פרשת "וישב" בסוד הזוהר הקדוש
בס"ד - זוהר וישב דף קע''ט ע''ב - ליום א' - מתוך: "חק לישראל"
תרגום הזוהר :
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בֹּא וּרְאֵה,
כָּתוּב, :
טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם.
מִי הוּא יֶלֶד מִסְכֵּן, הִנֵּה בֵּאֲרוּהָ,
וְלָמַדְנוּ, שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב.
אֲבָל טוֹב יֶלֶד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהלים ל''ז): נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי.
וְזֶהוּ נַעַר שֶׁהוּא יֶלֶד מִסְכֵּן, שֶׁאֵין לוֹ מֵעַצְמוֹ כְּלוּם.
וְלָמָּה נִקְרָא נַעַר. ?
הוּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא מִתְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד, וְהוּא תָּמִיד יֶלֶד מִסְכֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
וְחָכָם, מִשּׁוּם שֶׁהַחָכְמָה שׁוֹרָה בּוֹ.
''מִמֶּלֶךְ זָקֵן'',
זֶהוּ הַיֵּצֶר הָרַע,
כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהָיָה, לֹא יָצָא מִטּוּמְאָתוֹ לְעוֹלָם,
וְהוּא כְּסִיל, שֶׁכָּל דְּרָכָיו הֵם לְדֶרֶךְ הָרַע, וְהוֹלֵךְ וּמַדִּיחַ בְּנֵי אָדָם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר, וְהוּא בָּא בַּעֲלִילָה עִם בְּנֵי אָדָם, כְּדֵי לְהַדִּיחַ אוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֶל דֶּרֶךְ הָרַע.
בֹּא וּרְאֵה,
עַל כֵּן הִקְדִּים עַצְמוֹ הַיֵּצֶר הָרַע לְהִתְחַבֵּר עִם הָאָדָם מִיּוֹם שֶׁנּוֹלָד בּוֹ,
בִּכְדֵי שֶׁיַּאֲמִין לוֹ,
וּכְשֶׁיָּבֹא אַחַר כָּךְ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהַאֲמִינוֹ,
וּדְבָרָיו דּוֹמִים עָלָיו לְמַשָּׂא.
כְּעֵין זֶה לָמַדְנוּ,
אֵיזֶה הוּא רָשָׁע עָרוּם, ?
זֶה הוּא, מִי שֶׁמַּקְדִּים עַצְמוֹ לִטְעוֹן דְּבָרָיו לִפְנֵי הַדִּין מִטֶּרֶם שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ בַּעַל הַדִּין.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (משלי י''ח): צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ וְגוֹ'.
כְּעֵין זֶה, רָשָׁע עָרוּם זֶה,
דְּהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרַע,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג'): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם,
גַּם הוּא מַקְדִּים וְשׁוֹרֶה בָּאָדָם מִטֶּרֶם שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ יֵצֶר הַטּוֹב לִשְׁרוֹת בּוֹ,
וּמִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּים, וּכְבָר טָעַן טַעֲנוֹתָיו לְפָנָיו,
כְּשֶׁיָּבֹא אַחַר כָּךְ חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב,
רַע לָאָדָם לִהְיוֹת עִמּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָרִים רֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ הִטְעִין עַל כְּתֵפוֹ כָּל הַמַּשָּׂאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
וְכָל זֶה הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהָרָשָׁע עָרוּם הִקְדִּים עַצְמוֹ.
וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה,
וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים, מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּימוֹ הָאַחֵר.
וְעַל כֵּן, כָּל דַּיָּן הַמְקַבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל בַּעַל דִּין, מִטֶּרֶם שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ מְקַבֵּל עָלָיו אֵל אַחֵר לְהַאֲמִין בּוֹ,
אֶלָּא וּבָא רֵעֵהוּ וְחַקָרוֹ,
כְּלוֹמָר אַחַר שֶׁיָּבֹא רֵעֵהוּ, אָז יִשְׁמַע טַעֲנוֹתָיו.
וְזֶהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם צַדִּיק,
כִּי אָדָם צַדִּיק, הוּא, מִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְאוֹתוֹ רָשָׁע עָרוּם, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע, מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּים טַעֲנוֹתָיו, מִטֶּרֶם שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב.
שֶׁמְּקַיֵּם הַפָּסוּק וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ.
וּבְדָבָר זֶה אֲנָשִׁים נִכְשָׁלִים מִלִּזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא.
אֲבָל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהוּא יָרֵא אֶת רִבּוֹנוֹ,
כַּמָּה רָעוֹת הוּא סוֹבֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲמִין וְלֹא יִשְׁתַּתֵּף עִם הַיֵּצֶר הָרַע,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִילוֹ מִכֻּלָּם.
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהלים ל''ד): רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִילֶנּוּ ה',
רַבּוֹת רָעוֹת לַצַדִּיק לֹא כָּתוּב,
אֶלָּא רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק,
שֶׁזֶּה יוֹרֶה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא, שֶׁהַסּוֹבֵל רַבּוֹת רָעוֹת הוּא צַדִּיק,
מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ.
וּמִשּׁוּם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בָּאָדָם הַהוּא, וּמַצִיל אוֹתוֹ מִכֻּלָּם,
בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
שבוע טוב ומבורך..
 |
|
|
