השנה העשירית החודש התשיעי היום התשיעי השעה התשיעית

מה פשר המנהג הזה שזה תשע דקות של סגולה

ירוחם, כוחי דל, ומה אני כבר יכול לעשות?

חזן חכם

ברוך הבא אל הפורום!

אני מבין שאתה מתייחס לסגולה שפורסמה לאחרונה בעיתונים, כי תפילה בזמן כזה או אחר יפה יותר, מתקבלת יותר. והמשתמע הוא שאם יתרמו לצדקה לאירגון זה או אחר, הוא ישלח "רבנים" שיתפללו בשעה זו בדיוק.

אתמקד רק בשאלה שלך וברקע שלה.

בפשטות, צדקו אלו שביקרו את הסגולה. יש בה אפילו חשש של "לא תעוננו", כשהוא משולב עם עבודת ה' זו תפילה...

ועם כל זאת, איך נוצרה אמונה כזו?

נראה לי שהבסיס הוא בצורת החשיבה האנושית, באופן שבו מוחנו פועל. אנו נוטים לחפש מסגרות, ולמעשה אותו כושר שמוביל לאמונות הבל מגיות (=כמו כישוף) מוביל, כאשר משתמשים בו בזהירות, לפיתוח המדע.

המציאות מופיעה לפנינו כתערובת של תופעות. אנו בדורנו כבר בקיאים באופן כללי במדעים. אנו מבדילים לא רק בין אובייקטים שונים לפי שימושם, אלא גם יודעים שמתחת לפני השטח יש עולם מוזר ובלתי נתפס של חלקיקים שהעין לא תוכל לתפוס ובכל זאת החוקים שלו הם נועדו להסביר הכל. וראה זה נכון כי בזכות המדע הזה יש לנו טכנולוגיה ואפילו מחשבים ואינטרנט. ובלעדיהם לא היה לנו עצור כאן חושבים.

זה כאשר המדע עובד "נכון" (וזו רק דוגמא, כי באמת צריך לעסוק במתודולוגיה=שיטתיות מדעית בהשוואה לדמיון המגי). אך כאשר מחפשים קשרים שאינם נכונים אלא מחברים תופעות שאינן קשורות באמת, אז מקבלים מגיה.

זה היה נפוץ מאד בתקופות שבהן לא היה לנו מדע. אז פרחו אמונות שסברו שניתן להשיג ידע והשפעה על העולם דרך הכרת שמות "אמיתיים" של דברים (כישוף), הכרת שמות של מלאכים ושרים כדי לאלצם לציית לנו (היתה גם מגיה יהודית כזו, אם כי רובה נשכחה), והיתה אמונה כי בזמנים שונים יש כוחות שונים והשפעות שונות. מי שיודע עליהם יודע איך לנצלם לצרכיו, להועיל לעצמו ולהזיק לאויביו, להישמר מצרות ולנצל זמנים טובים להישגים.

אם יש שם אחד לאמונה הזו, הריהו "אסטרולוגיה". יש כאלו שמאמינים שיש בה ממש. ואיך זה עולה בקנה אחד עם האמונה היהודית בא-לוקים אחד ויחיד שהוא ורק הוא מנהיג את העולם ברצונו? ובכן, מסבירים שהאלקים סידר את העולם לפי זמנים מיוחדים ושעות מיוחדות שכל אחד יש לו תכונות משלו, ואך ברצונו הוא דוחה את החוקיות הזו לטובת ניסים פרטיים כגון אלו שהוא עושה לעם ישראל. אם זה נראה מורכב או מגוחך, זו עדיין, למשל, דעתו של האבן עזרא (ובפורום שלנו דומה שמקסמן מאמין שאכן זה טבע הבריאה, ואם טעיתי, אני מתנצל שחשדתיו).

לדעתי כל זו טעות. לא כך נברא העולם. כפי שהפיזיקה של ניוטון ביררה לנו שאין הבדל מיוחד בין מקום למקום, וכל החלל שווה בתכונות בכל מקום (יש הבדל בין מקום שבו יש יותר מסה לפחות, אבל לא מצד המרחב עצמו) כך למדנו להבין שהזמן מצד עצמו אין בו הבדלים, אם כי בתור בני אנוש אנו מבדילים בין שעות האור לחושך, הקיץ והחורף וכיו"ב. אבל אין אלו הבדלים שבעצם המציאות אלא בתחושתנו הפסיכולוגית וכמובן בתועלת שאנו מפיקים מהשתנות הזמנים הזו.

ובכל זאת, יש סוג של חשיבה או דמיון שמנסים לחפש חוקיות מגית במקום שהיא אינה קיימת. למרות שהתורה - לדעתי כמובן - באה לעקור אמונות הבל כאלו מן השורש, הן עדיין רווחות בינינו עד היום. ויש רבנים או מוחזקים לרבנים שמאמינים בכך. אולי יש לסנגר עליהם שהם פשוט נתפסו למה שקראו בספרים לא טובים אצל קודמיהם שגם הם לקו בדמיונם ולהם לא היתה הזדמנות להתרגל לחשיבה המודרנית המזהירה מפני אמונות מגיות.

כאשר מקבלים את ההנחה העקרונית, השגויה כמובן, שיש הבדלים בין זמנים, ויש "עת רצון" לתפילה כפי שיש עת קשה להתפלל, אז נשאר רק לחפש ולזהות את העיתים המתאימות. וכאן הדמיון מסייע בעדנו. למשל, צירופים חשבוניים "יפים" נראים מתאימים. ואם הם מתאימים לנו, מן הסתם גם בשמים זה כך, שהרי אדם מעצב את השמים שלו לפי דמיונותיו.

כאן עלי להוסיף שני הסברים חשובים. היאך מצאנו שגם במקורותינו יש רעיון של "עת רצון" ואפילו ברמב"ם. ואיך זה שגם בתלמוד מצאנו שיש שחיפשו שעה מסויימת כדי להתפלל, כגון כדי לקלל את הרשעים, וייחסו את הפטנט הזה לבלעם.

וזה ההסבר:

א. כאשר הרמב"ם אומר שעשרת ימי תשובה הם עת רצון, כוונתו שהפסיכולוגיה שלנו, בגלל כל המצוות שיש בימים האלו, נענית ביתר קלות לרצון להשתפר ולשנות. אמונתנו היא שעושה את הזמן הזה ל"עת רצון".
כלומר, זו פסיכולוגיזציה ולא יותר. אבל פסיכולוגיזציה עובדת.

ב. מצאנו לעתים נדירות שגם אצל חז"ל האמינו באמונות לא נכונות. זה מפתיע מאד לגלות זאת, ואפילו כואב מאד. ואנו נוטים לחשוד בעצמנו באפיקורסות על שאנו אפילו מעיזים לשקול אפשרות כזו. אבל מה נעשה ורבותינו שמתורתם אנו חיים היו בני תקופתם, ובתקופתם היה קשה מאד להתנתק מאמונות כאלו.

מן הסתם בזמנם היו כאלו שסיפרו סיפורים כיצד בגלל שהיתה עת כזו או אחרת, קרה כך וכך.

צא וראה שגם בתלמוד יש התייחסות לאסטרולוגיה ואין אומרים שזו טעות. ומעניין שכבר הרמב"ם נשאל על כך מחכמי לוניל וכתב שתי אפשרויות. יתכן שלא הבנו מה רצו חכמים באותן מימרות, או "שטעה הטועה" בענין זה!

וכך, אותו אמורא שלקח לעצמו תרנגול כדי לזהות את השניה שבה האלקים כועס ובה הקללות מתקבלות, עשה כן לפי אמונתו השגויה.

ואם גדולי אומתנו נכשלו בכך, ברור שבן זמננו, שהורגל לצורת תפיסה כזו, יהיה אנוס בדבר.

אולם המתן נא מעט, ויש לנו בעלי תפיסה כזו גם אצלנו, והם בוודאי יסבירו כיצד באמת יש הבדלים בין זמנים לזמנים ויטענו כן בשם היהדות...

איך ניתן להבדיל בין אמת לשקר? שאלה גדולה היא זו. עלינו ללמוד, להבין, להשתמש בכלי החשיבה שלנו, להתפלל לסייעתא דשמיא, וזה כל האדם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מיימוני שמעת על זמן קריאת שמע על חצות על מועדים בכלל? זה נכון שגזירות אלוקים אינן סגולות אבל מצוות התורה תלויות זמן ונראה חשיבות וקדושה בזמנים מהתורה (יש התולים פירושם במקרא קודש ואין כאן מקומו) וממילא מובן מאד מאיפה הגיעו כיוונים כאלו . מעניין לעניין בעניין דומה (קריאת השכמה/ השכבה לשותף) כשהמציאו את החשמל אני מתכוין לתאורה בכח החשמל ונשתנו סדרי בראשית חרדו המקובלים חרדה גדולה כל הרמזים הנפלאים במעלת חצות וכיו״ב מה יהא עליהן כל סדרי הגלגל השתנו ואנשים הולכים לישון לפני עלות השחר ואין השכמת חצות או משמרה שלישית ואין להאריך

_________________

מה, כבר תשע??? תשע! תשע! תשע!!!