אליעזר היקר.
בעיה זו כבר נתעוררה באחד האשכולות הסמוכים. היה זה
באשכול בו הזכיר מיימוני את ה'ג'פרסוניזם'- והקשה בעל בעמיו שאם אכן יש תופעה כזו אצל האורתודוכסים, מה מבדל אותם מן הרפורמים.
אני חושב שזה נושא שצריך לפתוח עליו אשכול נפרד [אולי יש?] אבל בגדול התשובה היא, שצריך לעשות הבחנה בין ה'חוקה' הקבועה, הבלתי משתנית- שאינה תלויה בנסיבות, לבין הדינים שגם מעיקרם לא נקבעו כיתד שלא תימוט.
[יש לציין שהדוגמאות מהלכות אישות שנדונים כאן כעת אינן מהווים כל בעיה- אין ביניהם התנגשות עם מערכת החוקים הקיימת. רצוני לומר, אנו לא עוברים על שום הלכה. אין הלכה שהאנס חייב לישא אנוסתו, אלא רק אם האנוסה רוצה. והיום זה פשוט מופקע שהאנוסה תרצה כזה דבר. כמו"כ קידושי אב בבתו קטנה וכד'.
לו יצוייר -למשל- שהיו ממציאים דרך חדשה לקידושין- או אז זה היה דוגמא לעקירת הלכה 'רפורמית'].
דומני שהשאלה שצריכה להשאל היא:
האם יש הלכה מפורשת שנעקרה
באופן פעיל? לא הלכה ש'נשתכחה' או 'התבטלה', אלא
נעקרה. יש דבר כזה?
הדוגמא שאתה ציינת- שאשה תגרש את בעלה- שייכת כנראה לקטגוריה הזו.
