מצוות והלכות שעברו ובטלו מן העולם'.

 בוודאי מבין אתה שאינני כה טיפש לבקר את מצוות התורה שהתקיימו לפני שנים כה רבות ובשעתן הן היו מתקדמות יחסית לסביבה (כך גם בדין עיר מקלט, שעל פי דין תורה אם 'יחם לבבו' של גואל הדם הוא רשאי להרוג את הרוצח בשגגה). כל מה שאני מבקש להראות הוא שהתופעה הזו של מצוות שפג טעמן קיימת. ואם כן הריני שואל כלום אין תחומי חיים נוספים שבהם עלינו לזנוח את חוקי התורה ולהתקדם. שילוב נשים בחברה, למשל: קבלת עדות מן האשה, להתיר לאשה לכהן כדיין בבית דין, שוויון בין הגבר לאשה בגירושים (ארתח, אל תבהל אם נרצה נוכל לנבור בפוסקים עד שנמצא פתרון לכך שבעלים רשעים לא יוכלו לעגן את נשותיהם, ואם נהיה נדיבים יותר נוכל למצוא גם פתרון לכך שהאשה תוכל לגרש את בעלה!).  

אם רוצים להתאים את ההלכה לרוח הזמן, יש מקום לשנות בכל הלכה והלכה, יש דרכים יותר מודרניות ומתאימות לזכור את יציאת מצרים וכו'. אבל יש בהלכה אידיאל של שמרנות, משנים רק מה שמוכרחים. עבדים ויפת תואר וכו' אינן חובה ולא הלכה, אלא אם וכאשר יקרו המאורעות הנ"ל. ברור שעדיף שלא יקרו. אבל פסול אשה לדון ולהעיד נקבע על ידי חז"ל בצורה חיובית, שגם אם תרצינה לדון ולהעיד אסור הדבר. ונגד קביעה האוסרת של ההלכה, אין מה לעשות אלא אם כן יש הכרח, ואין שום הכרח לשנות. יש הבדל בין לעשות אשה לשפחת מין, שזו פגיעה ולא ניתן זאת גם אם מישהו ירצה לממש את הזכות של יפת תואר, ובין למנוע ממנה להעיד עדות, אשה חרדית שבאמת מאמינה באידיאל של קדושת ההלכה לא נפגעת ולא לוקחת את זה ללב, והיא מרגישה טוב מאד עם עצמה. לא זו הבעיה של האשה המאמיניה. זה מפריע רק לנשים אקטיביסטיות מסיבות שונות.

ולעניין המכנסיים, כאן נפלת בפח שאתה טמנת לעצמך. הרי אמרת למעלה שהמנהג הוא זה שקובע, ועניין המקוננות והמחללים בלוויה בוטל, אף שהיא משנה מפורשת, כי המנהג פסק. אם כן בחברה המערבית פסק המנהג שאין לה לאשה ללבוש מכנסיים – אם כן הבה ונתיר זאת.   ולעניין חוסר הצניעות שבדבר, לא כדאי לך להיטפל לעניין זה. כלום אשה חרדית שחובשת פאת קאסטם             שעולה כ-5000 ₪ ויפה יותר מן השער הטבעי שלה כלום זה צנוע?

חוסר צניעות אינו היטפלות, זו הסיבה שאוסרים מכנסים, כי מכנסים מבליטות את צורת הרגליים של האשה באופן זנותי ביותר, מה לעשות זו העובדה. ביקשת הסבר קיבלת אותו בצורה בוטה. פאת קאסטם גם אם תעלה מליון דולר תהיה בסך הכל כמו שער אמיתי, אינך מבדיל בין ראיית שער יפה ככל שיהיה, ובין ראיית ירכיים? (תסלח לי, אני פשוט רוצה שתבין). 

לולא דמסתפינא הייתי אומר שמאז שקם היטלר להשמידנו בטלה מצוות מחיית עמלק (ג'נוסייד בלעז). ויש כוח בידי חכמים לעקור דבר מפורש בתורה. הפיכת הנושא הזה לעניין טכני, על דרך 'בא סנחריב ובלבל את כל האומות', אבל הדבר אינו חל על היחיד אינה מכבדת אותנו ('גנוסייד' כבר אמרנו?)

זה לא ענין טכני, זו האמת, שמחיית עמלק היתה על צורת קיבוץ ששמו היה עמלק והתנהל בצורה מסויימת הראויה להשמדה לפי המושגים של התרבות באותם ימים. ולא על דנ"א מסויים. למה כשקם המן לא התבטלה מצוה זו? מדוע צריכים לראות את היטלר כדי להבין שלרצוח אנשים סתם כך זה לא מנומס?