כל אחד יכול להקים לעצמו בי"ד מספיק שלושה ת"ח שמשהו ביקש מהם לפסוק לו דין בדיני ממונות או שאר דברים שמספיק ג' מה לא ברור ?
נשלח ב-24/11/2010 17:53
אז ברור שאין לבית דין שום כוח רק כלפי אלה שבחרו אותם,
יוצא שאנשי הקהילה בוחרים את רבם ולא עסקנים ואינטרסנטים,
והיות שזה כן בנוי כך אז אין להם באמת סמכות לא מבחינת התורה ולא מבחינת השקפה
תוקן על ידי maxmen ב- 24/11/2010 17:54:12
נשלח ב-24/11/2010 17:54
חי_רגעים כתב:
הסברתי לך
כל אחד יכול להקים לעצמו בי"ד מספיק שלושה ת"ח שמשהו ביקש מהם לפסוק לו דין בדיני ממונות או שאר דברים שמספיק ג' מה לא ברור ?
זהו, בי"ד שהסכימו עליו שני הצדדים. וזה שייך רק בדינים שבין אדם לחבירו..
נשלח ב-24/11/2010 18:22
סוסרטי כתב:
מה אתה מיתמם? הנקודה בפרשת אמסלם אינה הדרישה שיהיה כפוף לעובדיה, אלא העובדה שנבחר על מנדט של ש"ס. ויותר היה לך להביא מעובדיה עצמו בשנת 1992, כשאליעזר שך דרש שיכפיף עצמו להכרעת רוב ה'גדולים' לא ללכת עם השמאל. ובזמן המחלוקת על הפרדת הקהילות בגרמניה, דרש הירש מבמברגר שיכפיף עצמו להכרעת משה סופר מפרשבורג, בטענה שהלה הוא רשכבה"ג.
האם הפרדת הקהילות בגרמניה ובהונגריה הייתה דומה? נבעה מאותו מניע? בהונגריה זה היה חלק מתפיסה כללית של היבדלות כולל היבדלות תרבותית ואילו בגרמניה ההפרדה הייתה מוסדית בשביל לשמור על עצמאות הקהילה הדתית כאשר ולא התלוותה לכך אידאולוגיה של התבדלות מוחלטת.
חושבני שמבחינת מתן ערך ומעמד לתרבות הכללית הרב במברגר היה שמרו יותר מהרש"ר הירש.
נשלח ב-24/11/2010 19:08
יונתן
לא מדויק כשדנים דיני ממונות אז צריך שכל אחד יברור לו א' והשלישי צריך להיות מוסכם אבל אם אני רוצה לעשות התרה למעשרות או לנדרים למשל אני בורר לי לבד את כל השלושה כך גם לגבי פרוזבול ועוד הרבה דינים שמספיק ג' אפילו היכא דצריך מומחים סגי אם המחה אותם עליו
בעקרון התנאי היחיד בבי"ד הוא שיהיו ראויים להוראה
עכשיו, כל קהילה שמינתה לה בי"ד, אין היחיד רשאי לעשות בניגוד להוראת הבי"ד הוא רשאי אמנם לעזוב את הקהילה, אבל כ"ז שאינו עוזב, הוא כפוף לכלליה ( מקס לך לא תהיה בעיה עם זה ) בי"ד שנתנו לו הקהל סמכות, בסמכותו גם לתקן תקנות ולענוש שלא מן הדין כמש"כ לעיל
באירופה היה מושג שנקרא טובי העיר ( 7 בדרך כלל ) לא ברור לי אם הם היו נבחרי ציבור או שהיו גדולי הקהילה בתורה ומעשים
אבל סמכותם היתה דומה לסמכות שיש היום לגדולי הדור
נשלח ב-24/11/2010 19:16
חי_רגעים כתב:
יונתן
לא מדויק כשדנים דיני ממונות אז צריך שכל אחד יברור לו א' והשלישי צריך להיות מוסכם אבל אם אני רוצה לעשות התרה למעשרות או לנדרים למשל אני בורר לי לבד את כל השלושה כך גם לגבי פרוזבול ועוד הרבה דינים שמספיק ג' אפילו היכא דצריך מומחים סגי אם המחה אותם עליו
בעקרון התנאי היחיד בבי"ד הוא שיהיו ראויים להוראה ולפי מה מודדים את זה היום? מבחן הסמכה לרבנות?
עכשיו, כל קהילה שמינתה לה בי"ד, אין היחיד רשאי לעשות בניגוד להוראת הבי"ד הוא רשאי אמנם לעזוב את הקהילה, אבל כ"ז שאינו עוזב, הוא כפוף לכלליה ( מקס לך לא תהיה בעיה עם זה ) בי"ד שנתנו לו הקהל סמכות, בסמכותו גם לתקן תקנות ולענוש שלא מן הדין כמש"כ לעיל כמו שאמרת, קהילה שמינתה. היום אין קהילה שכזאת מחמת המציאות שכל הגלויות התערבו בארץ ואיש הישר בעיניו יעשה.
באירופה היה מושג שנקרא טובי העיר ( 7 בדרך כלל ) לא ברור לי אם הם היו נבחרי ציבור או שהיו גדולי הקהילה בתורה ומעשים אבל סמכותם היתה דומה לסמכות שיש היום לגדולי הדור 7 טובי העיר יכולים לעשות תקנות וגזירות וסייגים. אפשר לומר אולי (בהסתייגות) שחברי עירייה נחשבים כטובי העיר
נשלח ב-24/11/2010 19:16
סוסרטי
מחוקת הפורום
ב. יש להתייחס בכבוד לחז"ל ולחכמי דור ודור. יש להעניק תואר "הרב" או "ר'" לכל מי שהוסמך לכך או למי שמוכר כתלמיד חכם, או שהוא נושא במעמד ציבורי מתאים אם מהעדר התואר משתמע איזה זלזול.
אני מרגיש מאוד לא נח עם הצורה שאתה מתבטא זה גורם לי לקושי לקרוא ולהתיחס למה שאתה כותב וחבל ! אני מאוד אודה לך אם תשתדל להוסיף אות אחת קטנה ( ר' ) לפני שמות של אנשים שרוב הציבור התורני רואה בהם ת"ח
תעשה את זה רק בתור טובה של בן אדם לחבירו
נשלח ב-24/11/2010 19:31
יונתן
מבחן הסמכה לרבנות לדעת רבים אינו מספיק המהות של הגיע להוראה איננה רק כמות הידע והשליפה מהזיכרון יש נקודה עמוקה של שכל ישר המקנה אפשרות לדמות מילתא למילתא
החזו"א מאוד הגביל את המושג של הגיע להוראה הוא דרש גם לא מעט יראת שמים ויראת הוראה
אבל למעשה אני חושב שיש לסמוך על חכמי הדור בזה כלומר יש לנו ת"ח מקובלים היום רובם ככולם קיבלו היתר להורות מרבותיהם והם בתורם יכולים ליתן היתר הוראה לתלמידיהם וכל או"א יכול לבחור לו אחד מהם לרב
קהילה הוא מושג יחסי אם קבוצה מסוימת מתפללת בביכנ"ס מסוים ובוחרת לעצמה מנהיג מסוים ובי"ד מסוים עצם העובדה שחברי הקהילה מפוזרים בין קהילות אחרות אינה מפחיתה מהסמכות שיש למנהיגי הקהילה כלפי מי שרואה עצמו כחלק ממנה
מלבד זאת יש היום הרבה קהילות שעונות על ההגדרה כפי שהיה מקובל בימים עברו למשל : תפרח, אופקים, מגדל העמק, זכרון יעקב, נתניה ועוד.
היום לא מצאנו את המושג של שבעה טובי העיר כגוף תפקודי בשום מקום כעת מצאתי שהראשונים כתבו ששבעה טובי העיר היו נבחרים אבל אחד התנאים למועמדות זה שהם יהיו ראויים לשם "טובי העיר" כלומר אנשים בעלי מעלה במידות ויר"ש קשה לי למצוא פוליטיקאי כיום הראוי לשבח מעין זה
נשלח ב-24/11/2010 19:37
חי_רגעים
אם בן אדם בוחר מנהיג אז כן. אבל זה שהחבר'ה בבית כנסת מתחת לבית שלי לקחו מישהו ועשו אותו אדמו"ר זה לא מחייב אותי בכלום, זה ברור..
מכיון שבטלה הסמיכה קשה לומר מי הוא זה שראוי להוראה ועד כמה סמכותו ובאילו נושאים...
לגבי טובי העיר - אני לא חושב שהם חייבים להיות רבנים או משו כזה. כל קבוצה של אנשים דתיים תספיק. (לעניינים שבקדושה. לסתם ענייני מקח וממכר וכדו' מאי נפק"מ בין דתי או לא..)
נשלח ב-24/11/2010 19:49
יIנתן כתב:
חי_רגעים
אם בן אדם בוחר מנהיג אז כן. אבל זה שהחבר'ה בבית כנסת מתחת לבית שלי לקחו מישהו ועשו אותו אדמו"ר זה לא מחייב אותי בכלום, זה ברור..
ברור מאה אחוז, כמו שכתבתי הקהילה נבנית ע"י מי שרואה עצמו חלק ממנה, לא משנה איפה הוא גר וההפך
מכיון שבטלה הסמיכה קשה לומר מי הוא זה שראוי להוראה ועד כמה סמכותו ובאילו נושאים...
אני חושב שהמסורת של ימינו שת"ח נותן היתר הוראה לתלמידו היא סבירה הרי כולם מסכימים שהרא"ש הגיע להוראה והוא הורה לתלמידיו ונתן היתר הוראה לגדולים והראויים שבהם ותלמידיו לתלמידיהם וכו' אז לפחות התחלנו לא רע, וכיון שאין דרך יותר טובה, כנראה זה רצון השם
לגבי טובי העיר - אני לא חושב שהם חייבים להיות רבנים או משו כזה. כל קבוצה של אנשים דתיים תספיק. (לעניינים שבקדושה. לסתם ענייני מקח וממכר וכדו' מאי נפק"מ בין דתי או לא..)
אין ממנים על הציבור ( לכל מטרה שהיא ) אדם שאינו ירא שמים, לא צריך רב אבל צריך שיהיה מספיק ירא שמים כדי להתיעץ אם ת"ח ומומחים כאשר צריך ולא לסמוך על עצמו ואין שום נ"מ בזה בין ענינים של ציבור לדיני ממונות ומסחר
נשלח ב-24/11/2010 19:59
חי_רגעים כתב:
אין ממנים על הציבור ( לכל מטרה שהיא ) אדם שאינו ירא שמים, לא צריך רב אבל צריך שיהיה מספיק ירא שמים כדי להתיעץ אם ת"ח ומומחים כאשר צריך ולא לסמוך על עצמו ואין שום נ"מ בזה בין ענינים של ציבור לדיני ממונות ומסחר
אין ממנים פרנס על הציבור אלא-אם-כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו
נשלח ב-24/11/2010 20:07
שואלים : מדוע היה קורח צריך להיסתכל ברוח הקודש ולדעת שיצא ממנו שמואל כדי לחלוק על משה ואהרן ומתרצים: קורח חשב בתחילה שלא ממנים פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים וכו' אם כן משה רבינו - התחתן עם ציפורה אהרן הכהן - עשה את העגל אבל הוא קורח שאין לו קופה ש"ש אין אפשרות למנות אותו אבל אחרי שהוא ראה את שמואל ברוה"ק, אז נפל התירוץ שהרי לשמואל אין קופה ש"ש
ממילא למה לא ממנים אותו ? מה שהוא לא ידע, שגם לשמואל יש קופה ש"ש שהרי היה לו סבא ... קורח
נשלח ב-24/11/2010 23:09
תוקן על ידי אליעזרט ב- 24/11/2010 23:15:58
נשלח ב-25/11/2010 02:23
הגדר של קהילה מופיע כבר בתשובות פוסקי זמננו ואם איני טועה גם המשנה ברורה ( בסימן תסח׳ לענין מקום שנהגו בערב פסח) מגדיר את זה ולדעתם הגדרת קהילה המחייבת היא שחיטה ומקווה נפרדים כלומר חסיד פעיל מחוייב לחוגו , ליטאי קשה לסווגו לקהילתיות וד״לי אינו שייך לשום קהילה אלא אם כן הוא מחסידי הרבנות באופן פעיל
נשלח ב-29/11/2010 23:48
לשאלה העקרונית,
ניתן לנסות לחשוב על בית דין א שגדול בחכמה ובמניין מבית דין ב. אבל כמדומה שבקהילות ישראל בימינו אין דרך לקבוע עניין זה אלא על פי הכלל של כל דאלים (במנדטים, ובמספר עיתונים) - גבר.