המשך המדריך להישרדות היהודי

ומכאן קפצת בדילוג קל אל - "ההתאמה שבין תוכנית התורה ליישום העולם תלויה בסוגיא שנקראת השתנו הטבעים. השוואה של מקרים פשוטים בגמרא הסותרים לכאורה את המציאות שכנגד עינינו, כמו התינוקות שלא יוצאים מהרחם בהתאם למינם, מלמדת ששייכת הסתרת הקשר של התורה והעולם. סיבת ההסתרה הוסברה בחז"ל והיא חוסר הקשר שבין מעשי הנבראים לתפקידם העליון, ובעברית פשוטה ההפקרות הנוהגת בין הבריות שאינן הולכות על פי דרכי התורה". 

ומכאן הוצאת, בלי לעפעף, כלל - "גם אם הנתון נראה כמוכח ובדוק, יתכן שחוסר ההתאמה לדברי תורה  הוא משום שנשתנו הטבעים. אי אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו: גם לא לקיים את דברי התורה וגם לצפות שדבריה יתגלו מיד בתופעות הבריאה". 

ואני אומרת (אגב, כבר אמרתי זאת כמה פעמים ותמיד בחרת להתעלם...) -
למה שלא נשתמש בכללים שיצרו חז"ל בעצמם לצורך התמודדות עם הפערים שבין התורה והמציאות (גם זו הפיזית וגם זו האמונית והמחשבתית)?
כשאלישע בן אבויה יוצא לאחר שהוא חוזה בילד שמקיים דברי התורה על "כבד את אביך ואת אמך" וכן את "שלח תשלח את האם" שבשניהם נאמר "למען יאריכון ימיך" ובכ"ז הוא מת במקום, הם אינם טוענים כלפיו שהמציאות שהוא רואה היא טעות אלא שלא קרא נכון את הכתוב ומציעים לו מדרש כדי להבין אחרת את הפסוקים. כלומר, הדרך (לפחות אחת מהן - זו שאתה חוזר ומתעלם ממנה) לפתור את הבעיה של חוסר התאמה, היא באמצעות פירוש מחודש לתורה. מתוך כך נובע שאם אני רואה סתירה בין התורה והמציאות, כנראה שלא הבנתי נכון את התורה...]