לוגיקה: האם יש ספרים של אמת מוחלטת?

איזה סוגי ספרים דבריהם מוגדרים כאמת אבסולוטית?

אבסלוטי=מוחלט. שאין מה שעולה עליו.

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2845371&forum_id=1364

ספר של אמת מוחלטת יהיה, מעצם הגדרתו, מקור שאין לערער עליו. ציטוט ממנו ישים קץ לכל ויכוח. עיון בו יספק תשובה לשאלות ולספקות.

אך לא תמיד לכולן. על מנת שספר ישים קץ לכל הספקות צריך לא רק שיכיל את האמת המוחלטת, אלא שיכיל את כל האמיתות המוחלטות. דוגמא לדבר, שאדון בה בהמשך, ספר התורה. אנו, כלומר יהודים אורתודוכסים, מאמינים שהיא ניתנה למשה מסיני, מפי הגבורה (=אלקים). לפיכך ספר התורה אמור להכיל אמיתות מוחלטות. אבל אם הוא אינו כולל את כל האמיתות, אז לא נוכל למצוא בו תשובה להשערת גולדבאך (=השערה בת שנים רבות במתמטיקה לגבי האפשרות להרכיב מספר זוגי מחיבור של שני מספרים ראשוניים). תודה לנדב שנרב על הדוגמא המצויינת.

אז האם יש ספרים כאלו?

כיון שהשאר ארוך, אני מסכם את הסוף כבר כאן.

ספרים מציעים לנו ידע, אבל לא ידע מוחלט.

לפיכך, ניתן וראוי ללמוד בספרים (ולבחור אלו). אפשר גם לצטט מהם. אבל בערבון מוגבל. כלומר, לזכור לצד ההתפעלות והציטוט את המוגבלות היסודית. אין לנו דבר מוחלט. וגם המשפט הזה אינו באמת מוחלט.

מכאן ואילך תיאור והנמקה.

הלוגיקה מלמדת אותנו לבדוק יחסים בין טענות (משפטים שאומרים משהו) וטיעונים (מבנים של טענות השוכנות יחד כדי להצדיק זו את זו).

הלוגיקה היא אכן מוחלטת. סלחו לי אם לא אסביר מדוע.

רק אתן דוגמא:

האם משפט יכול להיות נכון ואינו נכון יחד? נכון שלא? ובכן, זו אמת לוגית.

אם יש לאדם יומרה לאמת מוחלטת, הלוגיקה מספקת דגם לכך.

הבעיה היא שהלוגיקה היא עקרה. היא יכולה לנתח ולזהות סתירות או מבנים שאינם תקפים, אבל היא אינה אומרת מאומה על נכונותם של המשפטים. זה כוחה וזו חולשתה.

אלו ספרים טובים מאד בדרך כלל, ומספקי ידע ראשוני. אבל אנו תלויים (כמו תמיד) במידת הידע והדיוק של המחבר. ובמידה שהתחום ידוע באופן מוחלט. וכבר ראינו שאין כאלו תחומים (פרט ללוגיקה).

בכל זאת, אם מחפשים ספרים לצטט מהם ולהסתמך עליהם, הם בדרך כלל מקורות ידע מצויינים. כי לכך נועדו. צריך רק לדעת שהם מסכמים חומר קודם, עם החסרונות הבלתי נמנעים שיש בזה.

האם התורה אינה ספר מוחלט?

ובכן עבור מי שמאמין ויודע שזה ספר שהאלקים נתן לאדם, זה באמת כך.

אבל:

יש מי שמסתפק בדבר. וזו לא עבירה לשאול. (אדרבה, זו מצוה).

גם אם מודים שהתורה היא ספר שמכיל את האמת המוחלטת, עדיין כדי להבינו זקוקים לפרשנות. פרשנות בכל מיני רמות. החל בידיעת מילים, וכלה בהבנת הרקע. בספרי הנביא מופיע המונח "חשמל". איננו יודעים מהו. בספר התורה מופיע המונח "שרף". איננו יודעים מהו. עד כמה זה חשוב? ובכן, זה פחות חשוב לגבי הפקת מסרים, אבל זה ממחיש עד כמה האמת המוחלטת שיש שם קשה להשגה.

אם אנו רוצים ללמוד מן התורה דרכי התנהגות, שהרי לכך ניתנה, צריך לדעת לפרש מה נאמר בה וליישם זאת לזמננו זה. המקור הוא אמנם מוחלט, עבור המאמינים והיודעים, אבל הבנתו ויישומו הן בידי אדם.

יש להאריך בכך, אבל ניתן להבין כיצד יכול אדם, לא מתוך אפיקורסות אלא מתוך רצון לדעת, לשאול אם המסקנה שמוצאת מן התורה בידי רב פלוני היא אכן מוחלטת. התשובה תהיה למרבה הצער שלילית. המסקנה עשויה להיות מחייבת, אבל לא מוחלטת. ותמיד ניתן, עם ידע ויראת שמים, להציע דעה אחרת.

לגבי דתות אחרות לא אאריך. האם ניתן לסמוך על ספרי ההתגלות שלהן? אותן שאלות שהצגתי להבדיל לגבי התורה נכונות כאן. ובניגוד לתורה, אני סבור שכל ספרי ההתגלות האחרים למיניהם הם פרי דמיון אנושי (כמובן, צריך לנמק זאת, אבל ארשה לעצמי להצביע על הצורך הזה ולא למלא אותו. זה אמור להיות מבוא בלבד).

המונח הקוסם הזה מכסה הרבה מאד ספרים ותחומים. הפילוסופיה היתה אם כל המדעים. ברגע שהם קיבלו מתודולוגיה (=שיטת מחקר) הם קיבלו שם משלהם והתנתקו.

הפילוסופיה אמורה לדעת כל מה שיש בשמים ובארץ. אבל קריאה בתולדות הפילוסופיה מרחיבה את הדעת וממחישה בצורה מיטבית כיצד אנשים חכמים משלים את עצמם.

***

ספרי ספקנות

אחד התחומים, ואולי מוטב לומר: גישות בפילוסופיה הוא הספקנות. הבעת ספק אם משהו, תוכן כלשהו, הוא באמת נכון.

זה נושא מעניין מאד, והוא מתבקש לאחר קריאה של כל מה שכתבתי (אם יש מישהו שהחזיק מעמד).

ובכן, הבעיה עם הספקנות היא שהיא מטבעה אינה יכולה להתיימר למוחלטות. גם זה מושא לספק.

יש באמת ספקנות שמסתפקת אפילו בעצמה.

האם זה הדגם הראוי?

ובכן, כפי שראוי להסתפק ולדעת את המוגבלויות של הידע שלנו והספרים שלנו, כך יש להיזהר מספק שלא במקומו. המדע מסופק ואינו מוחלט, אבל הוא הכלי הטוב ביותר שיש לנו להכרת המציאות. עובדה שגשרים עומדים (בדרך כלל. איני יכול להתחייב לגבי גשר המיתרים. בדיחה, בדיחה). עובדה שאנו קונים במכולת ובודקים את החשבון. עובדה שרופאים מגלים כל הזמן טיפולים חדשים ומאריכים חיים...

אז ספרים מציעים לנו ידע, אבל לא ידע מוחלט.

לפיכך, ניתן וראוי ללמוד בספרים (ולבחור אלו). אפשר גם לצטט מהם. אבל בערבון מוגבל. כלומר, לזכור לצד ההתפעלות והציטוט את המוגבלות היסודית. אין לנו דבר מוחלט. וגם המשפט הזה אינו באמת מוחלט.