לוגיקה: האם יש ספרים של אמת מוחלטת?

צענע

עמך הסליחה שלא עניתי עד כה.

א. לא באתי לארגן חלוקה ממצה ומסודרת. ודאי שספקנות היא תחום בתוך המחקר הפילוסופי. כוונתי היתה דידקטית. לארגן את החומר בצורה מעניינת וקריאה ולהוביל לקראת מסקנה. המסקנה שיוצאת מדברי היא ספקנית. שום דבר לא ודאי. אז רציתי להמיר את המסקנה הזו בקביעה אחרת. שאנו מורידים את סף הודאות שאנו מבקשים בעולם הזה. כי אין משהו טוב יותר.

ב. גם אני חשתי שיש סתירה (ראו לקמן שחזרתי בי) בין שתי קביעות אלו והיא היתה מכוונת. מצד אחד אנו ערים, לפי הסקירה שלי, שאין דבר מוחלט במובן שבו השתמשתי במילה וכמדומה שגם לוגיקה (השואל) השתמש בה. מצד שני באתי לומר שקביעה זו, שאין דבר מוחלט, היא גורפת מדי ובכל מקרה היא גם כן אינה יכולה להיות ודאית.

בעצם, חוזרני בי. לא ברור שצמד הקביעות:

א. אין שום משפט (טענה, דבר) ודאי.
ב. גם המשפט א' הוא לא ודאי.

יוצר סתירה. אדרבה, יתכן שב' נובע מא'. הרי "אינו ודאי" אין פירושו "אינו נכון" אלא רק "אין בידנו הוכחה שאי אפשר לערער עליה".

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

צענע

כנראה לא בארתי עצמי יפה.

השתדלתי לאפיין מהי ודאות ומהי מוחלטות, ומדוע, אם מבינים את שני המושגים האלו בצורה מוחלטת, אי אפשר להשיג בעולם הזה ידע שעומד בקריטריונים האלו.

ואז חזרתי והסתייגתי וקבעתי שחלק מעקרון אי הודאות (לא של הייזנברג אלא שלי כאן... שאין ודאות) הוא להכיר בכך שגם עיקרון אי הודאות אמור להיות לא ודאי.

אבל

לא ודאי זה לא = שקרי, לא אמיתי.

לא ודאי זה גם לא = חסר ערך.

לא ודאי זה אפילו לא = מסופק.

ניתן לסדר את הידיעות שהיינו רוצים לדעת על ציר מצד אמינותן והבטחון שיכול להיות לנו בהן.

אם אסדר את התוארים שחלקתי לסוגי ידע בציר כזה, זה ייראה כך:

שקרי באופן מוחלט - שקרי באופן לא ודאי - מסופק - אמתי אך לא בודאות - אמיתי באופן מוחלט.

הידע שיש לנו נמצא בשתי הקטגוריות "מסופק" או "אמתי אך לא בוודאות" (אם מבינים "ודאות" במובן ה"חזק" שלה). אבל זה לא אומר שהוא חסר ערך. המחשב שבו אני כותב מעיד שהידע האנושי מספיק להרבה דברים (אם כי הוא לא מספיק לכל מה שהיינו רוצים מהייד פארק, למשל).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

לוגיקה

אם הבנתי אותך, אתה שואל מה המעמד שיש לספרי התורה, הנבואה, התורה שבעל פה, המשנה וכו'?

אני מציע לפתוח אשכול נוסף בנושא זה. זאת מפני שזה נושא אחר. אשתדל כבר מחר בל"נ. (זו גם יכולה להיות הזדמנות לדון בנושא כזה תוך שילוב של הידע התורני שלנו עם גישה יותר מחקרית נוסח "חכמת ישראל").

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

אולי תפרט מהי לדעתך המסקנה של המשפט:עיקרון אי הוודאות אינו ודאי.?

למיימוני: הציר שתיארת מבלבל בין ערך אמת לבין (חוזק של) האמנה לבין (חוזק של) הצדקה של האמנה.


אני אתאר את ההבדלים בין הדברים בצורה סכמטית. 

רק אקדים ואומר שכשאני אומר ששני דברים אינם זהים - אין זה עוד אומר שהם בלתי קשורים או לא מקיימים ביניהם אינטראקציה.


1) ראשית אמת.

אמת היא מושג מטאפיזי.

ההגדרה המקובלת - שהיא גם ה"רזה" והסטרילית ביותר [ואי לכך, מעטים יתווכחו איתה] - לאמיתותה של טענה  - הקרויה "סכמה T" - מאת אלפרד טארסקי [T הן מלשון טארסקי והן מלשון Truth]  - היא כדלהלן:


T: טענה "p" אמת אמ"ם [אם ורק אם] p. 

למשל, הטענה "דשא הוא ירוק" היא אמיתית אמ"ם דשא הוא ירוק. 

טענה היא או אמיתית או שקרית (=לא אמיתית) [חוק השלישי הנמנע] ואיננה יכולה להיות גם אמיתית וגם שקרית [חוק הסתירה]. 

טענה איננה יכולה להיות קצת אמיתית או אמיתית מאד או אמיתית יותר או אמיתית פחות - אמת ושקר הם קאטגוריות מוחלטות.


[לפני שקופצים עלי - אזכיר שצריך להבחין בין טענה למשפט:

משפט הוא אובייקט לשוני המבטא טענה, באופן מוצלח יותר או פחות, אבל איננו זהה לטענה, שהיא אובייקט לוגי, המקבילה למצב העניינים אותו היא מתארת (או אף זהה עמו לדעות מסויימות). אותה טענה יכולה להיות מבוטאת ע"י משפטים שונים. "יוסי אוהב את דנה" ו"דנה נאהבת ע"י יוסי" אלו שני משפטים שונים המבטאים [בדרך כלל/לכאורה] את אותה טענה. משפט ניתן להתפרש בצורות שונות: במובנים מסויימים הוא יכול לבטא טענות אמיתיות בעוד שבמובנים אחרים הוא מבטא טענות שקריות ובמובנים אחרים הוא בכלל לא מבטא טענות. וזה בסדר. חוק הסתירה וחוק השלישי הנמנע חל על טענות - לא על משפטים. כל פירוש מצמצם את כמות הטענות שמשפט מסויים מבטא. פירוש מלא או אידיאלי אמור לצמצם את הכמות הזאת לאחד. אבל אין כזה.]



2) שנית האמנה.


האמנה היא יחס בין סובייקט לבין טענה. "פלוני מאמין שהדשא ירוק" שקול ל"פלוני מקיים את יחס ההאמנה עם הטענה 'הדשא ירוק'".

האמנה היא אובייקט פסיכולוגי.

פה כבר ניתן לדבר על "מאמין יותר"-"מאמין פחות"-"מאמין בוודאות" - בהתאם לעוצמת ההאמנה.

ניתן גם להגדיר [לצורך הנוחות] ש"פלוני מאמין ש-p" [בסתם] פירושו שפלוני מאמין ש-p יותר משהו מאמין ש-[לא-p]. הגדרה כזו, של האמנה סתם, ללא ציון עוצמה, היא מושג בינארי: או מאמין או שלא. 

ניתן גם לסווג עוצמות של האמנות לכמה קאטגוריות [כפי שעשה צ'יזהולם בספרו "תורת הידע"]: 

וודאי לפלוני ש-p - פלוני מאמין ש-p - פלוני משעה שיפוט אודות p [לא מאמין ש-p ולא מאמין שלא-p] - פלוני מאמין שלא-p - פלוני מאמין בוודאות שלא-p.

נשים לב שגם וודאות היא מושג פסיכולוגי - לא לוגי, ולא מטאפיזי.

אדם יכול להאמין בוודאות בשקר. 


3) שלישית הצדקה.

הצדקה (או נימוק או ראיה או אישוש או..) הוא מושג אפיסטמולוגי. אפיסטמולוגיה=תורת הידע. אפיסטמולוגיה קושרת בין הפסיכולוגיה למטאפיזיקה - גם בעזרת הלוגיקה [אבל לא רק בעזרתה]. אפיסטמולוגיה היא נורמאטיבית -- מסבירה באילו האמנות ראוי להחזיק על סמך אלו נתונים. 

 

א. מוצדק [או בלתי מוצדק] להאמין ש-p בהינתן q.

מוצדק להאמין שזה פורום עצכ"ח בהינתן שזה מה שכתוב למעלה בעמוד ובהינתן שאין שום אינדיקאציה שמדובר בזיוף.


ב. מוצדק [או בלתי מוצדק] מצד פלוני להאמין ש-p על בסיס הנתונים שבידו.

מוצדק מצד פלוני להאמין שהארץ שטוחה בהתבסס על כך שהארץ נראית לו שטוחה ושאין בידו שום נתון המצביע על כך שאיננה שטוחה ואין לעיל ידו להשיג נתון כזה.

לא מוצדק מצידו להאמין שהארץ היא כדור על בסיס כך שכדור הוא צורה יותר מגניבה מאשר מישור.


ג. מוצדק [או בלתי מוצדק] מצד פלוני להאמין ש-p.

מוצדק מצד פלוני להאמין שאם מחר תזרח השמש, מחר תזרח השמש.

מוצדק מצד פלוני להאמין שהארץ היא כדור אם יש לעיל ידו להשיג ראיות מוצקות לכך - כגון, כשהוא חי בחברה המודרנית. 




כפי שהנכם רואים - היותה של האמנה מוצדקת לא מבטיח את אמיתותה והיותה של האמנה אמת איננו מבטיח את היותה מוצדקת.



אבל כמובן שההנחה היא שיש סיכוי גדול יותר שהאמנה מוצדקת תיהיה אמיתית מאשר הסיכוי שסתם האמנה תיהיה אמיתית -- אחרת ההצדקה לא שווה הרבה.

!!!!!

_________________