זאת חנוכה וחמדת הימים

בדברי האר"י עצמו אמנם לא מוזכר ענין חיתום הדין אבל מוזכר שיום זה חשוב מאד יותר משאר הימים שאז יש בטישת השתי מזליו נוצר ונקה ומזה באו אחרוני המקובלים והחסידות ופרשו דבריו על גודל היום

לרמח"ח ושס"ה, היכן נזכר בדברי האר"י עצמו יום שמיני של חנוכה הנקרא זאת חנוכה? והיכן נזכר שיום זה חשוב מאד?

ומה "איתא בכתבי האריז"ל " על מי שממציא הקדמות בקבלה מדעתו ?

 לפני שתוקפים אחרים

עיין פע"ח שער חנוכה פ"ד ד"ה מחברים כתוב  מה שכתבתי למעלה

יישר כוחך, רמ"ח ושס"ה, על המקור שהבאת. אכן, כתוב שם שביום השמיני של חנוכה נעשית בטישה
של שני המזלות, נוצר ונקה, כדי להשפיע את השפע.
ושתי הערות:
א. אין כתוב שם שהיום השמיני חשוב מאוד, הגם שיכול אדם להסיק זאת בעצמו מן הכתוב שם.
ב. 'החברים' אינם 'האר"י עצמו', גם לא ר' חיים ויטל.

ושוב, יישר כוחך על המקור הקדום ב'כתבי האר"י' על היום השמיני של חנוכה, שהוא בוודאי מקורם
של החסידים המדגישים חשיבותו של יום זאת חנוכה.

תשובה על ההערות
א  זה בדיוק מה שכתבתי למעלה  ומזה באו אחרוני המקובלים והחסידות ופרשו דבריו
ב נכון שכתוב מהחברים אבל הרשש גם מביא כוונה זה ויש כלל אם הרשש מביא מהחברים זה מוסמך מהאר"י 

מה שאחרים התקיפו אותי ופתחו אשכולות נגד דברי לפני בירור הענין זה לא בסדר אני לא הומצאתי 

האם הכלל של הרש"ש על דברי החברים נמצא כתוב? אשמח מאוד לדעת היכן הוא כתוב.

רמח שסה,

האשכול שפתחתי לא כוון נגדך, גם לא השאלה כאן. אלא כלפי כל אלו שממציאים דברים בשם רבינו האר"י שלא היו ולא נבראו כאילו אמרם בפירוש כאשר כל זאת אינו אלא מה שהבינו הם מדעתם הרחבה ו/או הצרה מהכיל. הנושא כאן אינו אלא קטליזטור לאשכול ההוא, כך  שהנידון הפרטי עצמו הוא משני לחלוטין. ( ולבירור האשכול דנן, האם אכן האריז"ל אמר שזאת חנוכה הוא גמר חיתום דין ? )

בריושמא, הרש"ש נשבע בספרו נהר שלום שלא למד רק דברי רח"ו וגם מדלג על קטעים שאינם מרח"ו כיון שרק הוא כיוון להאמת א"כ אם רואים שמביא כן מהחברים הלכה למעשה לכוון הרי זה אומר או שהיה לו עוד כתבים או שהבין שאפילו שהם דברי החברים הם כיוונו אל דברי האר"י בזה

מוטיבןשלום לפי דרך התגובה היה נראה כתשובה על מה שכתבתי וברור שהאר"י לא אמר שזאת חנוכה הוא גמר חיתום דין וכך גם כתבתי למעלה
"בדברי האר"י עצמו אמנם לא מוזכר ענין חיתום הדין אבל מוזכר שיום זה חשוב מאד יותר משאר הימים שאז יש בטישת השתי מזליו נוצר ונקה ומזה באו אחרוני המקובלים והחסידות ופרשו דבריו על גודל היום

רמח שסה, בספר נטעי גבריאל שהובא כאן ציטט איזה ספר שכתב בשם "איתא בכתבי האר"י " כי עיקר סוף הגמר חתימה טובה הוא בחנוכה. ועל זאת ציטט מספר אחר שהעיר שלא נמצא כזה דבר בכתבי האר"י ולא בכל דברי חז"ל. על זאת באה שאלתי באשכול כאן. כעת, אני קצת מתקשה להבין מה מציאה מצאת, כי אינני בקי כלל בדברי האר"י ושום ספר קבלה. האם אכן נמצא כי רבינו האר"י אמר שעיקר סוף גמר החתימה טובה הוא בחנוכה?