ניסים עדיין קורים? או שיש לכך הסבר מדעי

משנה ד
עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשרה על הים עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר (במדבר י"ד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

משנה ה
[ד] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים עומדים צפופים ומשתחוים רווחים ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים:

משנה ו
[ה] עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:

******************************************************************************************

מקסמן , אני מבין את כוונתך. אתה בס"ה בא לומר שאין שום בריאה חדשה אחר ששת ימי בראשית [כולל בין השמשות]. ושכל מעשי המופת שנעשו, לא היו יצירה של יש מאין אלא היו כלולים בדברים שכבר נבראו.

לדעתי- יש כאן שיח חרשים שמתפתח מחילוקים טרמינולוגים.

 אתה קורא 'נס' ליצירה מחודשת. ואילו החברים כאן (וחז"ל שהבאתי), מכנים בשם 'נס'- דבר שיוצא מהנהגת כללי הטבע הרגילים [לדוגמא- כשהרוח לא ניצחה את עמוד העשן, לא נבראה בריאה מחודשת שלא היתה קיימת קודם, אלא שכללי הטבע הקובעים כי הרוח גוברת על העשן, לא חלו בעשן המזבח].

ולכן, בודאי שאם כללי הטבע קובעים בצורה חד-משמעית שגופת אדם הטמונה במקום מסוים עם תנאי אקלים מסוימים למשך זמן מסוים- אחת דינה להירקב, ולמרות זאת מוצאים את הגופה באותו מצב נתון- בשלמותה- לזה ייקרא נס [אינני נכנס לגוף הסיפור, האם הוא אכן מאומת או לא].

אם יהיה כאן דיון יותר ממוקד , מהו 'נס'- אנשים כאן יותר יבינו אחד את השני.