|
|
| נשלח ב-21/11/2010 13:48 |
 |
| |
ספרו של פרופ' קושלבסק ז"ל, הינו ספר נפלא, וקראתי אותו מספר פעמים... הרב נויגרשל המליץ עליו בחום באחת מהרצאותיו... את ספרו רכשתי דרך האתר הזה: http://www.aron-hasfarim.co.il/product.asp?productid=1421 וגם ספרו השני "ידעת ומצאת" (שאותו הזכיר מיימוני בפתיחה), אפשר להשיג בכתובת הזאת: http://www.aron-hasfarim.co.il/product.asp?productid=2155 קצת דברים שכתבתי וערכתי על אודות "החוק השני של התרמודינמיקה": לקראת סוף הרבע הראשון של המאה ה- 19, הניח מהנדס ופיזיקאי צרפתי בשם סאדי קרנו (Sadi Carnot), את היסודות לחוק השני של התרמודינמיקה. עיקרון [חוק] זה קובע שכמות האי – סדר במערכת סגורה, לעולם לא קטנה ויכולה רק לגדול. בשנת 1850, זכתה התיאוריה של קרנו לניסוח מתמטי, ע"י פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני בשם רודולף קלאוזיוס (Rudolf Clausius), שגם טבע את המונח "אנטרופיה". אייזק אסימוב (Asimov) תיאר החוק בצורה מיוחדת: "דרך אחרת לנסח את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא שהיקום מתקדם בהתמדה לקראת אי סדר. לאור זאת נוכל לראות את התממשות החוק השני בכל שנפנה. עלינו להשקיע עבודה קשה כדי לסדר את הבית. השאר את החדר לבד וראה באיזו מהירות תרבה בו העזובה. גם אם נפש חיה לא תיכנס אליו, תצטבר בו שכבת אבק ולכלוך. כמה עמל צריך להשקיע בהחזקת הבית, ובתחזוקת מכונות. כמה טיפולים עלינו לבצע בגופנו כדי שיישאר נקי, במצב תקין. למעשה, כל דבר מתקלקל ומתבלה אם לא נשקיע בו טיפול מסור ושמירה נאותה". Asimov I.), Smithsonian Instit Journal, June 1970, p. 6 .2). ד"ר גיל גרשון טבעון המחזיק תארים במקצועות האסטרונומיה, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה, מאוניברסיטת קייפ – טאון (U.C.T) שבדרום–אפריקה, כותב על האנטרופיה כך: "כל תהליך בטבע, הפועל מעצמו, מתקדם ממצב של סדר למצב של אי סדר, וגורם פיזור האנרגיה. לפי זה נשאל, האם חוק זה היה "מרשה" להניח כי מיליארדים של אטומים יסתדרו מעצמם בלי פעולת כוח חיצוני מכוון, בצורה כה מסודרת וכה בלתי מסתברת, כמו גוף האדם? מובן שלא! סתירה ברורה זו איננה מאורע חד פעמי אשר קרה פעם אחת בעבר, כי עצם קיום החיים אפשרי רק ע"י שמירה בלתי פוסקת על מצב מאורגן בניגוד ללחץ הסביבה, בכוח הטבע, לפיזור האנרגיה ופירוק מצב המסודר". (מבט אחר על האבולוציה, עמ' יט). לגבי המפץ הגדול והתחלתו של היקום: בסרטון הבא ישנה דוגמא מרתקת לניתוח מעמיק מאוד (באנגלית) של פרופ' סטפן מאייר (Stephen Meyer), מרצה לפילוסופיה מדעית באוניברסיטת קיימברידג', ודוברה הרהוט של תנועת התכנון התבוני (Intelligent design), על התיאוריות השונות של התחלתו של "המפץ הגדול" שיש להם אימפליקציות על השקפות עולם תיאיסטיות. הסרטון הוא 12 דקות בערך, ולוקח לו כמה שניות בהתחלה עד שהסרטון זורם:
* classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" width="425" height="344" xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab">
<*
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 14:03 |
|
| |
טעות נפוצה היא לנסות להוכיח קיום מתכנן תבוני מהאנטרופיה הנמוכה של היצורים החיים. אילו האנטרופיה של יצורים חיים היתה נמוכה מכדי שניתן יהיה ליחסה להפרש בין זרם האנטרופיה אל לזרם האנטרופיה מכדור הארץ , הרי שלא רק התהוות החיים היתה בלתי אפשרית , אלא גם קיומם הנמשך שכן החיים נפסדים דור אחר דור ומתהווים מחדש. בהינתן שהחיים ממשיכים כסדרם ואיננו רואים הפרה בולטת של חוקי הפיזיקה במהלך זה , מן ההכרח לומר שהחשבונאות התרמודינמית לא סותרת גם את התהוות החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 20:09 |
|
| |
דיון בנושא שהתקיים אתמול בין הפילוסוף הנוצרי אלווין פלאנטינגה והפילוסוף האתיאיסט סטיבן לו:
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 20:11 |
|
| |
תיקון -- הדיון התקיים לפני שבוע
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 20:36 |
|
| |
ועוד משהו: אם ברצונכם לשמוע, אל תקליקו על הלינק סתם - אלא העתיקו את כל הכתובת לשורת הכתובת
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 21:38 |
|
| |
| ידעיהבדרשי כתב: |  |
נראה לי שבולצמן יישב את הבעיה . לפי בולצמן החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק סטטיסטי ולכן הוא מאפשר סטיות מקריות . גודל הסטיות האפשריות תלוי בגודל העולם , אם העולם מאד גדול תיתכן סטייה מספיק גדולה שתאפשר לאנטרופיה להיות נמוכה מספיק בחלק קטן מהעולם ברגע מסויים בזמן וכל השאר היסטוריה.
|
|
אם בהסתברות עסקינן שכחת לציין שההנחה שהיקום התהווה במקרה למצבו מלפני שניה גדולה אלפי מונים על ההסתברות שהיקום התהווה למצב בעל אנתרופיה אפסית כבמפץ הגדול ומשם הגיע למצבו הנוכחי. (במילים אחרות, לפי עקרון פואנקרה, בדרכו אל נקודת האנטרופיה האפסית (המפץ) עבר היקום דרך מצבו הנוכחי אינספור פעמים).
דבר שני, התרחבות היקום מכניסה גורם חדש למשוואה שטורף את כל הקלפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:03 |
|
| |
אני לא מבין את הרלוונטיות של מה שכתבת למה שכתבתי , אני אמרתי משהו לגבי המתמטיקה של המכניקה הקלאסית , אין שום קשר למפץ הגדול או להתפשטות היקום.
אני לא מבין מה זה ההסתברות שהיקום התהווה במקרה למצבו מלפני שניה , אני אפילו לא מצליח לייחס משמעות למלים אלה. מה זאת אומרת שהיקום התהווה במקרה ? מה ההתפלגות? מה מרחב המדגם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:10 |
|
| |
אני גם לא בטוח שמשפט פואנקרה נכון גם עבור מערכות עם אינסוף דרגות חופש , כמו המרחב-זמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:39 |
|
| |
מה ההתממות הלזו? אתה לא הנחתת בלי קשר "תובנה מתמטית על המכניקה הקלאסית", ואם כן, כנראה שטעית בפורום.
הועלתה טענה שהחוק השני של התרמודינמיקה נוגד את ההנחה לקדמוניות היקום,
אתה טענת כנגד זאת כי ייתכן והעולם קדמון, אך הסדר שאנחנו רואים ("הבעייה" כלשונך שבולצמן יישב) הוא כתוצאה מחוק פואנקרה,
הסדר שאנחנו רואים הוא כמקובל (והנחתי שאתה מקבל זאת מבלי שציינת) תוצאה מהמפץ הגדול - שהחל ממנו האנתרופיה גדלה, כלומר טענתך היא שהמפץ הגדול מתיישב עם טענת הקדמוניות ע"י העלתו של חוק פואנקרה, שיכול להביא לאחר מספיק זמן מכאוס להתהוותו של כל סדר שהוא, ובפרט למפץ הגדול.
ועל כך באה טענתי, כי מכאוס יכול להתהוות יקום כמו שלנו בלי להרחיק למפץ הגדול, או למהירי הבנה "היקום התהווה במקרה למצבו מלפני שניה",
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:50 |
|
| |
אני לא מיתמם וגם לא טענתי כלום , קטונתי. הבאתי את פתרונו של בולצמן שנאמרה במסגרת המכניקה הקלאסית , רק כדי לומר שאין מדובר בחידוש שלא חשבו עליו . הדבר היחיד שכן טענתי הוא שלכאורה לא צריך את פתרונו של בולצמן במסגרת המכניקה הקלאסית שכן שם יש לנו את משפט הנשנות של פואנקרה והיישוב הנכון של ה"סתירה" בין משפט פואנקרה לחוק השני הוא שהחוק השני לא תמיד מתקיים. כלומר במערכת חלקיקים קלאסית יש זמנים בהם האנטרופיה עולה וזמנים בהם היא יורדת.
אם מכניסים יחסות כללית לשיקולים הרי שבלאו הכי אין היא מתיישבת עם קדמוניות היקום , זה ממשואת פרידמן , לא צריך בשביל זה את החוק ה-2 , גם את זה כבר ציינו לפני. ומדובר בהיסטוריה עתיקה , כפי שכל מי שקרא על מה שאיינשטיין כינה הטעות הגדולה של הקריירה שלו יודע.
אין משמעות לדיבורים על הסתברות כשאין מתחילים ממרחב מדגם עם התפלגות כלשהי. בולצמן למשל דיבר על שיקולים הסתברותיים תוך כדי שימוש במידה שמוגדרת על מרחב הפאזות של מערכת חלקיקים בעלת מספר קבוע של חלקיקים. מהי בדיוק המידה כשאתה מדבר על התהוות היקום? אלה שטויות במיץ עגבניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:53 |
|
| |
אגב, הנה מאמר העוסק בדיוק בסוגית משפט פואנקרה ויחסות כללית
http://www.gravityresearchfoundation.org/pdf/awarded/1979/tipler.pdf
מקריאה מרופרפת , הם טוענים שבאמצעות יחסות כללית ניתן ליישב את הקשיים עם הסתירה לכאורה בין החוק השני של התרמודינמיקה שאומר שמשהו המכונה "אנטרופיה" תמיד עולה ומשפט פואנקרה שאומר שהכל חוזר על עצמו . ובכלל ,נראה שם, הרעיון שבמערכות עם אינסוף דרגות חופש כמו שדות משפט פואנקרה עשוי להיות לא נכון , הוצע כמה וכמה פעמים כמוצא מהפרדוקס. בכל אופן זה נראה כמו מאמר שאינו מצריך ידע נרחב במתמטיקה ו/או בפיזיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:14 |
|
| |
אולי לא התכוונת אבל טענת גם טענת,
כתבת "ברגע שנוסח החוק השני של התרמודינמיקה הובן שיש בעיה לפי זה עם הנחת הקדמות" - כלומר הבעיה שאליה אתה מתייחס היא איך הנחת ה"קדמות" מסתדרת עם "החוק ה2" הרי הקדמות מחייבת כאוס.
לאחר מכן כתבת "נראה לי שבולצמן יישב את הבעיה....." - או בקצרה הנחת הקדמות מסתדרת עם החוק ה2 בעזרתו האדיבה של בולצמן שמאפשר סטייה סטטיסטית מהחוק ה2 לרמת אנתרופיה נמוכה. כלומר "השטויות במיץ עגבניות" להתהוותו של הסדר הנוכחי מכאוס אינן אלא חזרה על דברך.
ועל כך כתבתי את מה שכתבתי,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:24 |
|
| |
לאחר שמוסכם שהעולם אינו קדמון, וכי הוא התחיל באיזושהי נקודת זמן, נשאלת השאלה מה גרם לתחילת קיומו של העולם, בסיס השאלה היא כמובן כתוצאה מהנחת הסיבתיות, וא"כ יש צורך לנתח את ההנחה הזו, 1. סיבתיות מוכרחת להתקיים תמיד ואינה קשורה דווקא למערכת הפיזיקלית שלנו אלא מוכרחת מושגית בכל מערכת אפשרית 2. הסבתיות היא חלק מהחוקים הפיזיקליים במערכת הפזיקלית שלנו, אבל היא אינה הכרח מושגי. את טיעון 1. אפשר לדחות היות ומוכרח להיות סיבה ראשונה שאין סיבה קודמת לה, אם כך מוכרח להתקיים מושגית אפשרות א סיבתית, [אלא"כ קיימים אינסוף סיבות, מה שנראה לי מופרך] נשארנו עם האופציה השנייה, והיא שהסבתיות היא מוכרחת במערכת הפיזיקלית שלנו, אבל במערכות אחרות, אם הן קיימות, היא לא מוכרחת להתקיים, כתוצאה מאיזושהי הכרח מושגי, א"כ בנוגע לסיבת תחילת קיום העולם אנו לא דנים על חוקי המערכת הפיזיקלית הקיימת, ולעולם התשובה לא תהיה על פי חוקי המערכת שדנים עליה, היות ואנו דנים על היווצרות אותה מערכת, וזוהי נקודת הסינגולאריות, א"כ גם לגבי הסיבתיות, א"א להשליך ממה שהיא מוכרחת במערכת הקיימת, לכך שהיא מוכרחת בהיווצרות המערכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:25 |
|
| |
[ לדון קיחוט תראה ,אין לי עניין בויכוחי סרק , לא נראה לי שהבנת את מה שכתבתי ואתה משום מה מתעקש לייחס לדברי פרשנות מופרכת. אני מאחל לך המשך דרך צלחה. ]
בכולופן אחזור לענייני באשר למה בולצמן כתב , לא דייקתי למעלה בתיאור דבריו. מסתבר שההצעה של בולצמן מתייחסת ישירות ל"סתירה" שבין משפט הנשנות של פואנקרה לחוק השני. תיאור פתרונו של בולצמן , מופיע בעמוד ה-11 של המאמר שלינקקתי אליו בהודעתי האחרונה. הקובץ הוא קובץ תמונה לכן איני מצליח להעתיק לכאן . מדובר בפיסקה אחת . אני ממליץ למי שמתעניין לקרוא את זה שם , אין צורך בידע כלשהו בכדי להבינו. משם יובן גם כיצד זה פותר את הקושי עם הנחת הקדמות .
תוקן על ידי ידעיהבדרשי ב- 21/11/2010 23:31:06
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 12:23 |
|
| |
במחשבה שנייה אני בעצם לא מבין מה ההבדל בין ההנחה שהעולם הוא קדמון וקיים מספר אינסופי של שנים, לבין אם יש לו נקודת התחלה בזמן, - לגבי הצורך בסיבה לקיום העולם, ואסביר את עצמי.
הרי הזמן הינו חלק מחוקיות המערכת הפיזיקאלית שאנו מכירים, אבל אין שום משמעות למושג זמן בהעדר מערכת פיזיקאלית,
ועוד, הרי לכאורה לפי האמונה הבורא ברא גם את הזמן, זאת אומרת שעצם מציאות מושג הזמן גם התחיל באיזושהי נקודת זמן,
א"כ יוצא שלעולם אין לדון על היקום כמשהו שהופיע בזמן מסוים ביחס למשהו אחר ואז לשאול מה הסיבה שהיקום התחיל להתקיים, היות והזמן הופיע ביחד עם היקום, ולא שייך לדון על הזמן שלפני היקום היות ואין כזאת מציאות,
ובמילים אחרות גם אם העולם הוא מחודש הוא רק ביחס לעצמו, אבל בעצם הוא תמיד קדמון כי אין זמן קודם שבו היקום לא היה.
מה אתם אומרים?
|
|
|
|
|
