אשכול השאלות הקטנות

_________________

השיר אינו של דדי גראוכר. באלבום האמור הוא העניק גירסת 'Cover' משלו לשיר מפורסם.

טעות לעולם חוזרת. השיר אף אינו של אברומי פלאם. אך אל דאגה, תמיד ניתן 'לחזור בתשובה'... [נוסטלגיה. אני זוכר את עצמי מאזין לעיתים רחוקות להקלטות התכניות אצלכם מאותה התקופה וממתין לשמוע את התודות בסוף הפינה...].

דומני שהוכשרה העת לסיים את הסאגה הזו:

השיר 'טוב להודות' ראה אור כבר בשנת 1995 באלבום 'Precious Tears' [-דמעות יקרות] של מקהלת הילדים 'Shalheves Boys Choir' [-פרחי שלהבת]. [אלבומו של אברומי פלאם, לשם השוואה, ראה אור רק כשתים עשרה שנים לאחר מכן, בשנת 2007].

כאן נחוצה הבהרה למנוע טעויות בלבול: להבדיל ממקהלת הילדים הישראלית האנונימית-משהו 'פרחי שלהבת' שהוקמה בשנים האחרונות בידי גלעד פוטולסקי (מנהלה המוסיקלי של תזמורת שלהבת), מדובר במקהלת ילדים קנדית שהוקמה בשנת 1993 בידי Binyomin Aisenstark [-בנימין איזנסטרק], והוציאה למיטב ידיעתי שני אלבומים בלבד. הראשון, מיודענו העונה לשם 'Precious Tears' ראה אור עולם בשנת 1995, השני עונה לשם 'Keser Shem Tov' [-כתר שם טוב] וראה אור עולם בשנת 1997, ולאחר תקופה נכחדה המקהלה (המקהלה, לא הילדים...) מן העולם.

הלחנים, אגב, היו למיטב ידיעתי פירות יצירתו של Yo Aisenstark.

והקשר מיאמיסטי?

מקהלת הילדים הזו, 'Shalheves Boys Choir' [-פרחי שלהבת], הוקמה בטורונטו, כגלגולה השלישי של מקהלת ילדים מקומית [מטורונטו]. המקהלה הראשונה שהוקמה בטורנטו היתה 'Toronto Pirchei Choir' [-פרחי טורנטו], ונוהלה בידיו המוכשרות של בחור צעיר העונה לשם... ירחמיאל ביגון. 

כלל לא מדויק. ראי בדבריי לעיל.

ירחמיאל הופיע עם הפרחים בשלשה קונצרטי 'האסק':

בקונצרט 'האסק' 7 – שם הופק מחזמר בן שעתיים מדהים במינו [אם יש מאן דהו שעיניו לא צפו במחזמר המופלא, אפנה אותו בהקדם תוך המלצה חמה לצפות ולשאוב עונג צרוף נפלא], כשהמקהלה משתלבת שם כחלק מן המחזמר בשני ביצועים יפיפיים ל'מחרוזת חתונה' [שם הם מארחים את יהודה ספינר, אביו של...] ו'לא ישא גוי'. שני הביצועים הללו קיימים גם באלבום ה-DVD 'Miami Experience 4', שם הם לקוחים מתוך קונצרטים של המקהלה, אולם התפאורה המלווה אותם ב'האסק' מעניקה להם מימד מיוחד. מלבד זאת, אחד מחברי המקהלה, Mark Schlesinger [-מארק שלזינגר], משחק שם בצורה יוצאת מן הכלל את תפקיד הנכד 'Velvey'.

בקונצרט 'האסק' 8 – שם הם ביצעו, בין שאר היצירות, מחרוזת מדהימה בדואט עם מרדכי ורדיגר. אחח, מדובר בהנאה מוסיקלית צרופה של שני כשרונות מוסיקליים. אגב, באשכול אליו הפנה netson, ציינה מנהלת הפורום ז"ל yosher כי ה"הופעה הזאת מעולם לא יצאה בדיסק לצפייה בעקבות וטו שהוטל על צילום, הקלטה ותיעוד שנערכים באולם שבו היתה ההופעה". צדקו דבריה כי הקונצרט אכן לא יצא מעולם באלבום צפייה, החלטה שהביאה להפסד נכס מוסיקלי מכובד, אולם אוסיף ואציין כי הוא בהחלט תועד בוידאו, ופיסת המוסיקה המוזהבת הזו קיימת לה אי שם. [אגב, קונצרטי 'האסק' מאוחרים יותר שהתקיימו באותו האודיטוריום - 'Avery Fisher Hall' - הכוללים אף את הקונצרטים בשנים האחרונות, בהחלט יצאו באלבומי צפייה]. זהו לא הקונצרט היחיד שלצערנו לא יצא באלבום צפייה. ההיסטוריה של קונצרטי 'האסק' מלומדת בקונצרטים מדהימים שברובם תועדו בוידאו, אולם מעולם לא ראו אור מסיבות שונות ומגוונות. אציין לדוגמא את קונצרט 'האסק' 3 שהכיל מופע נפלא של אבריימ'ל פריד, שיצא לאור רק במהדורת אלבום שמע ומעולם לא ראה אור כאלבום צפייה, למרות שסלילי הוידאו בהחלט קיימים, זאת משום ווטו שהטיל על-כך אבריימ'ל פריד, כידוע ליודעי ח"ן. בחזרה לקונצרט האמור, 'האסק' 8, הוא אמנם לא יצא באלבום צפייה, אף לא זכה לראות אור עולם כאלבום שמע, אולם המחרוזת האמורה שולבה במסגרת אלבום השמע 'HASC – Unforgettable Moments 1'. מומלץ בחום מוסיקלי.

ואחרון חביב לעת עתה, כשאנו ציפייה להופעה נוספת בזו הבקתה: בקונצרט 'האסק' 25 – בו חגגו חצי יובל שנים למופעים, והחזירו אמנים נשכחים מן העבר כדוגמת יואל שרעבי, דדי גראוכר ועוד, שם ביצעו ירחמיאל והפרחים לקראת סוף הקונצרט את השיר 'שמע ישראל'.

חשוב לציין, כי המקהלה אמנם הופיעה רק בשלושת הקונצרטים האמורים, אולם רוחו של ירחמיאל ריחפה בינות לקירות האודיטוריום אף בקונצרטים נוספים.

בקונצרטי 'האסק' רבים מספור – הופיעו בוגרים של המקהלה, אם כאמנים בפני עצמם ואם כחלק ממקהלת בוגרים שליוותה את הקונצרט. 'אך דעו נא רבותי כי אי אפשר לפורטם כי רבים הם [כלומר, אפשר, אך יגזול זמן לא מיותר], על-כן יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטם'. [ישנם גם יחידי סגולה שהופיעו כילדים ולא בדיוק כ'בוגרים': יוסי שיק ושמחה קאץ', במסגרת 'Shalsheles Junior', בקונצרט 'האסק' 20. מומלץ לצפייה].

בקונצרט 'האסק' 6 – שם הופק קונצרט מיוחד, כשחלקו העיקרי הוקדש למופעי הצדעה לעשרת המלחינים הגדולים ביותר במוסיקה היהודית של שלושת העשורים האחרונים (דאז), תוך שהוא נערך בקונספט מעניין כשבחלקו הראשון  גדולי הזמר מבצעים מלחניהם של אותם האמנים; דב לוין וריבי שוואבל, לשם דוגמא, שוררו מלחניו של אייבי רוטנברג; מרדכי ורדיגר שורר מלחניו של חיים בנט, וכן הלאה; ובחלקו השני יגאל צליק [הזכור לכולנו מ'פרחי לונדון'] עומד מלווה בלהקה של ארבעה צעירים, מכריז את שמו של כל אחד מעשרת האמנים, המקהלה מאחוריו מבצעת בתגובה קטע קצר מלחניהם, ובתוך כך כל אחד מהאמנים ששמו הוכרז נכנס אל הבמה עטוף בצעיף לבן [מוזר משהו, אך לכו תבינו כיבודים של ההיסטוריה...].

עשרת האמנים שזכו שם להצדעה היו: ירחמיאל ביגון, משה לאופר, אייבי רוטנברג, חיים בנט, שמואל ברזיל, יוסי גרין, ברוך צ'ייט, מונה רוזנבלום (ומרדכי ורדיגר), יגאל צליק, ור' שלמה קרליבך.

אגב, נקודה מעניינת הצפה תוך כדי צפייה, לא אחפוץ להרחיב בה כעת, ולכך רק אניחה כתובה בעט: המלחין האגדי יוסי גרין זכה במרוצת השנים לתארי כבוד שנקשרו לשמו כגדול המלחינים. ואכן, מאות השירים שיצאו תחת ידו יעידו על-כך בתווים מוסיקליים חרוטים עלי גליון. אמנם, לעומתו, ירחמיאל, שתחת ידו יצאו עשרות רבות מאד של שירים, ובהחלט ראוי לדעתי לתואר גדול המלחינים אף הוא, משום מה נשכח מעט ועם כל הכבוד שעשו לו בחייו כמנצחה האגדי של מקהלת הפרחים, העובדה שהוא כשרון ההלחנה הבלתי נדלה שעומד מאחוריה עומעמה מעט ונשכחה בצל. לדעתי יש להרחיב בזו הנקודה, אך את העיסוק בה אדחה ליום פקודה.

נקודת מחשבה מעניינת נוספת לחדי אוזן: בעת ההקראה של יגאל צליק, כל אמן זכה - כהקדמה לשמו - בכמה מילות הערכה שתיארו את תרומתו לעולם המוסיקה. היחיד שלא זכה לכך [מלבד ר' שלמה קרליבך שזכה להקדמה "מה אוכל לומר"?] היה ירחמיאל. כלום היו לו ליגאל צליק נגיעות אישיות?...

ובחזרה לאודיטוריום: כמעט כל עשרת המלחינים הגדולים נקבצו ובאו בגופם להשתתף במופע ההצדעה, כולל אותם המלחינים שנאלצו להיטלטל בדרכי שמים ולטרוח בטיסה מארץ הקודש, כמשה לאופר ומונה רוזנבלום. אפילו חיים בנט שמחזיק באידאולוגיה אנטי-קונצרטית אסף את מיטלטליו ונחת באולם האודיטוריום. היחיד [כמעט. מלבד שמואל ברזיל שלא הופיע אף הוא] שלא הגיע בגופו לחזות במשוררים אחרים מבצעים ממיטב שיריו לקול תרועת ההמונים, היה... ירחמיאל. ולו, כמובן, הפתרונים.

טעות לעולם חוזרת. האלבום 'Around the Campfire' [-מסביב למדורה] הקדים את בואו לעולם, הן מבחינת העבודה האולפנית [העבודה עליו נמשכה כשלש שנים] והן מבחינת ההוצאה הארגונית.

ראה לעיל.

באשר לשאלתך: האלבום 'Around the Campfire' [-מסביב למדורה] ראה אור עולם בחודש טבת תשס"ז, והאלבום 'משיח' ראה אור עולם מעט פחות מחודשיים וחצי אחריו, בחודש אדר של אותה השנה.

עוד לא עלה בידי לקבל את האישור המיוחל לפרסום הפרטים מאחורי הקלעים, כך שלצערי איאלץ לדחות את תשובתי לימים נוספים בתקווה שיחלפו כמספר רגעים.