אמר רבה בר בר חנה: כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמר להן: חמה עזה יש בעולם!
תחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק.
אמרו לו: למה אתה משחק?
אמר להן: וכי מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה?
אמר להן: לכך אני משחק! כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש – אמרתי: שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו? ועכשיו שאני רואה רבי בצער - אני שמח!
אמר לו: עקיבא! כלום חיסרתי מן התורה כולה?
אמר לו: לימדתנו רבינו: (קהלת ז כ) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
