv - 15/11/2010 09:17:49
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:08 |
|
| |
ולענ"ד חוה הראשונה היא יצור ביניים, שהיתה שייכת למשפחת אב קדמון של אדם הראשון, סגולתו של אדם היתה שהתנתק מאבותיו הקופים והפך לאדם בעל יכולת בחירה וביטוי. ואילו קין והבל נמשכו לאותה קופה (אולי שמה היה לוסי). וכך רמזו חז"ל ביבמות סב' שאדם הראשון בא על כל בהמה וחיה. וגם רש"י על התורה מזכיר שחוה קינאה לאדם שמא ירצה אשה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:15 |
|
| |
ארתח
אתה מסביר את הגמרא כפשוטה? הלא בן נח אסור בבהמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:35 |
|
| |
בעל, לדעתך אדם הראשון היה בן נח??????? 
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:37 |
|
| |
כולי תדהמה,
הרי האבולוציוניסט המושבע, רג"נ, טען שמה שתלוי באובנתא דליבא כח באי עולם חייבים, וכעת
או שמשכב בהמה אינו תלוי באובנתא דליבא
או שלאדם הראשון,שחטא בעץ הדעת, לא היתה אובנתא דלביא.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/11/2010 09:40:28
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:40 |
|
| |
לא יודע מה אמר רייגן
אבל כל חובתו של אדם הראשון באובנתא דליבא, היה אחרי שהגיע למדרגת אדם, והעובדה שבא על כל בהמה וחיה היתה חלק מתהליך האנושיות שלו, לא מחייב שדוקא אדם הראשון של גן עדן, ייתכן שהסבא שלו עדיין היה מתעסק עם כל היצורים, אבל באיזה שהוא שלב התגבש באדם "אובנתא דליבא" והוא הפך לבן אדם, כמונו! וכמובן שאז הוא לא היה צריך איסור כדי לא לשכב עם גמל שלמה. כי הוא היה אדם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:41 |
|
| |
ודוקא התהיה הזו, של חיפוש זהות מינית, היא היא חלק חשוב במעבר מבהמה לאדם, כי בהמה לא מחפשת שום דבר מלבד אוכל. אבל הסוף שלה הוא כמובן בהיותו אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 10:18 |
|
| |
בוקר טוב ארתח ידידי,
הצלחת לבלבל אותי כהוגן, ואיני יודע אם אתה כותב ברצינות או בדרך צחות. האם אתה אכן מאמין באבולוציה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 10:33 |
|
| |
אתם לומדים את המדרש כפשוטו? בלי כל בעיה? האדם בא על כל בהמה וחיה.הרעיון הזה. כאילו זה הגיוני מקובל ומתקבל על הדעת. למה? ואתם ממשיכים עם זה כי זה כתוב!? ואף אחד לא עוצר לרגע וחושב. רגע רגע הרי זה לא יכול להיות הסיפור הזה? אולי תואילו בטובכם ותחשבו אולי זה כפשוטו? וכי מה המדרש רוצה להגיד לנו בסיפור המשונה הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 10:35 |
|
| |
ארתח
סבבה
הספק אורנג אוטנג הזה זכה לנבואה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 10:37 |
|
| |
בוקר טוב ידידי,
פתח פיך ויאירו דבריך.
אבל יש כאן קושי אמיתי בכתוב: 'זאת הפעם עצם מעצמי...' מכאן שהיו פעמים קודמות שלא היה כך. ולשאלתך 'על כל', אפשר לומר לאו דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 11:14 |
|
| |
אליעזר
אדם הראשון הסתובב בגן העדן וחיפש חברותה, ולא מצאה, כשראה את חוה- אמר זאת- הפעם באמת מתאימה לי.
משל למה הדבר דומה- לבחור ישיבה אשכנזי עילוי מבאים לפניו הרבה שידוכים, ביניהם גם נישט אינזריגע, הוא בורר ובורר עד שהוא מגיע למיועדת ואומר, טאטא דוס איז דוס פין דע גאנצה סחוירה ואס איך האב גזעיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 11:18 |
|
| |
ירוחם,
אתה מזכיר לי סיפור: מעשה ביהודי אדוק שביקש לשמור על בנו שלא יתפתה חלילה וחס מבנות המין היפה. הלך וסגר אותו כל ימיו בבית. כשבגר הנער יצא עם אביו לרחוב, ראה הנער בת חוה אחת ושאל את אביו: אבא, מה זה? אמר לו האב: זאת אווזה! אמר הנער: אבא, קנה לי אווזה כזו!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 11:29 |
|
| |
אליעזר, אני לא אמרתי שאני מאמין, אמנם האגדות האנושיות הן פולקלור, ואנו באים לפרש את האגדה של חכמים, שיש בה הרבה מאפיינים דומים לאגדות האבולוציה, כלום אינך יודע שלפי חז"ל לאדם הראשון היה זנב? ושכפות ידו היו מחוברות (לא היו לו עדיין אצבעות), ועוד כאלו מאמרים על כל מיני תתקעד' דורות שקדמו לאדם הראשון (בין השאר יש דעה שרבייתו של אדם הראשון היתה אנדרוגינית).
בעל בעמיו, אפשר שהנבואה הזו לא היתה במדרגת אספקלריא מאירה, אלא עצם זה שהוא קיבל אובנתא דליבא שהוא יצור נברא בעולמו של הקב"ה, ויש לו הכח לבחירה חפשית, ויש לו הזכות לדגול בערך ולהקריב את דחפיו למענו, זה היה אליו דבר ה'. וכפי שפירשו חכמים שחטא האכילה מעץ הדעת היה חטא של מיניות מופרזת, ולכן לאחר החטא הוצרך האדם להתלבש, כי אין ביכלתו לשמור באופן מלא על ערכים ללא ההסתייעות בלבושים. אדם מושלם היה יכול להית נודיסט אמיתי שאינו רואה קשר בין עירום לבין מיניות. אבל אדם הראשון לא התאפק ונגס בתפוח האהבה יותר מדי.
|
|
|
|
|
