|
|
| נשלח ב-1/12/2010 22:54 |
 |
| |
| השכן כתב: |  | שמעתי פעם שנשאל רב, האם ניתן לסמוך על היתר עסקא, אם בית המשפט אינו מקבל אותו. ענה, שהתוקף של היתר עסקא הוא כמו כל שטר שתקף מצד ההלכה. אם הבנק טוען שאין לו תוקף הרי הוא גזלן, ואם בית המשפט פוסק לטובת הבנק הרי זה דין מוטעה, אבל מבחינה הלכתית אין בזה פגם.
הייתי שם, ושכחתי כעת את שמו של הרב - אחד מהרמי"ם בישיבת הכותל
|
|
עד שארתח יכין את שיעורי הבית וייתן לנו את היסודות של הלכות נשך והלכות תרומות ומעשרות לאמתה, ועל פי מה שקיבל מרבותיו מעתיקי השמועה, אחזור אני הקטן לדון בכך על פי מיעוט ידיעותיי. הרב מישיבת הכותל דומה למהנדס בניין שנזעק לבניין מט ליפול שדייריו חשים מדי פעם כיצד הקרקע רועדת מתחת רגליהם - והוא מוציא תיק מסמכים מאמתחתו מרכיב את משקפיו ואומר על פי הניירת שלפניי הבניין חזק ויציב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 08:50 |
|
| |
אולי היתה כאן אי הבנה, אבל אין בכוונתי לשאת כאן נאום הלכתי, למרות שאני קצת מכיר, באתי רק להעיר שלפני שיוצאים בהכרזות ובאנלוגיות נמלצות המעוררות את הלב לתשובה בסתם יום של כסליו, צריך להתמצא, לא פחות מאשר בביאלאגיע בה צריכין להתמצא בטרם קובעין נוראות ונפלאות.
לפי מה מודדים את הבנין המט ליפול או היציב? מה בעצם נחשב ל"בנין", מי קבע את ההיתר עיסקא ולמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 12:11 |
|
| |
פשוט ביותר: אם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, זה חייב להיות ברווז. כלומר, אם הבנק מתכחש ל'התר עיסקא' ואם בית המשפט מתעלם ממנו, הרי זה נייר בעלמא.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 02/12/2010 12:14:50
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 12:24 |
|
| |
את הבנק אולי אפשר לפתור הלכתית מאיסור נשך- בכל מיני התחכמויות הלכתיות ובפרצות חוקיות- הבנק אינו גברא וכו'
אבל את הלווה על סמך התר העיסקא- אותו כיחיד אי אפשר לפתור כלל וכלל,
כי מה הוא התר העיסקא? ראובן שמבקש ללות כסף משמעון- אומר לשמעון כך- כסף בנשך אסור לשננו לקבל ולתת, ואני יודע כי סתם הרי לא תתן לי כסף. יש לי הצעה בשבילך. אני הרי צריך את הכסף לצורך עסקי, בא אני אקח אותך שותף לעסקי, ואתן לך רוחים מהרוחים שלי. אבל אני יודע שמעון שאתה איש מאד עסוק ואין לך זמן ,להכנס כל יום ולבדוק את הספרים של העסק, בא נסכם שאני אתן לך קבוע כל חודש X כסף, למען הנוחיות, ואם הרוח שלך גבוה יותר או פחות יותר מהסכום המוסכם, זה לא ישנה כלום אתה תקבל את הX בכל מקרה,
זה פחות או יותר הרעיו של התר העיסקא- והשאלה שלי היתה ראובן מבקש הכסף הרי הוא לא הולך לעשות עסק שזה יחול עליו? חוץ מזה עם שמעון עבריין? במה זה פוטר את ראובן מהעבירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 12:27 |
|
| |
ירוחם, אנחנו ככל הנראה מסכימים. אבל הבה ונבדוק אם אנחנו מסכימים עד הסוף. האם אתה יכול לתת לי דוגמא מחיי המעשה האמתיים לחוזה מעין היתר עיסקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 12:33 |
|
| |
ודאי
כל אדם ההולך להקים עסק להגדיל את העסק לשפץ משרד, כל דבר האמור להגדיל הכנסות.
ועבשיו כתושב בני ברק יכול אתה לאמור- כויללניק באם יהיו לו כלים נאים בביתו- דעתו תתרחב עליו, ובדעת רחבה הוא יוכל גם ללמוד, וגם לנהל חשבונות לבעל המכולת בשחור. יכול להיות שזה יעבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 16:52 |
|
| |
ירוחם,
האם נוכל לסכם בקצרה, שאיסור הריבית עבר וחלף מן העולם בשל תנאי החיים המודרניים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 17:13 |
|
| |
חברים,
קיימים כמה הלכות ומנהגים שבטלו ועברו מן העולם מסיבות שונות אבל חכמים ביקשו להצניע את הטעם האמיתי ואמרו שהביטול הוא משום 'דמיחזי כיוהרא', מה הם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 17:16 |
|
| |
בא נסכם בקצרה כי בעצם איסור ריבית- היא אידיאה יפה ביותר. ולא מעשית. כי מעולם היא לא קוימה בצורה גורפת במקום שהיתה כלכה ומסחר, הלל כבר הבין את ה בזמנו ואחריו רבים,
אסכם עוד יותר בקצרה, ההקפדה על אבק ריבית היא יותר נפוצה מהקפדה על הריבית,
במבנה החיים כמו שלנו - רק בודדים מקיימים איסור זה רק בינם ובין עצמם בהלואה עד 100 שקל,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 17:22 |
|
| |
ירוחם,
א. הלל תיקן פרוזבול, ואתה בוודאי התכוונת למי שתיקנו את היתר העיסקא.
ב. עדיין קיימים, תהילה לאל, בריכוזים החרדיים גמחי"ם רבים שמלווים גם סכומי כסף נכבדים בלא ריבית. אבל עקרונית ניתן לומר שאכן איסור הריבית בטל ועבר מן העולם, כשם שדין עבד עברי עבר מן העולם
ג. ומה לגבי ההלכות והמנהגים שבטלו כביכול משום 'דמיחזי כיוהרא'?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 17:24 |
|
| |
אליעזר:
איסור ריבית תשאר לעולם, מה שאין כן עבד עברי וכדומה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 17:29 |
|
| |
מקס, הרחב בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 18:14 |
|
| |
כך כותב הבית יוסף בטור או"ח סימן ג על דברי הטור 'ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים' הכי איתא בסוף מסכת ברכות. ופירש רש"י: אל המלאכים המלווים אותו הוא אומר, שנאמר: "כי מלאכיו יצווה לך".וכתב ה"ר דוד אבודרהם בשם חידושי רב"ש, שאין לומר זה אלא ירא שמים וחסיד שהשכינה שורה עליו, אבל איניש אחרינא לא, משום דמיחזי כיוהרא, עד כאן. ונראה שמפני זה נתבטל מלאומרו כלל בדורות הללו. האם זוהי הסיבה האמיתית לכך שאמירת התכבדו מכובדים בטלה בימינו, או שהסיבה היא אחרת ו'מיחזי כיוהרא' אינה אלא התחמקות אלגנטית?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 02/12/2010 18:28:13
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 18:50 |
|
| |
ביטול הפְטור מאמירת ק"ש לחתן ביום חופתו- יוהרא
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 18:57 |
|
| |
שלום אברהם (ברוך שובך)
במקרה זה התירוץ הנזכר ביטל פטור והחזיר חיוב קריאת שמע גם לחתן - ודבר זה אינו כה דרמטי.
|
|
|
|
|
