יוצא לי לחשוב הרבה, על התרומה הגדולה של מיאמי,לילדים.
אין ספק,שהמקהלה הזו,עזרה להרבה ילדים לעצב ולפתח את אישיותם,והשפיעה רבות על חייהם.
והדבר הזה,גורם לי להיות אכולת קנאה,(מהעובדה שלא יכלתי להיות שם.אם הייתי בן,מבטיחה לכם,שהורי היו נאלצים לעבור לחו"ל... :)בכל פעם שאני נתקלת בתזכורת כזו.
אחד מהבוגרים שהעלה בי את התחושות הללו משקט יחסי לרטט,הוא ארי גולדוואג.
האברך החשוב,לא רק עוסק במוזיקה,אלא גם מוסר שיעורים בהלכה,במוסר,ובמה שאתם לא רוצים.
בכלל,לראות ילד שגדל ברקע מודרני,והפך להיות אברך משי המתגורר בבית שמש,זה דבר
מעורר התפעלות.מלבד זאת,הבנאדם נושם וחי שמחה ויראת שמים,ומפיץ אותם בכל דרך שהיא.אשריו.
(בראיון שמשיחמשיח הביא,ארי ציין,שלירחמיאל יש חלק בהתחזקות הרוחנית שלו..)
בקליפ הקצרצר דלהלן,האברך נראה בגילופין,אבל אין ספק,שכולו אומר עליזות.
http://www.youtube.com/watch?v=FpTwiYgoots&feature=related
