ההתייעצות היא מה יכול לגרום לבן אדם אומץ כשיש בעיות סביבתיות המונעות ממנו להתחתן עם מי שהוא רוצה.. גם רב לא יעזור כי רב לא יתן אומץ - הוא ייתן פסק אם זה טוב או לא...
הרצון להיות איתך, אולי? (יש רצון כזה...?) האהבה אלייך....? (קיימת ...??) משהו פה לא נשמע לי....
בגדול, אני חושבת שזה העסק שלו ולא שלך!
נשלח ב-24/11/2010 14:21
הוא לא קשור לפורום ולכן הוא לא שאל.. אוהביהודי - גם אם אתה צודק (ולא הייתי אומרת..) - להיפרד זה לא בא בחשבון.. להמשיך כך זה עוד יותר לא בא בחשבון.. מה אתה מייעץ? כמעט_חדשה - אלמלא התשובה לשאלותייך לא היתה חיובית - לא הייתי טורחת לפתוח אשכול.. האמיני לי..
_________________
נשלח ב-24/11/2010 14:24
משהו פה בקצוות לא סגור טוב..
נשלח ב-24/11/2010 14:51
1. "הבחור קרא את השרשור.. והוא אומר – ההתייעצות היא לגבי בעיית "סידור הקידושין", לא לגבי ה"אומץ" - שהוא צריך להתמודד מול הסביבה...." לסידור קידושין יש רבנים, שלא ידאג
2. "ההתייעצות היא מה יכול לגרום לבן אדם אומץ כשיש בעיות סביבתיות המונעות ממנו להתחתן עם מי שהוא רוצה.." ב-1 אמרת שזו לא ההתייעצות
3. "ההורים שלי מוכנים לחתונה. שלו"- ... ההורים שלו, שיתמודד איתם, שישכנע אותם, אם הוא רוצה אותך.
4."להיפרד זה לא בא בחשבון.." למה?
5. אלמלא התשובה לשאלותייך לא היתה חיובית - לא הייתי טורחת לפתוח אשכול.. האמיני לי..
לדעתי הבחור בכלל לא סגור עלייך, הוא רק נותן לך להרגיש שהוא רוצה אותך, הוא לא באמת רוצה.
גדול עלי....
שיהיה בהצלחה בכל מקרה!
נשלח ב-24/11/2010 15:07
אם 'להפרד זה לא בא בחשבון', קרי: העסק בינכם הלך הרבה יותר רחוק מסתם היכרות... אם הסיפור הוא הוריו, על זה נאמר, בבראשית: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".
נשלח ב-24/11/2010 15:11
ענפה - אמרתי שאנחנו מעל חצי שנה בקשר.. לא?
_________________
נשלח ב-24/11/2010 21:07
הורים שלו פגשו אותך? אולי אם הם יראו אותך הם יתחילו לחשוב עלייך פחות כ-"ספרדיה" ויותר כבן אדם.
נשלח ב-24/11/2010 22:21
לפי כל התיאור שלך הגיע הזמן שתתחתנו.
אבל זה התפקיד שלו, של הבחור לשכנע את הוריו, ואם הוא יהיה מספיק בטוח שאת היא המתאימה לו, הוא חייב למצוא את הבטחון ואת הדרך לשכנע ולהשפיע על ההורים שלו לקבל אותך באהבה ובשמחה
נשלח ב-24/11/2010 23:03
יקירתי, ההתאמה המוחלטת נובעת ממעורבות רגשית ולא מהסתכלות אובייקטיבית על שניכם.
ויותר נכון - עליו. הדרך בה הכרתם היא דרך שמפעילה את הרגש לפני השכל, או לכל הפחות במידה שווה.
מה שאין כך בשידוך.
מהיכרותי עם אשכנזים רבים, ועצם היותי 'פרענקית', מעט מאד אשכנזים 'מתאימים' לספרדים.
(גם להיפך,יתכן) ולכן אני אומרת לך - קחי את הרגליים ותברחי.
^ אולי אני קשה מידי^
אבל -
ההורים .... ההורים יכולים להיות כל כך הרסניים.
נכון,אני מסתכלת על השחור, אבל אני מסתכלת עליו כי ככה זה הרוב.
כל הסיפורים ששמעתיעלזוגות מעורבים (מלבד בודדים ממש) היו כמה ההורים נגד וחופרים בראש וכו',
ואחריתם מי ישורם ...
לוידעת מה לומר לך,
זה כל כך אינדיווידואלי.
תוקן על ידי חכמה_אחת ב- 24/11/2010 23:07:53
נשלח ב-25/11/2010 00:32
אכן באם ההורים הבעיה, זה יכול להיות צרה צרורה.. דרך אגב אם להיפרד לא בא בחשבון אז אין התייעות מה לעשות אלא איך לעשות.. ואת זה ניתן לכם לתכנן, שיהיה לכם בכיף איך לפרסם.. אני מכיר כמה שהכירו תמיד מוצאים גיס או דוד שיקח עליו את מלאכת ה"שדכנות" לתפארת שני הצדדים..
נשלח ב-25/11/2010 00:43
חבריא.. אתם התייחסתם לנקודה 'שולית' - איך להעביר למשפחה ולסביבה.. המשפחה יודעת מזה - הבעיה היא איך הבחוא יתמודד עם התגובות, לא איך לעשות את זה. קרי - מאיפה ייקח אומץ..
נשלח ב-25/11/2010 01:10
אומץ על מה ???
על זה שאת ספרדיה? או על זה שהכרתם?
נשלח ב-25/11/2010 01:11
עדה
נשלח ב-25/11/2010 01:28
אין לא שום סיבה להתפדח! יש לי חבר שנקרא אשכנזי יחסית גם גזעני.. היום יש לו שווער ספרדי...
יומיים דיברו על זה ואח"כ...
נשלח ב-25/11/2010 01:49
מה זאת אומרת מאיפה יקח אומץ?????????? הוא רוצה אותך? סבבה. שיחתוך. לא רוצה- כל טוב.... מאיפה יקח אומץ? מאותו המקום שנוצרה האהבה שלו אלייך. מאותו מקום שלקח את הרצון להתחתן אתך- מאותו מקום הוא יקח גם אומץ. אין לו מאיפה לקחת אומץ? סלחי לי זה מראה שחסר משהו ברצון שלו...