עולם הגרושים - מתחיל להיות מקובל?

אוהביהודי. דעת חז"ל 'טב למיתב טן דו' עומדת בסתירה לדבריך. הן יעשו הכל העיקר לא לפרק את החבילה. הגבר לעמות זאת 'מחזר אחר אבדתו' וכו' אבל מפאת צרכים מסויימים שיש לו. לא הצורך 'למיתב טן דו' עומד לנגד עיניו. בניגוד לאשה.

לדעתי הביסות לאחוזים גבוהים יותר הם א. בעבר היו בנויים יותר לתא המשפחתי. אנשים היו קהילתיים יותר ואגואיסטים פחות. מציאות שהולכת ופוחתת עם המודרניזציה.
ב. בעבר גם אלו שלא הסתדרו יחד בצורה אידיאלית שמרו על התא המשפחתי בגלל היותו ערך מקודש. היום הוא פחות ופחות מקודש.
תיתכן סיבה נוספת שהיא בעצם אשליה אופטית. שבעבר גם אלו שבלית ברירה היו מתגרשים היו בלחץ עצום להינשא מחדש. ואילו היום אפשר לראות יותר גרושים/גרושות שכלל לא חושבים על פרק ב' לפחות לא באופן מידי. ולכן אנחנו רואים יותר גרושים בציבור. יתקנו אותי בעלי הנסיון אם אני טועה.

אויש חבר הסתלף לך מעט. שמת ליבך לסתירה 'הוא יכול להסתדר לבד לכן הוא ממשיך ביחד'?!

הגמרא הרי מביאה את הרעיון הזה כדי לומר שיש מקח טעות אם התגלה שיש באשה מום לאחר הנישואין, אבל אם יש באיש מום אין זה מקח טעות כיוון שלאשה 'טב למיתב טן דו' כי היא לא מעניין אותה אם הזוגיות תהיה מושלמת או לא, העיקר שתהיה זוגיות. שיהיה 'טן דו' ולא לשבת אלמנה.
אבל הוא לא כך. הגבר צריך את האשה כשלעצמה. לא את מוסד הנישואין. לכן אומרת הגמרא אם יש בה מום. זה מקח טעות ולנישואין הוא אומר כל טוב..
ומה שכתבת "אם בעלה לא מספק את זה היא תלך ממנו" להפך. זה אצל הגבר לכן אסור לו לקדש עד שיראנה. אבל היא אין איתה בעיה כזו. כל בעל שלא יהיה מבחינת האישה מספק את ה'למיתב טן דו'.
מסקנת הדברים בפרקטיקה. האיש לא יכול להסתדר לבד לכן הוא מחזר אחר אבדתו. האשה יכולה בפועל "להסתדר לבד" אבל היא זקוקה למישהו בתפקיד 'בעל' שיהיה. רשמי.
מקווה שהבהרתי. לילה טוב.

אתה מפרש את ה'למיתב טן דו' כשיתוף. אהבה. וכו'
אבל המשמעות בגמרא היא שיהיה בעל ואשה. (המשמעות המילולית שיהיו שני גופים יחד) לזה היא זקוקה. גם אם יהיה מוכה שחין. ואדרבה. היא לא תרצה להתגרש או לחילופין לבטל קידושין גם אם המצב יהיה גרוע העיקר שיהיה בעל. לכן גם אין צורך מצד האישה אפילו שתראה את בעלה קודם. ואין חשש שיתגנה בעיניה העיקר שינשא לה.
אבל בהחלט זכותך להבין אחרת.