הרמב"ם ניצח את איינשטיין ושיפנוזה, כך קובע ד"ר מאיר בוזגלו,

למרות שמענין אותי הנושא באשכול זה.
 לא קראתי את הדיונים השונים שהתפתחו כאן. גם בהרצאתו של ד"ר בוזגלו טרם צפיתי. [נ.ב. אני שמח שיש במדינתינו שם כזה...]

בכל זאת אני רוצה להעיר הערה אחת שקשורה לדף האחרון של הדיון כאן.

כשהרמב"ם מדבר על השגחה כללית הוא מתכוון לתכנון הדבר המושגח כך שלא יהיה נתון לאפשרות של כילוי. ולכך התכנית של הגלגלים היתה באופן שמקרים טבעיים שונים לא יפגעו בהם וישחיתום, כמו"כ תכנון הצמחים או האנושות היא באופן של רביה טבעית (התשוקה המינית היא חלק מאותה השגחה) כך שריבוי טבעי יבטיח את המשך קיום המינים כולם. לא כן הפרטים הנולדים מאותו המין (האנשים ושאר הפרטים הנמצאים בעולם) הם פגיעים ועלולים להיבטל ע"י מקרים שונים.

עכשיו, יש לדעת שאף שהרמב"ם קיבל את דעת אריסטו בשאר המינים (חוץ מהאנשים המושגחים ע"י ששכלם מושפע ברעיונות בקשר להתנהגותם העתידית) הוא בכל זאת סבר שהאל יודע מראש הכל (ולא כדעת אריסטו שהאפשרות המקרית היא קונטינגנטית לגמרי) כי הרמב"ם לא קיבל את דעתו בדבר קדמות העולם. וממילא בשעת הבריאה ידע האל הכל מכח ידיעתו את עצמו.
היה ע"ז והמסתעף מזה, פעם אשכול מענין בשם "אינדטרמניזם בשיטת הרמב"ם"

רדף:

אגב מכניקת הקוונטים: אני (כחובבן, ואני התבטא בלשון ציורי) לא מבין את הניסויים שלהם, גל במהותו היא קבוצה (של מים ודגים בתוכה) אז איך הם רוצים לדעת את הסיכוי למצאו את האלקטרון (הדג) כאן או כאן,
בוודאי שמכסים חור אחד נדע לאן ירוץ הגל כי הוא לא גל הוא כביכול זרם של מים,
אבל שנעביר בשני החורים בוודאי שלא נדע איפה כל דג\אלקטרון, כי הגל הוא קבוצה של,,,

לדוגמא אוטובוס עם אנשים: אם נסתקל על האוטובוס כחומר יסודי, בודאי שלא נדע איפה כל אדם נמצא באוטובוס,
כך לדעתי הטעות להסתכל על גל, 
גל זה לא יסוד, זה אוטובוס, מה שאין כן חלקיק שהוא יסוד ולכן כן יודעים איפה ומתי, 
ולכן אין את הטענה שאלקטרון מתנהג פעם כחלקיק ופעם כגל, הוא כל הזמן חלקיק, רק מה ? שהוא כביכול נכנס לגל, אז לא נמצא אותו, כלומר שאנו בניסוי מכניסים אותו או רואים אותו כגל אז כביכול נכנס לגל ורואים אותו דרך הגל ולכן לא יודעים איפה הוא כאן או כאן,

יצא לי אדיוטי, אבל אני מקווה שאתה תבין את שאלתי,   

למקס: אני לא ממש מוכשר לענות על שאלתך כי ההשכלה הפיזיקאלית שלי מסתכמת בפיזיקה תיכונית וקריאת ספרים פופולאריים.


לאברום:

"הוא בכל זאת סבר שהאל יודע מראש הכל"

לדעתי, לדעת הרמב"ם, האל יכול לדעת רק את הכללים, ולא את הפרטים.



רדף

_________________

"במאמר מיוחד" שכתב הרב קוק לריב את ריבו של ה'מורה נבוכים' על דברי הביקורת של היעבץ כביכול אין להבדיל בין דעת הרמב"ם ודעות חכמי יון וערב הוא כותב:
שהרמב"ם הבדיל הבדלה תהומית בעצם המהות של התורה כלפי חכמת יון - וזאת היא הבדלה שבין קודש לחול, אחרי שקבע שלושה יסודות עיקריים ששום מעיין בספר המורה לא יוכל לזוז מהם:
האחד- הנבואה...
השני- יסוד חידוש העולם שבזה עקר את כל המבט האלילי היוני על כל ההויה כולה, והוא ההפך הגמור מהמבט היוני המחזיק בקדמות העולם..
והשלישי- יסוד ההשגחה הפרטית במין האדם, שהוא ההיפך הגמור מכל צביון ההכרה של חוכמת יון אשר אמרה כמאמר הפושעים: "עזב ה' את הארץ"

לריב:

אז, אם אני מבין נכון, את מסכימה למה שאני אומר --

שלדעת הרמב"ם, המאורעות שאינם נמצאים תחת השגחה פרטית [שאלו כמעט כל המאורעות כולם] נחלקים לשני סוגים:

1) מאורעות הנמצאים תחת השגחה כללית/הכפופים לחוקי הטבע. כגון:

זריחת השמש כל בוקר, חילופי העונות, מחזור החיים, וכן הלאה

 
2) מאורעות שאינם נמצאים תחת השגחה כלל. כגון:

אם יירד או לא יירד מחר גשם, אם תיפול למישהו לבנה על הראש כשהוא הולך ברחוב, אם עכבר מסויים ייטרף על ידי חתול, וכן הלאה

[בניגוד לחוקים כלליים שכן נמצאים תחת השגחה. כגון:

שגשמים יורדים בחורף, שחתולים טורפים עכברים וכן הלאה ]


שימי לב שבקטע שציטטת בהודעתך הלפני-אחרונה, לפי הרמב"ם, אריסטו במפורש עושה את החלוקה הזאת. ובנקודה זאת הרמב"ם לא חולק עליו. מה שהוא כן חלוק עליו הוא רק בנוגע לקיומה של השגחה פרטית על בני אדם מסויימים במידה מסויימת.


רדף

_________________

רדף תקרא כאן

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2798731&forum_id=1364
הנושא די טעון עיון. אך די נשמע מדברי הרמב"ם שמכח ידיעת האל את עצמו הוא ידע את כל הפרטים. (גם לא מובן לי למה אתה מחלק בין פרטים לכללים ובכלל למה אתה קורה כללים ולמה פרטים).

 בכלל מורה- הנבוכים ספר מאוד לא ברור מרוב שהוא כולל דעות שונים ומתעמת איתם ומרוב דיונים בנושאים עקרוניים מאוד ומסועפים מאוד. ומרוב שהנושאים הללו לא ברור מעצם ענינם. יצא ספר די סתום וחתום.

אוסיף בענין ההשגחה הכללית (לאלכסנדר באריסטו) שזה אמור להסתדר עם היקום הקדום והלא משתנה שנמצא לצד האל (כשלא ברור מה מהות היקום הלא אלוהי ומה בדיוק תפקיד האל בו) וא"כ לא ברור מה שייך לקרוא "השגחה" לדבר שהוא מילא קדום נצחי בלא אפשרות שינוי או תכנון.

לאברום: תקרא את הודעתי הארוכה לריב בעמוד הקודם ואת הודעתי הארוכה לפני כמה עמודים [בה ציטטתי מאשכולות אחרים] וההבחנה בין כללים ופרטים, ואפשרות ההשגחה בעולם נצחי לדעת הרמב"ם יובהרו לך.

[ודוק: "יובהרו", אין פירושו שתסכים עם הדברים. אדרבא, כתנאי קדם לאי-הסכמה עם השקפה מסויימת, צריך להבין אותה קודם -- זה לא כמו סוגיה בגמרא שצריך ליישב אותה עם כל סוגיה אחרת ועם כל דעה שאי פעם הייתה בעולם..  ]

_________________

תקרא גם אתה את הלינקוק.

[וכן למר. (:]

"תקרא גם אתה את הלינקוק.

אז, אם אני מבין נכון, את מסכימה למה שאני אומר --

שלדעת הרמב"ם, המאורעות שאינם נמצאים תחת השגחה פרטית [שאלו כמעט כל המאורעות כולם] נחלקים לשני סוגים:

1) מאורעות הנמצאים תחת השגחה כללית/הכפופים לחוקי הטבע. כגון:
זריחת השמש כל בוקר, חילופי העונות, מחזור החיים, וכן הלאה

לזה אני מסכימה

 
2) מאורעות שאינם נמצאים תחת השגחה כלל. כגון:

אם יירד או לא יירד מחר גשם, אם תיפול למישהו לבנה על הראש כשהוא הולך ברחוב, אם עכבר מסויים ייטרף על ידי חתול, וכן הלאה --

בניגוד לחוקים כלליים שכן נמצאים תחת השגחה. כגון:

שגשמים יורדים בחורף, שחתולים טורפים עכברים וכן הלאה ]


לזה אני איני מסכימה -
כל אלה כפופים לחוקי הטבע  והם בהשגחה כללית - השגחה אין פירושה שירידת הגשמים בחורף היא ודאית במידה שנוצר חוסר איזון אקולוגי בעולם - והשגחה אין פירושה שאם לבנה אינה מחוזקת ליסודות הבניין כמו שצריך, אלוהים ימנע מבעדה ליפול על ראש האדם הצדיק העובר במקרה ברחוב, כמו כן אין פירושה שה' יגרום לזה שחתול יתאפק מלטרוף עכבר אם הוא נקרא בדרכו


שימי לב שבקטע שציטטת בהודעתך הלפני-אחרונה, לפי הרמב"ם, אריסטו במפורש עושה את החלוקה הזאת. ובנקודה זאת הרמב"ם לא חולק עליו. מה שהוא כן חלוק עליו הוא רק בנוגע לקיומה של השגחה פרטית על בני אדם מסויימים במידה מסויימת -

לאור תשובתי לסעיף 2,  אני לא מוצאת חלוקה בדבר ההשגחה הכללית - כביכול יש מאורעות הנמצאים תחת השגחה כללית - ויש מאורעות שאינם נמצאים תחת השגחה בכלל , אלא שכל המאורעות הם בהשגחה כללית -